הוראת המדעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחקנים ממחישים לילדים את מבנה מערכת השמש בסיאטל

הוראת המדעים היא תחום ידע הנחקר בעיקר על ידי אנשי חינוך, אנשי מדעי הטבע ומתמטיקאים.

ברוב המוסדות האקדמיים, התחום משויך לפקולטה למדעי הרוח והחברה או לפקולטה לחינוך, אך יש מוסדות שבוחרים לשייכו, דווקא, לתחום מדעי הטבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ראשית המחקר המודרני בתחום הוראת המדעים מיחסים לתחילת תקופת המלחמה הקרה. בתקופה זו היו בארצות הברית מדענים רבים ששוחררו ממיזמי מחקר צבאיים והיו נוחים להתארגנות כמו גם לקשר פורה עם אנשים שאינם אנשי אקדמיה. התחום זכה לתמיכה גדולה מממשלת ארצות הברית במיוחד כתגובה להישג המפתיע של ברית המועצות בשליחת האדם הראשון לחלל.

מטרות ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתם של העוסקים בתחום היא מציאת שיטות להוראת המדע בבתי הספר, אשר יאפשרו לתלמידים להפוך לצרכנים ביקורתיים של ידע. יש לטפח בתלמידים הבנה של הדרכים שבהם ידע נוצר ומשתנה לצד מודעות לאופי המתפתח והלא-ודאי שלו, רגישות לקיומן של נקודות מבט שונות ופתיחות ללמידה של מושגים חדשים‏[1].

משום שהעיסוק במדע דורש מתלמידים לזהות משתנים רלוונטיים בתופעות טבע ולגלות קשרים ביניהם, המדע הוא אמצעי יעיל ביותר לפיתוח חשיבה מדעית‏[2]. באופן זה הוראת המדעים יכולה לתרום להכשרתם של מועמדים מוצלחים ללימודים באוניברסיטאות ובכך לאפשר למדינה ליהנות ממספר רב ככל האפשר של חוקרי מדע מצליחים.

הסוגיות העיקריות המעסיקות את אנשי תחום מחקר זה:

  • הימנעות מהקניית תפישות שגויות.
  • הבהרת הקשר בין ידע מדעי לבין חיי היומיום.
  • מציאת איזון בין יכולת הלמידה של ילדים מגילים שונים לבין הצורך להעביר להם ידע רב ומדויק – דבר שהופך את הפסיכולוגיה ההתפתחותית לתחום ידע חשוב עבורם.
  • זיהוי ידיעות שחשוב להקנות לתלמידים בגיל צעיר לעומת ידיעות שניתן לדחות את הוראתן.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי ללמוד מדע וטכנולוגיה יש להביא את התלמידים למצב בו הלמידה תהייה מלווה בעשייה, תוך התמודדות עם בעיות מדעיות ובביצוע של חקירה מדעית בהתאם ליכולת שלהם בכל גיל‏[3]. מסיבה זו השימוש בלמידה פעילה ולמידת חקר יכול להיות יעיל להוראת המדעים.

הוראת המדעים בגיל הרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקרנות הטבעית שבה ניחנים ילדים דוחפת אותם לעסוק בהתלהבות בפעילויות מדעיות, ולו רק לצורך קבלת הסיפוק שבעשייה ובחקר כשלעצמם‏[2]. הילדים בגן שואלים שאלות ביחס לתופעות טבע במגוון הזדמנויות. הם מעלים השערות, עורכים תצפיות ומתעדים אותן. הם מזהים משתנים רלוונטיים הקשורים לתופעה שבה צפו ומצליחים להציע הסברים אשר מצביעים על קשרי סיבה-תוצאה‏[3]. בהתאם לכך, אחת ממטרות החינוך לגיל הרך היא לעודד ולפתח התעניינות טבעית זו‏[4][2].

ישנה עלייה במודעות לחשיבות של הוראת המדעים כבר בגיל הגן[2]. זאת משום שהמדע עוסק בעולם המציאותי ומפתח מיומנויות של חשיבה לוגית[2]. התנסויות מצטברות במרכיבים מסוימים של תהליך החקר מהוות בסיס חיוני לפיתוח יכולת החקר של הילדים‏[3]. חשיפה מוקדמת לתופעות מדעיות מובילה להבנה טובה יותר של מושגים במדע והכרות ראשונית עם השפה המדעית. באופן זה ההתנסות בגיל הרך יכולה לבנות את הבסיס שעליו ניתן בהמשך ללמד מושגים אלו באופן פורמלי יותר‏[2].

כמו כן, עמדות כלפי מדע מתפתחות כבר בשלבים מוקדמים בחיים. בהתאם לכך, כבר בגיל הגן ילדים נהנים או נרתעים מפעילויות מדעיות. חשיפה למדעים בסביבה מהנה יכולה לפתח בהם גישה חיובית למדע ולמנוע מחסומים אשר עלולים להיווצר בעתיד‏[2].

הוראת המדעים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיים ניסיון מוצלח בחשיפת ילדים להתנסויות מדעיות‏[2].

בשנת 1995 נכתבה תוכנית המסגרת להוראת המדעים בגני הילדים. הוצבו בה מטרות ופירוט של תכנים בתחומי המדע והטכנולוגיה. הניסיון העשיר שהצטבר בעקבות זאת יצר את הבסיס לתוכנית הלימודים אשר פורסמה בשנת 2009[3]. בחירת הנושאים בתוכנית הלימודים החדשה התבססה על ההנחה שהדרך הטובה ביותר ללמד ילדים מדע וטכנולוגיה היא להתחיל בנושאים הקרובים לעולמם ומוכרים להם מחיי היומיום[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 חיים אישך (2009). גן הילדים – גן עדן להוראת מדעים. עלון דע-גן, 2, 16-21.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 תוכנית לימודים בגן הילדים הממלכתי והממלכתי דתי, תשס"ט. משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009).
  4. ^ Jirout, J., & Klahr, D. (2012). Children’s scientific curiosity: In search of an operational definition of an elusive concept. Developmental Review, 32(2), 125-160.‏