ביר תמדה
ביר תמדה (ת'מדה או ביר א-ת'מאדה), הוא שם צומת כבישים במערב סיני. הצומת נקרא בשם באר הנמצאת באזור. צפונית מערבית לצומת הוקם על ידי המצרים שדה תעופה ביר תמדה ובאזור היו פרוסים בסיסי שריון מצריים. מאוחר יותר, בעת השלטון הישראלי בסיני, בשנים 1967-1980, הוקמו לאורך הכביש שמצפון לצומת מספר בסיסי שריון של צה"ל שמיקומם הכללי כונה ביר תמדה.
לאחר שנכבש שדה התעופה על ידי ישראל, ניתן לו השם "בסיס חיל האוויר 7" (בח"א 7) והוא שימש כשדה פריסה לטייסות התובלה של חיל האוויר.
תמאדה הוא לשון רבים בערבית לתמד – גומה עם מים, גב. מדרום לביר תמדה משתרע אגן הניקוז המישורי ורחב הידיים של ואדי אלברוכ, מיובליו הגדולים של ואדי אל-עריש. [1]
הצומת מחבר בין ציר האורך (מצפון מזרח לדרום מערב) מביר חסנה (41 ק"מ מביר תמדה) לצומת פרקר שממזרח למעבר המיתלה (28 ק"מ) ובין ציר הרוחב היוצא מביר תמדה וממשיך לכיוון צפון מערב לכיוון ביר גפגפה (45 ק"מ). כ-12 קילומטר צפונית מערבית לביר תמדה מתחבר לכביש ביר תמדה – ביר גפגפה, הכביש המגיע ממעבר הגידי שבמערב. לאחר נסיגת ישראל מסיני, נסלל גם כביש מביר תמדה דרומה. כביש זה מתחבר לכביש צומת פרקר – א-נח'ל.
בבוקר 5 ביוני 1967, ביום פרוץ מלחמת ששת הימים, נועדה בביר תמדה פגישה לכל מפקדי הכוחות בסיני עם שר המלחמה המצרי, עבד אל-חכים עאמר. בעת שמטוסו היה באוויר בדרכו למקום הפגישה, תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי את שדות התעופה המצריים במסגרת מבצע מוקד שפתח את מלחמת ששת הימים.[2] שדה התעופה ביר תמדה נתקף על ידי מבנה של מטוסי מיראז' 3 מטייסת 101 של חיל האוויר הישראלי בגל התקיפה הראשון בשעה07:45. מיד אחריהם הגיע מבנה של מטוסי מיסטר להשלמת התקיפה אולם אלו מצאו כי כל המטרות בשדה כבר הושמדו.[3]
בחלק היבשתי של הלחימה, הגיע כח שריון מחטיבה 200 בפיקוד אל"מ יששכר שדמי (מאוגדת אברהם יפה) מביר חסנה לביר תמדה בצהרי היום השלישי ללחימה (7 ביוני), וכבש אותה ללא התנגדות. משם פנה הכוח לכיוון צומת פרקר ומעבר המיתלה וחסם את דרכם של הכוחות המצריים שניסו לסגת דרך המעבר. [4]
המצרים סללו קו מים ממערב לתעלת סואץ לביר גפגפה ומשם לביר תמדה. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר שהמצרים הפסיקו את הזרמת המים לסיני, הניחה מקורות קו מים מאל עריש לביר גפגפה וכך חוברה גם ביר תמדה לקו המים הישראלי. [5]
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים שהו יחידות חטיבה 401 בבסיסי ביר תמדה. בסיסים אלו הופצצו מהאוויר על ידי חיל האוויר המצרי ויחידות החטיבה, בפיקוד דן שומרון, נעו מערבה אל אזור הלחימה סביב קו בר-לב. [6] מהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים ב-1974 ועד נסיגת צה"ל לקו אל עריש - ראס מוחמד ב-1980, התמקמו באזור ביר תמדה חטיבת ההכשרה של חיל השריון הישראלי ומפקדת אוגדה 162.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, סיני עבר והווה, הוצאת אחיעבר, 1969, עמ' 115
- ^ 'A lesson we should have learned', אל-אהראם, גיליון 5-11 ביוני 1997
- ^ Zionism and Israel-Operation Focus
- ^ 80 השעות של יחידת שריון בסיני, דבר, 16 ביוני 1967
- ^ מים בשפע לכוחות צה"ל בסיני, דבר, 3 באוגוסט 1967
- ^ דן שומרון (מפקד חטיבה 401 בזמן המלחמה) בעדותו בפני ועדת אגרנט , עמ' 3 ו-25-26
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים |
רמת דוד (כנף 1) • חצור (כנף 4) • שדה דב (כנף 15) • רמון (כנף 25) • חצרים (בח"א 6) • תל נוף (בח"א 8) • עובדה (בח"א 10) • נבטים (בח"א 28) • פלמחים (בח"א 30) |
 |
| בסיסים סגורים |
הרצליה (כנף 3) • עציון (כנף 10) • בסיס אלון (כנף 12) • איתם (כנף 25) • רפידים (בח"א 3) • אל עריש (בח"א 5) • ביר ת'מדה (בח"א 7) • לוד (בח"א 27) • שדה אופיר (בח"א 29) • בח"א נחשון |
|
