מני מזוז
| מני מזוז | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 30 באפריל 1955, ג'רבה, תוניסיה |
| בוגר | |
| השתייכות | |
| תפקידים בולטים |
|
| פעילויות נוספות |
|
| פרסים והוקרה |
|
מני (מנחם) מזוז (נולד ב-30 באפריל 1955), הוא משפטן ישראלי שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בשנים 2004 - 2010.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
מני (מנחם) מזוז נולד באי ג'רבה שבתוניסיה. ב-1956 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בעיירה נתיבות, שם גדל כילד החמישי מבין תשעה אחים ואחיות. אביו, הרב שלמה מאזוז, היה רב ודיין בג'רבה, שחיבר שמונה ספרי הלכה וחידושים, שהתפרסמו לאחר מותו. לאחר עלייתו לארץ סירב מאזוז האב להצטרף לממסד הדתי ופתח חנות ספרים בנתיבות.
עם סיום לימודיו היסודיים בנתיבות המשיך מזוז את לימודיו התיכוניים - במסגרת מסלול לתלמידים מחוננים שהפעיל משרד החינוך - בישיבה התיכונית "מרום ציון-קריית נוער" בירושלים, בראשות הרב אברהם רביץ [1][2] במגמה הריאלית (מתמטית-פיזיקלית). בטרם התגייס לצה"ל נטש מזוז את אורח החיים הדתי. שירת כמפקד טנק בחיל השריון.
עם תום שירותו הצבאי החל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים בהצטיינות. התמחה כשנה בבית המשפט העליון, אצל השופטים שלמה אשר והדסה בן-עתו; ושנה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה - אצל עורכי הדין מיכל שקד ושמואל צור.
נשוי לאלינער מזוז - עורכת דין שכיהנה, עד לפרישתה בשנת 2008, כמשנה ליועץ המשפטי של משטרת ישראל. אב לשתי בנות, מתגורר בשכונת בית הכרם בירושלים.[3][4]
אח לימימה מזוז שהייתה היועצת המשפטית של משרד האוצר ולשולה בן-צבי, ראש אגף במינהל מקרקעי ישראל.
[עריכה] תפקידים קודמים
מיד לאחר שהוסמך כעו"ד ב-1981, החל מזוז לעבוד בפרקליטות המדינה, ולאורך השנים מילא שורת תפקידי מפתח במשרד. תחילה שימש כפרקליט במחלקה הפלילית ובמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, ולאחר מכן עבר למחלקת הב"גצים, בה כיהן כפרקליט, ובהמשך - כממונה על ענייני הבג"צים, עד 1994.[5] במחלקת הב"גצים טיפל בעתירות לבג"ץ בכל מגוון התחומים ובעיקר בעתירות בענייני ביטחון, בענייני שטחים, נושאים חוקתיים, רגולציה כלכלית, תכנון ובנייה, מינהל אוכלוסין וענייני דת ומדינה.
בין השנים 1991-1995 שימש, במקביל לתפקידיו במשרד המשפטים, כיועץ משפטי וכחבר במשלחת הישראלית למשא ומתן עם הפלסטינים והירדנים, וכראש הצוות המשפטי למשא ומתן על הסכם עזה-יריחו, והסכם הביניים עם הפלסטינים.
בפברואר 1994, מונה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), ועבד לצדם של היועצים המשפטיים מיכאל בן יאיר (1994-1996) ואליקים רובינשטיין (1997-2003). בתפקיד זה עסק בכל מגוון הנושאים שבטיפול היועץ המשפטי לממשלה, ובעיקר בסוגיות של משפט מינהלי וחוקתי הנוגעות לעבודת הממשלה ושריה, ענייני מערכת הביטחון, משטרת ישראל, יחסי ישראל והרשות הפלסטינית, אמנות והסכמים בינלאומיים, מינויים בשירות הציבורי, מינהל אוכלוסין והגירה, ענייני תכנון ובניה, רשויות מקומיות, מכרזים, תמיכת המדינה בגופים ציבוריים, נושאי דת ומדינה ודיני עבודה.
במהלך כהונתו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה הוביל רפורמות משמעותיות במספר תחומים, ובהם: רפורמה מקיפה בדרכי המינוי ומנגנוני הבקרה על מינויים בשירות המדינה ובשירות הציבורי, קביעת קריטריונים לתמיכות תקציביות של המדינה בגופים ציבוריים, הקמת הרשות לאכיפת דיני התכנון והבניה במקרקעין והקמת המחלקה להסכמים בינלאומיים. מזוז יזם והוביל את חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, שחולל רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל[6]. כן הוביל[דרוש מקור] את הליך חקיקת חוק שירות הביטחון הכללי, המסדיר את מעמדו, סמכויותיו ודרכי הפיקוח על פעילותו של שירות הביטחון הכללי, את "חוק הפונדקאות" וחוקים רבים נוספים.
[עריכה] היועץ המשפטי לממשלה 2004-2010
בפברואר 2004 מונה מזוז ליועץ המשפטי לממשלה, הראשון שצמח מתוך שורות הפרקליטות ומשרד המשפטים, והוא גם היועץ הראשון שמונה בהליך שנקבע על-פי המלצות ועדת שמגר לבחינת דרכי מינויו של היועץ המשפטי לממשלה - באמצעות ועדה מקצועית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס.
[עריכה] תפיסת עולמו המקצועית
בראיון עיתונאי לסיכום כהונתו תיאר מזוז את תפיסת עולמו המקצועית באשר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה כך: "הגעתי לתפקיד עם סוג של מפת דרכים, תוכנית פעולה סדורה לקידום שורה ארוכה של נושאים - מקצועיים, ארגוניים ואחרים... לדעתי, יועץ משפטי לממשלה צריך להיות בעל תפיסת תפקיד סדורה ועם אג'נדה מקצועית ברורה, ועליו לפעול באופן יזום ושיטתי להגשמתן במהלך תקופת כהונתו, ולא להגרר אחר האירועים".[3]
מזוז הסביר בראיון זה, כי היועץ המשפטי אינו שופט היושב בדין, דן בעניינים המובאים בפניו ומכריע בהם, אלא תפקידו גם להוביל, להנהיג ולנהל את המערכת המשפטית על כל מרכיביה, בתחומי האכיפה ובתחומי הייעוץ המשפטי. הוא תיאר את תפקיד היועץ ככזה החייב ליזום ולהוביל מהלכים ולהקפיד לנהל ולא להתנהל - אחרת, כך סבור מזוז, הוא ייסחף עם זרם האירועים, במקום לעצב את המציאות. מזוז הוסיף כי יישם את תפיסת הניהול האקטיבי, של ייזום והובלת תהליכים, בכל תחומי הפעילות - באכיפה, בייעוץ המשפטי, בחקיקה, ובניהול הפנים-ארגוני ובמהלכים בין-ארגוניים.
בראיון זה ציין גם כי ראה צורך במיצוב מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה מול שלוש מערכות רלוונטיות, עקב חוסר הבהירות שנוצר לאורך השנים לגביו:
- ראשית, בתוך המערכת - בין היועץ המשפטי לפרקליט המדינה ולפרקליטות בכלל. לדידו של מזוז, מאז תום תקופת שמגר-ברק-זמיר, בה הייתה בהירות לגבי ההיררכיה הפנימית, נוצר ערפול מסוים ובתקופות מסוימות הפרקליטות התנהלה מתוך תפיסה שמגיעים ליועץ המשפטי לממשלה רק כשחייבים, במקום שייתפס כחלק אורגני של המערכת. מזוז תיאר את תקופת כהונתו ככזו שאופיינה בהרמוניה מלאה בעבודת היועץ המשפטי עם הפרקליטות ועם שני פרקליטי המדינה שכיהנו בתקופה זו, ערן שנדר ומשה לדור.
- שנית, מיצוב תפקיד היועץ מול הממשלה והשרים. בעניין זה הסביר מזוז כי מדובר בנושא רגיש שתכופות מעורר את השאלה האם היועץ המשפטי לממשלה הוא יועצם של השרים, התובע הכללי, האם הוא שופט אותם או עוזר להם, ולכן חייבים להיות כללי משחק ברורים. לשם כך הבהיר שהתפקיד של יועץ משפטי לממשלה מצד אחד הוא לתת שירות משפטי לממשלה, אבל הוא לא יועץ משפטי "מטעם", כמו בגוף פרטי, אלא התפקיד הלא פחות חשוב שלו הוא גם לפקח על הממשלה, ולכן, חייב להיות סוג של דיסטאנס בין היועץ המשפטי לבין השרים. בהתאם לכך הודיע, מיד עם כניסתו לתפקיד, כי יפסיק את הנוהג של השתתפות קבועה של היועץ המשפטי לממשלה בישיבות הממשלה, ויגיע רק מקום שהדבר נדרש. בראיון זה ציין מזוז כי אכן נהג כך והוסיף כי הקפיד על ריחוק מחיכוך אישי ומעורבות חברתית עם השרים.
- שלישית, גם את מערכת היחסים בין היועץ המשפטי לממשלה מול בית-המשפט העליון סבר מזוז שצריך להגדיר בצורה ברורה יותר. הוא הסביר כי מצד אחד היועץ המשפטי לממשלה ובית-המשפט העליון ממלאים פונקציה דומה ומשלימה, בשמירת שלטון החוק וזכויות האדם ותקינות פעולות השלטון, אולם עדיין, היועץ המשפטי לממשלה הוא מתדיין בפני בית-המשפט העליון, ולכן מתחייבים ריחוק והפרדה. הוא הסביר כי רשויות המדינה גם צריכות להרגיש שיש מישהו שמייצג אותן, ולא את בית-המשפט, בפני בית-המשפט. בהתאם, יזם מזוז גם קביעת תקופת צינון למינוי יועץ משפטי לממשלה ופרקליט מדינה לבית המשפט העליון, והדבר אף עוגן בחוק.
באותו ראיון נשאל מזוז מהן עמדותיו בסוגיות הליבה של האקטיביזם שיפוטי, שפיטות, זכות עמידה וסבירות.
באשר לאקטיביזם, הסביר כי תפיסתו בעניין מורכבת: מצד אחד טען כי הוא מסתייג מאקטיביזם שיפוטי, במובן שלדעתו על בית-המשפט להיות זהיר ולהימנע מעיסוק בסוגיות שאינן משפטיות במהותן, אלה שמטבען מסורות להכרעתן של רשויות המדינה האחרות. מהצד השני, סבר מזוז כי יש מקום לאקטיביזם מקום שמטפלים בנושאים שהם בליבת התפקיד של המערכת המשפטית. הוא ציין כי הוא רואה איזון והיזון חוזר בין שני הצדדים האלה, והדגים זאת באמצעות פסק הדין בעניין אלון מורה[7]- פסק הדין שהיה אולי, לדידו, האקטיביסטי ביותר שניתן על ידי בית-המשפט העליון מעודו, וניתן דווקא על ידי שופט שהגדיר את עצמו כשמרן.
מזוז ציין כי הוא מחזיק בתפיסה דומה בנוגע להפעלת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה: בתחומים שאינם שלו, הוא אינו מסיג את גבולן של הרשויות האחרות, בעוד שבתחומים המצויים בגרעין תפקידי המערכת המשפטית, הוא ממצה את סמכויותיו עד תום, ולא מהסס גם כאשר מדובר בהחלטות קשות, או בכאלה שתוצאותיהן לא ימצאו חן בעיני המערכת הפוליטית.
באשר לסוגיית הסבירות, הסביר מזוז כי השאלה אינה נוגעת למהות הנושא הנדון, אלא לעוצמת הפעלת סמכות הביקורת השיפוטית. גם בעניין זה סבר כי ככל שהסוגיה במהותה היא עניין להכרעה משפטית, כך יש מקום להפעלת מבחן הסבירות ביתר עוצמה. מזוז ציין גם כי אינו מסתייג מהגישה של זכות עמידה רחבה. המדובר, לדידו, בסוגיה המשליכה גם על השאלה באילו עניינים יעסוק בית-המשפט, ולטעמו עותר ציבורי יכול להביא בפני בית-משפט שאלה שאין שום מחלוקת שהיא משפטית פרופר, והדגיש כי יש סוגיות שמטבען יכולות להגיע לבית המשפט רק על ידי עותר ציבורי.
[עריכה] נושאים מרכזיים בתקופת כהונתו
[עריכה] המאבק בשחיתות הציבורית
אחד מהיעדים העיקריים שהתווה מזוז למערכת אכיפת החוק היה המאבק בשחיתות הציבורית, בדגש על מוקדי שחיתות בחברה הישראלית, בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי. מזוז סיפר כי ביקש לייצר הרתעה ולחדד את המסר כי אין אנשים מעל החוק, ולא משנה מה תפקידם ומעמדם במערכת הציבורית.[3]
לשם כך יזם מאבק עקבי ושיטתי לאורך זמן, במוקדי השחיתות בחברה הישראלית - בשלטון המרכזי והמקומי - ולא הסתפק בטיפול האקראי בתיק הבודד, וזאת לשם השגת אפקט מצטבר ומשמעותי של הרתעה ושיגור מסר ציבורי ברור של "שינוי כללי המשחק". במסגרת מאבק זה היה טיפול ממוקד בתחום הקשר המושחת שבין נבחרים לחברי גוף בוחר; טיפול בתופעה של עבירות מימון בחירות; טיפול בתופעה של מינויים פוליטיים ומינוי מקורבים; טיפול בתופעות של קבלת טובות הנאה אסורות; טיפול בתופעות של שחיתות מערכתית, כגון: ברשות המיסים, במינהל מקרקעי ישראל, בתחום התכנון והבניה ובמכרזי רשויות מקומיות. המאבק בשחיתות לא עסק רק בשוליים וב"דגי הרקק" אלא גם בלב ההגמוניה השלטונית ומוקדי הכוח והאליטות של מערכות השלטון והחברה - ראשי ממשלה, נשיא מדינה, שרים, חברי כנסת, רבנים ראשיים, שופטים, ראשי ערים ועוד.
פעילותו של מזוז בתחום זה נתפסת ככזו השמה את נושא המאבק בשחיתות על סדר היום הציבורי. בתקופת כהונתו היו יותר חקירות, יותר כתבי אישום ויותר הרשעות בעבירות שחיתות של אנשי ציבור מאשר בכל תקופה אחרת בעבר. אנשי ציבור רבים נחקרו, הועמדו לדין והורשעו ואף נשלחו למאסר. בתקופה זו איש מבין אנשי הציבור שהועמדו לדין לא זוכה בבית משפט. בחלק מהפרשות ההליכים המשפטיים עדיין מתנהלים.
בהתייחסו לסוגיית המינויים הפוליטיים, ציין מזוז כי אלה מעולם לא היו עניין לגיטימי, כפי שנקבע בדו"חות מבקר המדינה ופסקי דין בבג"ץ, אלא עניין שהיה פלילי גם לפני עשרות שנים, והסביר כי ההחלטה על העמדתו לדין של צחי הנגבי[8] הייתה החלטה אסטרטגית, תוך כוונה ברורה להפעיל לראשונה את הכלי הפלילי כנגד התופעה הפסולה, במקרה בעל נסיבות חמורות במיוחד. החלטתו נתמכה בין היתר בהבנה שמרכזי המפלגות הפכו לאחד המוקדים של שחיתות שלטונית בישראל, מקום בו מקורבים צוברים כוח ויכולים להשיג טובות הנאה.[9]
בעניין רשות המסים ציין מזוז כי הפרשה הייתה חמורה במיוחד וכי אם הפרשה לא הייתה נחשפת, תוך זמן קצר כל צמרת רשות המסים הייתה מאוישת באנשים שהיו חייבים את מינויים לגורמים בעלי עניין מחוץ למערכת. מזוז הוסיף כי: "זה הדבר הכי קרוב שהגענו אליו של השתלטות עוינת של גורמים בעלי עניין על אחת המערכות הציבוריות הכי רגישות. לכן, בעיני זו הפרשה הכי חמורה. פה הנגע העמיק לתוך הגוף והפך ממש לסרטני."[9]
המלחמה בנושא המינויים הפוליטיים טופלה לא רק באפיק הפלילי, אלא גם באמצעות הנחיות לשרים [10] ואמצעים נוספים, כל זאת במטרה לייצר הרתעה ולהשתית נורמות חדשות כנגד תופעה שלדברי מזוז איימה להשחית לחלוטין את המערכת הפוליטית.[9]
[עריכה] תיקים ציבוריים בולטים
תקופת כהונתו של מזוז התאפיינה במספר רב של פרשיות שעירבו אישי ציבור בכירים, אשר חלקן עדיין נדונות בערכאות.
במסגרת הפרשיות הפליליות הבולטות של אישי ציבור ניתן להזכיר את הפרשיות:
- עניינו של ראש הממשלה, אריאל שרון, בפרשת האי היווני, שנסגר על ידי מזוז. על רקע החלטתו זו של מזוז, הגיעו יחסיו עם צמרת פרקליטות המדינה, ובמיוחד עם פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, למתח חסר תקדים. מזוז האשים אז, בפני עיתונאים, את פרקליטות המדינה, בכשל של ממש בתהליך קבלת ההחלטות בתיק;
- פרשת צחי הנגבי, שהואשם בעבירות של עדות שקר ומינויים פוליטיים, שסימנה את פתיחת המאבק בתופעת המינויים הפוליטיים;
- פרשת בניזרי בה הורשע ונשלח למאסר השר שלמה בניזרי בגין שוחד ועבירות נוספות;
- פרשת אברהם הירשזון, שר האוצר אשר הורשע ונשלח למאסר בגין עבירות גניבה ומרמה;
- פרשת רמון, בה הורשע שר המשפטים חיים רמון בעבירה של ביצוע מעשה מגונה ללא הסכמה ונדון לעבודות שירות;
- פרשת נשיא המדינה, משה קצב, שעסקה בחשדות לעבירות מין ועבירות נוספות שבוצעו על ידי קצב בתפקידו כנשיא המדינה וכשר התיירות, ובסופה הורשע קצב בשתי עבירות אינוס, מעשה מגונה, הטרדה מינית ושיבוש הליכי משפט;
- פרשות ראש הממשלה אהוד אולמרט, בהן הוגש נגדו כתב אישום המתייחס למספר פרשיות ("פרשת ראשונטורס", "פרשת מעטפות הכסף" ו"פרשת מרכז ההשקעות") - בעבירות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים ועבירות נוספות.[11] ההליך בתיק זה מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. בפרשה נוספת בעניינו של אולמרט, המתייחסת לחשדות למינויים פוליטיים והענקות טובות הנאה שונות למקורבים, החקירה הסתיימה והמשטרה המליצה להגיש כתב אישום, אך טרם נתקבלה החלטה בעניין.
בתקופתו הועמד לדין, הורשע ונאסר הח"כ לשעבר עמרי שרון בגין עבירות בחירות, הורשעו חברי הכנסת יחיאל חזן ומיכאל גורלובסקי בגין "פרשת ההצבעות הכפולות" בכנסת, הורשע ח"כ יאיר פרץ בשל מעשה זיוף ומרמה, טופלה פרשת "רשות המסים" שנזכרה לעיל, בה ההליכים עדיין מתנהלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הורשעה השופטת לאופר על עבירות פגיעה בפרטיות.
על אף שבתקופתו של מזוז כיועץ המשפטי לממשלה נוהל מאבק רב-היקף בתופעות השחיתות השלטונית, ובתקופה זו נחקרו, הואשמו והורשעו אישי ציבור רבים, הסביר מזוז באחד מראיונות הפרישה שהעניק, כי תפיסתו בתחום הפלילי היא שלא נכון למתוח את התחום הפלילי מעבר לממדיו הטבעיים. הוא ציין כי העמדה לדין בעניינים בשל מעשים לא תקינים, אך אינם בתחום הפלילי במובנו המהותי, עלולה לגרום יותר נזק מתועלת. והבהיר כי: "איננו ציידי גולגולות. אנחנו לא תולים נאשמים או מורשעים על הקיר ולא על החגורה. לא בכך אנחנו נמדדים".[9]
[עריכה] המלחמה בפשיעה המאורגנת ובמשפחות הפשע
יעד נוסף שהושם עליו דגש בתקופת מזוז היה המאבק במשפחות הפשע והפשיעה המאורגנת, שסבל עד אז מחוסר אפקטיביות. לשם כך, לדברי מזוז, גובשה, בשיתוף עם רשויות האכיפה השונות, "תורת לחימה" חדשה, ופותחו וגובשו כלים חדשים – לרבות אמצעי חקירה חדשים, תשתיות מודיעין ושיתופי פעולה בין רשויות האכיפה ועם רשויות חקירה זרות – לשם הגברת אפקטיביות האכיפה הפלילית נגדם. במסגרת זו גם הוקם פורום משותף: "צוות על למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת", בראשות היועץ המשפטי לממשלה, בו שותפים כל גופי האכיפה הפלילית והכלכלית. לצד אלה נבנה גם מערך תקיפה כלכלית משולבת, וזאת, על בסיס ההבנה כי לשם מאבק אפקטיבי בארגוני הפשיעה, הכרחי לפגוע בתשתיות הכלכליות שלהם, ואין להסתפק רק באכיפה במישור הפלילי – וזאת באמצעות חילוט כספים ורכוש, סגירת עסקים והטלת מגבלות שונות על פעילותם העסקית.[12] [13] [14] ואכן בשנים האחרונות, כתוצאה מפעילות זו, חלק ניכר מראשי משפחות הפשע וארגוני הפשיעה ורבים מ"חייליהם" נעצרו, הועמדו לדין ונכלאו, ופעילותם של גופים אלה הוגבלה.
[עריכה] פעילות בתחומים נוספים
מטבע הדברים הציבור הרחב נחשף רק לחלק קטן מפעילות היועץ המשפטי לממשלה, בעיקר בתחום של חקירות פליליות נגד אנשי ציבור. אך ליועץ המשפטי מגוון רחב של תפקידים ופעילויות בתחומים נוספים - בתחום הייעוץ וההנחיה לממשלה ולשריה ולמשרדי הממשלה.
מזוז קיים פעילות עניפה בתחומים האמורים, כמו גם בהגנה וקידום זכויות האדם, בתחומי המשפט האזרחי ומשפט העבודה, בתחומי המשפט הבינלאומי בכלל ודיני המלחמה בפרט, ובכן בתחומי החקיקה השונים. כן יזם והוביל רפורמות שונות במערכת הציבורית והממשלתית.
מזוז נאבק נגד היוזמות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בהן ראה סכנה לפגיעה ולהחלשת מערכת אכיפת החוק.
מזוז יזם והוביל רפורמה נרחבת בכל תחום המינויים בשירות המדינה - שכללה הסדרה כוללת של הליכי המינוי ומנגנוני בקרה על מינויים, בעיקר של המינויים הבכירים בשירות המדינה, מתוך מגמה שכל מינוי שאינו בהליך פומבי-תחרותי, ייבדק על ידי מנגנון מקצועי קודם לאישורו.[15]
כן הוקם מנגנון פיקוח גם על המינויים בתאגידים עירוניים. כמו כן קידם החלטות ממשלה וחקיקה לפיהן נקצבו כהונותיהם של כל נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה, לרבות משרת היועץ המשפטי לממשלה עצמו. מזוז הוביל רפורמה ניהולית-ארגונית בפרקליטות ובמערך הייעוץ והחקיקה, שנועד לשפר את האפקטיביות והיעילות של מערכות אלה והתאמתן לאתגרים העכשוויים. מזוז הוביל את הרפורמה בשיפוט המינהלי – הקמתם של בתי המשפט לעניינים מינהליים והעברת סמכויות אליהם מבג"ץ. כן יזם הקמת בתי דין מקצועיים לענייני זרים.
מבין פעולותיו בתחומי ההגנה על זכויות אדם ניתן לציין בקצרה, את פעילותו בתחום ההגנה על זכויות בני המיעוט הערבי ומניעת אפלייתם לרעה, שבאה לידי ביטוי, בין היתר - ביצירת הסדרים של העדפה מתקנת בקבלת ערבים לשירות המדינה[16] [17], בנושאים כלכליים של הטבות מס ושל תמיכות המדינה,[18] באיסור על פרסום מכרזים על ידי מינהל מקרקעי ישראל המיועדים ליהודים בלבד,[19] בהחלטתו לפסול את מינויו של יואל לביא למנהל מינהל מקרקעי ישראל עקב התבטאויותיו הגזעניות נגד ערבים,[20] בעמדתו בבג"ץ לפיה אין לפסול רשימות ערביות מהשתתפות בבחירות לכנסת,[21] ובהנחייתו לביטול החלטת ועדת שרים המאפשרת הפקעת נכסי פלסטינים במזרח ירושלים.[9]
כמו כן, בשורה של החלטות והנחיות בעניינם של בני זוג בני אותו מין ביסס מזוז את זכויותיהם. בין היתר, הוא הנחה להכיר בבני זוג מאותו מין לצורך מתן זכויות כלכליות-סוציאליות לפי חוקי השיקום, הורה להכיר בזכות הירושה של בני זוג מאותו מין, [22] להכיר בזכות של בן זוג מאותו המין לעניין זכות לאימוץ ילדיו הביולוגיים או המאומצים של בן זוגו,[23] ולאשר תרומת ביציות בין בנות זוג.[24]
בסוגית זכויות נאשמים בהליך הפלילי, התווה מדיניות של כיבוד זכויות חשודים ונאשמים, ובין היתר, הנחה מזוז שלא להגיש כתב אישום על יסוד הודאת נאשם שניתנה בחקירה בהיעדר ראיה משלימה המהווה דבר מה נוסף,[25] [26] להבטיח ייצוג משפטי לכל נאשם הצפוי לעונש מאסר, יזם, לראשונה מקום המדינה, לקיים משפט חוזר לצעיר שהורשע בביצוע מעשה מגונה, לאחר שהתגלה, מספר שנים לאחר מכן אגב הליך אחר, כי המתלוננת בעניינו מסרה עדות שקר בתיק אחר.[4]
[עריכה] הערכת כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה
מזוז סיים את כהונתו בת 6 השנים ב-31 בינואר 2010. כהונתו של מזוז כיועץ המשפטי לממשלה הייתה כהונה סוערת ורווית אירועים ופרשיות, אשר לא אחת הצריכו הכרעות קשות ושנויות במחלוקת. מזוז סיפר שגם כשקיבל החלטות קשות, הוא לא נרתע, וכי ההחלטות הקשות בעיניו לא היו בהכרח אלה בהן היה ברור כי צפויה ביקורת ציבורית מצד גורם זה או אחר, אלא המקרים בהם היו לו, בינו לבין עצמו, ספקות באשר לאופן בו יש לפעול.
מזוז העיר כי הוא אינו "מהנשברים ולא מהמתפרקים" ואין לו קושי לקבל החלטות גם "נגד הזרם",[9] ובמקום אחר סיפר כי במהלך כהונתו כיועץ גילה כי באופן טבעי הוא מסוגל לשמור על קור רוח גם במצבים קשים, ולא להיכנס לשיתוק מעצם העובדה שעליו לקבל החלטה קשה.[4]
נראה כי כהונתו של מזוז, שלוותה לעתים גם בביקורת ציבורית-תקשורתית, הסתיימה מתוך הסכמה רחבה, אם לא כללית, בדבר היותו "אחד מהבולטים מבין היועצים המשפטיים לממשלה שהיו למדינת ישראל מאז הקמתה".[27] וזאת גם על ידי מי שחלקו עליו בעניין זה או אחר במהלך כהונתו. הדבר קיבל ביטוי גם באותות הערכה שהוענקו לו עם פרישתו על ידי לשכת עורכי הדין - כאיש השנה במשפט; על ידי התנועה לאיכות השלטון - אות אביר איכות השלטון ועל ידי תנועת אומ"ץ – אות המופת.[28]
[עריכה] לקריאה נוספת
- שי דורון, "כל הדרך לעסקה", מקור ראשון, 16 ביולי 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ארי שביט, פרשות קצב, רמון, האי היווני ועוד. היועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז, מסכם קדנציה, באתר הארץ, 29/01/10
- האיש שיחליט בתיק שרון, באתר nrg
- גד ברזילי היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית: פיצול מוסדי? המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010
- עופר סיטבון וטל קורמן, ריאיון עם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, מעשי משפט, כרך א', ינואר 2008
- יובל יועז, מטירון פלילי - לאימת ראשי המדינה: איך הפך מני מזוז לאיש החזק במערכת השלטונית היום?, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2009
מכּתביו:
- רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל: חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, משפט וממשל ו' (תשס"א) 233
- חינוך נגד שחיתות, באתר nfc
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בחירות 2009: שליש מגרדים בראש
- ^ בחדרי חרדים
- ^ 3.0 3.1 3.2 רון דרור, הגדרתי מחדש את כללי המשחק, עורך הדין, ינואר 2010
- ^ 4.0 4.1 4.2 דורית גבאי, מזוז מסיים קדנציה עם מאה אחוזי הצלחה, באתר nrg מעריב, 19 בספטמבר 2009
- ^ קורות חיים באתר משרד המשפטים http://www.justice.gov.il/MOJHeb/
- ^ מ' מזוז, "רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל - חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000", משפט וממשל ו' (תשס"א) 233
- ^ בג"ץ 390/79
- ^ תפ (י-ם) 4036/06
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 ארי שביט, עיוור צבעים, באתר הארץ, ינואר 2010
- ^ הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס': 1.1708 הגבלות על טיפול בפניות חברי גוף בוחר על ידי נבחרי ציבור
- ^ תפ(י-ם) 426/09 מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט
- ^ פנחס וולף, מזוז: משפחות הפשע עסוקות בחיפוש מסתור, באתר וואלה!, 12 בינואר 2010
- ^ [כינוס ועדת השרים למאבק באלימות - ינואר 2010 http://www.mops.gov.il/nr/exeres/B8AEA875-D58C-4D7A-BA98-66C20459E7E3.htm]
- ^ אביעד גליקמן ואפרת וייס, מזוז: תחושת הפקרות, לטפל בעבירות קלות, באתר ynet, 18 בינואר 2010
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3752327,00.html
- ^ http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/template.asp?ComId=266
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3640175,00.html
- ^ עופר סיטבון וטל קורמן, ריאיון עם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, מעשי משפט, כרך א', ינואר 2008
- ^ http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-15913-PreYaan,00.html
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531898,00.html
- ^ http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/842/492.html?ap=1&from_art=1839833&to_art=1842492
- ^ http://news.walla.co.il/?w=/22/1164238
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3505039,00.html
- ^ תומר זרחין ודן אבן, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז: יש לאפשר תרומת ביציות בין בנות זוג לסביות, באתר הארץ, 30.11.2009
- ^ הנחיית יועץ מס' 4.3012: שתיקת הנאשם במשפטו כ"דבר מה נוסף" להודאה שמסר במהלך חקירתו
- ^ רעפ 4142/04
- ^ דברי ראש לשכת עורכי-הדין, עו"ד יורי גיא-רון בחוברת "עורך הדין" לכבוד פרישתו של מזוז גיליון מס' 6, ינואר 2010, וראו גם דברים שם של פרופ' יצחק זמיר ואחרים.
- ^ http://www.news1.co.il/Archive/001-D-238266-00.html
 |
||
|---|---|---|
|
