ג'יבוטי

רפובליקת ג'יבוטי (בערבית: جمهورية جيبوتي ; בצרפתית: République de Djibouti) היא מדינה במזרח אפריקה. ג'יבוטי גובלת עם אריתריאה בצפון, אתיופיה במערב ובדרום וסומליה בדרום מזרח. יתרת הגבול נוצרת על ידי ים סוף ומפרץ עדן. תימן הנמצאת בדרומו של חצי האי ערב, מרוחקת רק 50 ק"מ מחופי ג'יבוטי.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ג'יבוטי

רפובליקת ג'יבוטי קיבלה עצמאות מצרפת ב-27 ביוני 1977. לפני כן, היא נקראה סומלילנד הצרפתית (נקראה גם "הטריטוריה הצרפתית של האפארים והאיסאים"), שנוצרה בחציה הראשון של המאה ה-19, בגלל התעניינותם של הצרפתים בקרן אפריקה. ההיסטוריה של ג'יבוטי מתחילה מלפני כאלפי שנים, בזמן שהשבטים הג'יבוטים סחרו בעורות בתמורה לבשמים ולתבלינים של מצרים העתיקה, סין והודו. מאחר שג'יבוטי התנתקה מחצי האי ערב לפני כאלף שנה, השבטים הסומלים והאפארים באזור היו בין הראשונים באפריקה לקבל על עצמם את האיסלאם. ג'יבוטי היא מדינה איסלאמית שלוקחת באופן קבוע חלק במאמצים האיסלאמים וכמו כן בפגישות הערביות.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של ג'יבוטי

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ג'יבוטי

כלכלת ג'יבוטי מבוססת על שירותים הקשורים במיקום האסטרטגי של המדינה ובסטטוס שלה כשטח חופשי למסחר בצפון אפריקה.

שני שליש מתושביה חיים בעיר הבירה - ג'יבוטי, והשאר בעיקר נוודים ורועי צאן המפוזרים במדינה. מרבית המדינה היא מדבר שגשם בו מצומצם, דבר המגביל את יצור היבול של פירות וירקות, ולכן מרבית המזון מיובא. ג'יבוטי מספקת שירותים כנתיב מעבר בינלאומי (למשל לספינות) וכמרכז תידלוק באזור כולו. בג'יבוטי קיימים מעט אוצרות טבע ותעשייה זעירה. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ-50% ומהווה בעיה ממשית. לעומת בעית האבטלה, בעקבות הקשר החזק בין הפרנק הג'יבוטי לדולר האמריקני האינפלציה איננה מהווה בעיה של ממש. תוצאת הלוואי של הצמדה זו והיא ערכו המלאכותי הגבוה של הפרנק הג'יבוטי מזיקה למאזן התשלומים של המדינה. בשל הגורמים הללו, וכדי לאזן ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ג'יבוטי תלויה עד מאוד בסיוע ממדינות אחרות.

במהלך 7 השנים האחרונות ירדה הצריכה לנפש בג'יבוטי בכ-35% בעקבות המיתון הלכלי, מלחמת האזרחים שפקדה את האזור וקצב גידול מהיר של האוכלוסייה (כולל מהגרים ופליטים רבים). בעקבות ריבוי הקשיים הכלכלים, הממשלה נכנסה לחובות כספיים למלווים חיצוניים וכיום היא נאבקת בחיפוש אחר תורמים.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ג'יבוטי

ג'יבוטי נמצאת במזרח אפריקה. היא גובלת באריתריאה בצפון, בצפון-מזרח עד דרום היא מוקפת באתיופיה ובדרום-מזרח בסומליה. שטחה הוא 23,000 קמ"ר. במרכזה חותך אותה מפרץ טג'ורה שמתחבר למפרץ עדן, שניהם בים סוף. לחופו של מפרץ טג'ורה שוכנת הבירה ג'יבוטי, הערים טג'ורה ואובוק וערים נוספו. במרכז המפרץ שוכן האי מוצ'ה. ג'יבוטי היא ארץ מדברית, ופעמים רבות הטמפרטורות מגיעות שם ל-40 מעלות צלזיוס.

במרכז המדינה, כ-10 ק"מ מזרחית למפרץ טג'ורה, בעמק מכותר הרים גבוהים נמצאת ימת עסל, ומצפון לה עוד כמה ימות קטנות. בדרום מערב המדינה, כ-130 ק"מ מדרום מערב לבירה, שוכנת הימה הגדולה במדינה, ימת אבה, חציה המערבי בתחומי אתיופיה.

הפסגה הגבוהה ביותר במדינה היא הר מוסה עלי, שרומו 2063 מ' מעל פני הים הנמצא בצפון המדינה, בסמוך לגבול עם אתיופיה. במדינה עוד מספר פסגות הגבוהות מ-1500 מ'. גם דרום המדינה בגבול אתיופיה הוא אזור גבוה מאוד.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ג'יבוטי

על-פי הערכת ספר העובדות העולמי, מ-2007, מונה אוכלוסיית ג'יבוטי מעט פחות מחצי מיליון נפש. האו"ם העריך את גודל האוכלוסייה ב-721,000 נפש (2005)[1]. שיעור הילודה גבוה ותוחלת החיים נמוכה (43.25 שנים לפי ספר העובדות העולמי, 53 שנים לפי יוניצ"ף [2]).

שתי הקבוצות האתניות העיקריות הן בני שבט איסה, המשתייכים לעם הסומלי, ובני אָפאר, עם השוכן גם באתיופיה ובאריתראה. כ-60% מהתושבים הם ממוצא סומלי, כ-35% הם מעם האפר, והיתר - כ-5% - הם אתיופים, ערבים, בעיקר תימנים, או אירופים - בעיקר צרפתים ואיטלקים.

כ-94% מתושבי ג'יבוטי הם מוסלמים סונים, והיתר נוצרים. הפולחן הדתי הרווח משלב אמונות מקומיות שקדמו לאסלאם.

השפות הרשמיות הן צרפתית, שפת החינוך והמנהל, וערבית. נוסף להן מדברים בניב איסה של סומלית ובשפת אפאר, שתיהן שפות כושיות.

האוכלוסייה עירונית ברובה הגדול[3], ויותר ממחציתה מתגוררת בעיר הבירה ג'יבוטי. האוכלוסייה הלא עירונית מורכבת בעיקר מרועים.