אריה דיסנצ'יק
 |
אריה דיסנצ'יק (צ'יק) (13 בדצמבר 1907 – 14 באוגוסט 1978) היה עורכו השני של העיתון 'מעריב', לאחר מותו של מייסד העיתון ועורכו הראשון, עזריאל קרליבך. דיסנצ'יק שימש עורך 'מעריב' במשך 18 שנה, התקופה הארוכה ביותר מכל עורכי העיתון.
[עריכה] ביוגרפיה
דיסנצ'יק נולד בריגה שברוסיה (כיום בלטביה) בחורף 1907. למד באוניברסיטה בריגה וסיים דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת וינה. שלט בשפות יידיש, עברית, רוסית, לטבית, גרמנית ואנגלית.
ב-1923 נמנה עם מייסדי תנועת בית"ר בלטביה, והיה חבר ההגנה העולמית שלה בווינה. בשנת 1929 הגיע לפריז, לאחר שהוזמן על ידי זאב ז'בוטינסקי להיות מזכירו האישי, ויצא עם ז'בוטינסקי בשליחויותיו לרוב ארצות אירופה. במקביל עסק בעבודה עיתונאית – כתב לעתונים יהודיים בריגה וגם לעתונים לטביים.
עלייתו ארצה ב-1934 הרחיקה אותו ממוקדי הכוח והעשייה הביתריים. בתחילה עבד בעתונים של ביתר ואחר כך התקבל לעבודה בסוכנות "פלס" שייבאה ומכרה עיתונים זרים. התקבל לעבודה בסוכנות הידיעות האמריקאית Associated Press (AP), והוזמן לעבוד בעתון "הבוקר" של הציונים הכלליים. במקביל ערך עיתון סאטירי בשם "עגל הזהב". בעת מלחמת העולם השנייה עשה מאמצים רבים לאתר את הוריו ובני משפחה אחרים שהשאיר אחריו בריגה, אך לשווא; הם נרצחו כולם בידי לטביים עוד בטרם הגיעו הנאצים לשם.
בשנת 1948 פנה אליו עזריאל קרליבך והציע לו להצטרף להקמת העיתון החדש 'מעריב', ודיסנצ'יק נרתם לעשייה. בשל היותו עיתונאי יחידי שלא עבד בידיעות אחרונות יכול היה לארגן את כל ההכנות להקמת עתון חדש: לקבל רישיון מן השלטונות הבריטיים, לגייס כספים מיידיים לרכישת נייר לדפוס ומקום לאיכסונו, להתקשר לבית דפוס שיהיה מוכן להדפיס את העיתון החדש ולשמור על כך בסוד גמור, להקים צוות ראשוני של עובדים מחוץ לחבורת העתונאים עליהם כבר ידע.
דיסנצ'יק היה נשוי פעמיים לשולמית דראליץ, ולהם נולדו שני בנים: עידו ורוני. שולמית נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 1958. שנים אחדות לאחר מותה נשא דיסנצ'יק לאישה את רחל פשיסוכר, שעמהּ חי 18 שנה עד לפטירתו.
דיסנצ'יק, שכונה בפי חבריו ואנשי מעריב "צ'יק" (שם שנחרט על קברו) היה מעורה בחיי המדינה וביחסים אישיים עם ראשי השלטון (מסופר על לוי אשכול שהיה יושב בישיבה סגורה והודיע לא להפריע לו אלא בשני מקרים: כשפורצת מלחמה או אם דיסנצ'יק מטלפן).
בסוף שנת 1974 פרש דיסנצ'יק מעריכת העיתון, וארבע שנים לאחר מכן, בקיץ שנת 1978, הלך לעולמו.
בשנת 1990 קראה עיריית תל אביב-יפו בשכונת צהלה רחוב על שמו. בנו, עידו דיסנצ'יק, היה עורך מעריב.
[עריכה] לקריאה נוספת
- צ'יק – אריה דיסנצ'יק, 1907–1978 (כתבו: בני המשפחה), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ב.
