מלאכים ושדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלאכים ושדים
עטיפת הספר
מחבר דן בראון
שפת המקור אנגלית
הוצאה מודן
שנת הוצאה 2000
סוגה מסתורין
תרגום לעברית נורית לוינסון
מספר עמודים 435 (בגרסה העברית)
הספר הבא צופן דה וינצ'י

מלאכים ושדיםאנגלית: Angels & Demons) הוא מותחן בלשי פרי עטו הסופר האמריקאי דן בראון. הספר יצא לאור בשנת 2000.

ספר זה הוא הראשון העוסק בהרפתקאותיו של רוברט לנגדון, אך ידוע פחות מהספר שנכתב אחריו, צופן דה וינצ'י. הספר בנוי כספר מתח, אך הוא גדוש בתיאורי אמנות מרחבי רומא והוותיקן. עיקר הספר עוסק בתיאור המתח בין הדת והמדע, והבלטת היחסים והקשרים שביניהם.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר את קורותיו של פרופ' רוברט לנגדון, חוקר ומומחה לסמלים מאוניברסיטת הרווארד, המנסה למנוע מהכת הסודית "אילומינטי" להשמיד את הוותיקן באמצעות כוח חדש, האנטי-חומר.

לאונרדו וטרה, כומר קתולי וחוקר מהמרכז האירופי לחקר הגרעין (CERN - מאל"ג), נמצא מת בדירתו שבמכון המחקר. על חזהו נצרב סימן – המילה "אילומינטי" (Illuminati), בצורת אמביגראמה. חיפוש באינטרנט מוביל את מקסימיליאן קוהלר, מנהל CERN, ליצור קשר עם לנגדון ולבקש את עזרתו בפתרון מעשה הרצח.

על-פי לנגדון, הסימן על חזהו של וטרה אמיתי, ונראה כי הכת הסודית שבה ועלתה, וזאת על אף שההיסטוריונים האמינו שנעלמה. כת האילומינטי גנבה ממלאי האנטי-חומר ממעבדתו של וטרה, ונראה כי בכוונתה לממש את איומה העתיק: להרוס את הוותיקן.

לנגדון ובתו המאומצת של וטרה, הפיזיקאית ויטוריה, מנסים למנוע את הרס הוותיקן ולהציל את חייהם של ארבעת הקרדינלים שנחטפו על ידי רוצח מסוכן, נצר לחשישיון, וחושפים קונספירציה פנימית שמתנהלת בתוך הוותיקן עצמו. הם מגלים בכתביו של גלילאו שיר בן ארבע שורות של ג'ון מילטון:

מקברו הארצי של סנטי, בעל החור השטני
נפרשים על פני רומא היסודות המיסתוריים.
מסלול האור נסלל, מבחן קדוש.
ינחו מלאכים את דרככם הנעלה

שיר זה מהווה מעין כתב-חידה, שלאחר פיענוחו הם מגלים כי "מסלול האור" אינו אלא הקו המקשר בין מקומות הוצאתם להורג של ארבעת הקרדינלים ברומא. אתרים אלה נמצאים בקרבת יצירותיו של הפסל ברניני. כל אחד מהאתרים מייצג את אחד מארבעת היסודות, והם יוצרים צורה של צלב על פני מפת העיר:

לנגדון ווטרה פותחים במרדף אחרי הרוצח, במרוץ נגד השעון. בסופו של דבר מוצא עוזר האפיפיור את מיכל האנטי חומר ועולה איתו למסוק אותו הוא נוטש דקות לפני פיצוץ האנטי חומר. במהלך שחזור הקלטת מהמצלמה בחדר האפיפיור מתברר שעוזר האפיפיור עשה את כל המשחק הזה כדי לזכות בכס האפיפיור.

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט לנגדון: מומחה לסמלים. שמו של לנגדון הוא מחווה של דן בראון לג'ון לנגדון, אמן ויוצר אמביגראמות.
  • ויטוריה וטרה: פיזיקאית מ-CERN.
  • לאונרדו וטרה: הקרבן לרצח, פיזיקאי מ-CERN.
  • מקסימיליאן קוהלר: מנהל CERN.
  • המפקד אוליבטי: מפקד המשמר השווייצרי בוותיקן.
  • החששין: רוצח שנשכר על ידי האילומינטי.
  • קרלו ונטרסקה: עוזר האפיפיור.

השוואה עם "צופן דה וינצ'י"[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופן דה וינצ'י הוא ספרו המצליח ביותר של דן בראון, שזכה להצלחה רבה אף יותר מזו לה זכה "מלאכים ושדים". אך למרות זאת, בחינה מקרוב יכולה להראות שחלק גדול מעלילת הספר מבוססת על העלילה של "מלאכים ושדים".

  • גיבור העלילה, רוברט לנגדון, מתחקה אחר שובל רמזים עתיקים ומסתוריים, אשר מובילים לגילוי האמת על אודות אגודת סתרים הקשורה בצורה זו או אחרת לוותיקן.
  • ההקדמה מתארת רצח המוביל לכך שלנגדון מתעורר באמצע הלילה מצלצול טלפון, בו מבקשות הרשויות את עזרתו בפיענוח התעלומה.
  • כל האירועים מתרחשים במהלך יממה אחת במהלך חודש אפריל.
  • ללנגדון מצטרפת אישה יפה וחכמה למדי, הקשורה קשר משפחתי לקרבן הרצח.
  • הרוצח (החששין ב"מלאכים ושדים"; סילא ב"צופן דה וינצ'י") מבצע את הרצח תחת האשליה שהוא פועל מטעם ארגון הנוטל חלק ברצח, אך למעשה מואשם במעשה שלא בצדק (האילומינטי ב"מלאכים ושדים" ואופוס דאי ב"צופן דה וינצ'י").

אי דיוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות טענתו של בראון שהספר מדויק ועובדתי, יש בו מספר טעויות, בתחומי המדע והטכנולוגיה, התרבות, הגאוגרפיה של רומא ועוד. כמה דוגמאות:

  • לדברי ויטוריה, "לכל דבר קיים ניגוד: לפרוטונים יש אלקטרונים, לקווארקים מטיפוס למעלה יש קווארקים מטיפוס למטה". במציאות, מקביל האנטי-חומר של הפרוטון אינו האלקטרון אלא האנטי-פרוטון. אלקטרון אינו אנטי-חומר, היות שיש לו חלקיק מקביל משל עצמו, הפוזיטרון. גם הקווארקים מטיפוס למעלה ולמטה אינם אנטי-חומר. הם בסך הכול שניים מתוך ששת טעמי הקווארקים בחומר.
  • במהלך שיחה אודות המדע והדת, אומר רוברט לנגדון: "מדענים נודעים כמו קופרניקוס..." וקוהלר משלים: "...נרצחו...נרצחו על ידי הכנסייה משום שחשפו את אמיתות המדע". מעבר לעובדה שקופרניקוס מת מוות טבעי, הכנסייה אף תמכה בעבודתו – שהרי המודל ההליוצנטרי פורסם רק לאחר מותו.
  • לנגדון טועה טעות נפוצה, ומספר שאת מדי המשמר השווייצרי עיצב מיכלאנג'לו.
  • טים ברנרס לי המציא את ה-World Wide Web, אך טכנולוגיות ה-LAN (רשת מקומית) וה-WAN (רשת אזורית) הומצאו לקראת סוף שנות ה-60, כ-20 שנה לפני שהתחיל בעבודתו.
  • בראון טוען כי האתה יוגה היא אמנות בודהיסטית עתיקה. על אף שהושפעה רבות מן הבודהיזם, ההאתה יוגה קדמה לו, והיא למעשה אמנות הינדית.
  • עוצמת הנפץ הגרעיני שהוטל על הירושימה היה כ-13 קילוטון TNT, לא 20. הפצצה שהוטלה על נגסאקי היא שהייתה בעלת עוצמת נפץ של 20 קילוטון TNT.
  • לנגדון טוען שהמנהג הנוצרי של אכילת לחם הקודש שאול מן האצטקים. ואולם העולם בזמן היווצרות הנצרות לא הכיר כלל את תרבות האצטקים, שהוצגה לפניו רק אחרי 15 מאות.
  • מסדר האילומינטי הוקם רק בסוף המאה השמונה עשרה, בעוד גלילאו גליליי מת במאה השבע-עשרה.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלאכים ושדים (סרט)

בעקבות הצלחתם של הספר והעיבוד הקולנועי ל"צופן דה וינצ'י" הוחלט להפיק סרט קולנוע המבוסס על "מלאכים ושדים". הסרט יצא לאקרנים ב-14 במאי 2009. בסרט מככבים טום הנקס ואיילת זורר בתפקידים ראשיים והוא בוים על ידי רון הווארד. הסרט צולם ברובו באיטליה למרות התנגדות הכנסייה הקתולית לצילומים בחלק מהכנסיות בהן מתרחשת העלילה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏סנטי היה אביו של רפאל, שנקרא לעתים רפאלו סנטי‏