ילנה איסינבייבה

ילנה איסינבייבה
Елена Гаджиевна Исинбаева
לידה	3 ביוני 1982 (בת 41); וולגוגרד
מידע כללי
מדינה	רוסיה
השכלה	Volgograd State Academy of Physical Culture
משקל	65 ק"ג
גובה	1.74 מטרים
	www.yelena-isinbaeva.com
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תקופת הפעילות	2002–2016 (כ־14 שנים)
הישגים
שיאים אישיים	קפיצה במוט באצטדיון: 5.06 מטר (2009) שיא עולם ; קפיצה במוט באולם: 5.01 מטר (2012) שיא עולם בעבר
פרסים והוקרה	פרס נסיך אסטוריאס לספורט (2009); פרס הספורט העולמי של לוריוס לספורטאית השנה (2007); מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה; עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית; עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית; מדליה על שירותי מפקד אוכלוסין ;
	מאזן מדליות
מתחרה עבור רוסיה
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם באתלטיקה
אליפות העולם באתלטיקה באולם
אליפות אירופה באתלטיקה

ילנה גדז'ייבנה איסינבייבה (ברוסית: Елена Гаджиевна Исинбаева; נולדה ב-3 ביוני 1982) היא אתלטית רוסייה לשעבר. הייתה פעמיים ברציפות אלופה אולימפית (אתונה 2004 ובייג'ינג 2008), 3 פעמים אלופת העולם (הלסינקי 2005, אוסקה 2007 ומוסקבה 2013) ושיאנית העולם הנוכחית (2021) בקפיצה במוט (5.06 מטר). היא זכתה 3 פעמים בתואר אתלטית השנה בעולם (2004, 2005 ו-2008). באוגוסט 2016 פרשה מהספורט.

איסינבייבה, הייתה לאישה הראשונה שקפצה מעל לגבול 5 מטרים באצטדיון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסינבייבה נולדה בוולגוגרד. אביה מומצא טבסאראני ואמא רוסיה. מגיל 5 ועד גיל 15 התאמנה בהתעמלות מכשירים, אך מאחר שנחשבה גבוהה מאוד לענף זה, 1.74 מטר, עזבה לאתלטיקה.

שיאנית עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בגייטשיד שבאנגליה ב-13 ביולי 2003 קבעה איסינבייבה בקפיצה במוט את שיא העולם הראשון שלה לאחר שעברה גובה של 4.82 מטר, שיפור לשיא בן השנתיים של סטייסי דרגילה מארצות הברית (4.81 מטר). חודש וחצי לאחר מכן, באליפות העולם שנערכה בפריז שבצרפת היא זכתה במדליית ארד בתוצאה של 4.65 מטר, אחרי בת ארצה סווטלנה פאופנובה (4.75 מטר) ואניקה בקר מגרמניה (4.70 מטר).

אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת אתונה (2004) זכתה איסינבייבה במדליית זהב בקפיצה במוט בשיא עולם חדש של 4.91 מטר, לפני סווטלנה פאופנובה (4.75 מטר) ואנה רוגובסקה מפולין (4.70 מטר).

שיא עולם מעל 5 מטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה בלונדון ב-22 ביולי 2005 הייתה איסינבייבה לאישה הראשונה והיחידה עד כה (2013) שקפצה מעל לגבול 5 מטר.

אלופת עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בהלסינקי שבפינלנד בשנת 2005 זכתה איסינבייבה במדליית זהב בקפיצה במוט בשיא עולם חדש של 5.01 מטר, לפני מוניקה פירק מפולין (4.60 מטר) ופוולה המצ'קובה מצ'כיה (4.50 מטר).

באליפות העולם שנערכה באוסקה שביפן בשנת 2007 זכתה איסינבייבה במדליית זהב בקפיצה במוט בתוצאה של 4.80 מטר, לפני קתרינה בדורובה מצ'כיה (4.75 מטר) וסווטלנה פאופנובה (4.75 מטר) ובכך הגנה על תוארה.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכתה איסינבייבה במדליית זהב בקפיצה במוט בשיא עולם חדש של 5.05 מטר, לפני ג'ן שור מארצות הברית (4.80 מטר) וסווטלנה פאופנובה (4.75 מטר) ובכך הגנה על תוארה.

באליפות העולם שנערכה בברלין שבגרמניה בשנת 2009 סיימה איסינבייבה אחרונה בשלב הגמר, מקום 11 כללי לאחר שלא הצליחה לעבור את הגובה ההתחלתי שבו בחרה 4.75 מטר. שבוע לאחר מכן, בתחרות שנערכה בציריך שבשווייץ ב-28 באוגוסט היא קבעה בקפיצה במוט שיא עולם חדש של 5.06 מטר (הנוכחי, 2017).

באליפות העולם שנערכה בטגו שבקוריאה הדרומית בשנת 2011 סיימה איסינבייבה במקום שישי בקפיצה במוט בתוצאה של 4.65 מטר.

בתחרות שנערכה באולם ב-25 בפברואר 2012 קבעה איסינבייבה בקפיצה במוט שיא עולם חדש של 5.01 מטר (הנוכחי, 2013).

באולימפיאדת לונדון (2012) זכתה איסינבייבה במדליית ארד בקפיצה במוט בתוצאה של 4.70 מטר, אחרי ג'ן שור (4.75 מטר) ויאריסלי סילבה מקובה (4.75 מטר).

באליפות העולם שנערכה במוסקבה שברוסיה באוגוסט 2013 זכתה איסינבייבה במדליית זהב בקפיצה במוט בתוצאה של 4.89 מטר לפני ג'ן שור (4.82 מטר) ויאריסלי סילבה (4.82 מטר).

לאחר ניצחונה הודיעה איסינבייבה כי היא לוקחת הפסקה מספורט תחרותי. היא ניסתה להתחרות לקראת השתתפות במשחקים האולימפיים בריו אך לאחר שנבחרת האתלטיקה הרוסית הושעתה מהשתתפות בהם הודיעה על פרישתה הסופית מהספורט.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2013 יצאה איסינבייבה כנגד קהילת הלהט"ב: "אנחנו ברוסיה שונים ככל הנראה ממדינות אחרות. אנחנו אנשים נורמלים, סטנדרטיים. אנחנו חיים בנים עם בנות". דבריה נאמרו, לאחר שהקופצת לגובה אמה גרין טרגרו, תומכת בקהילה הגאה צבעה את ציפורני ידיה בצבעי דגל הגאווה, באליפות העולם שנערכה במוסקבה, כאות הזדהות עם קהילת הלהט"ב הסובלת ברוסיה. איסינבייבה שלא אהבה את המעשה, מתחה עליו ביקורת פומבית^[1]. על דבריה אלו היא קיבלה ביקורת נוקבת מקרב ספורטאי העילית בעולם, בהם האתלטים אלופים אולימפיים מייקל ג'ונסון מארצות הברית ודניס לואיס מבריטניה וסגן אלוף העולם ניק סימונדס מארצות הברית שהקדיש את מדליית הכסף בה זכה לקהילה הגאה^[2].