באטמן לנצח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באטמן לנצח
Batmanforever1995.jpg
שם במקור: Batman Forever
בימוי: ג'ואל שומאכר
הפקה: טים ברטון
פיטר סקוט מקגרגור
בנג'מין מלניקר
מייקל אי. אוסלן
תסריט: לי באטשלר
ג'נט סקוט באטשלר
עקיביה גולדסמן
לפי דמויות קומיקס מאת:
בוב קיין וביל פינגר
שחקנים ראשיים: ואל קילמר
טומי לי ג'ונס
ג'ים קארי
ניקול קידמן
מוזיקה: אליוט גולדנתל
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 16 ביוני 1995
משך הקרנה: 122 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 100 מיליון דולר
הכנסות: 336,529,144 מיליון דולר
סרט קודם בסדרה: באטמן חוזר (1992)
הסרט הבא בסדרה: באטמן ורובין (1997)
דף הסרט ב-IMDb

באטמן לנצחאנגלית: Batman Forever) הוא סרט גיבורי על מז'אנר הפעולה המבוסס על סדרת הקומיקס מבית DC קומיקס, "באטמן" שנוצרה על ידי בוב קיין וביל פינגר. הסרט יצא לאקרנים ב-19 ביוני 1995 בבימויו של ג'ואל שומאכר, ובכיכובם של אנסמבל שחקנים כדוגמת ואל קילמר, טומי לי ג'ונס, ג'ים קארי, ניקול קידמן וכריס אודונל.

הסרט זכה להצלחה ולמועמדויות לפרסי אוסקר, סאטורן, גראמי וגלובוס הזהב. הסרט הוא סרט המשך לסרט "באטמן חוזר" שיצא ב-1992. לסרט יצא עוד סרט המשך ב-1997 שנקרא "באטמן ורובין".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באטמן (ואל קילמר) מונע מדו-פרצוף (טומי לי ג'ונס), שזהותו האמיתית היא הארווי דנט, התובע המחוזי לשעבר של גות'אם סיטי שפניו התעוותו, לחטוף אזרח במהלך שוד בנק. אך לרוע המזל דו-פרצוף מצליח להימלט. ביינתים, אדוארד ניגמה (ג'ים קארי), חוקר בתעשיות וויין מפתח מכשיר המקרין שידור טלוויזיה לתוך המוח. אחרי שהוא מציע לברוס ויין לפתח את המכשיר, הוא נענה בשלילה ועל כן הוא רוצה להתנקם בברוס.

לאחר שברוס פוגש את הפסיכולוגית ד"ר צ'ייס מרידיאן (ניקול קידמן), הוא מזמין אותה לאירוע צדקה בקרקס. דו-פרצוף וכנופיתו פורצים למופע ומנסים לחשוף את זהותו האמיתית של באטמן. לאחר שדו-פרצוף מטיל פצצה באולם, משפחת גרייסון, משפחת אקרובטים, מוציאה את הפצצה מן האולם. אך כל בני המשפחה נהרגים חוץ מהבן הצעיר דיק (כריס אודונל). ברוס שחש אחראי לגורלו של דיק מזמין אותו להישאר באחוזתו. דיק מספר לברוס על רצונו להרוג את דו-פרצוף כנקמה על מות משפחתו. כשדיק מגלה שברוס הוא באטמן הוא קורא לעצמו "רובין" והוא רוצה להפוך להיות עוזרו של באטמן.

ביינתים, אדוארד נהפך להיות פושע בשם איש החידות והוא אף מתחבר עם דו-פרצוף, כדי שהלה יממן את פיתוח, ייצור ושיווק ההמצאה שלו. הוא מפתח את מכשיר ההקרנה למכשיר גניבת מידע ממוחותיהם של אנשים. במהלך מסיבה שאדוארד אירגן, הוא מצליח לגלות שברוס הוא למעשה באטמן. הוא ודו-פרצוף כמעט הורגים אותו, אך רובין מצליח לחלץ אותו. מאוחר יותר, שניהם מתגנבים לאחוזתו של ברוס, מעלפים אותו, מפוצצים את מערת העטלף וחוטפים את צ'ייס.

לאחר שבאטמן הצליח לפצח את כל חידותיו של איש החידות, ומגלה שהוא אדוארד ניגמה, הוא ורובין טסים ביחד לאי של ניגמה כדי להציל את צ'ייס. רובין מתעמת עם דו-פרצוף וכמעט הורג אותו, אך מציל אותו ברגע האחרון. דו-פרצוף מנצל זאת ותופס את רובין באיומי אקדח. באטמן מצליח לטפס לראש המגדל שבנה איש החידות ושם הוא מגלה שאיש החידות מציב בפניו "חידה" קשה במיוחד: עליו לבחור להציל או את צ'ייס או את רובין, אך לא את שניהם. מי בא קודם? ברוס ויין או באטמן? באטמן משמיד את מכשיר ההקרנה הענק של איש החידות ומצליח להציל גם את רובין וגם את צ'ייס. לבסוף, הם מצליחים להרוג את דו-פרצוף, אך איש החידות נכנס לבית משוגעים שם הוא חושב שהוא באטמן.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מעורבות ממבקרי הקולנוע. אתר Rotten Tomatoes המרכז ביקורות קולנוע העניק לסרט דירוג של 44% בהתבסס על 55 מבקרים. בסוף השבוע הראשון לצאתו של הסרט, הוא הכניס כ-52.78 מיליון דולר. נכון ל-2011 הסרט הכניס כ-184,031,112 בארצות הברית וכ-152,498,032 מחוץ לארצות הברית. הסרט הפך להיות הסרט השני הכי מכניס בארצות הברית לשנת 1995 (אחרי צעצוע של סיפור) ובמקום השישי בסרטים הכי מכניסים ברחבי העולם.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הסרטים שבסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]