הפלגת הרקולס

הפלגת הרקולס

אח"י מזנק (ק-32) ברציף נמל אילת ואח"י מבטח (ק-28) עוגנת בחוף הצפוני באילת, 1957.
מטרה	אבטחת השיט בזירת הים האדום.
תוצאה	היערכות שתי פריגטות באילת.
תאריכים	12 בנובמבר 1956 - 16 ינואר 1957
משך ההפלגה	9 שבועות ויומיים
צי	חיל הים של ישראל
כלי שיט משתתפים	הפריגטות אח"י מזנק (ק-32), אח"י מבטח (ק-28) ואח"י משגב (ק-30)
נתיב ההפלגה
נמל מוצא	חיפה
נמל יעד	אילת
אורך הנתיב	כ-12,500 מייל
נקודות ציון	פלרמו בסיציליה, דקר בסנגל, קייפטאון, ביירה במוזמביק, וג'יבוטי בשלטון צרפתי, שארם א-שייח' .
צוות
קברניטים	סא"ל דוד מימון - מפקד אח"י מזנק (ק-32) רס"ן יהודה בן-רון - מפקד אח"י מבטח (ק-28) רס"ן יצחק גזית - מפקד אח"י משגב (ק-30)
צוות	קצינים ובעלי דרגות אחרות מחציתם אנשי מילואים
מארחים	הקהילה היהודית של קייפטאון.

הפלגת הרקולס היה השם שניתן למבצע הקפת יבשת אפריקה על ידי שתי פריגטות של חיל הים הישראלי, מזירת הים התיכון לזירת הים האדום במסלול של כ-13,000 מייל ימי (כ-24,000 קילומטרים). הפריגטות אח"י מזנק (ק-32) ואח"י מבטח (ק-28) הפליגו מחיפה לשארם א-שייח', זו אחר זו, מסביב ליבשת אפריקה. משך המבצע היה כחודשיים, מ-12 בנובמבר 1956, כאשר יצאה אח"י מזנק (ק-32) מחיפה, עד 16 ינואר 1957, כאשר אח"י משגב (ק-30) חזרה לחיפה.

מטרת ההפלגה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת סיני

היערכות כלי שיט בים האדום לאבטחת שייט חופשי לאילת.

ניסיון עבר

הפריגטות ערכו הפלגות ארוכות בים התיכון. בשנת 1954 ערכו את הפלגת 'מבצע תיכון' בו ביקרו במספר נמלים ושהו זמן רב מחוץ לישראל.
הפריגטה אח"י משגב (ק-30) בפיקוד אדוארד שרון, ביצעה הפלגת אימון לקורס חובלים מחזור ד' את מבצע משווה. הפריגטה יצאה ב-15 פברואר 1955 מנמל חיפה וחזרה ב-2 יוני 1955. במהלך הפלגתה בים התיכון נקלעה לסערה עזה ועברה אותה בלי נזקים. תדלקה בגיברלטר המשיכה לפריטאון בסיירה לאון חצתה את קו המשווה והגיעה לנמל קייפטאון, הקיפה את קצה יבשת אפריקה ונכנסה ללורנצו מרקס במוזמביק שהייתה אז בשלטון פורטוגל. במהלך 108 ימי המסע עברה הפריגטה 18,000 מיל ימי, חצתה פעמיים את קו המשווה ונכנסה ל-11 נמלים. הניסיון שנרכש נתן ביטחון ביכולת הפריגטות לצאת להפלגת הרקולס.

הכנות להפלגה

בתום הקרבות ב-5 בנובמבר 1956, הייתה כל סיני - פרט לרצועה צרה ליד התעלה- בידי ישראל. כולל השליטה במפרץ אילת בשארם א-שייח' ובאזור המֵצרים בראס נצרני, ששם היו מוצבים התותחים המצריים שחסמו את המעבר, איי טיראן וסנפיר ורוב החלק של מפרץ סואץ.

על ממשלת ישראל הופעלו לחצים רבים וב-8 בנובמבר הכריז דוד בן-גוריון על כך שישראל מסכימה לסגת מהשטחים שכבשה בסיני. עם זאת, כדי לממש את אבטחת השייט החופשי לאילת וממנה, החליטה ממשלת ישראל, להפגין נוכחות כח ימי באזור על ידי משלוח של שלש פריגטות להקפת אפריקה ולהגיע לאילת דרך הים האדום.

בפריגטות החלה פעילות רבה: מילואים גויסו לפי התקן המלא של האנייה. מחסני התחמושת והמזון התמלאו, תקן המפות במחלקת גנ"ק הושלם. וכן גם תקן חלקי החילוף של מכשירי הקשר והמכ"ם. התקבלה מכונת הסרטה 16 מ"מ ומלאי עשיר של סרטים להקרנה.
אח"י מזנק הועלתה למבדוק בנמל חיפה ובוצע לה ניקיון וצביעת תחתית לקראת ההפלגה. עצם ההפלגה נשמרה בסוד ולאנשי הצוות נודע על המטרה רק לאחר היציאה לים.
ב-10 בנובמבר יצאו אנשי הצוות לחופשה על מנת להיפרד מהמשפחות.

הפלגת אח"י מזנק

כל אחת משלוש הפריגטות הפליגה לבדה להקפת אפריקה כדי להגיע לים האדום. בדרכה נכנסת לתדלוק בנמלים: פלרמו בסיציליה, דקר בסנגל, קייפטאון בדרום אפריקה, ביירה במוזמביק וג'יבוטי שהייתה אז בשלטון צרפתי, הפלגה לאורך 12,500 מייל ימי במשך 54 יום. מהירות ממוצעת על הנתיב 14 קשר

מחיפה לפלרמו ודקר

ב-12 בנובמבר 1956 בשעה 17:00 יצאה אח"י מזנק (ק-32) לים – לאחר שחיפה והר הכרמל נעלמו באופק הרחוק, נתבשרו אנשי הצוות כי הם עומדים להקיף את אפריקה בדרכם לפרוץ את המֵצרים ולהגיע לאילת.
ב-15 בנובמבר לפני הצהריים עברו בתעלת מסינה. משם בדרך לפלרמו התפתח מזג אוויר סוער ופריגטה הגיעה ונכנסה לנמל ב-16 בנובמבר בבוקר. מילוי דלק ללא חופשה בחוף ובערב יציאה.
ב-19 בנובמבר בשעות הבוקר עוברת הפריגטה את מיצר גיברלטר - גלים חזקים. ב-21/11 נכנסת האנייה לסערה חזקה מאוד. למחרת הגלים חזקים מאחור והחום עולה. ומגיעים ב-23 בנובמבר בבוקר נכנסים לנמל דקר בסנגל הצרפתית. פוגשים את אוניית צים א.מ. יהודה, ממלאים דלק וזוכים לחופשת חוף.

• 
  מפת נתיב תחילת ההפלגה - יציאה מחיפה.
• 
  ים סוער מצפון לסיציליה לקראת פלרמו 15 בנובמבר 1956.
• 
  מפת נתיב ההפלגה -מעבר בתעלת מסינה כניסה לפלרמו ומעבר בגיברלטר.
• 
  צוות אח"י מזנק באבטחה בעת העגינה בפלרמו סיציליה 15 בנובמבר 1956.
• 
  חרטום אח"י מזנק (ק-32) פולח את גלי האוקיינוס האטלנטי בהפלגת הרקולס 21 בנובמבר 1956.

מסנגל - לקייפטאון

ב-24 בנובמבר בשעות הערב יוצאת הפריגטה מנמל דקר ומפליגים דרומה. מזג אוויר חם. בדרך ליווי על ידי דולפינים בלהקות ומדי פעם גשם שוטף. ב־27 בנובמבר בשעות הערב חצתה אח"י מזנק את קו המשווה מצפון לדרום. ב-28/11 בשעות הבוקר טקס טבילה בבריכת הדלק הצוות כולל המפקד לוקח חלק בחגיגות מעבר קו המשווה. בערב מסיבת חנוכה בירכתי הפריגטה. ב-4/12 סערה בים, בשעה 20:00 זריקת עוגן במפרץ לפני הנמל. ב-5 בדצמבר בשעות הבוקר נכנסת הפריגטה לנמל קייפטאון.
מפקד האנייה ניסה להקטין את החשיפה אך הקהילה היהודית במקום שהופתעה יצאה מגדרה. במשך יומיים היו ביקורים של הימאים בחוף ושל המקומיים באניה.

• 
  מפת נתיב ההפלגה דקר והאוקיינוס האטלנטי
• 
  סא"ל דוד מימון (רב חובל) מקריא את הצהרת העברת הפיקוד ל"נפטון אל הים" לקראת מעבר קו המשווה 27 בנובמבר 1956.
• 
  סא"ל דוד מימון (רב חובל) עומד לפקודתו של "נפטון" - סגן אוקסמן ממחלקת מכונה 27 בנובמבר 1956
• 
  טבילה בבריכת אברזין שמולאה בדלק שחור, כחלק מטקס חציית קו המשווה 27 בנובמבר 1956.
• 
  סגן משה אוקסמן, סגן קצין המכונה מחופש לנפטון איל הים, בטקס חציית קו המשווה 27 בנובמבר 1956.
• 
  צוות אח"י מזנק בתופים וחצוצרות בטקס חציית קו המשווה 27 בנובמבר 1957.
• 
  מפת נתיב ההפלגה -כניסה לקייפטאון והקפת דרום אפריקה
• 
  אנשי צוות אח"י מזנק בביקור בקייפטאון במהלך ההפלגה.
• 
  צוות אח"י מזנק בטיול בקייפטאון עם נערות מהקהילה היהודית במקום.

מקייפטאון למוזמביק וג'יבוטי

לאחר יומיים מנוחה וביקורים יוצאת הפריגטה מקייפטאון ב-7 בדצמבר בבוקר לים סוער. ב-9 בדצמבר עוקפים את כף התקווה הטובה ונכנסים לאוקיינוס ההודי ים סוער. ב-11 בדצמבר אחרי הצהריים נכנסים לנמל ביירה במוזמביק מתדלקים יוצאים לחופשת חוף כולל סיור בג'ונגל. סגל השלטונות הפורטוגזים מגיע לביקור בפריגטה. למחרת אחרי הצהריים עוזבים את נמל ביירה.
ים שקט עוברים ליד איי קומורו ומבחינים בעצי הקוקוס. ב-15 בדצמבר תקלה באחת המכונות מפליגים על מכונה אחת. ב-16 בדצמבר בשעה 16:20 מעבר קו המשווה מדרום לצפון - חגיגות מעטות יותר מהמעבר הראשון. ב-17 בדצמבר גלי גיבוע חזקים הפריגטה מיטלטלת לצדדים ב-18 בדצמבר בערב עוקפים את קרן אפריקה ונכנסים למפרץ עדן. בבוקר 20 בדצמבר כניסה לנמל ג'יבוטי פוגשים עיר יפה ונקייה השפה צרפתית וערבית. מתדלקים מקבלים משלחת של השלטונות הצרפתיים במקום. אנשי הצוות יורדים לסיור קצר בעיר ונתקלים בתגובות עוינות של המקומיים. רכשת מזכרות פסלוני פילים שחורים וסנדלי אצבע מגומי שנקראו זמן רב "ג'יבוטים".

• 
  רשויות הנמל ביירה במוזמביק בשלטון פורטוגל 11 בדצמבר 1956.
• 
  הקוף מומו שהצטרף במוזמביק להפלגה נהנה על קנה תותח אורליקון.
• 
  העיתונאי שייקה שהצטרף להפלגה בדרום אפריקה זוכה לטבילה בחבית זפת, בחציית קו המשווה צפונה 16 בדצמבר 2019.
• 
  רשויות הצי הצרפתי בנמל ג'יבוטי מתארחים בפריגטה 20 בדצמבר 1956.

מג'יבוטי לשארם א-שייח' ואילת

ב-21 בדצמבר בשעות לפני הצהריים עוזבים את נמל ג'יבוטי ובשעה 14:07 עוברים במצרי באב אל-מנדב ונכנסים אל הים האדום. מפקד האנייה מכריז ברמקול ”נכנסנו לים סוף עם כניסתנו ים סוף הוא נתיב מים לישראל” ב-24 בדצמבר בשעות הערב מגיעים לשארם א-שייח' ומתקבלים בשמחה על ידי אנשי צה"ל. מיד מתקיימת מסיבה עם שני כבשים הנצלות על האש מתנת מרדכי לימון מנהל חברת אינקודה.
קציני מפקדת חיל הים ואחרים קיבלו הזמנות בכתב למסיבת קבלת פנים על סיפון אח"י מזנק לשעה 21:00 24 בדצמבר והמשיכו איתה לאילת. וכך, עם מצטרפים רבים על הסיפון יוצאת אח"י מזנק בבוקר 25 בדצמבר משארם א-שייח', עוברים במיצרי טירן וממשיכים לאילת.

• 
  מפת נתיב ההפלגה - מפרץ עדן והים האדום.
• 
  תותחי אח"י מזנק (ק-32) בכוננות במעבר קו רוחב גבול מצרים בים האדום 23 בדצמבר 1956.
• 
  אח"י מזנק (ק-32) יוצאת משארם א-שייח' בדרכה לאילת 25 בדצמבר 1956.
• 
  חוף אילת נראה מאח"י מזנק (ק-32) המתקרבת 25 בדצמבר 1956.
• 
  אח"י מזנק (ק-32) עוגנת באילת בתום הפלגת הרקולס 25 בדצמבר 1956 שעה 17:00.

קבלת פנים באילת

ב-25 בדצמבר שעה 17:00 מגיעה אח"י מזנק לקרבת נמל אילת ומטילה עוגן. ההפלגה של אח"י מזנק הגיעה לסיומה. סוף המסע סימן לאנשי המילואים בצוות שחרור מהשירות.
אנשי אילת קיבלו את האנייה בשמחה רבה. נתן אלתרמן נתן ביטוי לכך בשירו "מזנק" שפורסם בטור השביעי באותו שבוע.
היות שהיו פריגטות נוספות בדרך הוצנעה הידיעה למקום האחרון בחדשות קול ישראל. אך כל העיתונים כיסו את הנושא בכתבות.

הפלגת אח"י מבטח

דף פתיחה בחוברת איורים של ירון ליואי שהוכנה והופצה לצוות במהלך ההפלגה.

בתקופה הקצרה בה הופעלה אח"י מבטח (ק-28) במבצע קדש התגלו ליקויים המחייבים טיפול. ב-6 בנובמבר נערך בלב ים טקס שחרור אנשי המילואים. אך בחזרתה לנמל נקרא מפקדה סא"ל יהודה בן-רון למפקדת חיל הים וקיבל הוראה להכין את הפריגטה להפלגה לאילת. המועד הקרוב ביותר שנראה אפשרי היה ל-27 בנובמבר 1956. אך הייתה דרישה להקדים ונקבע לצאת מחיפה ב-19 בנובמבר 1956. קיצור תקופת ההכנות גרם עומס רב. בין היתר הגיעו מדים לצוות במידות גדולות מאוד.

מחיפה לפלרמו

ההפלגה עברה עם מספר תקלות שתוקנו על ידי צוות המכונה. הרוח המזרחית סייעה ונתנה פיצוי לעיכובים. מעבר מיצר מסינה נעשה 12 שעות לפני המועד שתוכנן.
ב-23 בנובמבר נכנסה הפריגטה לנמל פלרמו התדלוק החל רק ב23:00 ולאחר שלוש שעות יצאה מהנמל לכיוון דקאר.

מפלרמו לדקאר

בקרבת חופי אלג'יר עבר מעל האנייה מטוס סיור צרפתי. הדרך עברה בצורה חלקה רק 400 מיל לפני הנמל התקלקל המצפן החשמלי לא היו חלקים לתקנו והניהוג נעשה לפי מצפן מגנטי.
בצהרי 30 בנובמבר הגיעה האנייה למפרץ דקאר ונכנסה אל הרציף הצי הצרפתי. קצין קישור מהצי המתין וסייע ככל יכלתו. תדלוק יעשה ישר ממכלית, החלפת דולרים למטבע מקומי ונתנה רשות לאנשי הצוות לרדת לחוף בלבוש אזרחי. בדקאר אוכלוסייה יוצאי סוריה והופעה הפגנתית במדי ישראל הייתה עשויה לגרום בעיות.
נמצא טכנאי שתיקן את מצפן הג'ירו בכך ש"השאיל" חלק תקין מאחת מאוניות הצי הצרפתי במקום. מפקד האנייה ביקר את האדמירל מפקד הצי במקום והשיחה נסבה על הפעילות באזור פורט סעיד בעת מבצע מוסקטר.

מדקאר לקייפטאון

הדרך עברה ללא בעיות מיוחדות. ב-5 בדצמבר חוצה הפריגטה את קו המשווה ונערך הטקס חציית המשווה המסורת. ב-13 בדצמבר 1956 בשעה 8 בבוקר נכנס לקייפטאון. התברר כי הצירות המצרית דרשה למנוע את הביקור. נעשתה מסיבת עיתונאים שקיבלו מידע והתבקשו שלא לפרסם. ופגישות עם אנשי הקהילה היהודית. השאיפה של הצוות להאריך את הביקור עד אחרי השבת לא צלחה. הקהילה תרמה חליפת עבוד מכנסי ג'ינס וחולצה כחולה לכל אחד מהימאים.
ביום ששי 14 בדצמבר לפני כניסת השבת, בערפל כבד, יצאה האנייה מקייפטאון ויעדה נמל ביירה במוזמביק.

ביירה וג'יבוטי

ההפלגה לביירה ללא בעיות מיוחדות. הנמל נמצא בין שני נהרות גדולים והכניסה בתעלה צרה ומתפתלת. השלטונות הפורטוגלים היו יעילים במיוחד. תוך 12 שעות יצאה הפריגטה מתודלקת לכיוון ג'יבוטי.
בנמל ביירה אליו הגיעו ב-21 בדצמבר רכשו כמות גדולה של בננות וקוקוסים שהספיקה להם עד סוף ההפלגה ויצאו למחרת. ב-28 בדצמבר הגיעה אח"י מבטח לנמל ג'יבוטי. במקום הייתה הסיירת הבריטית "ניו פאונדלנד" ומספר משחתות צרפתיות. נעכה פגישה של נציגי הכוחות שלחמו במפרץ סואץ. מפקד הסיירת הבריטית שיתף את מפקד הפריגטה בנתוני המודיעין על הכוחות המצרים בים האדום. אנשי הצוות עשו הכרה לראשונה עם סנדלי אצבע רכשו מהם וגם פסלוני פילים שחורים.
ב-29 בדצמבר במוצאי השבת יצאה המבטח מג'יבוטי ובאותו הלילה עברה במיצרי בב אל-מנדב ונכנסה לים האדום. תעלת סואץ חסומה וכל החופים הם של מדינות ערב מכאן שכל כלי שיט שיתגלה יהיה עוין. על כן האנייה הפליגה בכוננות מלאה.

לפני שארם א-שייח' הוכרזה משמעת מים והוסבר שרוצים להביא מים לנמל. ב-2 בינואר כשהגיעו התברר שכבר היו מזקקים במקום. הפריגטה יצאה משארם א-שייח' עם כ-50 עיתונאים. אורי פורת שהיה עיתונאי צעיר בידיעות אחרונות היה איש הקשר בין האנייה והעיתונאים. אח"י מבטח (ק-28) הגיעה לאילת ב-3 בינואר 1957 ומרבית אנשי המילואים בצוות שוחררו.

פרסומים פנימיים

באח"י מבטח (ק-28) הצטבר צוות מושכי עט: מידד גיסין, אורי פורת וירון ליואי המאייר. ועד למען החייל בחיפה תרם לפני היציאה מכונת שכפול ועם מכונת הכתיבה של האנייה יצרו במהלך ההפלגה 36 גליונות של ביטאון הצוות "קרש" בו ליקטו וערכו את החדשות שנקלטו במכשירהקשר וברדיו. ירון ליואי בעזרת אליעזר הרצברג הפיק חוברת איורים וקריקטורות. נערכה תחרות לכתיבת סיפורים שהניבה תיאורים תוססים על חוויות במהלך ההפלגה. המראות לאורך ההפלגה הארוכה היו מעניינים מאוד: לווייתנים ודולפינים שליוו את האנייה והתחרו מתחת לחרטום. דגים מעופפים רבים שבלילה נחתו על הסיפון ונאספו למחבת המטבח.

הפלגת אח"י משגב

אח"י משגב (ק-30), בפיקוד רס"ן יצחק גזית (סמברג), יצאה מחיפה ב-26 נובמבר 1956 והפליגה באותו מסלול ונמלי ביניים כמו קודמותיה. סדר היום באונייה התחלק לפני הצהריים עבודות תחזוקה ואחרי הצהריים אימונים. מצב הים היה סביר והפריגטה הקדימה את לוח הזמנים. בקרבת הסטרומבולי עצרה ל-12 שעות כדי לסיים צביעה חיצונית של האנייה. בפלרמו הצטיידה במזון ומים.
במערב הים התיכון נקלעה לסערה שנמשכה כשלושה ימים ונאלצה להוריד מהירות. בתכנון הייתה רזרבה מספקת והפריגטה הגיעה לדקר מספר שעות לפני המועד המתוכנן. נמל דקר היה עמוס ביותר עקב סגירת תעלת סואץ וחל עיכוב בהספקת הדלק. היציאה נעשתה רק לאחר חצות. והדרך לאורך חוף מערב אפריקה ארכה 9.5 יממות ועברה ללא קשיים מיוחדים. גם כאן הקדימה את התוכנית בחצי יום.
ב-18 בדצמבר הגיעה הפריגטה למפרץ לפני קייפטאון. במקום התחוללה רוח חזקה ביותר והורגש גם זרם נגדי. הפריגטה עגנה כשעתיים ולאחר מכן נכנסה לנמל הישן. היה צורך לבצע תיקונים במיסבי מכונת ההגה וכן למצפן הג'ירו. משך התיקון הוערך ל-3 יממות.

שינוי כיוון

באותו לילה של הכניסה לנמל קיבלה אח"י משגב (ק-30) אישור להארכת העמידה בקייפטאון ביומיים לצורך התיקונים והוראה לחזור על עקבותיה לחיפה. החלטה נבעה משיקולי המטה הכללי להסתפק בשתי פריגטות בים האדום.
ההפלגה לדקר נעשתה עם דוד קיטור יחיד ונמשכה 12 יממות. מצב הים היה 3–4 בופור. בדקר שהתה אח"י משגב (ק-30) 24 שעות לתדלוק והצטיידות ויצאה משם לנאפולי. בנאפולי שהתה 24 שעות לתדלוק ומנוחה. המשיכה והגיעה לחיפה ב-16 בינואר 1957 בשעה 07:00. לאחר הכניסה השתחררו אנשי המילואים ובכך הגיע "מבצע הרקולס" לסיומו.

משתתפים בהפלגות

משתתפים בהפלגת הרקולס
תפקיד	שם	אירוע / ציון מיוחד	תמונה
מפקד חיל הים	אלוף שמואל טנקוס
ראש מחלקת ים	אלוף-משנה צבי קינן
ראש ענף מבצעים	סא"ל בנימין תלם
מפקד שייטת המשחתות	אלוף-משנה שמואל ינאי
מפקד פריגטה אח"י מבטח (ק-28)	סא"ל יהודה בנרון
סגל אח"י מבטח (ק-28)	מידד גיסין -רב-סמל מחלקת גנ"ק,
מפקד פריגטה אח"י משגב (ק-30)	סא"ל יצחק גזית (סמברג)
סגל הקצינים באח"י משגב (ק-30)	קצין גנ"ק אמנון תדמור, קצין תותחנות - סגן אוקה
מפקד הפריגטה אח"י מזנק (ק-32)	סא"ל דוד מימון (רב חובל)
סגל הקצינים באח"י מזנק (ק-32)	סרן יוסף יריב – סגן מפקד, סגן רמי אונגר קצין התותחנות, סגן ישעיהו שרון קצין הגנ"ק
מפקד אזור ים סוף	סא"ל יעקב עציון

לוח אירועים במהלך ההפלגות

המועד	מקום	אירוע	תוצאות
12 נובמבר 1956	נמל חיפה	אח"י מזנק (ק-32) בפיקוד דוד מימון	יוצאת לדרך.
15 בנובמבר לפני הצהריים	מיצר מסינה	אח"י מזנק (ק-32)	עוברת במיצר מדרום לצפון.
16 בנובמבר 1956	נמל פלרמו	אח"י מזנק (ק-32)	נכנסת בבוקר לתדלוק ויוצאת בערב.
19 בנובמבר 1956 בבוקר	מיצר גיברלטר	אח"י מזנק (ק-32)	עוברת ממזרח למערב.
19 בנובמבר 1956	נמל חיפה	אח"י מבטח (ק-28)	יוצאת לאותו מסלול שעשתה אח"י מזנק (ק-32) שבוע קודם.
23 בנובמבר בבוקר	פלרמו	אח"י מבטח (ק-28)	תדלוק וחופשת חוף.
24 בנובמבר 02:00	פלרמו	אח"י מבטח (ק-28)	גמר תדלוק ויציאה לים.
23 בנובמבר 1956 בצהריים	נמל דקר בסנגל	אח"י מזנק (ק-32)	נכנסת לתדלוק
24 בנובמבר 1956	[אח"י מזנק (ק-32)	יוצאת להמשך הדרך.
26 נובמבר 1956	נמל חיפה	אח"י משגב (ק-30)	יצאה לדרך במגמה להגיע לים סוף
27 בנובמבר 1956	קו המשווה באוקיינוס האטלנטי	אח"י מזנק (ק-32) עוברת מצפון לדרום	חלוקת "תעודת אביר הים" לאנשי הצוות.
5 בדצמבר 1956	קו המשווה	אח"י מבטח (ק-28)	עוברת מצפון לדרום.
5 בדצמבר 1956	נמל קייפטאון	אח"י מזנק (ק-32)	נכנסת לנמל לתדלוק ומנוחה.
7 בדצמבר 1956	קייפטאון וכף התקווה הטובה	אח"י מזנק (ק-32)	יוצאת מהנמל עוקפת את קצה אפריקה ונכנסת לאוקיינוס ההודי.
10 בדצמבר 1956	קוו המשווה	אח"י מבטח (ק-28)	חוצה מצפון לדרום
11 בדצמבר 1956 אחרי הצהריים	נמל ביירה מוזמביק	אח"י מזנק (ק-32)	כניסה לנמל לתדלוק
12 בדצמבר 1956 אחרי הצהריים	האוקיינוס ההודי	אח"י מזנק (ק-32)	יציאה מנמל ותנועה צפונה.
13 בדצמבר 1956	נמל קייפטאון	אח"י מבטח (ק-28)	נכנסת לנמל לתדלוק ומנוחה.
16 בדצמבר 1956	האוקיינוס ההודי	אח"י מזנק (ק-32)	חציית קו המשווה מדרום לצפון
18 בדצמבר 1956	מפרץ עדן	אח"י מזנק (ק-32)	עוקפת את קרן אפריקה.
18 בדצמבר 1956	נמל קייפטאון	אח"י משגב (ק-30)	נכנסת לנמל לתדלוק ומנוחה.
20 בדצמבר 1956	נמל ג'יבוטי	אח"י מזנק (ק-32)	כניסה לנמל ותדלוק
21 בדצמבר 1956	נמל ביירה מוזמביק	אח"י מבטח (ק-28)	יוצאת מהנמל
21 בדצמבר 1956	מיצרי באב אל-מנדב	אח"י מזנק (ק-32)	יוצאת מנמל ג'יבוטי עוברת במיצרים ונכנסת לים האדום.
22 בדצמבר 1956	קייפטאון	אח"י משגב (ק-30)	יוצאת מהנמל בחזרה לחיפה.
24 בדצמבר 1956	שארם א-שייח'	אח"י מזנק (ק-32)	נכנסת למעגן ופגישה עם כוחות חיל הים הממתינים לה.
25 בדצמבר בבוקר	מיצרי טירן	אח"י מזנק (ק-32)	יוצאת משארם א-שייח' עוברת במיצרים וממשיכה במפרץ אילת
25 בדצמבר שעה 17:00	נמל אילת	אח"י מזנק (ק-32)	מטילה עוגן ובכך מסתיים שלב ראשון במבצע.
29 בדצמבר 1956	נמל ג'יבוטי	אח"י מבטח (ק-28)	כניסה לתדלוק וחופשת חוף.
31 בדצמבר 1956	נמל אילת	אח"י מזנק (ק-32)	אלוף שמואל טנקוס מפקד חיל הים מבקר באנייה.
2 בינואר 1956	שארם א-שייח'	אח"י מבטח (ק-28)	כניסה למעגן.
3 ינואר 1957	נמל אילת	אח"י מבטח (ק-28)	ארוח עיתונאים רבים הפלגה לאילת וסיום ההפלגה
16 ינואר 1957 שעה 07:00	נמל חיפה	אח"י משגב (ק-30)	חזרה לנמל חיפה וסיום המבצע

הפלגות מאוחרות יותר

לאחר כשנה נמכרו שתי הפריגטות לסרי לנקה והועברו אליה בהפלגה. ממשלת סרי לנקה בניגוד לעצה הישראלית ביקשו רשות ממצרים לעבור במיצרי טירן וקיבלו תשובה שלילית. חיל הים העביר את הפריגטות לסרי לנקה. ראשונה נמסרה אח"י מבטח (ק-28) בפיקוד נפתלי רוזן בהעברה בלב ים בדרום הים האדום. אח"י מזנק (ק-32) בפיקוד מנחם כהן (קצין) הפליגה עם צוות ישראלי לסרי לנקה ונמסרה בטרינקומאלי. הצוות חזר בטיסה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הועברו שש ספינות סער ושלוש נחתות 60 מטר, סביב אפריקה בנתיב דומה אל הים האדום.
זוג ספינות סער 4 - אח"י רשף ואח"י קשת בפיקוד סא"ל גדעון רז הועברו בהפלגת מוניטין והגיעו לשארם א-שייח' ב-1 באפריל 1974.
זוג שני של ספינות סער 4 - אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור, הועברו בהפלגת בציר ענבים והגיעו לשארם א-שייח' ב-16 באוקטובר 1974.
זוג שלישי של ספינות סער 2 - אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן הועברו בהפלגת יופי והגיעו לשארם א-שייח' ב-1975.

שלושת הנחתות מדגם 60 מטר עברו את המסלול כשהן מפליגות כל אחת בנפרד, בדומה לפריגטות - הפלגת ציפור עדן.

קריאה נוספת

• עם בוא מזנק לנמל הדרומי של ישראל חיל הים הקים בסיס באילת מעריב 26 בדצמבר 1956.
• מאיר בן-גור, לאחר מסע בדרך ארוכה יותר ממחצית כדור הארץ אילת בסיס ימי - עם בוא "מזנק", למרחב 28 בדצמבר 1956.
• נתן אלתרמן, מזנק, הטור השביעי, דבר (עיתון), 28 בדצמבר 1956.
• ירון ליואי, מסביב לאפריקה, מסעה של אח"י מבטח (ק-28), בהוצאת האנייה, 1 בינואר 1957.
• יהודה בנרון מסביב ליבשת, 'מערכות ים', יולי 1958, עמ' 147–153.
• מרדכי לדקני אח"י מזנק אלבום זכרונות ותמונות מהפלגת הרקולס עד מסירת לצי סרי לנקה, במוזיאון ההעפלה וחיל הים, 1960.
• "מחיפה לאילת סביב אפריקה", ראשי פרקים להסברה למפקד בחיל הים, מטכ"ל קצין חנוך ראשי, מפקדת חיל הים חינוך, 1966, עמ'28–29.
• מידד גיסין, הקפת אפריקה, בספר בא בימים, הוצאת דוקו, 2021, עמ' 83.

קישורים חיצוניים

• סרטון של אח"י מזנק (ק-32) נכנסת לראשונה לאילת
• פנחס פיק, ברגע אחרון : אחי מזנק באילת, 'מערכות ים' ל"א, דצמבר 1956, עמ' 87.
• ישעיהו קלינמן, מסע מזנק, 'מערכות ים ל"ב' מרץ 1957, עמ' 11–23.
• יהודה בנרון, מסביב ליבשת אפריקה 'מערכות ים', יולי 1958, עמ' 147–153.
• רס"ן צפי מרלי, שייטת 1 השייטת הגדולה 1968-1948 - מסעה של "מזנק" סביב יבשת אפריקה לנמל אילת, תחום מורשת מספן כוח האדם /מפקדת חיל הים, מאי 1996, עמ' 43.
• עמוס בן אריה, ששים שנה לפינוי סיני ושארם א-שייח' אתר משמר המורשת הימית 2017
• ניר מאור אחרי קדש – הקפת אפריקה פרק מורשת באתר עמותת חיל הים.