אריך מנדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריך מנדלסון
Erich Mendelsohn cropped.jpg

אריך מנדלסון
תאריך לידה: 1887
מקום לידה: אלנשטיין, פרוסיה
תאריך פטירה: 1953
מקום פטירה: ארצות הברית
שנות הפעילות: 1953-1912
פרויקט ידוע: מגדל איינשטיין

אריך מנדלסון (Erich Mendelsohn;‏ 21 במרץ 188715 בספטמבר 1953)‏[1] היה אדריכל יהודי בעל שם עולמי, אשר עבודתו הושפעה בעיקר מן האסכולות האקספרסיוניסטית והפונקציונליסטית באדריכלות. חותמו של מנדלסון באדריכלות הארץ ישראלית בא לידי ביטוי בשורת מבנים עירוניים בעלי ערך שתכנן בתקופת היישוב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריך מנדלסון נולד בשנת 1887 בעיר אלנשטיין בפרוסיה המזרחית שבגרמניה (כיום אולשטין בפולין).

עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה עבר לאנגליה ולארץ ישראל, ובהן התגורר ופעל במקביל.

מנדלסון, שהיה אדריכל בעל שם עולמי, לא הסתגל לתנאי החיים בארץ ישראל של תקופת המנדט, עבר בשנת 1941 להתגורר בארצות הברית, ובה נפטר בסן פרנסיסקו בשנת 1953.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדלסון תכנן בגרמניה מפעלי תעשייה, את מגדל איינשטיין בפוטסדאם ואת "כלבו שוקן", רשת בתי המסחר של זלמן שוקן.

בארץ ישראל תכנן מנדלסון את ביתו של חיים ויצמן ברחובות, אשר כונה "הארמון". הבית, שנבנה בשנת 1936, התפרס על שטח של 796 מ"ר. עם היבחרו של ויצמן לנשיאות מדינת ישראל, הפך הבית למעונו הרשמי של הנשיא. בשנת 1966, עם פטירתה של ורה ויצמן, הפך הבית למוזיאון, ובשנת 1999 שופץ המקום ושוקם על ידי האדריכל הלל שוקן ונפתח מחדש לציבור. הבית כולל עשרה חדרי מגורים ועוד כ-40 חדרי שירות, ושטחי הגנים המקיפים את הבית משתרעים על פני 44 דונם. בסמוך ל"בית ויצמן" תכנן מנדלסון מספר מבנים ב"מכון זיו" (שהפך לאחר מכן למכון ויצמן למדע).

זלמן שוקן, לקוחו של מנדלסון מתקופת עבודתו בגרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1934, הזמין את מנדלסון לתכנן עבורו את מעונו (בית זלמן שוקן) ואת ספריית שוקן בשכונת רחביה בירושלים.

בנוסף לאלה תכנן מנדלסון את בניין בנק אנגלו-פלשתינה בירושלים (כיום בניין בנק לאומי ברחוב יפו מול כיכר ספרא), ואת בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ואת בית החולים רמב"ם בחיפה.

מנדלסון היה מבין התומכים במיזם אטלנטרופה[2].


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיוה שטרנהל, "אריך מנדלסון – מברלין לירושלים", אלפיים 32, 2008.
  • David Palterer (a cura di) "Erich Mendelsohn. Nuove riflessioni New riflections Tre Lune Edizioni Mantova 2004
  • David Palterer, "Tracce di Mendelsohn", in Domus, 646, 1984, pp. 4-9

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]