אברהם יפה
ערך זה עוסק באלוף בצה"ל וחבר כנסת. אם התכוונתם לעיתונאי, סופר, עורך, ראו א.ב. יפה. לפיזיקאי היהודי-רוסי, ראו אברם יופה.
|
||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||
אברהם יפה (22 באוקטובר 1913 – 11 באפריל 1983) היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומייסד רשות שמורות הטבע.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בכ"א בתשרי תרע"ג ביבנאל לחיים ומרים (לבית כבשנה) יפה, שעלו מרוסיה והתיישבו ביבנאל. אחיו הם אורי, שאול וחנה. למד במקווה ישראל. בהיותו בן 16 הצטרף ל"הגנה", ולאחר כשש שנים לנוטרות, כמפקד מחלקה תחת אורד וינגייט. ב-1936 היה בין מייסדי קיבוץ תל עמל (ניר דוד) בעמק בית שאן, ראשון ישובי חומה ומגדל. עבד בבית אלפא כמורה ומדריך ונסיונו להעביר את ילדי חברת הילדים אל השומר הצעיר היה מהגורמים לפילוג שחל בבית אלפא.[1]
כמו רבים מאנשי ההגנה התגייס לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, שירת בתותחנים והשתחרר ב-1947 בדרגת קפטן. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי שהה באירופה והיה פעיל במוסד לעלייה ב'. לאחר מכן, שב לשורות ההגנה והקים את גדוד החי"ר "גדעון" בעמק הירדן.
במלחמת השחרור נלחם עם הגדוד בצפון, בעיקר בשחרור עמק בית שאן ובכיבוש נצרת במסגרת חטיבת לבנוני. לאחר שפוצלה החטיבה עבר לחטיבת גולני והתמנה לקצין המבצעים החטיבתי. בסוף המלחמה נפצע בקרבות מבצע חירם.
את גולני עזב לאחר המלחמה כשקיבל עליו את הפיקוד על גדוד 89 של חטיבה 8, אך ב-1950 שב לפקד על החטיבה. שנה לאחר מכן עבר להדריך בקורס מח"טים וב-1953 מונה למפקד חטיבה 9, עליה פיקד במבצע קדש כאשר כבשה את שארם א-שייח'. בשנים 1957–1958 שימש כמפקד בית הספר לקצינים וראש מחלקת ההדרכה.
ב-1958 קיבל לידיו את פיקוד דרום ובמאי 1959 קודם לדרגת אלוף. ב-1962 עבר לשרת כאלוף פיקוד הצפון, עם פרישתו של מאיר זורע. באפריל 1965 פרש מהצבא.
לאחר פרישתו ייסד את רשות שמורות הטבע ושימש כמנכ"ל ויושב ראש הראשון שלה. בין פועליו ברשות ניתן למנות את הקמת החי בר ביטבתה ב-1968 ואת החי בר בכרמל והבאתן של חיות תנ"כיות, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל.
במלחמת ששת הימים גויס ופיקד על אוגדה 31 אוגדת מילואים שהורכבה מחטיבה 200 וחטיבה 520. האוגדה לחמה בציר המרכזי בסיני וכבשה את ג'בל לבני, ביר לחפן ומעבר המיתלה.
לאחר המלחמה היה בין מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, אשר קראה להחזיק בשטחים שנכבשו ולישבם. ב-1973 הייתה תנועה זו בין הגופים המקימים את הליכוד (תחילה כעצמאית ולאחר מכן כחלק מלעם). כחבר הליכוד נבחר לכנסת השמינית לאחר מלחמת יום כיפור בה היה חבר בועדת החוץ והביטחון ובועדת הפנים והגנת הסביבה.
ליפה נולדו שלושה ילדים: דני, בנה של יהודית יפה, ושתי בנות: רותי ורוני, שנולדו לאשתו השנייה, אביבה לבית שלוסברג, אחותה של לאה רבין.
גשר אברהם, העובר מעל נחל הבשור בסמוך לגן לאומי אשכול, נקרא על שמו. הגשר נקרא כך עוד בימי חייו, מעת שנבנה לראשונה על ידי צה"ל כגשר ביילי בעת שיפה שימש כאלוף פיקוד דרום. על שמו גן ציבורי - "גן אברהם" ברחוב הקוצר בעיר מגוריו רמת השרון ורחובות בערים עפולה, חולון ובאר שבע.
[עריכה] לקריאה נוספת
- רן אדליסט ודני יפה, מי שלח פרא חפשי, אברהם יפה - "זורבה הציוני", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2008.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אברהם יפה, באתר הכנסת
- דוד תדהר (עורך), "אלוף (מיל.) אברהם יפה", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5680
- ביוגרפיה קצרה ותמונות, באתר רשות הטבע והגנים
[עריכה] הערות שוליים
| מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן) | ||
|---|---|---|
|
| מפקדי פיקוד הדרום (פד"ם) | ||
|---|---|---|
|
| מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל | ||
|---|---|---|
|
