אוונסנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוונסנס
לוגו הלהקה
Evanescence Oct 24, 2006.jpg
אוונסנס בשנת 2006
מידע כללי
מקור ליטל רוק, ארקנסו, ארצות הברית
שנות פעילות 1998 - היום
סוגה רוק
רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים ויינד-אפ רקורדס
אתר אינטרנט האתר הרשמי של הלהקה
חברים
איימי לי
טרי בלסאמו
טים מק'קורד
וויל האנט
טרוי מקלוהורן
חברים לשעבר
בן מודי
דייוויד הודג'ס
ויליאם בויד
ג'ון לקומפט
רוקי גריי

אוונסנסאנגלית: Evanescence) היא להקת רוק אמריקנית, זוכת פרס גראמי, שהוקמה בשנת 1995 על ידי בן מודי ואיימי לי. סגנון הלהקה מגוון וכולל השפעות מטאל, אופרה, גראנג' ונו מטאל.

משמעות שם הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המילה "אוונסנס" (באנגלית: Evanescence) היא המצב הנתון בו נמצא חומר או גורם כלשהו כאשר הוא נעלם, מתפוגג, מתכלה או מתמוסס בצורה פתאומית. בדומה להתאדות של נוזל ומים, היעלמות של חלום, תקווה או רוח רפאים. נאמר שצמד מייסדי ההרכב, בן מודי ואיימי לי, בחנו מספר אפשרויות שונות לבחירת שם ללהקתם, בפרט, השמות Childish Intentions ו-Stricken. עד שהחליטו על Evanescence. מונח זה נבחר בצורה אקראית על ידי מודי מתוך מילון אנגלי, בטענה שהוא "אפל, מסתורי ומצייר לך תמונה במחשבה", המטרה אותה רצה הצמד להשיג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1995: תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת אוונסנס הוקמה על ידי הצמד בן מודי ואיימי לי. השניים נפגשו לראשונה במחנה קיץ לנוער, בעיירה שמרנית-נוצרית במדינת ארקנסו בסוף שנת 1995, כשהיו בגילאי 14 ו-15.

איימי לי ובן מודי בהופעה, 2003

חודש אחד לאחר שהכירו, כבר החלו השניים לנגן גרסאות כיסוי וסקיצות מקוריות בהופעות אקוסטיות קטנות בחנויות ספרים ובבתי קפה בליטל רוק וכן הקליטו באופן חובבני בבתי הוריהם. בין השנים 1997-1999 הקשר הבין-אישי החל להתהדק וגלש בהמשך הדרך לזוגיות.

שיריהם הראשונים היו "Solitude" (שנכתב על ידי לי) ואחריו "Understanding" (מודי), "Give Unto Me" (לי) ו-"My Immortal" (מודי). בכל השירים הללו מופיע קרדיט כתיבה משותף לשניים, אף שמבחינה הכתיבה עבדו לחוד. נאמר כי בן היה כותב השירים הראשי ולרוב איימי הייתה משכתבת את הליריקות שלו ומוסיפה מלודיות וקולות משלה.

לזוג לא היו משאבים כספיים ליצירת הרכב קבוע. עקב כך, פנה מודי למספר מוזיקאים חובבים מסצנת הרוק בעיר וביניהם ג'ון לקומפט ורוקי גריי מלהקות המטאל הנוצריות Kill System,‏ Mindrage,‏ A Living Sacrifice‏ ו-Soul Embraced, ולבסיסט ויליאם בויד מלהקות הפאנק Lucky Father Brown ו-The Visitors, אשר עבדו איתם על מספר הקלטות דמו. מוזיקאים אלו עזרו להוות למעשה את ההרכב המלא של אוונסנס בתחילת דרכה המסחרית.

הצמד הוציא את ה-EP העצמאי הראשון שלו תחת השם Evanescence EP. האלבום יצא במהדורה של כמאה עותקים בלבד, אשר חולקו במהלך הופעה במועדון הרוק האהוב על הלהקה, Vino's, בליטל-רוק. שני שירים מתוכו, Understanding ו-Give Unto Me, הגיעו לתחנות הרדיו המקומיות ובראשן תחנת KABF, הודות לשדרן בראד קאווינס. Understanding, על אף אורכו (מעל שבע דקות), זכה להצלחה. בשל עליית הפופולריות של הלהקה, החל ביקוש למופע חי בפורמט מלא ובנוסף הוקלטו שירים חדשים. כך, לאחר כשנה, יצא ה-EP השני, Sound Asleep EP, במהדורה מצומצמת יותר ונדירה של חמישים עותקים בלבד. הצמד המשיך לכתוב ולהלחין שירים חדשים. בשלב מאוחר יותר חברו השניים לקלידן דייוויד הודג'ס, מכר של מודי, שהצטרף לפרויקט.

האלבום המלא הראשון של הלהקה הוקלט בדירה של בן ובעליית הגג של בית נעוריה של לי ונקרא "Origin". חברי הלהקה לא מחשיבים אותו כאלבום הבכורה שלהם אלא כאוסף דוגמיות שנעשה עצמאית על ידי חברי הפרויקט ולו עטיפה מושקעת (הודות לחבר אמן של ההרכב), אותו שלחו ללייבלים רבים במטרה שיחתימו אותם. הלהקה נתגלתה על ידי המפיק פיט מת'יוס בזמן שיצרו הקלטות דמו בממפיס שבטנסי. ההקלטות ו-Origin נשלחו על ידו לבסוף לניו יורק, שם נחתם חוזה ההקלטות המיוחל עם לייבל הרוק האמריקני Wind-Up Records, מקבוצת סוני.

2002: "Fallen" והכרה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת 2002 החלה הכתיבה הרשמית של Fallen, אלבום האולפן המסחרי הראשון באורך מלא של הלהקה. במהלך יצירתו העתיקו חברי הפרויקט את מגוריהם ללוס אנג'לס ואיימי, הסולנית, לקחה שיעורי משחק על מנת להתגבר על בעיית הביטחון העצמי הנמוך שלה כדי להשיג נוכחות בימתית. כשיצא, הוגדר האלבום כ"רוק נוצרי" ונמכר רק בחנויות מסוג זה. בתגובה, העידו חברי הלהקה שלמרות אמונותיהם האישיות והאווירה הגותית בשיריהם, הם כלל אינם להקה נוצרית. במהלך של קידום מכירות, ככל הנראה, התנסחו השניים בצורה בוטה ומודי קילל ונשא את שם האל לשווא במהלך ראיון במגזין Entertainment Weekly, ובכך יצרו ביקורת ומחלוקת כנגדם בקהילה זו. ישנן טענות כי הלהקה הסכימה למהלך הראשוני של פניה למגזר המסורתי-נוצרי. הזרם הנוצרי הסיר את האלבום מן המדפים והוא הגיע לבסוף לקהל הרחב, לא לפני שנוצר אוסף ה-EP השלישי, Mystary, ששימש כדיסק פרומו או טריגר ליציאת אלבום הבכורה. הדיסק הכיל גרסאות כמעט סופיות לסינגלים העתידיים, ויצא בעיר הבית של ההרכב על ידי Wind-Up במטרה לבדוק את שביעות רצון המאזינים מהפרויקט החדש והמבטיח של הלייבל. ה-EP נחשב לנדיר ביותר.

בדצמבר 2002, לאחר יציאת אלבום הבכורה, עזב הודג'ס את הלהקה, כתוצאה מהמחלוקת סביב הגישה הנוצרית ומשום שהגורמים בדבר לא תמכו ברצונו ליצירה בכיוון מוזיקלי זה.

שני שירים מתוך "Fallen" צורפו לפסקול הסרט דרדוויל, בשנת 2003: "Bring Me to Life" ו-"My Immortal" הביאו לפרסום בינלאומי של הלהקה, כמעט בן לילה. Fallen זכה להצלחה רבה ומכר למעלה מ-17 מיליון עותקים ברחבי העולם, כמעט חצי מתוכם בארצות הברית. הוא זכה במספר אלבומי פלטינה וזיכה את הלהקה בשלל פרסים, כאשר הבולטים מביניהם הם שני פרסי גראמי ב-2004 עבור האמן החדש הטוב ביותר והופעת הרוק הטובה ביותר (עבור השיר Bring Me to Life).

2003: הפרידה ממודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עולמי אינטנסיבי, אשר ארך בסופו של דבר כ-18 חודשים. ב-22 באוקטובר 2003, לילה לפני קונצרט בגרמניה כחלק מסיבוב ההופעות האירופאי לקידום Fallen, עזב במפתיע הגיטריסט הראשי ומייסד הלהקה, מודי, בגלל חילוקי דעות קשים עם לי ובשל עניינים אישיים אחרים. כעבור זמן מה נתגלה שמודי אובחן כסובל מהפרעה דו קוטבית והתמכרות לאלכוהול וסמים (מהן נגמל מאוחר יותר). נאמר גם שרדה בחברי הלהקה - מודי שאף למיינסטרים, בניגוד לרצונה של לי, שמאסה בפעילות יחסי הציבור, בסיבובי ההופעות התדירים ובהגבלת רעיונותיה המוזיקליים.

את מקומו תפס הגיטריסט טרי בלסאמו, יוצא להקת המטאל האלטרנטיבית Cold אשר הופיעו עם אוונסנס במהלך חלק מסיבוב ההופעות של Nintendo Fusion Tour. בלסאמו הפך במהרה לחבר קבע ועזב את להקתו הקודמת.

בתום סיבוב ההופעות יצאה אוונסנס להפסקה ארוכה. לאחר שהוציאה ארבעה סינגלים, יצא גם מארז DVD כפול, תחת השם "Anywhere but Home". המכיל הקלטה של הופעה שלמה מאולם הזניט בפריז, בנוסף לקליפים הרשמיים מ-Fallen וקטעים דוקומנטריים מאחורי הקלעים.

2006: "The Open Door"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2006 יצא אלבום האולפן השני: The Open Door. האלבום הופק על ידי דייב פורטמן (גיטריסט Ugly Kid Joe לשעבר) שהיה אחראי גם על ההפקה הקודמת. לפני צאת האלבום הצהירה לי שב-The Open Door יהיה צליל מעט שונה ואקלקטי יותר, עם נגיעות קלאסיות רבות. כמו כן אמרה שיושם דגש על עבודה משותפת בין כלל חברי הלהקה, ועל זרימה משוחררת ומעט אופטימית יותר מזו הקודרת של Fallen.

הסיבה לעיכוב הארוך היה רצון הלהקה לתת לתהליך האמנותי מספיק מרחב וזמן כדי להבשיל וליצור יצירה מקורית שלא תחקה את קווי האלבום הקודם. נוסף לכך, סבל בלסאמו משבץ כתוצאה מקריש דם שהגיע למוחו בנובמבר 2005, דבר שגרם להקפאה בהפקת האלבום. לצד פרויקטים צדדיים של חלק מחברי ההרכב, נבע עיכוב נוסף מתביעה משפטית שהגיש נגדם אמרגנם האישי לשעבר, דניס ריידר מ-Rider Management, בדצמבר שלאחר מכן, בגין הפרת חוזה בשל אי תשלום של 20% מרווחיהם, ודרש עשרה מיליון דולר. לי הגישה תביעת נגד על הפרת נאמנות, רשלנות מקצועית, תקיפה מינית ועוד. התיק עדיין נמצא בהליכים. את ריידר החליף האמרגן אנדי לורי.

הבסיסט, ויליאם בויד, הודיע על פרישתו מספר שבועות לפני צאת הסינגל הראשון מ-The Open Door, משום שמאס בלוחות הזמנים הקשים של סיבובי ההופעות הקרבים ורצה להיות קרוב יותר למשפחתו. כיום הוא חבר בלהקות Two Spines ו-American Princes.

ג'ון לקומפט פוטר ב-4 במאי 2007 על ידי לי. הסיבות הרשמיות אינן ידועות לציבור. ההנחה היא שלקומפט לא היה חבר תורם בכתיבה ובהלחנה, מה שהוביל לתסכול אישי ובכך הוא גרם לאווירה שלילית בקרב שאר חברי הלהקה, כשלמעשה נשאר בפרויקט רק בשביל הכסף (לפי דברי לי). כיום הוא חבר בלהקות Mourningside ו-Machina. המתופף ויליאם ("רוקי") גריי החליט לפרוש יחד עם ג'ון, חברו הוותיק, עימו היה שותף להרכבים שונים בעבר. פרישתו תוכננה לאמצע הפגרה שיועדה ללהקה בדרום אפריקה במהלך סיבוב ההופעות של האלבום The Open Door. בסופו של דבר פוטר גם הוא על ידי איימי לאחר שגילתה על תכנונו לפרוש מהלהקה. כיום הוא חבר בלהקת Mourningside, יחד עם לקומפט. להקות נוספות בהן הוא חבר (כגיטריסט): Fatal Thirteen ו-Soul Embraced.

במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה, הופיעו אוונסנס בישראל באמפי-פארק רעננה ב-26 ביוני 2007, והיו לאומן/להקה הבינלאומי הראשון שהגיע לאחר שנה נטולת הופעות של אמנים שאינם ישראלים עקב המצב הביטחוני.

ב-2008 הודיעה איימי לי על כוונתה להוציא אלבום סולו וכן היא ביצעה לבדה שיר בפסקול של הסרט הסיוט שלפני חג המולד, עובדות שהשאירו סימן שאלה לגבי המשך הלהקה.

2011: אלבום אולפן שלישי - "Evanescence"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך יוני 2009 איימי לי כתבה באתר הלהקה שהלהקה בשלב כתיבת חומרים לאלבום האולפן השלישי שצפוי לצאת במהלך 2011. בחודש פברואר 2010 הוציאה הלהקה את השיר Together Again, שיר שנחתך מהאלבום The Open Door ויצא בעקבות רעידת האדמה בהאיטי. הלהקה העמידה את השיר למכירה שכל תרומותיה נתרמו לשיקום ההריסות ונפגעי רעידת האדמה.

לאחר בעיות חוזרות ונשנות עם הלהקה וחברת ההקלטה "Wind Up" בה עתיד הלהקה היה נראה מטושטש, איימי לי הוציאה הודעה רשמית ב-4 באפריל 2011 כי אוונסנס נכנסים לסטודיו באופן רשמי להקליט את אלבום האולפן השלישי, אשר יצא במהלך סתיו 2011. המפיק המוזיקלי של הלהקה היה תחילה סטיב לייליוויט (שהפיק בעבר אלבום ל-U2, וללהקה Seconds to Mars ‏30), אך הוא הוחלף במרץ 2011 על ידי מפיק הרוק ניק רסקולינז מאחר שהחיבור של אוונסנס עם סטיב לילווייט "לא עבד" לדברי לי.

בראיון אמרה איימי לי:

הסגנון שאנחנו הולכים אליו כלהקה הוא מיזוג בין כלי נגינה סינתטים עם כלים אורגנים וליצור משהו שנשמע כמו מקום חדש לחלוטין.

– מגזין קרנג', מרץ 2010

בראיון לאתר Spin שנערך באפריל 2011 הוסיפה לי:

השירים חזקים הרבה יותר מבעבר, זו אוונסנס, אך עם צלילים וכלים חדשים. קיבלתי השראה גדולה מהטבע ומהאוקיינוס, אני מכוונת לאוונסנס תשוקתית יותר, ועל לחפש תשובות, ולא תמיד למצוא אותן.

– מגזין ספין, אפריל 2011

ביוני 2011 הודיעה לי בטוויטר שהאלבום החדש צפוי לצאת ב-11 באוקטובר 2011, וכן היא מסרה בהודעה שטרוי מקלוהורן יחזור ללהקה באופן רשמי. בנוסף בראיון ל-MTV מסרה לי את שמו הראשון של הסינגל שאמור לצאת ב-9 באוגוסט 2011, "What You Want", בנוסף איימי הודיעה באחד מראיונותיה על הסינגל השני My Heart Is Broken שצפוי לצאת ב 31 באוקטובר 2011 מתוך הדיסק שיחולק ל-שני חלקים, החלק הראשון הכולל 12 שירים והשני גרסת הדלוקס הכוללת 16 שירים,DVD של הלהקה וקטעים למאחורי הקלעים של הקליפ של WYW.

ב-22 ביוני איימי חשפה בראיון למגזין "Karrange" ובראיון ל-MTV את שם האלבום השלישי שנקרא על שם הלהקה- "Evanescence" כיוון שלדבריה "אוונסנס" מאוחדת מתמיד וכל חברי הלהקה היו שותפים מלאים בכתיבת האלבום, סיבה נוספת היא שהאלבום בעצם עוסק על להקת אוונסנס, ועל יחסיה עם המעריצים.

לאחר סיום מסע ההופעות האחרון ב-2012 הודיעה איימי לי כי בהפסקה.

אוונסנס בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוונסנס היא אחת מלהקות הרוק הנשמעות בקרב הציבור הישראלי,[דרוש מקור] ומושמעת פעמים רבות בתחנות הרדיו השונות. הלהקה קיבלה 2 מקומות ב"מצעד העשור" שנערך בגלגלצ ב-31 בדצמבר 2009, מצעד שהציג את השירים הגדולים של העשור. אוונסנס הגיעו למקום ה-3 עם השיר My Immortal, ולמקום ה-8 עם השיר Bring Me to Life.

השיר Bring Me To Life הגיע למקום ה-9 במצעד השנה של גלגלצ בשנת 2003. השיר My Immortal זכה בשיר השנה במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של גלגלצ לשנת 2004. השיר Call Me When You're Sober הגיע למקום ה-10 במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של גלגלצ לשנת 2006. השיר Lithium הגיע למקום ה-21 במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של גלגלצ לשנת 2007, וכן למקום הראשון במצעד Galgalatz Israel Top 20.

כאמור אוונסנס הופיעו בישראל ב-26 ביוני 2007. שירים של הלהקה הושמעו כמוזיקת רקע בפרסומות ובקדימונים לתוכניות שונות בערוצי הטלווזיה בישראל.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון של הלהקה השתנה מאז הקמתה על ידי הצמד לי ומודי, ועד היום, כשהם מונחים על ידי לייבל הרוק "Wind-Up Records". סגנונה העיקרי של הלהקה הוא רוק ובמיוחד שני הזרמים המשניים:

  • מטאל גותי - הפיוז'ן שבין ההשפעות מהמטאל, מהמוזיקה הקלאסית, מהרוק ומהפופ הוביל את הלהקה לסגנון מוזיקלי דומה למטאל הגותי. יש שיגדירו את הלהקה כלהקת רוק גותי עקב הליריקה והלחנים שעשוים להיות יותר נגישים לאוזן מאשר במטאל הגותי. עם זאת הסולנית הצהירה שהוא לא דוגלת בקטלוגים וחושבת שהתיוג הגותי לא מתאים.
  • רוק אלטרנטיבי - ההשפעות מרוק פסיכדלי, גראנג', פאנק, גלאם מטאל והרכבים אלקטרוניים הובילו ליצירת הצליל האלטרנטיבי בלהקה.

הלחנים מורכבים בעיקר מהשפעות של רוק וגראנג' משנות ה-80 וה-90, עימם מזדהים חברי הלהקה. בו בזמן מורגשת השפעת סצינות שונות ורבות, כגון: מטאל, גותיקה, מוזיקה אלקטרונית, פופ, אלטרנטיבי ומוזיקה קלאסית.

ווקאלית, מובלת המלודיה על ידי קול נשי עוצמתי בעל טון דרמטי דמוי אופראי (איימי לי), הכולל קולות שניים שמימיים על גבי קולות רקע עשירים של מקהלה.

מבחינה אינסטרומנטלית, המנגינה מורכבת לרוב מריפים מונוטוניים וסבוכים ומסולואים מהוקצעים, מהירים וחדים של גיטרה חשמלית ובנוסף מצליל כבד ועמוס של רוק על ידי שימוש מודגש בשכבות רבות של גיטרות ותופים, עם נגיעות אקוסטיות. שני הרבדים הללו מתחברים בצורה מקורית באמצעות אלמנטים נאו-קלאסיים של קלידים, אפקטים של ביטים אלקטרונים ממוחשבים ואף כלי מיתר קלאסיים (כינורות וצ'לו).

הליריקה העמוקה והספרותית והטקסטים האפלים של לי (ובעבר מודי) לצד הרגישות המבנית לפופ (לגאטו, בית-פזמון-בית וכדומה), מביאים ליצירה מוזיקלית הנעה בין הכוחניות והאגרסיביות הרוקיסטית של חברי הלהקה, לבין הפן הרגשי והדרמטי של לי.

השפעות מוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה מעידים על סגנונות מוזיקליים מגוונים להם הם מאזינים, והמשפיעים עליהם במידה כזו או אחרת ומסבירים את הגיוון ביצירתה של הלהקה:

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן מודי- גיטרה וכלים נוספים: תופים, גיטרת בס, קלידים, פסנתר וקולות רקע. ממייסדי הלהקה. פרש ב-22 באוקטובר 2003. .
  • דייוויד הודג'ס - קלידים וכן פסנתר וקולות רקע. עזב בדצמבר 2002.
  • ויליאם ג'יימס בויד (אסקוויר) - גיטרה בס וכן קולות רקע, גיטרה ותופים. הודיע על פרישתו מספר שבועות לפני צאת הסינגל הראשון מ-The Open Door.
  • ג'ון לקומפט - גיטרת קצב (תפקידים נוספים: ראפינג בשיר Bring Me To Life בהופעות). פוטר ב-4 במאי 2007 על ידי לי.
  • ויליאם ("רוקי") גריי - תופים וכן גיטרה וקולות רקע. החליט לפרוש יחד עם ג'ון, חברו הוותיק, עימו היה שותף להרכבים שונים. בסופו של דבר פוטר גם הוא על ידי איימי שגילתה את תכנונו לעזוב את הלהקה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה של אוונסנס
אלבומי אולפן 3
אלבומי הופעה 1
מיני-אלבומים 3
סינגלים 12
קליפים 8
אלבומי דמו 1

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Evanescence EP[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-EP הראשון של הלהקה, והוא נחשב לנדיר מאחר שיצאו לו 100 עותקים בלבד. יצא לשווקים בדצמבר 1998.

Sound Asleep EP[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-מיני-אלבום השני של הלהקה, לו יצאו 50 עותקים בלבד. יצא לשווקים באוגוסט 1999.

Origin[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום הדמו הראשון של הלהקה. לאלבום יצאו 2,500 עותקים בלבד בשל חוסר תקציב. יצא לשווקים ב-4 בנובמבר 2000.

Fallen[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הראשון של הלהקה. האלבום, שיצא ב-4 במרץ 2003, זכה להצלחה גדולה עם מכירות של למעלה מ-15 מיליון עותקים ברחבי העולם.

Anywhere but Home[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום ההופעה הראשון של הלהקה. ההופעה צולמה בפריז ב-25 במאי 2004, והאלבום הופץ ב-23 בנובמבר באותה שנה. האלבום נמכר בלמעלה ממיליון עותקים ברחבי העולם, והוא כולל בתוכו תכנים נוספים, ביניהם את ארבעת הקליפים הראשונים של הלהקה.

The Open Door[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן השני של הלהקה. האלבום מכר למעלה מ-5 מיליון עותקים ברחבי העולם, והוא יצא לשווקים ב-3 באוקטובר 2006.

Evanescence[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן השלישי של הלהקה. יצא ב-11 באוקטובר 2011 בהפקתו של ניק רסקולינז ב-2 מהדורות: סטנדרט ומהדורת דלוקס הכוללת דיסק DVD.

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים רשמיים:

סינגלים נוספים:

  • Imaginary - יצא כסינגל במהדורת רדיו בספרד במהלך חודש אוקטובר 2004.
  • Missing - נכלל באלבום Anywhere but Home כשיר בונוס, ויצא כסינגל לתחנות הרדיו בעולם ב-22 בנובמבר 2004. השיר לא יצא מעולם כסינגל עצמאי.
  • Weight of the World - יצא כסינגל רדיו למדינות דרום אמריקה, והוא הגיע למקום הראשון ברדיו בוונצואלה. השיר יצא כסינגל במהדורה מוגבלת באוקטובר 2007 בקולומביה בלבד.
  • Together Again - נחתך מהאלבום The Open Door, אולם ניתן היה לרכוש אותו בהורדה דיגיטלית לאחר רעידת האדמה בהאיטי, כאשר ההכנסות נתרמו לנסיונות שיקום נזקי רעיזת האדמה. מאוחר יותר שוחרר כסינגל להורדה דיגיטלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
נורה ג'ונס
זוכה פרס הגראמי - תגלית השנה
2004
הבא:
מארון 5