ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יעקב ששפורטש

רבי יעקב ששפורטש

לידה	1610 אוראן, האימפריה הספרדית
פטירה	5 באפריל 1698 (בגיל 88 בערך) ד' באייר תנ"ח אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית
תחומי עיסוק	דיין, רב
חיבוריו	ציצת נובל צבי, שו"ת אוהל יעקב, תולדות יעקב

רבי יעקב ששפורטש (מתוך ערכו ב"יברייסקיה אנציקלופדיה")

רבי יעקב בן רבי אהרן שׂשׂפורטשׂ (1610 – 1698) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי ומראשוני הלוחמים בשבתאות, ובשבתי צבי בפרט.

ביוגרפיה

נולד באוראן, אלג'יריה. דור י"א לרמב"ן. בגיל שמונה עשרה נבחר לכהן כדיין בקהילת תלמסאן באלג'יריה, ובגיל 24 נבחר לכהן כרבה של עיר זו, ושל קהילות נוספות בצפון אפריקה. נרדף על ידי הממשל הספרדי והוכנס לכלא. עקב זאת עזב את אלג'יריה למרוקו, והתיישב שם בסאלי. מפחד הכנופיות והשלטון המושחת ברח להולנד הליברלית, והתיישב באמסטרדם בערך בשנת תי"א (1651). בשנת תי"ב (1652) הדפיס את ספרו "תולדות יעקב", מפתח הפסוקים לתלמוד הירושלמי. בתחילת שנת תט"ז (1656) היה בין חברי המשלחת של ר' מנשה בן ישראל לאוליבר קרומוול בלונדון כדי לבקש ממנו רשות ליישב יהודים באנגליה. מפעם לפעם חזר לצפון אפריקה, ושלוש שנים אחר כך נשלח בשליחות דיפלומטית מטעם מלך מרוקו למלך ספרד. בשנת תכ"ד (1664) התמנה לרב בלונדון, אך שנתיים אחר כך עזב להמבורג עקב מחלת הדבר שהשתוללה בשנת 1666.

באותו זמן החלה תנועת המשיחיות של שבתי צבי לקנות אחיזה אצל נפשות מתרבות והולכות, והוא עמל בכל כוחו לשכנע את ההמונים לא לנהות אחרי "מצג השווא", כהגדרתו, של שבתי צבי. בספרו הגדול "ציצת נובל צבי" (ד' חלקים) אותו השלים בהמבורג בשנת תל"ג (1673) הוא פורס את כל המאורעות הקשורים בשבתי צבי, אך הספר לא נדפס בחייו, ואף לאחר מכן, עד לשנות ה-50 של המאה ה-20, לא נדפס בשלמותו. קיצור מהספר, תחת השם "קיצור ציצת נובל צבי" (נערך על ידי היעב"ץ) יצא בשנת תצ"ז (1737) ביחד עם ספר השו"ת שלו, "אוהל יעקב". בשנת תמ"ד (1684) חזר לאמסטרדם, שם עמד בראש ישיבת "עץ חיים" ולאחר פטירת הרב יצחק אבוהב דה-פונסיקה מילא את מקומו ברבנות עדת הספרדים. נפטר באמסטרדם, בד' באייר תנ"ח (1698) ונקבר בבית הקברות הפורטוגזי בית חיים באודרקרק שליד אמסטרדם ומצבתו נשארה שלמה עד היום. את מקומו ברבנות הקהילה מילא רבי שלמה די אוליוירה.

התברר שהאגרות נגד שבתי צבי שהדפיס בספרו היו חריפות בהרבה מהאגרות ששלח בפועל. מתברר כי בדיעבד ניסה ששפורטש להעלים את העובדה שבמשך תקופה מסוימת היה יחסו לשבתאות אמביוולנטי. אין גם להוציא מכלל אפשרות, שבאגרות אותן שלח בפועל, חשש להביע את דעותיו התקיפות כנגד השבתאות, שהייתה אז נחלת רוב הקהילה, ואנשים שהתנגדו לה סבלו רבות.

יחסו החריף והמתנצח בא לידי ביטוי גם במשא ומתן הלכתי, ובמכתב לרבי שאול מורטירה הוא כתב: "אף שתראה אותי דופק על שעריך בידיים עסקניות ובכתיבה תמה, לא בעבור כבודי כי אם בעבור כבוד תורת אלוקינו לגלות האמת, כאשר דרכי עם כל גדולי ורבני הגלילות אשר עמי ימתיקו סודם בכתב ובעל פה, וכתביהם מארץ מרחקים לשאול דעתי" (אוהל יעקב דף י"א עמוד ב). דבריו היו בעיניו כאמת מוחלטת שאין לערער אחריה.

ספריו

• ציצת נובל צבי, ארבעה חלקים. הספר בשלמותו יצא לראשונה במהדורה מדעית על פי כתבי יד, על ידי ישעיה תשבי בשנת תשי"ד, בהוצאת מוסד ביאליק.
• שו"ת אהל יעקב, אמשטרדם תצ"ז. בסופו נדפס "קיצור ציצת נובל צבי" על ידי רבי דוד מילדולה. קיצור זה נדפס שוב על ידי רבי יעקב עמדין באלטונה תקי"ז, ובשלישית באודסה תרכ"ז.

ראו גם

שבתי צבי

לקריאה נוספת

• אליהו מויאל, רבי יעקב ששפורטש: מחולל הפולמוס נגד התנועה השבתאית ומאבקיו למען שלטון ההלכה, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשנ"ב

קישורים חיצוניים

• ששפורטש יעקב, באתר דעת
• חכם יעקב ששפורטש, באתר החכם היומי
• ערן סבאג, יעקב ששפורטש, באתר, "חיים של אחרים", 10 במרץ 2013
• א' גרוס, דמותו של ר' יעקב ששפורטש מתוך ספר השו"ת "אהל יעקב", סיני צ"ג, ה'תשמ"ג, באתר דעת
• "שַׂשְׂפּורְטַשׂ, יעקב ב"ר אהרן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 217–218, באתר היברובוקס

ספריו

• ציצת נובל צבי, ירושלים תשי"ד, באתר אוצר החכמה
• שו"ת אהל יעקב, אמשטרדם תצ"ז, באתר היברובוקס.

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יעקב ששפורטש על ציר הזמן
ציר הזמן

קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:רבנים בריטים קטגוריה:רבנים הולנדים קטגוריה:רבנים אלג'יראים קטגוריה:שבתאות קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשוני האחרונים קטגוריה:ילידי 1610 קטגוריה:נפטרים ב-1698