להקת חיל הים
| להקת חיל הים | |
|---|---|
|
עטיפת התקליט הראשון של הלהקה "וביום השלישי" ב-1968 |
|
| פיקוד | חיל הים |
| שנת הקמה | 1948-1948, 1961 |
| שנת פירוק | 1975 |
| תכניות | 14 |
| התוכנית הראשונה | הזקן והים (1948) מפגש ה-13 (1961) |
| התוכנית האחרונה | דרך בים (1975) |
| תקליטים | 5 |
להקת חיל הים היא להקה צבאית שנוסדה בשנת 1948, והייתה אחת הלהקות הצבאיות הראשונות.
[עריכה] היסטוריה
להקת חיל הים הוקמה ב-1948. באותה שנה הפיקה את תכניתה הראשונה שנקראה "הזקן והים", אבל התכנית החזיקה מעמד מספר שבועות בודדים בלבד, מכיוון שאנשי הפיקוד של החיל לא ראו בעין יפה את האומנות שהלהקה מייצרת, ופיזרו את חבריה אל בסיסים שונים בשייטת. הלהקה התפרקה מיד וחזרה לפעילות שנית ב-1961, אז הפיקה את תכניתה השנייה "מפגש ה-13" (בדרך כלל לא נהוג למספר את התכנית שהייתה ב-48, לכן "מפגש ה-13" מבחינת המספור היא התכנית הראשונה). התכנית נקראה כך על שם שייטת 13 ועל 13 השנים בהם הלהקה לא פעלה. את המילים לתכנית כתב דן אלמגור ומאיר נוי הלחין ועיבד את כל השירים, במוצלחים שבהם היו: "החיל הלבן", "השלוש עשרה", "מיטה קרה". הלהקה לא הרבה להופיע לעומת להקות אחרות, אלא הופיעה רק באירועים מיוחדים של החיל, ושיריה לא הוקלטו באופן מסודר (שכן לשאר הלהקות החלו כבר לייצר תקליטים מסחריים רבים). הלהקה המשיכה להפיק תכניות רבות, בהם "סתם חול של ים" (1962), "מעבר לדופן" (1963), "מלא קדימה" (1965), "כאן האדם קובע" (1966), "הפלג 282" (1966).
לאורך השנים הללו כתבו ללהקה מיטב הכותבים, מלחינים ומעבדים כחיים חפר, דן אלמגור, מאיר נוי, סשה ארגוב, יוסי גמזו, אפי נצר, אריה לבנון, משה וילנסקי וחיים גורי, שירים רבים, בהם "אילו הייתה אורית בצוללת" (עמוס אטינגר/אריה לבנון), "הטרפדות" (יוסי גמזו/אפי נצר), "שיר השייטת" (נעמי שמר/נעמי שמר) ועוד...
השירים לא הוקלטו באופן מסודר ועדיין פעילות הלהקה לא הייתה מלאה ולא הופיעה במוצבים, אלא רק באירועים מיוחדים של חיל הים. בין חבריה הבולטים במקצת השנים עד כה היו שמואליק קראוס.
ב-1967 הלהקה הפיקה את תכניתה "במורל גבוה". הלהקה מנתה מספר חברים, אבל רוב הפעמים פוצלה, ורוב ההופעות היו בעצם רק של החיילת הצעירה אז, רבקה זוהר לצד אקורדיוניסט. לראשונה בשנה זו הקליטה הלהקה שיר בודד, שנקרא "ראי רחל" (שמוליק רוזן/אפי הצר) כשרבקה זוהר שרה בו את הסולו, אז עבד איתה המעבד יאיר רוזנבלום שבמקביל עבד עם להקת הנח"ל.
הלהקה באה לידי ביטוי שנה אחרי זה, בשל רצף האירועים המרכזי:
- מלחמת ששת הימים, הניצחון, והאפוריה שהייתה במדינה, נדרשו הלהקות הצבאיות להיות בשיאן
- כניסתם לתפקיד של דני ליטאי למבאי הלהקה, ויאיר רוזנבלום למדריך המוסיקלי
- חברי הרכב חדשים הפכו את הלהקה מצוות הווי לאחת הלהקות הגדולות בצה"ל.
על כן תקופת הזוהר של הלהקה התחילה ב-1968 לאחר רצף האירועים הנ"ל. התוכנית הראשונה תחת ניהולם של ליטאי ורוזנבלום באותה שנה נקראה "וביום השלישי", על שם אחד השירים בתוכנית, שכתב ליטאי והלחין רוזנבלום. המערכונים באותה תוכנית נכתבו על ידי אפרים קישון, ישראל ויסלר וליטאי עצמו. באותה תוכנית השתתפו שלמה ארצי, דבל'ה גליקמן, רבקה זוהר, וריקי גל.
התוכנית זכתה להצלחה גדולה, אך תוך כדי העבודה עליה, נפצע רוזנבלום בתאונת דרכים. הוא נלקח לבית החולים, ולאחר החלמתו נלקח להבראה בקיבוץ שפיים, שם מצא טקסט שכתבה חברת המשק הצעירה, רחל שפירא, לזכר בן הקיבוץ שנפל במלחמת ששת הימים. הטקסט הולחן על ידי רוזנבלום, והפך לשיר המפורסם מה אברך, שצורף לתוכנית עם סולו של רבקה זוהר. שירים נוספים ידועים מאותה תוכנית היו "השמש בפיראוס" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "אין כבר דרך חזרה" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "רק בישראל" (אהוד מנור/נורית הירש) ו"המלח שלי" (יורם טהרלב/משה וילנסקי).
בשנת 1969, הופיעה הלהקה בתוכניתה התשיעית, "רפסודה בכחול", שם את מקומו של רוזנבלום החליף החייל בני נגרי, שכבר עבד עם צוות-הווי הנח"ל באותה שנה. במהלך עבודתו של נגרי עם ליטאי, הבחין הצמד בכישרון חדש: החייל שלמה ארצי, שהחל את שירותו בחיל התותחנים, ועבר, אחרי מבחנים, ללהקת חיל הים. ארצי קיבל שיר סולו: "כשאהיה גדול" (רימונה די-נור/יאיר רוזנבלום), אשר סימן את תחילתו כסולן. באותה תקופה, על אף שהתגורר בלונדון, המשיך רוזנבלום לשלוח שירים ללהקה. לאחד השירים ששלח רוזנבלום לליטאי ונגרי צורפה התניה, על פיה רוזנבלום עצמו יהיה אחראי על עיבוד השיר. נגרי דחה את הדרישה, וכתוצאה מכך העביר רוזנבלום את השיר ללהקת הנח"ל. כך להקת הנח"ל זכתה בשיר, שהפך לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה: "שיר לשלום".
בשנת תש"ל (1970) זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, והוציאה תקליט מסחרי בן שישה שירים שבו חידושים לביצועים מקוריים של הלהקה, אבל לתקליט לא הייתה שום מסגרת אירועית מבחינת התכניות שהלהקה הפיקה.
שיתוף הפעולה של ליטאי ונגרי המשיך גם בתוכנית חדשה "שירת הים" מ-1971, בה נכללו שירים מצליחים כ"חסקה" (יורם טהרלב/משה וילנסקי), "בוא לים" (דן אלמגור/יאיר רוזנבלום) ו"שרק יהיה הים שקט" (דן אלמגור/בני נגרי). הסולן הראשי בתוכנית היה עודד בן חור והסולנית החדשה הייתה חיה ארד, ששרה את השיר הבולט ביותר בתוכנית "על אם הדרך", שיר ערש שכתב נתן אלתרמן והלחינה נעמי שמר. השירים "על אם הדרך" ו"חסקה" הצליחו במצעדי הפזמונים, והלהקה זכתה בתואר "הלהקה הצבאית של השנה" במצעד השנתי של קול ישראל בשנת תשל"ב.
בתום התוכנית "שירת הים", עזב בני נגרי את ההפקה. את מקומו של נגרי החליף מתי כספי, בוגר להקת פיקוד דרום. יחד עם ליטאי, הפיק כספי את התוכנית "הללו ים" ב-1973. בתוכנית זו בלט השיר "כוסית לפלי"ם" המספר על תקופת העפלה, "...אפשר לומר הרבה דברים ולספר פי כמה איך מפלוגה של הפלי"ם אשר ירדה הימה הוקם פה חיל הים..." (זרובבלה ששונקין/יאיר מילר). רוב הטקסטים בתוכנית התבססו על שירי ים קלאסיים שתורגמו על ידי דן אלמגור מלחנים אנגליים, אבל לא רק. בתוכנית זו השתתפה יעל לוי. שירי התוכנית הצליחו פחות מקודמותיה, וליטאי וכספי עזבו את הלהקה. לתכנית יצא תקליט שמאגד את כל השירים שהופיעו בה, וזה היה לתקליט האירך נגן האחרון של הלהקה.
בשנת 1974 הועלתה התוכנית "הרימו עוגן", בבימויו של נדב לויתן עם עיבודים של אלדד שרים, והתכנית המשיכה להזדהות בסגנון המוסיקה והמילים משירים עממים שתורגמו לעברית וגם שירים ישראליים חדשים ומקוריים.
ב-1975 הפיקה את התכנית האחרונה, "דרך בים". בזמן החזרות לתכנית הלהקה כמעט התפרקה מכיוון שאנשי חיל הים ראו בחומרים שהיא מציגה כרדודים מאוד. מאותו רגע נכנס לתמונת ההפקה יאיר רוזנבלום, וזרק "גלגל הצלה". עזר לעבד את השירים מבחינה מוסיקלית והלהקה הופיעה עם החומר החדש שלה כרגיל. חברי ההרכב מנו 9 זמרים וזמרות וגם ארבעה נגנים. שלושה שירים ממנה הוקלטו לסינגל שנקרא "להקות צבאיות וצוותי הווי 1976 - 1975", בהם השירים "דרך בים", "אלפי שירים" ו-"לא אשכח זאת רעי". מאחר שגם תכנית זו לא הניבה להיטים גדולים, היא למעשה סימנה את דעיכת הלהקה וירידתה מהבמה.
בתחילת שנות ה-80, בעקבות ערב חד פעמי של הלהקה עם שירים מכל הזמנים, הקימו כמה מבני הלהקה את ההרכב החדש "יוצאי להקת חיל הים",שהמשיכה להופיע באירועים שונים של החיל עד היום . בימים אלו כאשר אף אחד מחברי הלהקה אינו בגיל השירות למילואים מופיעים ותיקי להקת חיל הים בערבי זמר ואירועים שונים בהרכב המקורי.
| להקות צבאיות בישראל | ||
|---|---|---|
| מלחמת העצמאות |
הצ'יזבטרון • חישטרון • הלהקה הצבאית הארצית • להקת הכרמל • להקת איילון |
|
| להקות צבאיות |
להקת הנח"ל • להקת פיקוד הצפון • להקת פיקוד המרכז • להקת פיקוד הדרום • להקת חיל הים • להקת גייסות השריון |
|
| צוותי הווי |
צוות הווי הנח"ל • צוותי הווי פיקוד מרכז • צוותי הווי פיקוד צפון • צוות הווי פיקוד דרום • להקות חיל האוויר • צוותי הווי גייסות השריון • להקת חיל התותחנים • מקהלת הרבנות הצבאית • צוות הווי הנדסה קרבית • צוות הווי פיקוד ההדרכה • להקת הגדנ"ע • להקת חינוך מיוחד • להקת חילות השדה |
|