מדורות השבטים
 | |
| סוגה | תיעודי, היסטוריה חברתית |
|---|---|
| יוצרים | דוקי דרור, נפתלי גליקסברג |
| כותבים | אילן שיזף, גליה דרור (עריכת תסריט) |
| בימוי | דוקי דרור, נפתלי גליקסברג |
| משתתפים | אופיר טובול, אורטל בן דיין, אוריין מוריס, אורלי נוי, איל ארד, אלקס ריף, אמיר השכל, אמל אסעד, אסתי שושן, אפרת ירדנאי, אריה קרמפף, אשגר אררן, בת ציון זר, אוון כהן, חיים זיכרמן, מיכה גודמן, ראיף זריק, דב מורל, דגן יראל, דני גוטווין, דפני ליף, הנרייט דהאן כלב, אברהם מנקס, אורי שרקי, אמנון בוארון, יאיר היזמי, יואב אליאסי, יוסי ורדי, ישראל פריי, לינור דויטש, מוריה קור, מייסם ג'לג'ולי, מירב אלוש לברון, מלכה פיוטרקובסקי, מרינה גולן, נדב אבוקסיס, נעה רוטמן, סיגל פעיל, פולי ברונשטיין, אבי בראלי, נסים ליאון, עידן הלפרין, רוני נומה, שיר צדוק. |
| ארץ מקור | ישראל |
| שפות | עברית |
| מספר עונות | 1 |
| מספר פרקים | 5 |
| הפקה | |
| מפיק | דוקי דרור, נפתלי גליקסברג |
| חברת הפקה | תאגיד השידור הישראלי |
| הפצה | כאן 11 |
| עורכים | דודי אורן, רן לנדאו, הדס איילון, מיה שטרק, |
| אתר צילומים | אולפן מובי מובייל |
| צלמים | אבנר שחף |
| מוזיקה | אופיר ליבוביץ' |
| אורך פרק | 55 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
כאן 11  |
| תקופת שידור מקורית | 1 במאי 2023 – 29 במאי 2023 |
| קישורים חיצוניים | |
 אתר האינטרנט הרשמי של מדורות השבטים | |
  | |
מדורות השבטים היא תוכנית טלוויזיה תיעודית-היסטורית חברתית ששודרה בכאן 11 בין 1-29 במאי 2023. הסדרה סוקרת אירועים מכוננים שעברה החברה הישראלית בשלושים השנים האחרונות מנקודות מבט אישיות של אישים ישראלים, שנבחרו כנציגם של השבטים הישראלים השונים.
ב-21 באפריל התקיימה הקרנת הבכורה בסינמטק תל אביב[1][2], בעוד הפרק הראשון שודר בטלוויזיה והועלה לרשת האינטרנט ב-1 במאי[3][4].
תוכן הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי תוכנית הטלוויזיה, "מדורות השבטים", לאורך חמישים שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, בנתה החברה הישראלית את מוסדותיה, צבאה, תרבותה וכלכלתה. הפכה מאוסף קהילות שונות, לחברת כור היתוך, כשתקופה זו בהיסטוריה של מדינת ישראל מכונה בתור "התקומה". אך עם זאת, החברה הישראלית נשארה עדיין אוסף של "שבטים" שונים, כאשר לכל אחד מהם עם סיפורים, פחדים, היסטוריה, ואמת שונים. ובעוד בדור התקומה הדבק החברתי היה קיים, והעפיל על השסעים החברתיים, בדור הבא, בתקופה שהחלה בשנות התשעים של המאה העשרים, עם אירועי חתימת הסכמי אוסלו ורצח יצחק רבין, החל "דבק" זה להיחלש[5][6][7].
על פי היוצרים, ישנם כמה שבטים מובחנים במדינה: חרדים, ציונות דתית, מזרחים, דרוזים, יוצאי ברית המועצות, אתיופים, ערבים וקבוצת השמאל החילוני-אשכנזי, שמכונה גם "השבט המייסד"[8].
הסדרה מתחילה בסקירת אירועי תחילת שנות התשעים; הסכמי אוסלו ורצח יצחק רבין, וממשיכה לעסוק בשורת אירועים מכוננים שקרו מאז: עלייתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, "מותו" של מחנה המרכז-שמאל הישראלי עם כישלון פסגת קמפ דייוויד, אירועי אוקטובר 2000, תוכנית ההתנתקות, המחאה החברתית, לידת המרכז הישראלי מחדש, רצח שלושת הנערים וחתונת השנאה[5][6][7].
פורמט ומשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה סוקרת אירועים אלה ואחרים מנקודות מבט אישיות של אישים ישראלים, שנבחרו כנציגם של השבטים הישראלים השונים, כשלצידם סוציולוגים והיסטוריונים, וחומרי ארכיון רשות השידור[5][9], ונפרשת על 5 פרקים[10][11][12].
בסדרה השתתפו אופיר טובול, אורטל בן דיין, אוריין מוריס, אורלי נוי, איל ארד, אלקס ריף, אמיר השכל, אמל אסעד, אסתי שושן, אפרת ירדנאי, אריה קרמפף, אשגר אררן, בת ציון זר, אוון כהן, חיים זיכרמן, מיכה גודמן, ראיף זריק, דב מורל, דגן יראל, דני גוטווין, דפני ליף, הנרייט דהאן כלב, אברהם מנקס, הרב אורי שרקי, אמנון בוארון, יאיר היזמי, יואב אליאסי, יוסי ורדי, ישראל פריי, לינור דויטש, מוריה קור, מייסם ג'לג'ולי, מירב אלוש לברון, מלכה פיוטרקובסקי, מרינה גולן, נדב אבוקסיס, נעה רוטמן, סיגל פעיל, פולי ברונשטיין, אבי בראלי, נסים ליאון, עידן הלפרין, רוני נומה ושיר צדוק[5].
סקירת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | פרקים | שודרה לראשונה (ישראל) | |||
|---|---|---|---|---|---|
| הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
| 1 | 5 | 1 במאי 2023 | 29 במאי 2023 | ||
פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרק | שם הפרק | תאריך שידור מקורי | שנים נסקרות | נושאים נסקרים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | הסדר יחזור על כנו | 1 במאי 2023 | 1993-2000 | הסכמי אוסלו, רצח יצחק רבין, הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה, מפלגת ש"ס. |
| 2 | למי הארץ | 8 במאי 2023 | 2000-2006 | הנסיגה מרצועת הביטחון, ועידת קמפ דייוויד, אירועי אוקטובר 2000, האינתיפאדה השנייה, תוכנית ההתנתקות. |
| 3 | העם דורש | 15 במאי 2023 | 1996-2011 | תוכנית חומת מגן כלכלית, המחאה החברתית בישראל 2011. |
| 4 | הילדים שלנו | 22 במאי 2023 | 2012-2016 | רצח שלושת הנערים, פעולת תג מחיר, חתונת השנאה, מבצע צוק איתן, פרשת אלאור אזריה, V15, המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, מירי רגב כשרת התרבות. |
| 5 | שבר אחים | 29 במאי 2023 | 2015-2023 | חוק הלאום, אפליה נגד ישראלים יוצאי אתיופיה, המחאה נגד בנימין נתניהו, מגפת הקורונה בישראל, המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022), הסכמי אברהם, מבצע שומר החומות, המהומות בישראל (2021), גרעין תורני, ערים מעורבות בישראל, מנסור עבאס וממשלת ישראל השלושים ושש, ממשלת ישראל השלושים ושבע, הרפורמה המשפטית, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע. |
הפקה ועריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה בוימה בידי דוקי דרור ונפתלי גליקסברג[13], במהלך תהליך יצירתה התראיינו כמאה בני אדם, שרק כמחיצתם שולבו בגרסה הסופית של התוכנית. הראיונות צולמו בשנת 2022 והכיוון התסריטאי התקדם לקראת סוף מכיל, שטוען שכל השבטים צריכים להבין זה את זה את זה, אך עם היוודע תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש, עלייתו מחדש של בנימין נתניהו, המהפכה המשפטית והמחאה שבאה בעקבותיה, בחרו היוצרים להזמין את המשתתפים ליום צילומים נוסף, על מנת שיועלו להתייחס למאורעות שקרו[7][10].
תאגיד השידור הישראלי דרש מהיוצרים כי הסדרה תהיה מעין המשך ל"עמוד האש" ו"תקומה", נגישה ופונה לקהל הרחב[7]. עלות הפקת כל פרק עמדה על 600 אלף שקל[8][7], בעוד התקציב שהקצה התאגיד עמד רק על חצי מיליון שקל לפרק, ומכיוון שאף קרן ציבורית לא רצתה להשקיע בפרויקט, נאלצו היוצרים לגייס את שארית הכסף בכוחות עצמם[7].
דוקי דרור, מיוצרי הסדרה, תיאר בריאיון את תהליך יצירתה של "מדורת השבטים":
מיפינו את השבטים, קצת אחרת מהשבטים המוכרים של חילונים, חרדים, מתנחלים וכו'. הוספנו גם ערבים, להט"בים, דרוזים, פריפריה מול תל אביב, ציונות דתית, כמו שעושים אודישן לריאליטי ל'אח הגדול'. החלטנו שאנחנו לא רוצים פוליטיקאים ונמעיט כמה שאפשר בעיתונאים. רצינו מישהו שיכול להוביל סיפור רגשי, וממקום כן. הבאנו חוקרים של החברה הישראלית מכל מיני היבטים. לצד אנשים שחוו את האירועים. עשינו להם תעודת זהות, שבה כתוב איפה היו בזמן האירועים שאנחנו מתעכבים עליהם, כדי שידברו על מה ששינה אותם בצורה משמעותית.
בזמן ההפקה הופעלו לחצים שלא להכניס את יואב אליאסי לתוכנית[7]. כמו כן, שדרן רדיו גלי ישראל, גדי טאוב, רואיין גם הוא כחלק מיצירת הסדרה, אך בשלב מאוחר יותר ביקש להסיר מהסדרה את הקטעים בהם הוא מופיע, בטענה כי היא מגמתית ופועלת לשכתוב ההיסטוריה[3][14][12][15].
קבלה ביקורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורת מימין[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלישיב רייכנר ממקור ראשון ציין לשבח את העובדה שיוצרי הסדרה הצליחו לצור גיוון אותנטי של מרואיינים וייצוג השבטים. הוא כתב כי השילוב של סוציולוגים, היסטוריונים, והדמויות המשתתפות, שמביאות לא רק עמדות אלא גם סיפור אישי, מצליח לייצר עניין ומרכיב פסיפס של החברה הישראלית. הוא כתב כי הסדרה מציגה את הרושם המוטעה לשיטתו, שפיגועי הטרור שהחלו בתקופה שלאחר חתימת הסכמי אוסלו באו כתגובה לטבח מערת המכפלה. בנוסף, רייכנר ביקר את העובדה שהסדרה מציגה את חיילי צה"ל כאלו שהרגו את מוחמד א-דורה, בניגוד לתוצאות תחקיר צה"ל[16].
אבישי עברי ממקור ראשון כתב כי הסדרה פועלת להצגת הנרטיב החילוני-שמאלני-אשכנזי-אליטיסטי בישראל, ומציגה את הקלישאות של תקשורת המיינסטרים הישראלית. הוא ציין כי הביקורות מימין על הסדרה התמקדו בתכונותיה הבנאליות ופספסו את הבעיה העמוקה יותר, החלפת "העם היהודי" בתאוריית השבטים, שמהווה חתירה תחת הזהות היהודית הקולקטיבית והציונות ונועד לפורר את החברה הישראלית ואת העם היהודי. הוא השווה את הדבר לזיוף המושג "שלום" שנעשה לטענתו במהלך הסכמי אוסלו[17].
ליאור לביא, כתב במקור ראשון בנוגע לרעיון ה"שבטים". הוא טען כי נקודת המבט שמתוכה מתבוננים על המציאות גוזרת את המסקנות ואת הממצאים של המתבונן, כך שמי שמתבונן על מדינת ישראל ועם ישראל במבט חיצוני, יוכל לתאר חברת מהגרים שהמניע הפנימי שהניע כל קבוצה בתוכה לעזוב את מקום מושבה היה שונה, מה שהוביל לתקוות שונות ודרכי מימוש שונות. אלא שנקודת המבט הזאת מתעלמת מן ה"רז" שהעמיד את ישראל במשך אלפי שנים ושהניע יהודים מכל קצוות תבל להרגיש חיבור עמוק לארץ ישראל, זהו רז מכיוון שאין דרך רציונלית להסביר כיצד שרד העם היהודי כל כך הרבה שנים בגלות מארצו[12].
ספי גלדצהלר ממקור ראשון שיבח את השמעת קולם של קבוצות לא מושמעות ביום יום אך טען שהסדרה איננה ממלכתית כפי שהייתה אמורה להיות, וחורגת ממטרתה כאשר היא מנסה לכונן תודעה חדשה. הוא ביקר את הכינוי שניתן בסדרה לשבט השמאל החילוני בישראל בתור "השבט המייסד" וטען כי השמאל הנוכחי אינו דומה לאותו שמאל שייסד את המדינה, דוד בן-גוריון ומפא"י. כך בעוד שהשבט המייסד של המדינה מסר את נפשו ליישב את הארץ, השמאל החילוני האשכנזי של היום פועל לצמצם את ההתיישבות בארץ. בעוד שהשבט המייסד של המדינה היה בוגר ישיבות, ידע את התורה ומרד בה, השמאל החילוני האשכנזי כיום לא יודע את התורה ואינו מורד בה. השבט המייסד היה סוציאליסט עם נטייה לקומוניזם, עם אוריינטציה רוסית ואידאולוגיה לאומית עברית צרופה. השמאל כיום הוא ליברל, דמוקרט עם אוריינטציה אמריקאית מובהקת ותפיסה רב תרבותית ורב לאומית. השבט המייסד היה מאוד מיליטנטי, דבר שמוכח ממלחמת השחרור, ששת הימים ומלחמת יום כיפור, השמאל כיום קרוב יותר לפציפיזם מאשר למיליטנטיות הזו. ובנוסף להכל טוען גלדצהלר, השבט המייסד לא קרא לעצמו "השבט המייסד"[8].
עירית לינור מישראל היום תיארה את הסדרה בתור המערך הנפשי של השמאל. היא ביקרה את חלוקת השבטים והציגה חלוקה אלטרנטיבית: מדינה יהודית עם מיעוט ערבי, וכי האיום הקיומי על ישראל הוא לא הקרע הפנימי אלא האויב החמוש מבחוץ. בנוסף, לינור האשימה את היוצרים בהאשמת מחנה הימין ובנימין נתניהו ברצח רבין[18].
ניר וולף מישראל היום כתב כי זו סדרה מעמיקה, מחכימה וחשובה, אשר לוקחת לידיה את האחריות להרכיב נרטיב ולעצב את ההיסטוריה כראייתה. הוא הוסיף כי על ההיסטוריה ניתן להסתכל מכמה זוויות, ולכן צפוי שסדרה שכזו תעורר מחלוקת[15].
גדי טאוב מרדיו גלי ישראל טען כי זוהי סדרה פוסט ציונית, אשר מתארת בצורה מגמתית כיצד רצח רבין התבצע בגלל ההסתה של בנימין נתניהו. הוא הוסיף כי הסדרה עושה דמוניזציה לא מוצדקת ולא מבוססת של הימין ומסלפת את ההיסטוריה[3][14][12][15].
ביקורת משמאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ” | אפשר לראות ב"מדורות השבטים" סדרה שמציגה את הפסיפס הססגוני של החברה הישראלית, ביטוי לאינדיבידואליות והתפכחות מהחלום הילדותי של כור ההיתוך. למעשה זה סיפור של כישלון אדיר. הניסיון ללכד תרבויות שונות סביב אתוס משותף התרסק. החלום הבן-גוריוני התפוצץ לחלקיקים. חלק מהתהליך הזה הוא תוצאה של קשיים טבעיים ותנאים בלתי אפשריים. חלק ניכר ממנו הוא מעשה יד אדם. הסדרה משודרת ברגע שבו נראה שהתהליך הזה מתקדם לקראת מפץ גדול. רק אלוהים יודע לאן זה הולך מפה. והארץ הייתה תוהו ובוהו. | “ |
– | ||
רותה קופפר מעיתון כלכליסט תיארה את הסדרה כמעמיקה, מצוינת, מרובדת ומעניינת[7], וזוהר אורבך מאתר מאקו כתב כי זוהי סדרה דוקומנטרית שעוסקת ברפורמה המשפטית בישראל[4].
מורן שריר מעיתון הארץ כתב כי הסדרה מפרקת את עם ישראל לגורמים, ומהווה מעין המשך לסדרה "תקומה". הוא תיארה ככזו שמעוררת מחשבות חדשות גם על אירועים שנדמה שכבר נטחנו בתודעה, וציין כי הקריינות של השחקן אורי גבריאל שונה מהקריינות הישראלית הרגילה, ושהבחירה בו מעידה על כוונת היוצרים, שלא חיפשו קריין סמכותי ונייטרלי, אלא אחד כמו גבריאל, שבתפקידיו בקולנוע שימש לרוב דמויות משנה מרתיעות, שתפקידן לאיים על הפרוטגוניסט, כך שהסדרה לקחה אותו מהשוליים ושמה אותו במרכז, דבר שמסמל את העובדה שהסדרה מאירה גוונים שונים בחברה הישראלית, גם כאלה שבמשך שנים הועלמו או הוצגו כקוריוז בשולי החברה[6]. שריר מתאר את הסדרה כמתאימה לעידן הנוכחי. בו הכוכבים הגדולים הם האזרחים הקטנים, וכתב כי הסדרה "משכיבה כל 'שבט' על ספת הפסיכולוג" ומתעניינת בתחושות של כל אחד מהשבטים לאור האירועים שהסעירו את המדינה[6]. מנגד עידו דוד כהן מהארץ ציין כי הסדרה מוטה לטובת הימין הפוליטי[19].
על פי נדב מנוחין מאתר וואלה!, זהו ניסיון בהיסטוריה לעומתית, שמגוללת את הסיפור הישראלי בעשורים האחרונים ככרוניקה של התנגשויות בין קבוצות בדלניות שלכל אחת מהן סיפור אחר שהיא מספרת לעצמה וכל אחד מהן משוכנעת שקבוצות אחרות מאיימות על חייה, אך בפועל, הסיפור שהסדרה מציגה רצוף בעיות בפני עצמו ונופל לכמה בורות שהוא עצמו חפר[20]. מנוחין הטיל ספק בכנות של הדוברים לייצג את הקבוצות המיוחסות להם, וביקר את חלוקת הסיקור בין השבטים, כאשר לטענתו מחנה המתנחלים הוא הדומיננטי ביותר, בעוד המזרחים, החרדים, הערבים, יוצאי ברית המועצות והאתיופים נדחקים לקצה הסיפור[20].
לירון רודיק מ-TimeOut כתב כי הסיקור עצמו של הסדרה עשוי היטב, אך ריבוי המשתתפים בפרק הראשון היה מוגזם, וכי היה עדיף לקיים ראיונות עומק עם 12 משתתפים קבועים שמייצגים את האוכלוסיות השונות בארץ. הוא ציין שהקריינות של גבריאל הייתה שינוי מרענן מהקריינות האופיינית בז'אנר הדוקו הישראלי[21].
דורון ברוש ממעריב אונליין תיאר כי הצפייה בסדרה היא לא דבר נעים או קל וביקר את העובדה שהסדרה מציגה יותר מדי קטעים של היסטוריה קרובה, נדושה ומוכרת לצופים, כגון מראות פיגועים ורצח רבין[11].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מדורות השבטים- מדורות השבטים, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שלמה פיוטרקובסקי, קיטוב, הדרה ופירוק האתוס: יוצר "מדורת השבטים" הופתע כשאמרו לו שהיצירה שלו שמאלנית, בעיתון מקור ראשון, 18 במאי 2023
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוקי דרור, ***תזכורת*** הקרנת הבכורה החגיגית היום בסינמטק!, באתר פייסבוק, 21 באפריל 2023
- ^ דוקי דרור, תודה גדולה לכל מי שהגיע היום לסינמטק לבכורה של "מדורות השבטים"!, באתר פייסבוק, 21 באפריל 2023
- ^ 1 2 3 דוד ורטהיים, מדורות השבט, מינוס גדי טאוב, באתר וואלה!, 2 במאי 2023
- ^ 1 2 זוהר אורבך, הסדרות המומלצות למאי 2023, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2022
- ^ 1 2 3 4
סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
- ^ 1 2 3 4
מורן שריר, "מדורות השבטים": סיפורה של המדינה ככישלון אדיר, באתר הארץ, 2 במאי 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 רותה קופפר, "בסדרה שלנו כולם צודקים בדרך לגיהינום", באתר כלכליסט, 1 במאי 2023
- ^ 1 2 3 ספי גלדצהלר, השבט המייסד? 'מדורות השבטים' של 'כאן' מנסה לכונן תודעה חדשה, בעיתון מקור ראשון, 31 במאי 2023
- ^ אפי טריגר, מדורות השבטים, באתר אפי טריגר - פופ טארטס, 1 באפריל 2023
- ^ 1 2 מדורות השבטים | פרק 5 ואחרון - שבר אחים - שנים 2015 עד 2023, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 01:12:17)
- ^ 1 2 דורון ברוש, "מדורת השבטים" בכאן 11: אנחנו מכירים את ההצגה הזאת, אין צורך לראות, באתר מעריב אונליין, 5 במאי 2023
- ^ 1 2 3 4 הרב ליאור לביא, מדורת השבטים, באתר ערוץ 7, 9 במאי 2023
- ^ מאיה כהן, "יש קטעים שאינם קלים לצפייה": הצצה לסדרה החדשה של כאן 11, באתר ישראל היום, 1 במאי 2023
- ^ 1 2 טאוב: מדוע מדורות השבטים ולא מדורת השבט? דוקי דרור: יש פה שבטים. טאוב: יצרתם סדרה פוסט ציונית!, סרטון בערוץ "John Smith", באתר יוטיוב (אורך: 03:47)
- ^ 1 2 3 ניר וולף, המלחמה על הנרטיב: הדוקו הזה הוא עוד ניצחון חשוב של כאן 11, באתר ישראל היום, 9 במאי 2023
- ^ אלישיב רייכנר, "מדורות השבטים" של כאן 11 מעוותת את המציאות, בעיתון מקור ראשון, 3 במאי 2023
- ^ אבישי עברי, "הפיכה", "שלום" ו"שבטים": השמאל בורא מציאות עם מילים – ומנצח, בעיתון מקור ראשון, 7 במאי 2023
- ^ עירית לינור, דעה | מדליקים מדורות: המחנה שהמציא את תיאוריית "התפרקות ישראל", באתר ישראל היום, 11 במאי 2023
- ^ עידו דוד כהן, "מדורות השבטים" היא דווקא מתנה לביביסטים ומתנחלים, באתר הארץ, 14 ביוני 2023
- ^ 1 2 נדב מנוחין, שבט אחים ואחיות? לפי הסדרה הזאת, החברה הישראלית מתפוררת כבר עשורים, באתר וואלה!, 2 במאי 2023
- ^ לירון רודיק, השבטים שהלכו לאיבוד: סדרת הדגל של כאן 11 היא החמצה מצערת, באתר "Time Out ישראל", 2 במאי 2023
