עוץ לי גוץ לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה של רומפלשטילצכן מופיע לפני בת הטוחן מתוך "ספר הפיות הכחול" של אנדרו לאנג, 1889

עוץ לי גוץ לי (או פליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) הם השמות שניתנו בעברית לאגדת עם גרמנית שנקראת במקור רוּמְפֶּלְשְׁטִילִצִכֶן (Rumpelstilzchen), וידועה גם בשמה האנגלי רַמְפְּלְסְטִילְטְסְקִין (Rumpelstiltskin). האגדה התפרסמה בקובץ מעשיות ואגדות עם שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב עלילתי 500 בסיווג ארנה-תומפסון.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית "רומפלשטילץ" (Rumpelstilz) הוא אחד השמות המקובלים לדמות מיתולוגית מסוג גובלין. גובלין זה ידוע כמי שנוהג לחבוט בעמודים, על-גבי קרשים ולוחות-עץ וכיוצא באלה, כדי להקים רעש מעצבן. הסיומת "chen" היא סופית המבטאת צורת הקטנה בגרמנית, ועל כן משמעות השם "רומפלשטילצכן" היא "רומפלשטילץ קטן". משמעות השם "רומפלשטילץ" כשלעצמו הוא מקל או מוט להקשה. הביטוי המקביל באנגלית הוא "רמפלסטילט" (rumpelstilt), ומכאן שמה של הדמות בגרסה האנגלית של האגדה. בשפות אחרות ניתנו לדמות שמות אחרים, שחלקם וריאציות על השם הגרמני, וחלקם שמות שונים לגמרי הלקוחים מן השפה המקומית. את השם העברי "עוץ לי גוץ לי" טבע אברהם שלונסקי בשנת 1965 בעת שעיבד את אגדת העם הגרמנית למחזמר עברי שפירושו "תן לי עצה, גמד שלי". בתרגום אחר לעברית ניתן לדמות הראשית השם "פליגמד".

עלילת סיפור העם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשה במלך המחפש אישה אשר תוכל לנהל את משק הבית ולהשיב את האיזון הכלכלי בממלכה, שאבד בעקבות התרוקנות אוצר ממלכתו והבזבוז הרב. הטוחן המקומי קופץ על המציאה ומודיע למלך כי בתו מסוגלת להפוך קש לזהב. המלך כולא את בת הטוחן בחדר המכיל הררי קש ומכונת אריגה, ומצווה עליה לטוות זהב עד הבוקר, ואם לא תצליח – תוצא להורג. לעזרת העלמה בא שדון קטן, "עוץ לי גוץ לי". השדון, מתברר, ניחן ביכולת להפוך קש לזהב; אך הוא מתנה את עזרתו לבת הטוחן בתשלום. פעמיים עולה בידה בת הטוחן להגיע עמו להסכם – אולם בלילה השלישי (והאחרון) אין לה יותר מה לתת לו; אז מבקש מתנה "אחרת" – על בת הטוחן יהיה לתת לו את הילד הראשון שייוולד לה.

העלמה מסכימה, נישאת למלך ושוכחת מן העסקה שהתחייבה לה. אך עוץ לי גוץ לי לא שכח את העסקה: לאחר שנולד ילדהּ הראשון של המלכה, חוזר השדון במטרה לקבל את חלקו. בת הטוחן מתחננת כי לא ייקח את ילדה, ועוץ לי גוץ לי מסכים לוותר – בתנאי שתצליח לגלות את שמו בתוך שלושה ימים. אחד משליחי הארמון שומע את השדון שר לעצמו ובתוך כך חושף את שמו (או בגרסה אחרת שבת הטוחן בעצמה הולכת ליער ושומעת את השדון, ואז היא עושה את עצמה שהיא לא יודעת). ואז בת הטוחן מגלה זאת לשדון, והוא מתפוגג באוויר (או בגרסה אחרת רוקע ברגלו ברצפה הנפערת ובולעת אותו).

המחזמר "עוץ לי גוץ לי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת הספר "עוץ לי גוץ לי", איור מאת אריה נבון

בשנת 1965 כתב המשורר והמחזאי אברהם שלונסקי מחזה לילדים בשם "עוץ לי גוץ לי" המבוסס על האגדה. בגרסתו של שלונסקי, הפך הסיפור להומוריסטי ולא אפל ומפחיד כמו באגדת האחים גרים. כל המונולוגים והדיאלוגים כתובים בחרוזים וכוללים משחקי לשון מתוחכמים ומשלב גבוה של עברית. המחזה פותח בשורות הבאות:

Cquote2.svg

קהל נכבד, ברגע זה
מתחיל סיפור המחזה,
וזה הרגע לגלות
את הנפשות הפועלות;
כלומר, מה שמו של כל שחקן
ולמה הוא מופיע כאן,
אבל ברמז! רק קורטוב!
ועם תוספת: בוקר טוב!

Cquote3.svg

ההצגה הועלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1965 בבימויו של יוסי יזרעאלי, שעיבד את מחזהו של שלונסקי למחזמר,‏[1] עם לחנים מאת דובי זלצר. התפרסם במיוחד השיר "בוקר טוב",‏[2] המציג בתחילת המחזה את משתתפי ההצגה (המלך, בת הטוחן וכו'). כיכבו בהפקה אריק לביא, שושיק שני, אברהם חלפי, זאב רווח, שמרית אור, נירה רבינוביץ', יוסי ידין, יוסי גרבר, נתן כוגן, גדעון שמר, נחום שליט, גבי אלדור, גבי קרן, אסי הנגבי, אסתר גרינברג, אלברט כהן, שלמה וישינסקי, גדי יגיל ויצחק חזקיה. תקציב גדול הושקע במחזה והעבודה עליו נעשתה בשיתוף פעולה עם השחקנים. בגלל העברית הגבוהה חששו תחילה הבמאי והשחקנים להעלות את ההצגה פן תתגלה ככישלון, אולם שלונסקי התעקש לא לשנות את הנוסח לעברית קלה יותר שתתאים לילדים. למרות החששות, המחזמר התגלה כהצלחת ענק שמאתיים אלף איש צפו בו במשך מספר שנים בכל רחבי הארץ, והוא זכה גם לפרסים ולביקורות משבחות.

המלחין דובי זלצר העיד על מרכיבי הצלחתו של המחזה:

"למרות שאני בדרך כלל צנוע, אני חושב שיש חשיבות גדולה, מאד גדולה, למוזיקה היות שזה מנגינות שאחרי 50 שנה עדיין נשמעות צעירות ורעננות, ובלי שום ספק לטקסט הגאוני והשובבי של שלונסקי. אני מניח שבפעם הראשונה הייתה הצלחה גדולה גם הודות לבימוי. גם לא צריך לשכוח שזה היה הקאסט החלומי ביותר שיכול היה להיות בהיסטוריה של התיאטרון העברי... זה התותחים הכבדים של אז של תיאטרון הקאמרי. זה מה שאני מנסה לומר, שבמחזמר זה מן זרם של שיתוף פעולה בין מוחות, של יצירה. אי אפשר לומר בגלל המוזיקה או בגלל הטקסט או בגלל הבימוי. כל הדברים יחד מביאים להצלחה ענקית".‏[3]

גרסת הבימוי של יזרעאלי הועלתה במשך השנים מספר פעמים נוספות:

בשנת 2002 הועלה המחזה בתיאטרון הקאמרי, בבימוי חדש של רוני פינקוביץ' ובכיכובם של יוסי טולדו בתפקיד עוץ לי, אלון אופיר (בהמשך איתי טיראן וגם עידו מוסרי) בתפקיד המלך, אלינור אהרון בתפקיד בת הטוחן, אלי גורנשטיין (וגם יגאל נאור) בתפקיד הטוחן, אבי טרמין בתפקיד שר האוצר, איה שבא בתפקיד החדרונית, עירית קפלן בתפקיד החצרונית ורמי ברוך בתפקיד המשרת. אף על פי שהנהלת התיאטרון חששה שקהל הילדים של ימינו לא יבין את העברית של שלונסקי וביקשה לעדכנה, בחר הבמאי להשאיר את שפת המחזה המקורית. גם גרסה זו, כקודמותיה, זכתה להצלחה רבה. שיתוף פעולה בין התיאטרון הקאמרי לחברת קלסיקלטת הביא להפצת הגרסה על תקליטור DVD.

על גרסה זו כתב פרופ' גד קינר:

"עוץ לי גוץ לי - ההפקה החדשה של המחזמר לילדים עוץ לי גוץ לי, פרי עטם של אברהם שלונסקי ודובי זלצר בגרסתו החדשה של הבמאי רוני פינקוביץ', נתנה משנה תוקף לאגדה (תרתי משמע) בהא הידיעה, ממנה ניזון התיאטרון שנים רבות (ההצגה המקורית, 15.12.65, בבימויו המיתולוגי של יוסי יזרעאלי; הגרסה העדכנית 30.11.02). ההצגה - העוסקת בבת הטוחן האנוסה להפוך קש לזהב על מנת להפוך למלכה, ומסתייעת באישון זדוני התובע בתמורה את תינוקה אך מוכן לוותר בתנאי שתנחש את שמו, והסוף הטוב צפוי - לא הייתה שעתוק של המקור, מה גם שרוב משתתפיה ויוצריה הצעירים, לרבות הבמאי, לא ידעו את יוסף (יזרעאלי). בתפאורה ובתלבושות המרהיבים של רות דר (גלילי הזהב, המיוצגים על ידי כדורים מוזהבים, ההולכים ותופחים, ובסופו של דבר מושלכים לקהל המנהל משחק כדור עם הבמה, הם רק אחת ההמצאות המבריקות של הבמאי והמעצבת), בעיבודים ובניהול המוזיקלי המכוונים לאוזן הצופה הצעיר בן זמננו (ערן דינור), ועם צוות השחקנים התוסס, זמרים ורקדנים, ההצגה הפכה בן לילה ללהיט."‏[3]

בשנת 2009 יצא הפסקול המקורי, משנת 1965, על גבי תקליטור.

עוץ לי גוץ לי בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של עוץ לי גוץ לי הופיעה פעמיים בסדרת סרטי שרק: בפעם הראשונה, הוא הופיע כדמות משנית בשרק 3, שם "מקסים" מעודד אותו להצטרף אליו למרד בגלל העוול שנעשה לו שלא קיבל את הבן הבכור שהובטח לו.

בפעם השנייה הוא מופיע כדמות ראשית בשרק לנצח (לא קשורה לדמות משרק 3), שם הוא מופיע כסוג של קוסם המציע "עסקה של פעם בחיים" שמבטיחה את כל מה שהחותם רוצה, אך לא מומלץ לחתום עליה מפני שהמחיר הוא כבד מאד (בדומה לאגדה המקורית). אחד מהאנשים שחותמים איתו על עסקה הוא שרק, והוא משלם ביום שבו נולד (כלאמר-בסוף אותו היום הוא אמור להיעלם כאילו לא נולד).וכמו כן מופיעה הדמות עוץ לי גוץ לי בסדרה "עד עצם היום הזה" ומשוחקת על ידי רוברט קרלייל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיה פרוכטמן, "עוץ לי גוץ לי" ו"אלדד ומידד בעור אחד" : להשוואת שני דגמים של הומור לשוני בעברית ובאנגלית בעיבודי המעשייה "בת הטוחן",‫ בקורת ופרשנות 38 (תשס"ה) 219-231 ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]