ברוך אגדתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוך אגדתי
Baruch Agadati young.jpg
ברוך אגדתי בצעירותו
שם לידה ברוך קאושנסקי
תאריך לידה 18 בפברואר 1895
מקום לידה בנדרי, בסרביה, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 18 בינואר 1976 (בגיל 80)
מקום פטירה תל אביב-יפו, ישראל
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור, מחול, קולנוע

ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 - 18 בינואר 1976) היה צייר, רקדן, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30. תרם רבות לפיתוח התרבות בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוך אגדתי, 1937

אגדתי נולד בכ"ד בשבט תרנ"ה בעיר בנדרי שבבסרביה, האימפריה הרוסית, בן אריה קאושנסקי-אגדתי, סוחר, ובתיה בת אריה דוד. למד בחדר ובבית ספר וכבר מילדותו נמשך לריקוד הקלאסי. הוא עבר עם משפחתו לאודסה והתקבל שם לבית הספר לבלט, על אף התנגדות אביו. בשנת 1910, בגיל 15, עלה לארץ ישראל לבדו, החל ללמוד בבית הספר לאמנות "בצלאל" ועבד למחייתו בפרדסים בפתח תקווה וכמורה לריקודים סלוניים. בפתח תקווה פגש בעולים תימנים שסיפקו לו מאוחר יותר השראה לריקודים שיצר.

בקיץ 1914 החליט לצאת ולבקר את משפחתו ברוסיה, כשהגיע לשם פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא נאלץ להישאר שם והחליט ללמוד בלט. מאוחר יותר הצטרף לאופרה של אודסה כרקדן. ב-1919, לאחר תום המלחמה חזר לארץ ישראל באונייה "רוסלאן". על סיפון האונייה פגש באנשי הרוח הציירים יוסף זריצקי, פנחס ליטבינובסקי ופרופ' יוסף קלויזנר, שאף הם הפרו את נפשו היצירתית. הוריו עלו אף הם ארצה שנה לאחר מכן.

בשנת 1920 רקד את יצירת המחול שלו "אקסטזה תימנית" ברסיטל המחול הראשון בארץ ישראל באולם קולנוע עדן בתל אביב. לאחר מאורעות תרפ"א העניקה לו העירייה, בעקבות התערבותו של מאיר דיזנגוף, צריף בשכונת ברנר. בצריף זה התגורר עד יומו האחרון.

אגדתי הגה בתל אביב את נשפי פורים ההמוניים בהשראת נשף המסכות הנהוג בוונציה. הנשף הראשון במתכונת נשף ריקודים פשוט, ללא מסכות, נערך בבית הספר לבנות בנוה צדק. בעקבות הצלחת הנשף ארגן את נשף המסיכות הראשון ובו נטלו חלק כשלושת אלפים איש ואשה. בין הבאים במסכות היו גם אוסישקין וביאליק. בנוסף ייסד את תהלוכת הפורים בהשראת הקרנבל במסורת הנוצרית. מן התהלוכה התפתח רעיון העדלאידע. בעקבות הצלחת התהלוכה פרשה העירייה את חסותה על מפעל הפורים ועם הזמן הפיקה אף "עתון רשמי" מיוחד לרגל החג. בעקבות הצלחתו של אגדתי החלה גם חבר'ה טראסק לארגן נשפי פורים ואף השמיצה בכרוזים את אגדתי שהוא מתעשר מן הנשפים. עקב כך תבע אגדתי את הקבוצה על הוצאת דיבה. למשפט הוזמן אף ביאליק להעיד. השופט האנגלי פסק לטובת אגדתי וחייב את המשמיצים לשבועיים מאסר או לתשלום קנס. כיוון שאגדתי ביקש מהשופט לבטל את העונש, הסכים השופט בתנאי שאגדתי ישלם את הקנס במקומם. אגדתי ניאות ושילם. כמו כן יזם אגדתי את תחרות היופי הראשונה בארץ ישראל, "מלכת אסתר".

אגדתי עִברת את שמו לברוך בן-יהודה, אך את השם "אגדתי" אימץ לעצמו לאחר שהוצג על ידי המשורר יעקב פיכמן בפני חיים נחמן ביאליק במלים: "זה ברוך האגדתי".

בשנת 1929 החל לעסוק בקולנוע. את הסרט הראשון, "יומן תל אביבי", הפיק עם אחיו יצחק והוא הוצג בקולנוע מוגרבי". בשנת 1931 יצר את סרט ההנפשה העברי הראשון הרפתקאותיו של גדי בן סוסי". הסרט התיעודי-למחצה "זאת היא הארץ" משנת 1935 היה הסרט הראשון בעל פס קול עברי. בשנותיו האחרונות חזר לעסוק בציור.

בשנת 1976 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

אגדתי נפטר בתל אביב בט"ז בשבט תשל"ו ונקבר בבית הקברות טרומפלדור שבעיר. בשנת 1985 נערכה תערוכה לזכרו בבית ראובן בתל אביב.‏[1] בשכונת צהלה בתל אביב נקרא רחוב על שמו.

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ואלס מפיסטו
  • מלווה מלכה
  • יפו הערבית
  • מארש האבל
  • הורה אגדתי
  • אקסטזה תימנית
  • תפילות שחרית
  • בכחנאליה עברית
  • רוגזה

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים בהפקתו של ברוך אגדתי מתוך אוסף ארכיון שפילברג:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]