מנזר פאונטיינז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 54°6′42″N 1°34′55″W / 54.11167°N 1.58194°W / 54.11167; -1.58194

הפארק המלכותי סטאדלי
כולל שרידי מנזר פאונטיינז
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Fountains Abbey view02 2005-08-27.jpg
מבט על הריסות המנזר מכיוון דרום-מערב
מדינה Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 1, 4

מנזר פאונטיינז (אנגלית: Fountains Abbey) שנוסד ב-1132 הוא מנזר ציסטרסיאני שחורבותיו שוכנות בצפון יורקשייר, אנגליה. בשנת 1986 העניק אונסק"ו למנזר מעמד של אתר מורשת עולמית ביחד עם הפארק המלכותי סטאדלי הנמצא בסמוך אליו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מבפנים על הספינה
החלל שבו היה חדר האוכל
סימנים על האבן בצ'פטר האוס

המנזר נוסד ב-1132 לאחר מחלוקת חריפה שהתרחשה במנזר סנט מארי ביורק. בעקבות המהומה הוגלו 13 נזירים, ולאחר שהם ניסו לשוב ללא הצלחה לחיות לפי תקנון בנדיקטוס מהמאה ה-6, הארכיבישוף תורסטן מיורק לקח אותם תחת חסותו. הוא סיפק להם מקום לצרכיהם השונים בעמק הנהר סקל. בעמק הסגור היו את כל המרכיבים הדרושים להקמת המנזר, והוא היה עבורם מקלט מפני מזג האוויר, ומקור לאבן ועץ עבור המבנה, ואספקה שוטפת של מים[1]. הנזירים הצטרפו למסדר הציסטרסיאני ב-1132.

המנזר הוכר כמנזר משנה של מנזר קלרבו ב-1133. ברנרד מקלרבו שלח את ג'פרי ד'אינאי, שהיה אחד מתלמידיו, לפקח על בניית המבנים הראשונים. המנזר נהנה מתרומות נדיבות החל מתחילת העבודות. בשנת 1135 עבר להתגורר במנזר הדיקן של הכנס של יורק לענייני דת, ביחד עם שניים מעוזריו, ספרייתו הגדולה ועושרו הרב. עושרו של המנזר ואדמותיו המשיכו לגדול במאה ה-13.

תקופה השגשוג של המנזר, שנמשכה 400 שנים, משתקפת בגול הריסות המבנים המהוות את המתחם המנזרי הגדולה ביותר בממלכה המאוחדת. בניית המנזר נמשכה עד המאה ה-16. המגדל של המנזר נבנה בחלקו הצפוני של הטרנספט זמן קצר לפני שהמלך הנרי השמיני הורה על פירוק המנזרים ב-1539. הכתר הבריטי מכר את המבנים של המנזר והקרקעות שמסביבם נמכרו ב-1 באוקטובר 1540 לסר ריצ'רד גרשאם‏[2], שהיה סוחר לונדוני. בזמן המכירה המנזר נחשב לעשיר ביותר בממלכה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייתו של המנזר החלה ב-1132 כאשר האבנים נחצבו מהסביבה המקומית, אם כי בתקופות מאוחרות יותר הוספו למנזר מספר תוספות ושינויים, ובכך סגנון הבנייה שלו היה שונה מהקו הנוקשה של הסגנון הציסטרסיאני. המנזר שוכן במרחק קצר בכיוון צפון מהנהר סקל. הקלויסטר נמצא בדרום, כאשר הצ'פטר האוס והפיסליס (חדר משותף לנזירים) פונים אל השביל המזרחי, וחדר האוכל (ביחד עם המטבח והמזווה) נמצא בזווית ישרה ביחס לשביל הדרומי.

במקביל לשביל המערבי נמצא תת-מבנה מקומרן שבו יש קלויסטרים רבים המשמשים כתאים עבור הנזירים וכתאי אחסון, ומהווים תמיכה למגורי העובדים שמעליו. הבניין הזה משתרע לאורך הנהר. מגורי הנזירים היו מעל הצ'פטר האוס, בחלק הדרומי של הטרנספט.

האופי החריג של סידור המנזר ניכר במטבח הנמצא בין הפיסליס וחדר האוכל, ובמיקומה של המרפאה מעל הנהר במערב, בסמוך לבתי האורחים. בנוסף, במנזר יש בית מקהלה גדול שהוקם על ידי אב המנזר ג'ון מיורק בין 1203 ל-1211, והורחב על ידי יורשו עד לטרנספט המזרחי, ולאחר מכן עד המגדל שנבנה באופן חריג בקצה הצפוני של הטרנספט הצפוני.

בין שאר החלקים של המנזר ניתן למנות את קפלת הנאומים שמידותיה היו 46.5 על 23 רגל, ואת המטבח שמידותיו היו 50 על 38 רגל. ארגונו ואופיו של הבניין מעידים על עושר ועוצמה פאודלית רבים.

מנזר פאונטיינז מתוחזק על ידי קרן המורשת האנגלית, והוא שייך לקרן הלאומית. הוא נמצא בסמוך לגן המים המלכותי סטאדלי, שהוא אתר נוסף השייך לקרן הלאומית. הקרן מחזיקה בבעלותה גם את פאונטיינז הול, שהגישה הציבורית אליו מותרת באופן חלקי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ History of the Abbey at the National Trust website, URL accessed January 28th, 2007
  2. ^ Estate history at the National Trust website, URL accessed January 28th, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על המנזר מכיוון מזרח לדרום
Magnify-clip.png
מבט על המנזר מכיוון מזרח לדרום