אשר ברש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אשר ברש, 1945
לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב
המצבה על קברו

אשר ברשפולנית: Aszer Barasz; ברוסית: Ашер Бараш;‏ 16 במרץ 18894 ביוני 1952) היה סופר עברי, יהודי-פולני.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברש נולד לרייזל בת הרץ רובינשטיין ונפתלי הרץ ברש, סוחר תבואות, בעיירה לופאטין (Łopatyn) בגליציה שבפולין, כיום באוקראינה). בגיל 17 עבר ללבוב, שם התחבר עם חנוך ילון שהיה לו חונך ודרכו הושפע מאליעזר מאיר ליפשיץ. ברש שלט ברמת שפת-אם בפולנית, גרמנית, אוקראינית, יידיש ועברית וכתב סיפורים ומחזות בעברית וביידיש. בהיותו בן 25 שנים, עלה לארץ ישראל, והתפרנס מהוראה.

ערך את כתב העת הספרותי "הדים"; ערך ספרי פרוזה בהוצאת מצפה, ובמסגרת זו הוציא לאור את ספרו של דוד פוגל "חיי נישואים"; ערך ספרי שירה ופרוזה של מוסד ביאליק.

בשנת 1939 זכה בפרס ביאליק מטעם עיריית תל אביב על ספרו "אהבה זרה".

נושאי יצירותיו לקוחים מחיי היהודים בחו"ל ובארץ ישראל. בעיצובן של הדמויות ביצירותיו נוטה ברש לאידאליזציה ולרומנטיקה. גם בתיאוריו הריאליסטיים הוא מגלה יחס אוהד ורגשי להווי המתואר על ידו. ביצירותיו בולטת האידיאה, וגישתו לבעיות החיים היא אופטימית ביסודה.

אשר ברש נפטר בתל אביב, בגיל 63, לאחר שכתב מספר רב של יצירות ותרם לספרות הארץ-ישראלית ונקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברש נשא לאישה את אולגה לבית ליפאבסקי ולשניים נולדו שני ילדים - אילה ויצחק. יצחק ברש נשא לאישה את שרה, בתה של ברכה פלאי וניהל את בית הדפוס של הוצאת מסדה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרו יזמה ברכה פלאי, אם-כלתו, את פרס אשר ברש שהוענק (בשנים 1954-1963) לכשרונות צעירים בתחום הספרות העברית. כמו כן נקראו רחובות על שמו בתל אביב, ראשון לציון, פתח תקוה, באר שבע והרצליה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית של ספריו:

  • תמול: שירים, הוצאת השרון, יפו, 1915
  • תורת הספרות: לעזר וללמוד, הוצאת קהלת, תרפ"ד
  • פרקים מחיי יעקב רודורפר, הוצאת הדים, תרפ"ח
  • תמונות מבית מבשל השיכר: סיפור, הוצאת מצפה, תרפ"ט 1929 (הודפס בעוד 3 מהדורות, האחרונה בשנת 1988)
  • סיפורים, הוצאת דביר, תר"ץ
  • עלי אדמות - סיפורים, הוצאת מצפה, תרצ"ו 1935
  • אהבה זרה : רומן, מוסד ביאליק, ירושלים, 1939
  • מנורת הזהב - ספר מעשיות, הוצאת מסדה, תש"ג (יצא לאור שוב לאחר מותו ב-1965)
  • הנעל הקטנה - סיפורי מעשיות יהודיות, הוצאת עם עובד, 1947
  • בצל אנשים טובים - מחרוזת סיפורים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1949
  • שיח העיתים - נובלות היסטוריות, הוצאת מסדה, תשי"ב
  • פרקי רודורפר: סיפור, הוצאת מסדה, תשי"ג
  • איש וביתו נמחו, הוצאת מסדה
  • כעיר נצורה, הוצאת מסדה
  • גננים
  • שאול והאתונות
  • אותיות 22 א'-ב'
  • מחקרים בשומרונית, בעברית, ובארמית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורית גוברין, "הנסתרות בנגלות - על השירה והפרוזה של אשר ברש". בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך א', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב/2002, עמ' 180–259.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הקודם:
יעקב כהן
פרס ביאליק
במשותף עם יהודה בורלא

1939
הבא:
שאול טשרניחובסקי, זלדה שניאורסון-מישקובסקי