עוץ לי גוץ לי
עוץ לי גוץ לי (או פליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) הם השמות שניתנו בעברית לאגדת עם גרמנית שנקראת במקור רוּמְפֶּלְשְׁטִילִצִכֶן (Rumpelstilzchen), וידועה גם בשמה האנגלי רַמְפְּלְסְטִילְטְסְקִין (Rumpelstiltskin). האגדה התפרסמה בקובץ מעשיות ואגדות עם שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב עלילתי 500 בסיווג ארנה-תומפסון.
תוכן עניינים |
מקור השם [עריכה]
בגרמנית "רומפלשטילץ" (Rumpelstilz) הוא אחד השמות המקובלים לדמות מיתולוגית מסוג גובלין. גובלין זה ידוע כמי שנוהג לחבוט בעמודים, על-גבי קרשים ולוחות-עץ וכיוצא באלה, כדי להקים רעש מעצבן. הסיומת "chen" היא סופית המבטאת צורת הקטנה בגרמנית, ועל כן משמעות השם "רומפלשטילצכן" היא "רומפלשטילץ קטן". משמעות השם "רומפלשטילץ" כשלעצמו הוא מקל או מוט להקשה. הביטוי המקביל באנגלית הוא "רמפלסטילט" (rumpelstilt), ומכאן שמה של הדמות בגרסה האנגלית של האגדה. בשפות אחרות ניתנו לדמות שמות אחרים, שחלקם וריאציות על השם הגרמני, וחלקם שמות שונים לגמרי הלקוחים מן השפה המקומית. את השם העברי "עוץ לי גוץ לי" טבע אברהם שלונסקי בשנת 1965 בעת שעיבד את אגדת העם הגרמנית למחזמר עברי שפירושו "תן לי עצה, גמד שלי". בתרגום אחר לעברית ניתן לדמות הראשית השם "פליגמד".
עלילת סיפור העם [עריכה]
מעשה במלך המחפש אישה אשר תוכל לנהל את משק הבית ולהשיב את האיזון הכלכלי בממלכה, שאבד בעקבות התרוקנות אוצר ממלכתו והבזבוז הרב. הטוחן המקומי קופץ על המציאה ומודיע למלך כי בתו מסוגלת להפוך קש לזהב. המלך כולא את בת הטוחן בחדר המכיל הררי קש ומכונת אריגה, ומצווה עליה לטוות זהב עד הבוקר, ואם לא תצליח – תוצא להורג. לעזרת העלמה בא שדון קטן, "עוץ לי גוץ לי". השדון, מתברר, ניחן ביכולת להפוך קש לזהב; אך הוא מתנה את עזרתו לבת הטוחן בתשלום. פעמיים עולה בידה בת הטוחן להגיע עימו להסכם – אולם בלילה השלישי (והאחרון) אין לה יותר מה לתת לו; אז מבקש מתנה "אחרת" – על בת הטוחן יהיה לתת לו את הילד הראשון שייוולד לה.
העלמה מסכימה, נישאת למלך ושוכחת מן העסקה שהתחייבה לה. אך עוץ לי גוץ לי לא שכח את העסקה: לאחר שנולד ילדהּ הראשון של המלכה, חוזר השדון במטרה לקבל את חלקו. בת הטוחן מתחננת כי לא ייקח את ילדה, ועוץ לי גוץ לי מסכים לוותר – בתנאי שתצליח לגלות את שמו בתוך שלושה ימים. אחד משליחי הארמון שומע את השדון שר לעצמו ובתוך כך חושף את שמו. בת הטוחן מגלה זאת לשדון, והוא מתפוגג באוויר (או בגרסה אחרת רוקע ברגלו ברצפה הנפערת ובולעת אותו).
המחזמר "עוץ לי גוץ לי" [עריכה]
בשנת 1965 כתב המשורר והמחזאי אברהם שלונסקי מחזה לילדים בשם "עוץ לי גוץ לי" המבוסס על האגדה. בגרסתו של שלונסקי, הפך הסיפור להומוריסטי ולא אפל ומפחיד כמו באגדת האחים גרים. כל המונולוגים והדיאלוגים כתובים בחרוזים וכוללים משחקי לשון מתוחכמים ומשלב גבוה של עברית. המחזה פותח בשורות הבאות:
 |
קהל נכבד, ברגע זה |
 |
ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1965 בבימויו של יוסי יזרעאלי עם לחנים מאת דובי זלצר. התפרסם במיוחד השיר "בוקר טוב", המציג בתחילת המחזה את משתתפי ההצגה (המלך, בת הטוחן וכו'). כיכבו בהפקה אריק לביא, שושיק שני, אברהם חלפי, זאב רווח, שמרית אור, נירה רבינוביץ', יוסי ידין, יוסי גרבר, נתן כוגן, גדעון שמר, נחום שליט, גבי אלדור, גבי קרן, אסי הנגבי, אסתר גרינברג, אלברט כהן, שלמה וישינסקי, גדי יגיל ויצחק חזקיה. תקציב גדול הושקע במחזה והעבודה עליו נעשתה בשיתוף פעולה עם השחקנים. בגלל העברית הגבוהה חששו תחילה הבמאי והשחקנים להעלות את ההצגה פן תתגלה ככישלון, אולם שלונסקי התעקש לא לשנות את הנוסח לעברית קלה יותר שתתאים לילדים. למרות החששות, המחזמר התגלה כהצלחת ענק שמאתיים אלף איש צפו בו במשך מספר שנים בכל רחבי הארץ, והוא זכה גם לפרסים ולביקורות משבחות.
המחזה הועלה במשך השנים מספר פעמים נוספות, כולן על פי אותה גרסת בימוי של יזרעאלי:
- ההצגה חודשה בפעם הראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1979 בבימויו של יוסף כרמון עם כמעט אותו הרכב של שחקנים.
- בשנת 1985 חודש המחזמר בשנית, הפעם כהפקה פרטית של אברהם דשא (פשנל) בבימויו של שלמה וישינסקי ובכיכובם של עפרה חזה, שלישיית "הגשש החיוור", אריק לביא וציפי שביט. ההפקה הועלתה באולמות ענק ולכן, על פי המבקרים, היא נעדרה את האינטימיות שהמחזה דורש.
- בתחילת שנות ה-90 הועלתה בהפקת הקאמרי בכיכובם של שלמה וישינסקי, רמי ברוך, עדי בנטוב, יוסי גרבר ויצחק חזקיה.
- הגרסה השלישית הועלתה בשנת 1996 בהפקה של מנחם גולן ובכיכובם של שרון חזיז וצחי נוי.
- הגרסה הרביעית משנת 2002 חזרה לתיאטרון הקאמרי, בבימויו של רוני פינקוביץ' ובכיכובם של יוסי טולדו בתפקיד עוץ לי, אלון אופיר (בהמשך איתי טיראן וגם עידו מוסרי) בתפקיד המלך, אלינור אהרון בתפקיד בת הטוחן, אלי גורנשטיין (וגם יגאל נאור) בתפקיד הטוחן, אבי טרמין בתפקיד שר האוצר, איה שבא בתפקיד החדרונית, עירית קפלן בתפקיד החצרונית ורמי ברוך בתפקיד המשרת. אף על פי שהנהלת התיאטרון חששה שקהל הילדים של ימינו לא יבין את העברית של שלונסקי וביקשה לעדכנה, בחר הבמאי להשאיר את שפת המחזה המקורית. גם גרסה זו, כקודמותיה, זכתה להצלחה רבה. שיתוף פעולה בין התיאטרון הקאמרי לחברת קלסיקלטת הביא להפצת הגרסה על תקליטור DVD.
בשנת 2009 יצא הפסקול המקורי, משנת 1965, על גבי תקליטור.
לקריאה נוספת [עריכה]
- מאיה פרוכטמן, "עוץ לי גוץ לי" ו"אלדד ומידד בעור אחד" : להשוואת שני דגמים של הומור לשוני בעברית ובאנגלית בעיבודי המעשייה "בת הטוחן", בקורת ופרשנות 38 (תשס"ה) 219-231
קישורים חיצוניים [עריכה]
- מרים גורן, מאחורי הקלעים של הצגה לילדים, דבר, 16 בדצמבר 1965
- נחמן בן עמי, כל קסמי האגדה, מעריב, 20 בדצמבר 1965
- יוסי חרסונסקי, "עוץ לי גוץ לי" - עם הגששים, מעריב, 10 באוקטובר 1985
- שרית פוקס, אוכלים קש ועושים זהב, מעריב, 6 בדצמבר 1985
- אלי אשד, אם תרצו, אין זו גוזמא, nrg מעריב
- אלי אשד, הכישוף מארץ עוץ (גרסה מורחבת של המאמר ב-nrg מעריב)
- מילות השיר הפותח את המחזה: "בוקר טוב", באתר שירונט
