טיוטה:פולמוס גיורי הרב דרוקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פולמוס גיורי הרב דרוקמן הוא פרשה ציבורית שהתחוללה בין השנים ... במסגרתה ביטל בית הדין הרבני הגדול, בהרכב בראשות הרב אברהם שרמן, את כלל גיוריו של הרב חיים דרוקמן במסגרת מערך הגיור הממלכתי וכן את הגיורים הנערכים במסגרת צבא הגנה לישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אדר ה'תש"ס (2000) פנה הרב ישראל רוזן, ראש מנהל הגיור, אל הרבנים הראשיים לישראל הרב מרדכי אליהו והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הרב רוזן טען כי הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון אשר שימש באותה תקופה כחבר כנסת מטעם המפד"ל, חתם על "מעשה בית דין לגיור" למרות שבפועל לא נכח בהליך הגיור, ומותב בית הדין כלל משלושה רבנים אחרים. כן טען כי מי שהעביר את התעודות לחתימת הרב דרוקמן הוא הרב יוסף אביאור, אשר עסק בפועל בגיור. שש שנים מאוחר יותר, כתב הרב רוזן כי הרבנים הראשיים העירו לרב דרוקמן שלא יחתום על "מעשה בית דין" שבו לא נכח, ובכך הסתיים העניין.[1]

באפריל 2005 הובאה הפרשה לראשונה לידיעת הציבור. בכתבה באתר מחלקה ראשונה תחת הכותרת "הזיוף של הרב דרוקמן", דיווח העיתונאי אליעזר לוין כי היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, הרב עו"ד שמעון יעקבי, פנה אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, וביקש שמזוז יורה לפרקליטות המדינה לבחון את מעשיו של הרב דרוקמן. לפי הפירסום, הרב דרוקמן חתם בשנת תשס"ד על "מעשה בית דין לגיור" למרות שלא נכח בעצמו בבית הדין.[2] בחודש מאי הודיע מזוז כי אף שמצא טעם לפגם בהתנהלות הרב דרוקמן, לאחר שנועץ בדבר החליט לסגור את התיק.[3]

ביטול גיורי הרב דרוקמן ומערך הגיור הממלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיקות בית הדין האזורי באשדוד בראשות הרב עטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדר ה'תשס"ז (2007) דחה הרב אברהם עטיה (ה'תש"ו-ה'תש"פ),[4] דיין בבית הדין הרבני האזורי באשדוד, את בקשתם של בני זוג לקבל לידם תעודת גירושין, בנימוק שהאישה התגיירה בבית דינו של הרב חיים דרוקמן, ולפיכך היא מעולם לא הייתה יהודיה, נישואיה מעולם לא התרחשו מבחינה הלכתית, שלושת ילדיה אינם יהודים ואינם ילדיו של האב (היהודי), והגט נמסר שלא לצורך.

הנימוק המרכזי לפסילת הגיור, שנערך בשנת 1991, היה הקביעה שהרב דרוקמן ובית דינו הם "רשעים", "אפיקורוסים ופושעים המשמידים את עם ישראל וגורמים להתבוללות" הפסולים לשמש כדיינים, משום שהם עוברים על ההלכה ומגיירים ב"מזיד" מי שאינם מתכוונים לשמור מצוות קלה כבחמורה. במקרה זה, הסתמך הדיין על אמרת אגב של האישה בהליך הגירושין לפיה מעולם לא שמרה שבת, כשרות ונידה. באופן חריג, כלל פסק הדין גימטריות וראשי תיבות בגנות הרב דרוקמן וחברי בית דינו.[5] בפסק הדין לא נזכר הרב דרוקמן בשמו אלא רק בכינוי: "הרב המתחיל באות 'חטא'".[6]

חלקים נרחבים מפסק הדין פורסמו במהרה ביומון החרדי "יתד נאמן", ובהמשך צוטטו בהרחבה גם בפסק הדין של בית הדין הגדול (ראו להלן). בתגובה התראיין הרב דרוקמן לרדיו החרדי "קול חי" ואמר כי הרב עטיה מעולם לא שוחח עמו, וכי הרב עטיה הוא "אדם שמנבל את פיו, מדבר לשון הרע ומוציא לעז על עשרות תלמידי חכמים" וככזה הוא לא ראוי לשמש כדיין.[7]

זמן מה קודם לפירסום פסק דין, באייר ה'תשס"ו (אפריל 2006), זה פירסם הרב עטיה פסק דין נוסף ודומה, אולם פירסומו נבלע בפירסום פסק הדין השני.

פסיקת בית הדין הרבני הגדול בראשות הרב שרמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האישה שגיורה נפסל למפרע ערערה על פסק הדין בפני בית הדין הרבני הגדול בירושלים. בד' באדר א' ה'תשס"ח (2008) דחו דייני בית הדין – בראשם הרב אברהם שרמן, ולצדו הרב חגי איזרר והרב אברהם שיינפלד – את הערעור. פסק הדין ציטט בהרחבה את נימוקיו של הרב עטיה, והוסיף עליהם עוד כהנה וכהנה, ופסל בפועל את כל הגיורים שעליהם חתם הרב חיים דרוקמן בשבתו כראש מערך הגיור הממלכתי. בפסק הדין אוזכרו טענותיו של הרב רוזן, וכן הכתבה באתר מחלקה ראשונה, ונטען כי "הזיופים והמרמה שיצאו מתחת ידי אב ביה"ד לגיור הרב דרוקמן וסגנו הרב אביאור... תוצאותם חילול ה' חמור ביותר".

יש לציין כי גם על פסק הדין הראשון של הרב עטיה, שנזכר לעיל, הוגש ערעור. אולם המערערת לא התייצבה לדיון בפני בית הדין הגדול, ולפיכך הוא בוטל מאליו.

פירסום פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הדין פורסם לראשונה בידי אב בית הדין הרב שרמן במהלך כנס דיינים שנערך בשלהי שבט ה'תשס"ח (פברואר 2008), כטיוטה המיועדת לשיעורו על סוגית ביטול גיור.[8] הפצת הטיוטה בוצע בטרם שוחחו חברי בית הדין הגדול עם הרב דרוקמן.[9] מסיבה זו סירבו הרבנים המגיירים להתייצב לאחר מכן בפני חברי בית הדין הגדול. לדבריהם, הדיינים חרצו את הדין בלי לשוחח עמם או עם המתגיירים עצמם.[10]

פסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיוון תשס"ח (יוני 2008) הגישו שתי המערערות, וכן שורת אירגוני חברה אזרחית, ערעור על הכרעת הדין בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בפני נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, וכן השופטים אילה פרוקצ'יה (שהוחלפה לאחר מכן בידי מרים נאור) ואליקים רובינשטיין אשר כתב את הכרעת הדין המרכזית.

בחוות דעת שהגיש תחילה לבג"ץ היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז נטען שלבית הדין הרבני הגדול לא הייתה סמכות לדון בתקפותם הכוללת של גיורי מערך הגיור, וקביעותיו לא מחייבות את המערך ואת רשמי הנישואין של הרבנות הראשית. ועוד נטען כי ההליך שבו נקבע בוצע בניגוד לכללי הצדק הטבעי (לא נשמעה דעתם של המצדדים בתקינות הגיור, וכן בדין ישב רק דיין אחד), ולפיכך הוא בטל מעיקרו.

על רקע החשש של הרבנות הראשית לישראל שבית המשפט יכריע בניגוד לעמדתה, חלו במרוצת הזמן שבו התנהל התיק בבג"ץ שינויים משמעותיים במצב המשפטי של הגיורים בישראל בכלל ובתיקים המדוברים בפרט. ראשית, בשבט ה'תש"ע (ינואר 2010), בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה משה עמאר "כללים והנחיות לקביעת הרכבים ולסדר דין בענייני גיור". בין השאר נקבע שתיקים מורכבים יידונו בפני הרכבים מיוחדים אשר ייקבע נשיא בית הדין הגדול. מסיבה זו הועברו שני התיקים המדוברים לבית הדין האזורי בתל אביב, אשר ביטל את הכרעות בית הדין הגדול ובין הדין האזורי באשדוד, ואישר את הגיורים שעמדו במחלוקת (ראו להלן).

שנית, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הביעה ממשלת ישראל ה-32 את מחויבותה לקידום חקיקה ממשלתית בנושא הגיור. לצד זאת, הגיש חבר הכנסת דוד רותם הצעת חוק לפיה רק בית הדין המגייר יוכל לדון לאחר מכן בתקפותו של הגיור.[11] שלישית, בצל החשש שרשמי נישואים המשתייכים לציבור החרדי (בעיקר המזוהה עם הזרם הליטאי בהנהגת הרב יוסף שלום אלישיב) יסרבו לרשום לנישואין מי שהתגיירו במערך הגיור, נקבעו ארבעה רבנים אשר רושמים נישואים בכל הארץ לכל מבקש אשר התגייר במערך.

פסק הדין ניתן ביום ג' באייר ה'תשע"ב (אפריל 2012). שופטי בג"ץ קיבלו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה המעודכנת, ולא הכריעו האם יש סמכות לבתי הדין הרבניים בתחומי הגיור. לצד זאת ביקרו חברי ההרכב רובינשטיין ונאור קשות את פסקי הדין של בית הדין באשדוד ובית הדין הגדול, אשר נעשו בניגוד לכללי הצדק הטבעי, ולבסוף בוטלו בידי מותב דיינים אחר.

ביטול פסק בית הדין הגדול בבית הדין האזורי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחשוון ה'תש"ע (נובמבר 2009), בעקבות הכרעת הדין של בית הדין הגדול בראשות הרב שרמן אשר גררה ביקורת ציבורית נרחבת, ולאחר הגשת הערעור לבג"ץ, באופן חריג ביותר, העביר נשיא בית הדין הגדול הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר את התיק לבחינה מחודשת בבית הדין האזורי בתל אביב. הנימוק להעברת התיק היה פרוצדורלי – הכרעת הדין ניתנה בהרכב חסר.

בראשות ההרכב ישב הרב נסים בן שמעון, ולצדו הרבנים אפרים כהן וזבדיה כהן. פסק הדין – אשר ניתן ברוב (שני הדיינים הראשונים) בתשרי ה'תשע"א (אוקטובר 2010) – ביטל את ביטול הגיור וקבע שהמתגיירת וילדיה יהודים. עוד קבע כי בית הדין לא יכול לשפוט למפרע אם קבלת המצוות הייתה כהוגן בשעת הגיור, ובמקרה זה הייתה לכל הפחות קבלת מצוות חלקית. בנוסף, לא היה שום מקום לפסילת בית הדין לגיור, אף אם דייניו טעו בהבנת ההלכה בעניין קבלת המצוות. בהקשר זה צוטטה הקדמתו המפורסמת של הנצי"ב לפירושו על התורה "העמק דבר".[12]

בפסק דין נוסף, באלול ה'תש"ע (ספטמבר 2010), ביטל בית הדין הרבני כי גם את פסק הדין הראשון של הרב עטיה, ואישרר את הגיור. פסק דין זה ניתן פה אחד.


גבירתי הנכבדה, את לא יהודיה

רחל התגיירה לפני 15 שנה כדת וכדין בבית דין בארץ, התחתנה וכמו הרבה אחרים - מתגרשת. אלא, שבהליך הגירושין קבע פתאום הדיין: את לא יהודיה, לכן הגירושין שלך אינם תקפים, ובשל כך גם ילדיך לא יהודים. רבקה לוביץ' חושפת טפח ממה שקורה מתחת לאף שלנו, בבתי הדין הרבניים

רבקה לוביץ'פורסם:  14.05.07 , 13:16

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3397674,00.html


דיון סוער בוועדת החוקה על פסילת הגיורים; נאמן: יש חשש לעבירות פליליות

יאיר אטינגר 07 במאי 2008

"צריך לבדוק את כל ההליכים בתיק הזה, כי לפי דעתי יש כאן חשש לעבירות פליליות", כך האשים אתמול השר לשעבר פרופ' יעקב נאמן. את הדברים אמר נאמן בישיבה

https://www.haaretz.co.il/misc/2008-05-07/ty-article/0000017f-e261-d9aa-afff-fb79e7240000


מי אמר ריב ומדון ולא קיבל

על מה הסתמכו הדיינים החרדים בבית הדין הרבני הגדול בפוסלם את הגיורים של בתי הדין לגיור? על סכסוך בין רבנים בציונות הדתית, היוצאת כעת בשצף קצף נגדם

14.05.2008 00:00

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1324097


"יש רשימה של 167 גרים שהוכרזו פסולי חיתון"

רבני העיר, המטילים ספק בגיורים, מתגוננים: בדיון בוועדת חוקה בנושא הגיור, הטיל רבה של רחובות, הרב שמחה הכהן קוק, פצצה לאוויר: הרב ישראל רוזן הכין רשימה של 167 מתגיירים שקבלת עול המצוות שלהם נמצאה מוטלת בספק, והם הוכרזו כפסולי חיתון

נטע סלעפורסם:  26.05.08 , 16:54

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3548118,00.html


בית הדין הרבני: יהדותם של אלפי גרים - מבוטלת

בהחלטה חסרת תקדים קובע בית הדין הרבני הגדול כי יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 ע"י הרב חיים דרוקמן, העומד בראש מערך הגיור. בית הדין דחה את עירעורה של אישה, שהתגיירה לפני כ-15 שנה על-ידי הרב דרוקמן ובית דין אזורי קבע כי היא וילדיה אינם יהודים

ynetפורסם:  02.05.08 , 06:21

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3537893,00.html


הרב רוזן: הרב קוק מנסה לסכסך בין הציונים

רבה של רחובות, הרב קוק, חשף בוועדת חוקה כי הרב ישראל רוזן הכין רשימה של 167 גיורים פסולים שנערכו ע"י הרב דרוקמן. הרב ישראל רוזן בתגובה ל-ynet: "הגרים הללו לא נרשמו כפסולי חיתון וגיורי הרב דרוקמן תקפים לא חשש; הרב קוק מנסה לסכסך בין הרבנים הציוניים"

נטע סלעפורסם:  27.05.08 , 10:33

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3548378,00.html


מוסד הרב קוק: "פוצץ" נאומו של הרב שרמן

הרב אברהם שרמן, פוסל גיורי הרב דרוקמן, הגיע לשאת דברים בכנס ללימוד תושב"ע במוסד הרב קוק וזכה לקבלת פנים חמה מצד הסרוגים. שרמן הספיק להסביר "מדוע תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" ואז פרצו חילופי מהלומות שקטעו את הנאום לדקות ארוכות

נטע סלעפורסם:  05.08.08 , 21:36

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3578349,00.html


הרב הראשי מצטרף למתנגדי גיורי דרוקמן

"הפעולה נגד הגיורים שאינם גיורי אמת היא הדבר הנכון, בזמן הנכון", אמר הרב יונה מצגר בכינוס הקורא תיגר על מערך הגיור של המדינה. הוא חיזק את ידי הדיין הראשי שפסל את אלפי הגיורים של הרב דרוקמן, והרעיף עליו שבחים

קובי נחשוניפורסם:  16.06.09 , 21:47

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3732499,00.html


הרב שרמן התעמת עם הרב אמסלם: "אסור לעצום עיניים"

ראש בראש: הרב אברהם שרמן דיין בית-הדין הגדול לערעורים בירושלים, התעמת עם הרב חיים אמסלם מחבר ספר "זרע ישראל" - במהלך פאנל משותף על נושא הגיור • הרב שרמן: "בעיית הגיור המודרני קיימת בגלל שעם-ישראל פרץ את חומות הזהות היהודית שנקבעו על-פי ההלכה". סיקור (בארץ)

ניצן ארליך|כ"ד באייר תשעא   23:10  28.05.11

https://www.kikar.co.il/הרב-חיים-אמסלם-8.html


הרב עמאר קבע: דיינים לא ידונו עוד בביטול גיורים

מהפכת הרב הראשי נגד ביטול הגיורים קורמת עור וגידים. ל-ynet נודע כי הרב עמאר חתם על תקנות חדשות הקובעות שכל בתי הדין הרבניים יעבירו תיקים הדנים בביטול גיורים לפתחו

קובי נחשוניפורסם:  01.02.10 , 11:27

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3842504,00.html


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אברהם שרמן, 'סמכותם הייחודית של גדולי הדור ופוסקיו בעניני גירות ועגונות', כנס הדיינים תשס"ט, הנהלת בתי הדין הרבניים, עמ' 164–175
  • הרב יעקב אפשטיין, 'כולם גרים הם – לפולמוס הגיור בימינו', חבל נחלתו, כרך ח סי' כה, שומריה תשס"ט, עמ' 167–209; התכתבויות עם הרב אביגדור נבנצל והרב יעקב אריאל, עמ' 209–212; הנ"ל, 'גדולי הדור וסמכותם בהלכה', חבל נחלתו, כרך ט סי' לב, עמ' 220–254; המשך התכתבות עם הרב נבנצל והרב אריאל, עמ' 255–257
  • הרב עו"ד שמעון יעקבי, ביטול גיור עקב חוסר כוונה בקבלת מצוות, ירושלים תש"ע, עמ' 5–8
  • הרב אברהם שרמן, בירור הלכתי בתקפו של הגיור ההמוני – בירור תוקפו ההלכתי של הגיור ההמוני [50,000 נכרים ונכריות] שנעשה ע"י מערך הגיור הממשלתי והצבאי ואיסור הכנסתם לכרם בית ישראל בטרם בדיקת תוקף הגיור, ירושלים תשע"ג (183 עמודים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסק הדין של בית הדין הגדול כנגד גיורי הרב דרוקמן (תיק מספר: 5489-64-1) – חלק א (פרקים א-ה), חלק ב (פרקים ו-יא), חלק ג (פרקים יב-טז), באתר דעת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נטע סלע, הרב רוזן: הרב קוק מנסה לסכסך בין הציונים, באתר ynet, 27 במאי 2008
  2. ^ בהמשך הוסרו הכתבות מן האתר (נוסחן זמין בפורום בחדרי חרדים)
  3. ^ מזוז יסגור התיק נגד הרב חיים דרוקמן, באתר וואלה‏, 10 במאי 2006
  4. ^ משה ויסברג, לאחר ההבדלה בביתו: הדיין נפטר באופן פתאומי, באתר בחדרי חרדים, 23 באוגוסט 2020
  5. ^ רבקה לוביץ', עורו, עורו רבני הציונות הדתית, באתר ynet, 22 במאי 2007
  6. ^ בג"ץ 5079/08, בג"ץ 2448/09, פסקה ז
  7. ^ קובי נחשוני, הרב דרוקמן עולה להתקפה, באתר ynet, 28 במאי 2007
  8. ^ ראו: הרב אברהם שרמן, 'היתרי נישואין בשעת הדחק לגרים ולבת נכרי לכהן', בתוך: כנס הדיינים – תשס"ח, הנהלת בתי הדין הרבניים, עמ' 96–108
  9. ^ ראו לדוגמה: הרב פרופ' יהודה ברנדס, פולמוס הגיור המתחדש, אקדמות כ"א, אלול תשס"ח, עמ' 98 הע' 2: "הפסק טרם פורסם באופן רשמי ועותקים שלו צולמו ועוברים מיד ליד, ובדואר אלקטרוני".
  10. ^ יאיר אטינגר, מי אמר ריב ומדון ולא קיבל, באתר הארץ, 14 במאי 2008
  11. ^ הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 3) (סמכות בענייני גיור), התש"ע-2010, באתר הכנסת
  12. ^ פסק הדין פורסם בספר השו"ת של הרב בן שמעון משפטי הבשן, כרך ד, סימן קלב; וכן בכתב העת "הדין והדיין: פסקי דין רבניים בנושאי משפחה", גיליון 26, אדר א' תשע"א, ע'מ 5-7;