ז'אן-מארי לה פן
| ז'אן-מארי לה פן | |
|---|---|
| נשיא החזית הלאומית | |
 ז'אן-מארי לה פן, 2007 |
|
| יורשו | מארין לה פן |
| תחילת כהונה | 5 באוקטובר 1972 |
| סוף כהונה | 15 בינואר 2011 |
| תאריך לידה | 20 ביוני 1928 |
| מקום לידה | צרפת |
| מפלגה | החזית הלאומית |
| בת זוג | 1) פיירט לאלן (1960-1987) 2) ז'אן מארי פסשוס (1991 עד היום) |
| שם בשפת אם: | Jean-Marie Le Pen |
| מפלגות | החזית הלאומית |
ז'אן-מארי לֶה פן (Jean-Marie Le Pen) (נולד ב-20 ביוני 1928) הוא פוליטיקאי לאומני צרפתי. לה פן הוא מייסד מפלגת הימין "החזית הלאומית", ועמד בראשה עד ינואר 2011.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת חייו
ז'אן-מארי לה פן נולד לדייג בכפר קטן ליד ברטאן, הוא גדל במשפחה רומית קתולית. אולם הועבר לידי משפחה אומנת כאשר אביו מת בעת שסירתו התפוצצה ממוקש ב-1942. בגיל 16 הוא ניסה להתגייס לתנועת ההתנגדות הצרפתית, אך נדחה על ידי קולונל הנרי דה לה ויססירה (Henri de La Vaissière) בגלל גילו הצעיר[1], על כן הלך ללמוד משפטים במכון למשפטים של סורבון בפריז. במהלך לימודיו הוא עסק בהפצת העיתון מלוכני צרפת פעלי ברחובות פריז[2] והוא גם הצטרף "לאיגוד החברות של הסטודנטים למשפטים" (Association corporative des étudiants en droit), ארגון סטודנטים אנטי קומוניסטי אשר הוא נבחר להנהגתו. הוא וחבריו בארגון הסטודנטים עסקו בעיקר בחרחור מריבות עם הקומוניסטים ונהלו תגרות רבות עם הקומוניסטים. עקב פעולותיו הוא הורשע מספר פעמים בהשתתפות בקרבות רחוב עם קומוניסטים. ב-1951 עקב גישתו הקיצונית הוא נשלל חברותו בארגון.
[עריכה] שירותו הצבאי ולימודיו
עם קבלת התואר במשפטים התגייס ללגיון הזרים הצרפתי ושירת במלחמת הודו-סין הראשונה, הוא הגיע להודו-סין אחרי קרב דיין ביין פו. ב-1956 נשלח לסיני, אך הגיע לאחר הכרזה על הפסקת אש בתום מלחמת סיני.
לה פן התנדב להמשיך לשרת בלגיון הזרים ונשלח לאלג'יריה ב-1957 ושירת שם כקצין מודיעין ברגימנט הזרים המוצנח הראשון. לה פן הואשם בכך שהשתתף בעינויים שבוצעו במהלך חקירות, הוא הכחיש כל מעורבות בעינויים במהלך עבודתו, אך הודה שהוא היה מודע לאחרים שהשתמשו בעינויים. לאחר שסיים את שירותו הצבאי למד מדע המדינה באוניברסיטת פריז II: פנתאון - אסא, ובשנת 1971 הגיש תיזה על התנועה האנרכיסטית בצרפת לאחר 1945.
[עריכה] חיים אישיים
בין השנים 1960 - 1987 היה נשוי לפיירט לאלן. מנישואים אלו נולדו לו ארבע בנות, אחת מבנותיו אלו היא מארין לה פן, שהשתלבה בהנהגת המפלגה שבראשה עמד. מארבע בנות אלו יש ללה פן תשעה נכדים. הגירושים של שלה פן מאשתו הראשונה היו קשים וגרושתו אף השתתפה בצילומי ערום למגזין פלייבוי בשביל להשפיל את לה פן. אחת מבנותיו, מארי-קרוליין, התנתקה ממנו בעקבות בעלה שהצטרף לברונו מגרת שפרש מן החזית הלאומית של לה פן והקים את התנועה הלאומית הרפובליקנית.
ב-1977 לה פן ירש הון משותפו ותמכו הגדול הוברט למברט, מונרכיסט ותעשיין. בצוואתו הוריש למברט ללה פן שלושים מיליון פרנק (בערך כחמישה מיליון אירו), וגם כן את טירתו בסנט קלאוד (הטירה בעבר הייתה שייכת למאדאם דה פומפדור).
ב-31 למאי 1991, לה פן התחתן עם ז'אן מארי פסשוס ("ג'ני"), ממוצא יווני. היא הייתה נשואה בעבר לאיש העסקים הבלגי ז'אן גרנייה.
[עריכה] קריירה פוליטית
לה פן התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בראש איגוד סטודנטים בטולוז. ב-1953 לה פן פנה אישית לנשיא וינסן אוריו בבקשה לאשר לו ולחבורת מתנדבים לצאת להולנד בשביל לסייע בשיקום לאחר שיטפון הים הצפוני. הנשיא אישר ותוך יומיים לה פן הצליח לארגן 40 מתנדבים מן האוניברסיטה שלו, הקבוצה גם תעזור מאוחר יותר לנפגעי רעידת אדמה באיטליה. ב-1956 לה פן נבחר להאספה הלאומית כחבר במפלגה הפופוליסטית UDCA. לה פן בן העשרים ושמונה היה החבר הצעיר ביותר באספה הלאומית.
ב-1957, לה פן נבחר כמזכיר כללי של החזית הלאומית של הלוחמים ארגון וותקי צבא. הוא גם היה הפוליטיקאי הראשון בצרפת להציג מועמד מוסלמי, אחמד דג'בור, אלגירי במוצאו לתפקיד בעירית פריז. ב-1958 לה פאן עזב את UDCA ונבחר לאספה הלאומית מתאם מפלגת המרכז הלאומי של העצמאים והאיכרים.
לה פן ניהל ב-1965 את מערכת הבחירות לנשיאות של מועמד הימין ז'אן לואי תיקיר-ויגננקור, אשר השיג 5.19% מן הקולות. ב-1962 לה פן הפסיד את מקומו באספה הלאומית.
[עריכה] מ-1972 ועד היום
ב-1972 הקים את מפלגת החזית הלאומית, והוא עמד בראשה במשך 39 שנה. בתקופה זו רכש כוח פוליטי רב והתמודד מספר פעמים על נשיאות צרפת. בשנת 1977 הוריש לו אחד מתומכיו 30 מליון פרנקים ועוד נכסים. ב-2010 הודיע כי בכוונתו לפרוש מן החיים הפוליטיים ולא להתמודד עוד על נשיאות צרפת, והחל בינואר 2011 החליפה אותו בתו מארין לה פן כמנהיגת המפלגה.
ב-1987 טען לראשונה כי תאי הגאזים באושוויץ הם פרט שולי בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה [3]. הוא הורשע בהפרת חוק גאיזו[4], ונאלץ לשלם קנס בסך 1.2 מיליון פרנק. מאז חזר על טענתו זו בהזדמנויות שונות.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Quand Le Pen voulait rejoindre les FFI, L'Express, 28 March 2007 (בצרפתית)
- ^ Assemblée nationale - Les députés de la IVe République : Jean-Marie LE PEN. Assemblee-nationale.fr. אוחזר ב־2010-06-13. (בצרפתית)
- ^ צרפת: הערותיו של לה פן על השואה יחקרו, ynet, 7.5.2008
- ^ חוק צרפתי שאוסר להמעיט בערכם של הפשעים נגד האנושות שנידונו במשפטי נירנברג
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
