אמת פונטקיסילטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמת פונטקיסילטה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
WalesC0047.jpg
אמת פונטקיסילטה
מדינה Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2009, לפי קריטריונים 1, 2, 4

אמת פונטקיסילטה (אנגלית Pontcysyllte Aqueduct; ולשית: Traphont Ddŵr Pontcysyllte) היא גשר מים העובר מעל הנהר די (Dee), במזרח ויילס. אמת פונטקיסילטה לא נועדה להעברת מים אלא למעבר סירות, והיא חלק מתעלת לנגולן (Llangollen Canal), נתיב מים במזרח ויילס. האמה הושלמה בשנת 1805, והיא אמת המים הגבוהה ביותר בבריטניה. שם האמה נלקח משמו של גשר עתיק יותר בהמשך התעלה, ותרגומו המילולי הוא "הגשר המחבר את הנהר"‏‏‏[1]. האמה הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 2009.

אמת פונטקיסילטה היא דוגמה בולטת לתקופה שכונתה "תקופת התעלות" בממלכה המאוחדת, תקופה שהחלה בשנות ה-60 של המאה ה-18, ונמשכה עד היווצרותה של רשת מסילות ברזל, בשנות ה-30 של המאה ה-19. שיאה של התקופה היה בסוף המאה ה-18, כאשר ברחבי בריטניה נבנו 1,900 קילומטרים של תעלות בתוך עשרים שנה בלבד. התעלות יצרו מערכת תחבורה זמינה ונוחה, שאיפשרה העברת חומרי גלם בקלות ובעלות נמוכה בכל רחבי בריטניה, ובכך היו לגורם משמעותי במהפכה התעשייתית[2].

תעלת לנגולן הובילה מטען וסחורות מהשפלה באנגליה לרמות ויילס, ובה באה לידי ביטוי חדשנות טכנולוגית שאיפשרה גישור על שני עמקים ומעבר ברכס שביניהם. התעלה נבנתה בין השנים 1795 עד 1808, ותוכננה בידי שניים מן המהנדסים החשובים באותה תקופה, תומאס טלפורד וויליאם ג'סופ‏‏‏[3]. התעלה נבנתה למידותיהן של סירות התעלות שהיו מקובלות אז באנגליה (Narrow Boats), שאורכן היה כ-22 מטרים ורוחבן כשני מטרים. אמת פונטקיסילטה עצמה היא החלק הבולט ביותר בתעלה. אורכה 307 מטרים, רוחבה 3.4 מטרים, ועומקה 1.6 מטרים. צורתה כמעין אֵבוס, והיא עשויה מיצקת ברזל. האמה נסמכת על תשעה עשר עמודי אבן, שגובהם המקסימלי כ-38 מטרים. אורכה של הקשת בין כל עמוד ועמוד הוא 16 מטרים. האמה נבנתה במשך כעשר שנים, ונפתחה ב-26 בנובמבר 1805.

הטיח שבו נעשה שימוש לבניית האמה היה עשוי מסיד, מים ודם שוורים‏‏‏[4]. יציקת חלקי הברזל נעשתה בבית יציקה סמוך, שהוקם במיוחד למטרה זו. לוחות הברזל שמהם נבנה האבוס היו, כאמור, מיצקת, והיו בעלי אֹ‏גנים, שוליים בולטים שחוברו זה לזה. החיבורים נאטמו באמצעות פלנל מויילס, ותערובת של חלקיקי ברזל שנוצרו בעת שיוף המתכת ועופרת לבנה. לוחות הברזל המרכיבים את האמה אינם מרובעים; צורתם מחקה את האבנים הבנויות בחלק העליון של קשת במבנים, וממשיכה את צורת הקשתות של עמודי התמיכה שמתחתיה. בכל מפתח של הגשר ישנן ארבע קשתות ברזל התומכות באמה שמעליהן, והן מחופות לוחות היוצרים מראה מלא. האבוס עצמו אינו מחובר לקשתות, אלא מוחזק במקומו באמצעות בליטות יצוקות לקשתות התמיכה‏[5]. לפני פתיחת האמה לשימוש היא מולאה במים והושארה כך למשך חצי שנה, כדי לבדוק את אטימותה; גם כיום מרוקנים מהנדסים את המים מן האמה מדי פעם‏‏‏[6]‏‏[7].

סירות הנהר נגררו בעזרת סוסים, שצעדו על משעול גרירה מקביל לתעלה. באמת פונטקיסילטה נבנה לצורך זה משעול גרירה, הבנוי על תומכות (ולא כמעין מדרגה). זאת, כדי לאפשר נפח מים רחב יותר באמה. בקצה משעול הגרירה ישנו מעקה, ובצד הפונה לאמת המים ישנו ציפוי עץ, שנועד למנוע את שחיקתו כתוצאה מחיכוך של הסירות. בצד השני של האמה אין שום מעקה; בין הגאי הסירות, העומדים זקופים בירכתיהן, לבין קצה האמה והעמק הנמצא כ-40 מטרים מתחתיה אין כל חציצה.‏‏‏[5].

אמת פונטקיסילטה הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 2009. אתר המורשת העולמית כולל לא רק את האמה אלא חלק שלם מהתעלה, מהאמה ועד מפלי הפרסה (Horseshoe Falls)‏‏‏[8], וכולל בתוכו אמת מים נוספת, אמת צ'ירק (chirk Aqueduct)‏‏‏[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 52°58′13.91″N 3°5′16.19″W / 52.9705306°N 3.0878306°W / 52.9705306; -3.0878306