ציונה תג'ר
| ציונה תג'ר | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 17 באוגוסט 1900 |
| מקום לידה | יפו |
| תאריך פטירה | 16 ביוני 1988 |
| מקום פטירה | תל-אביב |
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | אסכולת ארץ ישראל |
| יצירות ידועות | דיוקן אברהם שלונסקי, הרכבת בנווה צדק |
ציונה תג'ר (17 באוגוסט, 1900 - 16 ביוני, 1988) נמנית עם גדולי אמנות הציור בארץ בתקופת היישוב ובימי קום המדינה.
ציונה תג'ר נולדה ביפו, בתם הבכורה של שמואל טאג'יר ואשתו סולטנה, בתו של שמואל בכ"ר ישעיה. הוריה עלו בילדותם מבולגריה, ונמנו לימים עם מייסדי שכונת אחוזת בית, שהפכה לעיר תל אביב. בילדותה למדה בבית הספר לבנות בנווה צדק. לאחר מכן למדה בבית הספר אליאנס ובסמינר לוינסקי למורים.
תג'ר למדה אמנות בבצלאל והמשיכה את לימודיה בפריז. בשנת 1929 חזרה ארצה. ציירה נופים ואנשים בארץ, ובפרט בתל אביב. היא ציירה את דיוקניהם של אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג וחנה רובינא.
תג'ר נישאה למרדכי (מישל) כ"ץ, אותו הכירה בביתם של בת שבע ויצחק כ"ץ (אחיו של מרדכי) בתל אביב. ביתם שימש אז כמקום מפגש לאמנים ועיתונאים. בשנת 1934 נולד לשניים בנם היחיד אברהם. בשנת 1937 זכתה בפרס דיזנגוף. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בהיותה בת 42 ואם לילד, התנדבה לשרות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. בשנת 1944 השתחררה מן הצבא, שבה לתל אביב והציגה בתערוכה מקיפה בבית "הבימה" את רשמיה מתקופת שירותה. ב-1948 ייצגה את ישראל בביאנלה בוונציה.
תג'ר השתייכה לקבוצת האמנים של "אסכולת ארץ ישראל", ובהם ישראל פלדי, ראובן רובין ונחום גוטמן. נושאי הציור של אמני הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אמני הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העברים מתקופת התנ"ך, והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.
בשנת 1951 רכשה תג'ר בצפת כנסייה, שנבנתה במאה ה-19 בשכונה הנוצרית בעיר, וננטשה במלחמת העצמאות. מאוחר יותר הגיעו לעיר אמנים נוספים והיא הקימה, יחד עם קבוצת ציירים את "קריית האמנים" בשנת 1952.
בשנות השישים יצרה ציונה תג'ר יצירות ציור על גבי זכוכית, בעיקר על נושאים תנ"כיים. נכתבו עליה שני שירים - "בתערוכת ציונה תג'ר", מאת יהודה קרני (1932), ו"ציונה תג'ר מציירת" מאת נתן זך.
בשנת 1977 זכתה ציונה תג'ר לתואר "יקיר תל אביב". היא נפטרה בא' בתמוז תשמ"ח, ונקברה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.
על שמה רחוב ביפו. כמו כן, מופיע ציורה "נוף ליפתא" משנת 1926 על גבי בול בסדרת "אמנות ישראלית" שהנפיק דואר ישראל בשנת 1982.
בנה של תג'ר הוא חבר הכנסת ושר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז.
[עריכה] יצירות ידועות
- דיוקן אברהם שלונסקי (1925)
- דיוקן אורי צבי גרינברג (1925)
- דיוקן אליאס אליהו ניומן (1925)
- הרכבת בנווה צדק (1928)
[עריכה] לקריאה נוספת
- ציונה תג'ר, הוצאת מסדה, 1981
- ציונה תג'ר - ציור על זכוכית ורישומים, הוצאת מסדה 1988
- כרמלה רובין, ציונה תג'ר - רטרוספקטיבה (מוזיאון תל אביב לאמנות, קט' 16/03, 2003)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דוד תדהר (עורך), "ציונה תג'ר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3038
- ציונה תג'ר - אתר שהקימו דוד תג'ר ואברהם כ"ץ עוז
- מוזיאון הכט - ציונה תג'ר - ציור על זכוכית
