דוקי דרור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוקי דרור 2009

דוקי דרור (נולד ב-1963 בתל אביב) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ויוצר נסיוני בז'אנר הדוקומנטרי. דרור עוסק בסרטיו בנושאים של הגירה, עקירה, זהות וזרות. חבר וועד האקדמיה הישראלית לקולנוע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו של דרור עלתה מעיראק בשנות החמישים של המאה ה-20 בשמה המקורי "דרוויש", אך שם זה עוברת ל"דרור" מחשש לזיהוי בעייתי במולדת החדשה. אביו היה מאסירי ציון בעיראק ונכלא שם בצעירותו במשך חמש שנים. סיפור האב הפך לציר הדרמטי בסרט היומן של דרור "פנטסיה שלי" (2000) המתרחש במפעל החנוכיות המשפחתי בזמן שתי מלחמות המפרץ.

דרור למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס והוא בוגר החוג לקולנוע בקולומביה קולג' שיקגו. סרט הגמר שלו, (1993) Sentences to Learn, על אסירי עולם המלמדים אסירים אנלפבתים בכלא, הוקרן במרכז פומפידו בפריז במסגרת רטרוספקטיבה של ציוני דרך בתולדות הקולנוע התיעודי האמריקאי.

בתום לימודיו, חזר דרור לישראל והחל לעסוק בזהויות המודחקות של החברה הישראלית. שני סרטיו תיעודיים - "קפה נח" (1996) ו"טקאסים" (1999) הגדירו לראשונה את יצירתם של מוזיקאים יהודים מעיראק ממצרים כקלאסיקה. סרטים אלה יצר בשיתופה של חוקרת התרבות ד"ר ענבל פרלסון.

ב-1996 סיים את "חולת רדיו", סרט תעודי על חייה הבלתי שגרתיים של אלופת חידוני הרדיו בנושא מוזיקה עברית - רבקה סולרסקי. ב-1998 יצר יחד עם הבמאי הפלסטיני רשיד משהראווי את Stress – סרט ניסיוני בשני חלקים המשרטט רבדים פנימיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

דרור חיבר את סיפורם של שני מפוטרי מפעל טקסטיל בדימונה לסרטו "שתי וערב" (1997). בסרטו הבא "אדום, שחור, כחולבן" (1998) עקב דרור אחר אנטון וייס, "הקומיזינם השחור" ולהקת הפאנק-רוק-טראש Ausweis, שכל חבריה עולים צעירים מרוסיה.

בשנת 2002 יצר את "השכן של ישו" - סיפורו של אלוף העולם באגרוף ג'והר אבו לאשין. הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב וכן להפצה עולמית נרחבת. ב-2003 יזם והפיק את הסרט "פארדיס גן עדן אבוד" סרטה הראשון של הבמאית אבתיסאם מראענה שזכה בפרס השני בדוקאביב.

שנה לאחר מכן יצר דרור את "ימים עליזים, מר קורטיזון", בו תיאר דרור את המעבר למוות. במאי הסרט, שלומי שיר, נפטר במהלך הצילומים. הסרט זכה בין היתר בפרס הקהל בפסטיבל הקולנוע התיעודי של סיאול ובפרס גנדי בדוקומנטה של מדריד.

סרטו של דרור "המסע של ואן" (2005) על הפליטים הוייטנאמים שהגיעו לישראל בשנות השבעים ונסיונם לשוב לארצם, פתח את פסטיבל הקולנוע התיעודי בסיאול ב-2006 והשתתף בעשרות פסטיבלים, ביניהם פסטיבל ירושלים ואמסטרדם IDFA.

בשנת 2007 יצא סרטו "הלוך חזור" - קולאז' תיעודי ניסיוני על חווית הילדות העוברת בדרך בין הבית לבית הספר ומשם הביתה. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל דוקאביב 2007 שם זכה בפרס הצילום. מאז הוקרן הסרט בפסטיבלים בסן-פרנסיסקו, ברצלונה, סידני ומלבורן, בלפסט, ווושינגטון.

סרטו "מעבר לנהר" (2009) - מתאר מסע אישי של אחד מראשוני העולים מאתיופיה, דרך מאבק ההצלה שלו בהתפשטות האיידס בקהילה. הסרט יצר הדים לאחר הקרנתו בפסטיבל ירושלים. סרטו "מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים" (2011) הוא סרט מסע היסטורי-סובייקטיבי דרך בניניו ומכתביו של האדריכל הגרמני-יהודי הנודע אריך מנדלסון. על הסרט עבד דרור 7 שנים והוא צולם בפולין, בגרמניה, בריטניה, ישראל וארצות הברית.

ב2013 יצא סרטו הדקומנטרי של חן שלח "פוטונובלה", על ילדותו בקיבוץ. דרור ערך את הסרט והשתתף בכתיבת התסריט.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 אוניברסיטה סגורה Sentenced to Learn / תיעודי 54 דק' / PBS
  • 1996 חולת רדיו Radio Daze / תיעודי 43 דק' / ערוץ 2
  • 1996 קפה נח Café Noah / תיעודי 26 דק' / ערוץ 2
  • 1997 שתי וערב Warp & Weft / תיעודי / 25 דק' / ערוץ 2
  • 1997 מרפסת לשנקין A Matter of Faith / תיעודי / 24 דק' / ערוץ 2
  • 1998 סטרס (יום רגיל) Stress / במאי שותף: ר. משראווי / 54 דק' / יס דוקו
  • 1999 אדום שחור כחולבן Red Vibes / 32 דק' / ערוץ 2
  • 2000 עיד אל אדם Watchman / תיעודי / 25 דק' / ערוץ 2
  • 2000 טקאסים Taqasim / תיעודי / 45 דק' / ערוץ 2
  • 2001 פנטסיה שלי My Fantasia / תיעודי / 54 דק' / ערוץ 1
  • 2002 השכן של ישו Raging Dove / תיעודי 67 דק' / ערוץ 8
  • 2004 ימים עליזים, מר קוטיזון Mr. Cortisone, Happy Days / תיעודי / 85 דק / ערוץ 8
  • 2005 המסע של ואן The Journey of Vaan Nguyen / תיעודי / 84 דק / ערוץ 1
  • 2007 הלוך חזור SideWalk / תיעודי נסיוני / 60 דק / יס-דוקו
  • 2009 מעבר לנהר Across the River / תיעודי /60 דק / ערוץ 2
  • 2011 מנדלסון - חזיונות בלתי פוסקים Incessant Visions / תיעודי / 72 דק / זייגוט פילמס

תסריט והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 פארדיס גן עדן אבוד / Paradise Lost / 54 דק' / תסריטאי ומפיק
  • 2004 משת"פים / Collaborators / תיעודי / 52 דק' / מפיק
  • 2005 סיפורו של אלוף / A General’s Story / תיעודי / 48 דק' / מפיק ובמאי עריכה
  • 2008 אדמה / Adama / תיעודי / 54 דק' / תסריטאי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]