נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Crowns peh.jpg
חלק ממכרות קראון, בוטאלאק
מדינה Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2006, לפי קריטריונים 2, 3, 4
מכרה בדיל בקורנוול

נוף המכרות בקורנוול ובמערב דבון (אנגלית Cornwall and West Devon Mining Landscape) כולל עשרה אתרי מכרות, בעיקר של בדיל, נחושת וארסן, הנמצאים במחוזות קורנוול ודבון, בדרום מערב אנגליה. מכרות אלו היו מן המכרות החשובים בעולם במהלך המהפכה התעשייתית, והיוו כשלעצמם מהפכה טכנולוגית חשובה. המכרות הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2006.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-18 ובמאה ה-19 חלו שינויים גדולים בנוף המחוזות קורנוול (Cornwall) ודבון (Devon), בקצה הדרום מערבי של אנגליה. השינויים חלו עקב פעולות כרייה נרחבת, בעיקר בעורקים עמוקים של בדיל ונחושת. התפתחות המכרות הביאה אחריה בנייה נרחבת: מתקנים מעל פני הקרקע, בתי יציקה, ערים חדשות, נמלים, ותעשיות נלוות. עד תחילת המאה ה-19 הופקו באזור שני שלישים מכמות הנחושת העולמית. בסוף המאה ה-18 הוחל גם בכריית ארסן, ובמכרות במזרח דבון ומערב קורנוול הופקה חצי מהכמות העולמית של יסוד כימי זה.

המכרות בקורנוול ובדבון הובילו מהפכה טכנולוגית. מנועי קיטור חדשים, פרי המצאתם של ריצ'רד טרוויתיק וארתור וולף איפשרו כרייה לעומקים שלא ניתן היה להגיע אליהם לפני כן. מנועים אלה, בצד שיטת ההפעלה שלהם וכל דרך הפעלת המכרה, שהייתה חדשנית לאותה תקופה, יוצאו מקורנוול ודבון למכרות בכל רחבי העולם. "ייצוא" נוסךף היה של כוח אדם: כבר מתחילת המאה ה-19 היגרו מספרים משמעותיים של כורים מן האזור לרחבי העולם, כדי לעסוק בכרייה במקומות שונים, תוך שימור המסורות האנגליות שלהם. קהילות רבות שנוסדו על ידי מהגרים מקורנוול ניתן למצא כיום באוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה, מקסיקו, איי הבתולה הבריטיים, ספרד, וכן בחלקים אחרים של אנגליה, ויילס, סקוטלנד, אירלנד, איי התעלה, והאי מאן.

תעשיית המכרות המשיכה להתקיים בקורנוול לאחר קריסת מחיר הנחושת בשנות ה-60 של המאה ה-19, והמוקד עבר לכריית בדיל. כריית מתכות בכלל הסתיימה בקורנוול ב1998, עם סגירתו של מכרה הבדיל האחרון באירופה.

אתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי המכרות בקורנוול ודבון הם עדות לתרומתם של מחוזות אלה למהפכה התעשייתית, שראשיתה בממלכה המאוחדת. מעבר לתרומה למהפכה התעשייתית, השפיעה הכרייה בקורנוול ודבון על הכרייה בעולם כולו: הטכנולוגיה שפותחה שם יוּ‏צאה לעולם כולו.

ארגון אונסק"ו הכריז על המכרות בקורנוול ודבון כאתר מורשת עולמית, על פי שלושה מהמדדים שנקבעו:

  • קריטריון 2: המכרות בקורנוול ובדבון מציגים "שינוי חשוב בערכים אנושיים לאורך תקופת זמן... באמצעות פתרון יצירתי בתחום הטכנולוגיה";
  • קריטריון 3: המכרות מציגים "עדות ייחודית... למסורת התפתחות... חברתית-כלכלית;
  • קריטריון 4: המכרות הם "...דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, ... וטכנולוגיה..." במהלך שלב חשוב ומשמעותי של ההיסטוריה של האנושות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]