חיים פנחס שיינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים פנחס שיינברג
Rabbi Chaim Pinchas Scheinberg.JPG

הרב חיים פנחס שיינברג
תאריך לידה כ"ז באלול תר"ע
תאריך פטירה כ"ז באדר תשע"ב
מקום פעילות ישראל
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים נוספים ראש ישיבת תורה אור
רבותיו הרב משה סולובייצ'יק והרב שמעון שקופ
חיבוריו טבעת החושן, אגרא דשמעתתא, מילואי אבן, משמרת חיים
הרב חיים פנחס שיינברג
ישיבת תורה אור

הרב חיים פנחס שיינברג (כ"ז באלול תר"ע, 1910 - כ"ז באדר תשע"ב, 20 במרץ 2012) היה ראש ישיבת תורה אור, פוסק הלכה, רבה של קרית מטרסדורף בירושלים וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בסוף ימיו נודע בכינוי 'זקן ראשי הישיבות'.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסטרוב שבפולין, בנם השני של יעקב יצחק וליוספה (לבית טמבק). בצעירותו כשהתגורר במיר התברך מפי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. טרם לידתו היגר אביו לארצות הברית. בתרע"ט, כשהיה בן תשע, הצטרפו אליו האישה והילדים. הם התגוררו בלואר איסט סייד.

למד בישיבת רבנו יעקב יוסף עד גיל 14. בשנת תרפ"ד עבר ללמוד אצל הרב משה סולובייצ'יק בישיבת רבנו יצחק אלחנן. משם עבר לבית מדרש לרבנים בראשותו של הרב יהודה לבנברג שבניו הייבן שבקונטיקט, מוסד תורני ללא לימודי חול. בגיל שש עשרה וחצי סיים ללמוד את כל הש"ס. בגיל 17 חזר ללמוד בישיבת רבנו יצחק אלחנן, אצל הרב משה סולובייצ'יק והרב שלמה פוליצ'ק. קיבל סמיכה לרבנות מהרב ברוך בר לייבוביץ, הרב משה סולובייצ'יק, הרב ד"ר דב (ברנרד) רבל ועוד.

בט"ו באדר א' תרפ"ט נישא לבאשע, בהיותה בת 17, על פי הצעת אביה, הרב יעקב יוסף הרמן. הרב ברוך בר לייבוביץ, סידר חופה וקידושין. בעידוד חותנו, עברו בני הזוג להתגורר בעיירת מיר שבפולין (כיום בלארוס), על מנת ללמוד בישיבת מיר.

לאחר קרוב לחמש שנים בתרצ"ה חזרה המשפחה לניו יורק, כדי לא לאבד את אזרחותם האמריקאית[דרוש מקור]. לאחר חזרתו שימש משגיח רוחני בישיבת חפץ חיים שברובע קווינס. בתפקיד זה הוא שמש במשך 25 שנה. בשנת תש"כ[1], הקים (בעזרתם של אחיו הרב שמואל וחתנו הרב חיים דוב אלטוסקי) בשכונת בנסונהרסט שבברוקלין את ישיבת תורה אור והחל לעמוד בראשה. במקביל שימש כרב של קהילת 'בקש שלום אנשי אוסטרובא'.

באייר תשכ"א עלה לישראל והעביר לשם את ישיבתו. תחילה שכנה הישיבה בבניין בית היתומים דיסקין בירושלים. בשנת תשל"א היא עברה לבניין הנוכחי בקריית מטרסדורף.

נהג להיות עטור בתפילין במשך כל היום ולבש מעל 50 ציציות. בשבת לא דיבר דברי חול. לא אכל אלא בסעודת מצווה[דרוש מקור].

עסק רבות במשנתו של בעל קצות החושן וחיבר חיבורים על כל ספריו, קצות החושן, אבני מלואים ושב שמעתתא.

בשנותיו האחרונות כונה "זקן ראשי הישיבות". נפטר בכ"ז באדר תשע"ב, בן 101, ונקבר בהר הזיתים.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לבאשע (תרע"ג - ג' בחשוון תש"ע), במשך כשמונים שנה‏[2]. אחות אשתו הייתה הסופרת רוחמה שיין.

לרב שיינברג בן - הרב שמחה שיינברג, שהתמנה תחתיו לראשות הישיבה; וארבע בנות - חנה, זלדה, פרומה רחל ורבקה. חתנו הרב חיים דב אלטוסקי כיהן כראש ישיבת תורה אור לבני חו"ל, מחבר סדרת ספרי "חידושי בתרא" על מסכתות התלמוד.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חתנו הרב אלטוסקי, ראש הישיבה לבני חו"ל
  • בנו הרב שמחה, ראש הישיבה הנוכחי
  • אחיינו הרב יוסף שטרן, מגיד שיעור בישיבת תורה אור
  • הרב אליהו פרנקל, מגיד שיעור בישיבת תורה אור
  • הרב צבי שרלין, רב ברמת אשכול ומגיד שיעור בישיבת תורה אור
  • הרב ישראל גואלמן, רב ברמות ובעל תפקיד בישיבת תורה אור
  • הרב משה לואיס, ראש ישיבת "שערי חיים"
  • הרב אלחנן פרץ, רב קהילה ברמת בית שמש ומחבר ספרים

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טבעת החושן, על שולחן ערוך חושן משפט, כולל הערות על הספרים קצות החושן ונתיבות המשפט, ה' כרכים, תשי"א-תשל"ב
  • אגרא דשמעתתא (ה' כרכים) - על הספר שב שמעתתא
  • מילואי אבן (ד' כרכים) - על הספר אבני מילואים
  • משמרת חיים, שאלות לעיון שמטרתן הרגלת התלמידים בחשיבה למדנית-ישיבתית. בסופו של הספר ישנן הצעות לפתרונות. ג' חלקים, תשל"ה-תשנ"ו
  • שיעורי רבי חיים פנחס - חידושים על שבע מסכתות בש"ס
  • אמרי חיים - על ענייני סדר קדשים והלכות נדה
  • דרך אמונה וביטחון
  • נתיבות חיים - שיחות מוסר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אלחנן פרץ, "אורחות הרב וראש הישיבה", תשע"ב
  • רוחמה שיין, "הכל לאדון הכל" (פרק אודותיו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]