באטמוביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבאטמוביל מסרטי "באטמן" של טים בורטון, תערוכת אוטומוטור 2013

באטמובילאנגלית: Batmobile) היא מכונית דמיונית אשר משמשת את באטמן ונוצרה במיוחד בשבילו, נראתה לראשונה בחוברת הקומיקס Detective Comics #27. לבאטמוביל היו מספר רב של עיצובים שנעו בין מכונית ספורט דמוית עטלף ועד לטנק.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוצגה הבאטמוביל הראשונה במדיה המצולמת, כאשר נראתה כמכונית פורד רגילה ועליה סימנים מזהים כמכונית עטלף בסדרת הטלוויזיה המצולמת של שנות ה-60. המכונית תוכננה כעשור לפני הסדרה, בשנת 1954, בעוד הסדרה שודרה בשנים 1966-1968. הבאטמוביל של הסדרה כללה פטנטים רבים בהם מסורים, לייזרים, רקטות, מחשב, טלפון, פצצות עשן ועוד.‏[1]

אחד העיצובים הפופולריים ביותר בקרב המעריצים הוא זו של הבאטמוביל (שהתבססה על שלדת Impala ומנוע של שברולט קורבט) מהסרט "באטמן" (1989) של הבמאי טים ברטון.‏[2] מכונית זו הייתה ממוגנת ירי וכללה פטנטים כגון שריון מתקפל, זוג מקלעים, רובה חבלים והפעלה בשלט רחוק. המכונית המשיכה גם לסרט באטמן חוזר וכללה עוד פטנטים כגון גליל מתכת היוצא מגחון הרכב ומאפשר לבאטמוביל לבצע סיבוב של 180 מעלות במקום. בסרט זה, אחרי שהפינגווין השתלט על הבאטמוביל וגרם למשטרה לרדוף אחריה, באטמן מצליח לבסוף לנטרל את שליטת הפינגווין אך כאשר הוא נמלט מהמשטרה דרך סימטה צרה, הוא נאלץ להפעיל מוד מצב חירום שהופך את הבאטמוביל למעין אופנוע אך בתהליך משיל חלקים ניכרים ממעטפת המכונית ומחייב בפועל את בנייתה מחדש.

בסרטי ההמשך של ג'ואל שומאכר מופיעות מכוניות באטמוביל חדשות.

ב"באטמן - הסדרה המצוירת" הבאטמוביל היא רכב מרוצים עתידני בצבע כחול כהה, שנקנה על ידי ברוס וויין מממציא ומכונאי שפשט את הרגל. הבאטמוביל מאורכת ומדוגמת בכנפוני עטלף מאחור וממוגנת נגד כדורים. לבאטמוביל פטנטים שונים שנועדו להגן עליה ולסייע לבאטמן בלוחמה בפשע. בעונות המאוחרות של הסדרה הוחלפה הבאטמוביל ברכב מרוצים שחור וקצר, אך שאינו ממוגן ירי.

בשני הסרטים "באטמן מתחיל" (2005) ו"האביר האפל" (2008) הבאטמוביל שודרגה ונראית כמו רכב שטח צבאי כבד שנועד במקור למטרות גישור. הבאטמוביל משוריינת וכוללת משגר רקטות לצד מערכת ניווט לווייני, מצב הסוואה ומגדש טורבו המאפשר זינוק באוויר. כדי ליצור את הבאטמוביל, נולן, במאי הסרט, נעזר בתבנית החרטום של מטוס P-38 לייטנינג בשביל מנוע הסילון של הבאטמוביל. גוף הרכב נבנה במשך חודשיים מחומר פוליסטירן מבודד. החומר נוסה במהירויות גבוהות, והמודל הראשוני נכשל. או אז הורכב הרכב עם תוספת מנוע V-8 של שברולט, ציר משאית כתוספת לציר האחורי, צמיגים של רכב שטח ומערכת מתלים של מכוניות מרוץ. תהליך ההרכבה נמשך תשעה חודשים. ארבעה מודלים של הרכב הושלמו, והורכבו עליהם 65 פאנלים של חומר סיבי פחמן. שני דגמים מתוכם היו מיוחדים - הראשון נועד לצילומי התקריב של המדפים המתכווננים, והשני לצילומי הנעת הסילון של הרכב מעל גגות העיר (בעזרת שישה מיכלי פרופאן). עקב הראות המוגבלת מתוך הרכב, הורכבו מצלמות בתוך תא הנהג, ונדרשו לנהגים שישה חודשים כדי להתאמן בנהיגה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]