באטמן (סרט, 1989)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באטמן
Batman1989.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: Batman
מבוסס על: באטמן (קומיקס)
בימוי: טים ברטון
הפקה: פיטר גובר
ג'ון פיטרס
בנג'מין מלניקר
מייקל אי. אוסלן
תסריט: סם האם
וורן סקארן
שחקנים ראשיים: מייקל קיטון
ג'ק ניקולסון
קים בייסינגר
רוברט וול
ג'ק פאלאנס
מוזיקה: דני אלפמן, פרינס
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 23 ביוני 1989
משך הקרנה: 126 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 48,000,000‏$
הכנסות: 411,348,924‏$
הסרט הבא בסדרה: באטמן חוזר (1992)
דף הסרט ב-IMDb

"באטמן"אנגלית: Batman) הוא סרט גיבורי על אמריקאי משנת 1989, המבוסס על סדרת הקומיקס באטמן מבית DC קומיקס, שנוצרה על ידי בוב קיין וביל פינגר. את הסרט ביים טים ברטון, ובו מככבים השחקנים מייקל קיטון בתפקיד באטמן, ג'ק ניקולסון בתפקיד הג'וקר וקים בייסינגר בתפקיד ויקי וייל. הסרט יצא לאקרנים ב-23 ביוני 1989.

זהו הסרט הראשון בסדרת סרטי באטמן בהפקת אולפני האחים וורנר. הסרט היה גותי ואפל ורחוק ברוחו מסדרת הטלוויזיה משנות ה-60 ומסרט הקולנוע שהתבסס עליה, שניהם בהפקת פוקס המאה ה-20 ובכיכובם של אדם ווסט. תסריט הסרט נכתב על ידי סאם האם, בוב קיין, וורן סייר. את הפסקול של הסרט הלחין דני אלפמן, ובו שולבו שירים בביצועו של הזמר פרינס.

הסרט זכה להצלחה גדולה, הפך לשובר קופות וגרף לאורך השנים מעל ל-411 מיליון דולר ברחבי העולם. כמו כן, ההצלחה הרבה לה זכה הסרט הביאה לעלייה בפופולריות של הדמות וסללה את הדרך להפקת שורת סרטי המשך שוברי קופות. הסרט זכה בפרס האוסקר בקטגוריית התפאורה הטובה ביותר‏[1] ובפרס גראמי בקטגוריית שיר הנושא הטוב ביותר.‏[1]

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גות'אם סיטי היא עיר שורצת פשע, הנשלטת בידי המאפיה של קארל גריסום, שמנהל ארגון פשע תחת שלל ארגוני כיסוי חוקיים כגון מפעל כימיקלים בשם "אקסיס". השחיתות של גריסום חדרה אפילו למשטרה והמפכ"ל ג'יימס גורדון עומד חסר אונים אל מול הפשע המשתולל. ראש העיר ממנה תובע מחוזי חדש בשם הארווי דנט על מנת להילחם בפשע ולמוטט את ארגונו של קארל גריסום.

הסרט נפתח בתקיפה שגרתית באחת מסמטאות העיר: צמד שודדים תוקפים משפחה שהלכה לאיבוד, מהממים את הבעל וגוזלים את כספו. בשעה שהם מחלקים את השלל מגיע באטמן - לוחם מסתורי הלבוש בחליפת עטלף משוריינת ומצויד בכלי נשק ופטנטים רבים - ותוקף אותם. כאשר הוא מסיים הם נשארים מוכי פחד לטיפולה של המשטרה, אחרי שראו כיצד כדורי אקדח ניתזים מגופו וכיצד קפץ מבניין בן עשרות קומות ונעלם כלא היה.

המשטרה לא יודעת כיצד לקבל את המקרים האלה ובשלב ראשון מכחישה מכל וכל את קיומו של איש העטלף המסתורי, המכה בפושעים. מנגד, העיתונאי החטטן אלכסנדר נוקס נחוש בדעתו לחשוף את האמת על איש העטלף שנלחם בפשע ולשבור את השתיקה של המשטרה. חבריו צוחקים עליו ורק צלמת עיתונות בשם ויקי וייל שותפה לתשוקה שלו בקשר לחקירה בנוגע לאיש העטלף.

בינתיים, ג'ק נאפייר, יד ימינו של גריסום, עסוק בלפלס את דרכו אל עבר ייעודו: שליטה בעולם הפשע של גות'אם. הוא משחד שוטרים ובוגד בגריסום עם חברתו, אליסיה. גריסום מגלה את דבר הבגידה וטומן לנאפייר מארב בבית החרושת "אקסיס כימיקלים": בזמן שנאפייר פורץ למקום כדי להעלים ראיות הוא מלשין עליו למשטרה. הוא שיחד את הבלש אקהרט שמוביל את המשטרה. המפכ"ל מגלה על הפשיטה בנשף צדקה, הנערך בביתו של המיליונר ברוס ויין, ונחפז לעזוב. גם ויין עוזב באמצע וממהר למקום כבאטמן על מנת לנטרל את הפושעים, שניהלו קרב יריות עם השוטרים. במהלך הקרב, באטמן תופס את נאפייר, וכשהאחרון יורה על העטלף, הכדור ניתז מהשריון של באטמן אל פניו של נאפייר, דבר הגורם לו ליפול מהמרפסת לתוך קדרה עצומה של חומצה כימית ירוקה ומוזרה.

החומצה הכימית גורמת לשינויים רבים בנאפייר, כולל שינויים בגוון עורו ושערו וכן מיטוט כללי של מערכת העצבים שלו (מה שגורם לו לחייך ללא שליטה). בכך הוא נהפך לפושע הקטלני בשם הג'וקר, שמבצע את פשעיו תוך נטייה להומור שחור וחולני. הוא מתנקם בגריסום ובכך הופך לראש המאפיה של גות'אם אחרי שהוא מסלק את יריביו באלימות. למרות הכרזתו הדרמטית והפומבית על כך שהוא ירש את גריסום, העיתונות עדיין עסוקה דווקא בבאטמן המסתורי, דבר המוציא את הג'וקר צמא התהילה מכליו. בנוסף, הג'וקר מתאהב בצלמת ויקי וייל, שיוצאת בינתיים עם ברוס ויין המסתורי לא פחות. בינתיים, הג'וקר מנצל את הידע שלו בכימיה ואת שליטתו במפעל אקסיס כדי להרעיל מאות מוצרי מזון וקוסמטיקה בכימיקל בשם "סמיילקס" הגורם לאנשים למות מהתקפי צחוק.

הג'וקר מנסה לפתות את וייל תוך השחתה של מוזיאון עירוני, אך היא מחולצת על ידי באטמן, שמשתמש בשלל פטנטים ומכונית מירוצים משוריינת בשם הבאטמוביל כדי להוביל אותה בבטחה אל עבר מערת העטלף, שם הוא חושף בפניה את הניתוח שלו לרעל של הג'וקר, המאפשר לדעת אילו מוצרים מסוכנים. בבוקר וייל מתעוררת בדירתה וממהרת למסור את החומר לעיתונות ששוב מדווחת בהרחבה על העטלף המסתורי שהציל את העיר.

על פי הסרט, ג'ק נאפייר רצח את הוריו של ברוס ויין, דבר שגרם לאחרון לההפך לבאטמן (בקנון של הקומיקס, רוצח משפחת ויין הוא פושע בשם ג'ו צ'יל ולא נאפייר). באמצעות התגלית על רצח הוריו של ברוס ועזרה מאלפרד (משרתו של ברוס), מגלה ויקי וייל שברוס ויין, אהובה, הוא באטמן.

הג'וקר הכועס מזמן את באטמן לדו-קרב פומבי במסגרת פסטיבל ה-200 לכינונה של גות'אם. הג'וקר מארגן תהלוכה שמקושטת במספר בלונים ענקיים המכילים את גז הסמיילקס הרעיל ושבה מחולקים מיליון דולרים (בשטרות עליהם מופיעים פניו) לקהל הרחב. באטמן מגיע במטוס משוכלל ומסכל את הפיגוע הכימי שתכנן הג'וקר. הוא מנסה לירות בג'וקר ובפושעיו, אך הג'וקר מצליח ליירט אותו באמצעות אקדח ענק.

באטמן מתעמת עם הג'וקר על גג הקתדרלה

הג'וקר חוטף את ויקי וייל האבלה (שגילתה בינתיים שבאטמן הוא ברוס ויין) לגג הקתדרלה של גות'אם, בזמן שבאטמן דולק בעקבותם. באטמן מביס שלושה מבריוניו של הג'וקר בדרך לחלץ את ויקי וייל ואז נאבק בג'וקר על הגג. הג'וקר מפיל את שניהם מהגג אך באטמן מצליח להערים על הג'וקר ובעזרת באטראנג עם חבל הוא קושר את רגלו של הג'וקר לפסל גרוטסק כבד, דבר הגורם לו ליפול אל מותו כאשר הוא מנסה לברוח מגג הקתדרלה על ידי מסוק.

בסיום הסרט, מודיע המפכ"ל ג'יימס גורדון על מעצר כל אנשי כנופיית הג'וקר ומציג את סמל העטלף, זרקור גדול ועליו סמל של עטלף שמואר כאשר גות'אם זקוקה לבאטמן שילחם בפשע וברוע. גורדון מפעיל את הזרקור בשעה שבאטמן ניצב על גג מגדל וצופה על העיר.

צוות השחקנים הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט באטמן חמוש במגוון פטנטים ואמצעי לחימה. הוא לבוש בחליפה שחורה המהווה שריון גוף שיכול לעצור ירי ישיר מאקדח. על החליפה גלימה שחורה וסמל עטלף על רקע אליפסה צהובה.

בנוסף, הוא חמוש ברובה חבלים המאפשר לו לשגר חבל עם אנקול ואז למשוך את עצמו על ידי כננת באופן אוטומטי. באמצעות החבל באטמן מטפס על גגות הבתים של גות'אם. בנוסף לרובה החבלים הרגיל לבאטמן יש גם רובה חבלים דו-כיווני המאפשר לבאטמן לבצע "אומגה" (מעין גלישה על החבל) בין שתי נקודות.

באטמן מצויד גם ב"באטראנג", מעין בומרנג דמוי עטלף. לחלק מהבאטראנגים גם קשור חבל, באטמן השתמש בבאטראנג עם חבל כדי ללכוד פושע בתחילת הסרט. בנוסף לבאטראנגים באטמן חמוש גם בקפסולות גז המשחררות עשן סמיך כאשר הן מתנפצות.

בנוסף לכלים אלו, אותם הוא נושא על החגורה הצהובה שלו, מצויד באטמן בכלי רכב קרביים. המפורסם שבהם הוא ה"באטמוביל", מכונית ספורט מהירה ומשוריינת המעוצב בצורה אווירודינמית בהשראת העטלף. באטמן יכול לשלוט בבאטמוביל גם באמצעות שלט רחוק ופקודות קוליות. בנוסף לשריון הסטנדרטי של הרכב, שעמיד בפני נשק קל, מצוידת הבאטמוביל בשריון כבד מתקפל, הנפרש על הרכב לפי פקודה. שריון כבד זה עמיד גם נגד פיצוצים. הבאטמוביל חמושה ברובה חבלים, בצמד מקלעים ובפצצות ברזל.

בנוסף לבאטמוביל קיים גם מטוס העטלף. זהו מטוס קרב החמוש במקלעים, טילים ומזמרה קדמית המעוצבת בצורת עטלף. בניגוד לבאטמוביל, המטוס איננו משוריין.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני אלבומי פסקול לסרט - אחד כולל את השירים מהסרט ואת הלהיט "Batdance" ששר הזמר פרינס ואילו השני כולל את המוזיקה המקורית שחיבר לסרט המלחין דני אלפמן. שני האלבומים זכו להצלחה רבה.

תגובת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהחלו בתהליכי ההפקה של הסרט הייתה דאגה ניכרת בקרב מעריצי באטמן שההפקה תאמץ את הסגנון הקאמפי והפרודי של סדרת הטלוויזיה בכיכובו של אדם ווסט, דאגה שגדלה בין השאר עקב ליהוקו של מייקל קיטון - שהיה ידוע עד אז כשחקן קומי - לתפקיד הראשי. כדי לשכך את דאגות המעריצים מיהרו בהאחים וורנר לשחרר קדימון כדי להוכיח שהסרט נאמן יותר לספרי הקומיקס שיצאו באותו הזמן ונוקט בגישה רצינית יותר כלפי הדמות.

למרות הדאגות הראשוניות, הסרט נהפך לסרט המצליח ביותר של 1989 וקיבל שבחים רבים ממעריצי באטמן - בייחוד מאלה שקראו את ספרי הקומיקס של פרנק מילר, שהיוו בין השאר את ההשראה לסרט. יתרה מכך, קיטון שינה את דעתם של רבים שחששו בקשר לליהוק שלו ונחשב עד היום לאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו את באטמן. לעומת זאת, היו אנשים שלא אהבו את האווירה הגותית של הסרט והתגעגעו דווקא לאווירה הקאמפית של סדרת הטלוויזיה. הביקורות כלפי הסרט היו מעורבות וערבבו בין שבחים על התכנון החזותי של התפאורה לבין ביקורת על כך שהסרט היה יותר תרגיל אינטלקטואלי של טים ברטון מאשר סרט על באטמן. כמו כן, שרר ויכוח לגבי הצורה בה גילם ג'ק ניקולסון את ג'ק נאפייר והג'וקר. רבים חשו שהופעתו הייתה מוגזמת והדמות חסרה את העומק הפסיכולוגי שיש לה בספרי הקומיקס; אחרים עדיין טוענים שהג'וקר גונב את ההצגה בסרט, יותר מידי על חשבונה של הדמות הראשית - באטמן.

ביקורת נוספת בסרט הייתה על חריגה מהקנון של ספרי באטמן. בספרי הקומיקס הרוצח של תומאס ומרתה ויין, הוריו של ברוס ויין, הוא ג'ו צ'יל, פושע זוטר יחסית, ולא ג'ק נאפייר. יתרה מכך, הדמות של ג'ק נאפייר הומצאה במיוחד בשביל הסרט ושם המשפחה שלה הוא כנראה מחווה לשחקן הבריטי המנוח אלן נפייר, ששיחק את המשרת הנאמן אלפרד בסדרת הטלוויזיה של שנות ה-60.

למרות הביקורות, הסרט זכה להצלחה אדירה ובקרב מעריצי באטמן הוא נחשב לטוב ביותר שבסדרת ארבעת הסרטים,[דרוש מקור] כאשר אחריו ניצב באטמן חוזר, גם הוא של טים ברטון.

ג'ק ניקולסון, שגילם את הג'וקר, קיבל במקום שכר תמלוגים על רווחים ממכירת מוצרים נלווים. בעקבות ההצלחה הרבה שהסרט זכה לה גרף ניקולסון למעלה מ-60 מיליון דולר ובכך הפך לשחקן שהרוויח הכי הרבה כסף עבור סרט.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Batman - Awards - IMDb
  2. ^ ספר השיאים של גינס 1994 - מהדורה עברית, עמ' 172-173.


סרטי טים ברטון

וינסנט (1982)ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן (1985)ביטלג'וס (1988)באטמן (1989)המספריים של אדוארד (1990)באטמן חוזר (1992)
אד ווד (1994)הפלישה ממאדים (1996) סליפי הולו (1999)כוכב הקופים (2001)סיפורי דגים (2003)צ'ארלי בממלכת השוקולד (2005)
חתונת הרפאים (2005)סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט (2007)אליס בארץ הפלאות (2010)צללים אפלים (2012)פרנקנוויני (2012)

DC קומיקס
כותבים ומאיירים: אד בניסג'ף ג'ונסאית'ן ואן סקייברמארק ויידג'ף לואבג'ף למיראלן מורפרנק מילרג'רי סיגלגייל סימון