אריה לובין
אריה לובין (אנגלית: Arieh Lubin; 6 בדצמבר 1897- 17 בינואר 1980) היה צייר ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
אריה לאו לובין נולד ב בי"א בכסלו תרנ"ח בשיקגו שבארצות הברית בבית שאופיין ברוח יהודית ותרבות עברית. בגיל 16 שלח אותו אביו ללמוד בגימנסיה הרצליה בארץ ישראל. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, באוקטובר 1914, חזר לארצות הברית ולמד במכון האמנות של שיקגו. ב-1918 התנדב ל"גדוד 39 של קלעי המלך" (האמריקני) של הגדודים העבריים, שם התיידד עם אברהם מלניקוב, מנחם שמי ונחום גוטמן. לאחר המלחמה סיים לימודיו בשיקגו ונסע במסגרת מלגה שקיבל לאירופה שם שהה שנה באנגליה, פריז ובלגיה, חזר לארץ ישראל ב-1923 וקבע בה את ביתו.
בשנת 1924 השתתף בתערוכת האמנים במגדל דוד שבירושלים. בשנת 1947 הוצגה תערוכת-יחיד שלו במוזיאון תל-אביב. בשנים 1948, 1950, 1960 השתתף בביאנלה של ונציה. בשנים 1953, 1958 בביאנלה בסן פאולו. השתתף בתערוכות מגדל דוד בירושלים ובתערוכות האוהל בתל אביב. לובין היה בין ראשוני האמנים שהתיישבו בקריית האמנים בצפת בשנות ה-50.
אריה לובין נפטר בתל אביב בכ"ה בטבת תש"מ ונקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.
[עריכה] חינוך
- 1915 למד בשיקגו
[עריכה] פרסים
- 1922 מלגה ללימודים בחו"ל ע"ש ג'ון קווינסי אדמס
- 1956 פרס רמת גן לפנורמה
- 1957 פרס הועד האולימפי לנושאי ספורט
- 1978 יקיר העיר תל אביב-יפו
- 1957 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול , עיריית תל אביב יפו
[עריכה] עבודתו האמנותית
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו.
לובין היה מצוי באמנות המודרנית יותר מאשר רוב חבריו הוא ראה עבודות של פול סזאן פבלו פיקאסו ואנרי מאטיס. לובין ניסה את כוחו בכל הסגנונות ולאחר לבטים רבים הצליח לגלות את מכמני גווניה של הארץ ולמצוא את הדרך שלו. הוא הרבה לצייר בעיקר דמויות מזרחיות, ערבים ותימנים היושבים ומעשנים נרגילה או משוחחים בהתרגשות. הדמויות המזרחיות הן בבואות נאמנות להווי הערבי, שלובין למד להכירו בקפדנות ובהתמדה וכאן בתמונות אלה נגלה לובין המקורי והודות להם יצא לו מוניטין. פול סזאן והמזרח הם מוריו הנאמנים והם דרים ביצירותיו בכפיפה אחת, עבודותיו מצטיינות בצבעוניות רבה.
לובין מייצג בכמה מרישומיו וציוריו מגמה של התיישרות על-פי הקו של גישות אמנותיות עכשוויות בשנות העשרים. כמה רישומים נעשו בסגנון קוביסטי. ה"דומם" שלו נעשה בהשפעת הסגנון הפוריסטי של לה קורבוזיה ואוזנפאן. דוגמאות של סגנון זה יכול היה לובין לראות בחוברות "הרוח החדשה", שאותן הזמין מריז. הבחירה ב"רוח חדשה" כמקור-השפעה יש לה אולי קשר למגמת החזרה לראשוניות שאפיינה בשנות העשרים את התרבות הארץ-ישראלית (הרצון להתחיל מחדש...). עצם השאיפה לינוק מאמנות עכשווית בארץ המנותקת יחסית מהשפעות וממידע תרבותי הייתה בבחינת ציון דרך.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אריה לובין באוספי מוזיאון ישראל
- אריה לובין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- יצירות של אריה לובין באתר אירופיאנה.
- דוד תדהר (עורך), "אריה לובין", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5438
[עריכה] לקריאה נוספת
- האמנות היהודית בעריכת בצלאל ססיל רות
