אשר ברש

אשר ברש, 1945

המצבה על קברו

אשר ברש (בפולנית: Aszer Barasz; ברוסית: Ашер Бараш;‏ 16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר עברי, יהודי-פולני.

תולדות חייו ויצירתו

ברש נולד לרייזל בת הרץ רובינשטיין ונפתלי הרץ ברש, סוחר תבואות, בעיירה לופאטין (Łopatyn) בגליציה שבפולין, כיום באוקראינה). בגיל 17 עבר ללבוב, שם התחבר עם חנוך ילון שהיה לו חונך ודרכו הושפע מאליעזר מאיר ליפשיץ. שלט ברמת שפת אם בפולנית, גרמנית , אוקראינית יידיש ועברית וכתב סיפורים ומחזות בעברית וביידיש. בהיותו בן 25 שנים, עלה לארץ ישראל, והתפרנס מהוראה.

ערך את כתב העת הספרותי "הדים"; ערך ספרי פרוזה בהוצאת מצפה, ובמסגרת זו הוציא לאור את ספרו של דוד פוגל "חיי נישואים"; ערך ספרי שירה ופרוזה של מוסד ביאליק.

בשנת 1939 זכה בפרס ביאליק מטעם עיריית תל אביב על ספרו "אהבה זרה".

נושאי יצירותיו לקוחים מחיי היהודים בחו"ל ובארץ ישראל. בעיצובן של הדמויות ביצירותיו נוטה ברש לאידאליזציה ולרומנטיקה. גם בתיאוריו הריאליסטיים הוא מגלה יחס אוהד ורגשי להווי המתואר על ידו. ביצירותיו בולטת האידיאה, וגישתו לבעיות החיים היא אופטימית ביסודה.

אשר ברש נפטר בתל אביב, בגיל 63, לאחר שכתב מספר רב של יצירות ותרם לספרות הארץ-ישראלית. הוא נקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. ברש נשא לאישה את אולגה לבית ליפאבסקי ולשניים נולדו שני ילדים - אילה ויצחק. יצחק ברש נשא לאישה את שרה, בתה של ברכה פלאי וניהל את בית הדפוס של הוצאת מסדה.

לזכרו נוסד פרס אשר ברש לעידוד כשרונות צעירים בתחום הספרות העברית. כמו כן נקראו רחובות על שמו בתל אביב, ראשון לציון, פתח תקוה, באר שבע והרצליה.

ספריו

רשימה חלקית של ספריו:

• תמול: שירים, הוצאת השרון, יפו, 1915
• תורת הספרות: לעזר וללמוד, הוצאת קהלת, תרפ"ד
• פרקים מחיי יעקב רודורפר, הוצאת הדים, תרפ"ח
• תמונות מבית מבשל השיכר: סיפור, הוצאת מצפה, תרפ"ט 1929 (הודפס בעוד 3 מהדורות, האחרונה בשנת 1988)
• סיפורים, הוצאת דביר, תר"ץ
• עלי אדמות - סיפורים, הוצאת מצפה, תרצ"ו 1935
• אהבה זרה : רומן, מוסד ביאליק, ירושלים, 1939
• מנורת הזהב - ספר מעשיות, הוצאת מסדה, תש"ג (יצא לאור שוב לאחר מותו ב-1965)
• הנעל הקטנה - סיפורי מעשיות יהודיות, הוצאת עם עובד, 1947
• בצל אנשים טובים - מחרוזת סיפורים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1949
• שיח העיתים - נובלות היסטוריות, הוצאת מסדה, תשי"ב
• פרקי רודורפר: סיפור, הוצאת מסדה, תשי"ג
• איש וביתו נמחו, הוצאת מסדה
• כעיר נצורה, הוצאת מסדה
• גננים
• שאול והאתונות
• מחקרים בשומרונית, בעברית, ובארמית

לקריאה נוספת

נורית גוברין, "הנסתרות בנגלות - על השירה והפרוזה של אשר ברש". בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך א', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב/2002, עמ' 180–259.

קישורים חיצוניים

• על אשר ברש באתר סימניה - כולל רשימת ספריו
• אשר ברש, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• אשר ברש ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של אשר ברש בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "אשר ברש", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 720
• שיחה עם יואב ברש, נכדו של אשר ברש, על סבו, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים (קובץ אודיו)
• אשר ברש, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• המוצאות את שאול בדרך - מתוך הנובלה המקראית "שאול והאתונות", דבר, 4 ביולי 1947
• רן יגיל, על הפרוזה של אשר ברש, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, "בננות Blogs", מרץ 2009

מכּתביו:

• קטע מהרומן "שאול והאתונות", דבר, 11 במרץ 1949
• אשר ברש, ‏השעורה, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים (קובץ אודיו)
• אשר ברש, ‏אקמק, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים (קובץ אודיו)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.