שמירת שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

שמירת השבת במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

"זכור את יום השבת" בפפירוס נאש, המאה השנייה לספירה
אומנים עמלים על בנייתו של המשכן בציורו של הצייר ההולנדי ג'רארד הואט
סגירתו של כביש המוביל כלי רכב לכותל המערבי בשבת. כך תישמר השבת בשטחו של הכותל המערבי

בצורה הפשוטה ביותר, שמירת השבת מובאת בתנ"ך כבר בספר בראשית. ששה ימים אלוהים יוצר את החיות, הארץ, השמים, המאורות, הים האדם ועוד, וביום השביעי של השבוע (יומו האחרון של השבוע), יום שבת, שובת הקדוש ברוך הוא מכל מלאכתו.

Cquote2.svg

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

Cquote3.svg
– בראשית, פרק ב' פסוקים א'-ג'

לאחר מכן מצווה אלוהים שלזכר השביתה שערך ביום השבת (ועל כן גם ברך וקידש אותו) הוא מורה גם לבני ישראל לשמור את השבת. ראשית, הוא מורה על כך לאדם הראשון כבר ביום הבראו כמצווה הראשונה כי יש לשמור את השבת. מצוות השבת נכללת גם בעשרת הדברות (דיבר רביעי) שנתנו לבני ישראל במעמד הר סיני שבו מנחיל ומוריש הקדוש ברוך הוא את שמירת השבת לבני עמו, עם ישראל.

Cquote2.svg

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

Cquote3.svg
שמות כ, ח

בשבעה עשר מספרי התנ"ך מופיעות לא מעט התייחסות לשבת. ביניהן: חזרה על ציווי שמירת השבת וביאורים פרטניים יותר של המצווה הכללית, כאשר ספר ויקרא וספר שמות מביאים את מירב הדברים.‏[1]

בספר שמות מודגש כמה חשובה השבת לאלוהים וכמה עומק וגדולה יש במצוות שמירת השבת. ניתן להסיק זאת ע"פ דבריו למשה רבנו:

Cquote2.svg

אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. יד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ... וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. יז בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

Cquote3.svg
שמות פרק לא

השבת נידונה גם במשנה, כאשר מסכת שבת מוקדשת כולה לעיסוק בדיני שבת. מסכות כגון, מסכת עירובין, מסכת מנחות ואחרות אף הן מתייחסות לאלו.‏[2] עד לכתיבת המשנה נשמרו הלכות שבת לפי מסורת התורה שבע"פ, שנמסרה לעם ישראל במעמד הר סיני. עם כתיבת המשנה ערכו חז"ל סדר בהלכות אלו והעלו על הכתב דיונים שונים בנושא: 'שבת'. חכמי התלמוד הישוו את הלכות השבת להלכות כשפים.‏[3] הקבלה זו נוגעת רק לאיסורי השבת ש"יש מהן סקילה ויש מהן פטור אבל אסור. ויש מהן מותר מלכתחילה,"‏[4] כפי שיש בענייני כישוף.‏[5] במסורת ובאגדה השבת מתוארת כיום בו נח כל היקום, אף החי הצומח והדומם. רעיון זה מופיע בהקשרים שונים: כך מסופר כי בהיות עם ישראל במדבר, לא ירד המן בשבת וכי ביום שישי קיבל העם 'לחם משנה', תבשיל משובח יותר מזה אשר ניתן בימות חול; האגדה מספרת כי פרה של יהודי הנמכרת לנוכרי, תסרב לחרוש בשבת כדי לשמרה; בסנהדרין סה ב מסופר כי ישנו נהר מופלא, ששמו סמבטיון, אשר שומר שבת; ושלל אגדות מעין אלו המתארות בעלי חיים שונים, צמחים, ואף מחוזות, כמו הגיהנום, השובתים בשבת, ואחרים המתעוררים מתהדרים ומתעלים כעץ החיים וכלל הנשמות, או רוח שכינה ועדנה הנושבת ביום זה מן העולם הבא אל עולמנו.‏[6] השבת כמופיע ביהדות מתייחדת מימי החול בשלושה אופני התקדשות: מעשה, דיבור ומחשבה.‏[7]

שמירת השבת בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פירושים נרחבים על מה מדברת מצוות שמירת השבת ביהדות וכיצד בני העם היהודי מצווים לשמור את השבת כך שלא ייגרם חילולה נקבעו שמירות השבת בתורה שבעל-פה. כשמתייחסים לשמירת השבת בדרך כלל מתכוונים להימנעות מהאיסורים הרבים שנאסרים לעשייה בשבת. על כן נקבעו ל"ט מלאכות עבודה שנעשו להקמת המשכן המצריכות מומחיות בעניין לעשייתן והן אבות המלאכה הראשיות והמרכזיות ביהדות האסורות לעשייה בשבת. נוסף על כך, ישנם איסורים הנקראים "תולדות" והן פעולות הנגזרות מהמלאכות העקריות. עם התקדמות העולם והתפתחותה של הטכנולוגיה נתווספו עוד מלאכות רבות שאסורות בשבת כגון נסיעה בכלי רכב או אי הדלקת תאורה בשבת. כדי להקל על אורח חייו של היהודי שומר השבת הומצאו טכניקות לשמירת השבת ללא חילולה כמו שעון שבת, פלטת שבת ועוד.

שמירת השבת בדרך כלל מתייחסת למלאכות האסורות בשבת אך ישנן מצוות שחובה לעשותן בשבת כדי לשמרה כיום המנוחה וכיום הקדושה של העם היהודי וכדי לשמור את הייחודיות שבה. עריכת סעודות שבת, קידושים וסדר עריכת קבלת שבת גם כן נחשבות לעשייה של שמירת השבת. מצוות עונג שבת ביהדות, שאיננה כוללת איסורים בשבת אלא עשייה של מצוות ותענוגים בשבת גם כן נחשבת לסוג של מצווה השומרת ומקדשת את השבת ועל כן יהודים מצווים לעשותה בשבת.

שמירת השבת כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמירת השבת במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט שנהג ש"י עגנון לתלות ליד ביתו, ובו בקשה לעוברים ברחוב שלא להפר את מנוחת השבת.

בחוקיה של מדינת ישראל אין התייחסות ספציפית לשמירת השבת, חלק מחוקיה של מדינת ישראל ניתנים להתייחסות לכניסת שבת בחוקי המדינה בנושאי השבת, לדוגמה, סגירת בתי עסקים ולחדול מעשיית עסקאות בשבת במרכזי ערים ובמרכזי מגורים יהודים בשבת הוא חוק במדינת ישראל, אלא שעל פי הנהוג, כבר כמה שעות לפני כניסת שבת נסגרים בתי העסקים. (כדאי שפעולת סגירת בתי העסק לא יהיו בשבת עצמה, דבר שיחלל את השבת). ניתן לראות תופעה זו בריכוזי מגורים חרדיים שם נסגרים בתי העסקים כבר בשעות הצהריים המוקדמות בעוד שבערים אחרות ימשיכו העסקים לפעול בזמנים אלו.

ישנן שעות במהלך יום שישי שמתחילתן חל האיסור להפעיל בתי עסקים וכל בתי העסקים שממשיכים לפעול בשעות הללו עשויים להיקנס בשל עבריה על החוק. למרות זאת ולמרות כל החוקים שחוקקה מדינת ישראל בדבר, ישנם בתי עסקים הממשיכים לפעול עד זמן כניסת השבת עצמה, ובזמן כניסת השבת עצמה הם מתחילים בפעולת סגירת העסקים דבר שמקובל בחלק מהמקומות בישראל אך מהווה מקור לחיכוך ולא פעם גרם לעימותים בין בעלי העסק לבין מוחים חרדים. מכיוון שבית העסק נסגר עם כניסת השבת, פעולת סגירתו נעשית בזמן השבת דבר שנחשב לחילול שבת.

בנוסף לכך מקפידים בריכוזי מגורים חרדיים שטרם כניסת השבת סוגרים את הדרכים למכוניות. הרי שאם הכביש נסגר טרם כניסת השבת אז בשבת כבר לא ייסעו בו מכוניות וכך שמירת השבת לא תופר. בריכוזים מגורים חרדיים נהוג להפעיל צופר הקרוי צפירת שבת, הצופר פועל טרם השבת ובזאת מבשר לתושבים כי הגיעה העת לחדול ממעשים המפרים את שמירת השבת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו, קונקורדנציה: שבת, בחיפוש חלקי מילים, אתר סנופי קונקורדנציה
  2. ^ ראו, קונקורדנציה: שבת, בחיפוש חלקי מילים, אתר סנופי קונקורדנציה
  3. ^ "אמר אביי: הלכות שבת כהלכות כשפים". מסכת סנהדרין, דף סז ד
  4. ^ מסכת סנהדרין, דף סז ה
  5. ^ עמנואל לוינס מבהיר כי דיון זה בשבת ובכשפים עוסק למעשה בהבדלה, "... הבדלה מן העולם שבו מראית העין משנה את מראה הדברים... ובו סילוק הקודש אינו אלא קסם חדש המחזיר את הקודש ומנוון אותו עד כדי כישוף. ...חכמי התורה דנים בטוהרה על פי ההלכה, המסתמכת על אמות מידה חיצוניות. המעשה החיצון נדרש כדי שהטוהרה הפנימית תהיה יותר מאשר מילים." עמנואל לוינס, תשע קריאות תלמודיות (2001), עמ' 188-9
  6. ^ ד"ר יום-טוב לוינסקי, אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות(1975), כרך ב', עמ' 740-41
  7. ^ גדולה שבת שנתקדשה בשלש קדושות: מעשה, דיבור ומחשבה, אתר 'שומר שבס'