יצחק בן ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק בן ישראל
Ben-israel.JPG
נולד 26 ביולי 1949 (בן 65)
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים צבאיים
עיטורים

פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל (2)

תפקידים אזרחיים

יו"ר סוכנות החלל הישראלית, חבר הכנסת ה-17, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה

יצחק בן ישראל
כנסות 17
סיעה קדימה

יצחק אריה בן ישראל (נולד בתל אביב, 26 ביולי 1949) היה אלוף בצה"ל וכיהן בכנסת השבע עשרה כחבר כנסת מטעם מפלגת קדימה. כיום הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, יושב ראש סוכנות החלל הישראלית ויושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ) במשרד המדע והטכנולוגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ישראל נולד בתל אביב ב־1949. אביו חיים בן-ישראל (גולדברג) היה לוחם הלח"י וסגן אלוף בחיל האוויר הישראלי[1] ואמו שרה לבית בביוף גם היא הייתה חברה בלח"י.‏[2] בשנת 1967 סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה והתגייס לעתודה האקדמית, במסגרתה השלים תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה. במקביל לשירותו הצבאי למד באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1985 קיבל תואר שני בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "ה'אנליטי' והפילוסופיה האנליטית" בהנחיית גרשון ויילר, וב-1988 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "הסינתטי אפריורי ביישומו - פתרון לבעיית נתוני החוש".

עד לשנת 2002 שירת בצה"ל, בעיקר בחיל האוויר. במהלך שירותו בחיל מילא בן-ישראל תפקידים במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח. הוא היה חבר בצוות בראשות אביאם סלע שזכה בפרס חיל האוויר על הצלחת פיתוח מערכת ממוכנת לשליטה ובקרה "פריסקופ".‏[3] בהמשך היה ראש ענף חקר ביצועים (חק"ב) בחיל האוויר, והיה שותף בתכנון מבצע אופרה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק.‏[4] תפקידו האחרון בחיל היה ראש מחלקת המחקר בלהק מודיעין (למד"ן). ב־1992 מונה לראש מחלקת מחקר ופיתוח במטכ"ל, וב־1998 הוכרה תרומתו לבניית שדרתו הטכנולוגית של צה"ל, כאשר הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. פעמיים הוענק לו פרס ביטחון ישראל, ב־1972 (פיתוח שיטת הפצצה קלע למטוסי הפנטום) וב־2001 (בעבור פרויקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי).

עם פרישתו מצה"ל הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת תל אביב וכיום מכהן כראש התוכנית ללימודי ביטחון בבית-הספר לממשל. במקביל הצטרף לוועדות שונות במוסדות אקדמיים נוספים, בהם הטכניון, ובגופים לאומיים שונים. היה חבר בוועדת המחקר והפיתוח של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, והקים חברת ייעוץ ביטחוני בשם Ray-Top.

בן-ישראל הוא יושב ראש סוכנות החלל הישראלית משנת 2005, ויושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח משנת 2010, שני גופים השייכים למשרד המדע והטכנולוגיה. במאי 2011 מונה על ידי רה"מ נתניהו לראש המטה למלחמה בטרור ממוחשב. מכהן גם כחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל,‏[5] ובדירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים.

בבחירות לכנסת השבע עשרה היה מועמד במקום ה־31 ברשימת קדימה ולא נבחר לכנסת. עם היבחרו של שמעון פרס לתפקיד הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, ב־13 ביוני 2007, החליפו בן ישראל בתפקידו כחבר הכנסת, לאחר שקודם לכן פרש מתפקידו כחבר כנסת הפרופסור אוריאל רייכמן. בן ישראל הושבע לכנסת ב־25 ביוני 2007.

בבחירות המקדימות לרשימת קדימה לקראת הבחירות לכנסת ה-18 נבחר בן ישראל במקום ה-31, ובעקבות התוצאה המאכזבת החליט לפרוש מן החיים הפוליטיים, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית ועל התקשורת.‏[6]

בשנת 2012 נבחר כחבר לכל החיים לאקדמיה הבינלאומית של מדעני החלל (IAF) וכחבר במועצה הלאומית למחקר, חדשנות ויזמות (RIEC) בסינגפור.

בן ישראל מתגורר ברמת השרון, נשוי ואב לשלושה.

גישתו בתחום המודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ישראל פרס את שיטתו בתחום המודיעין בספרים דיאלוגים על מדע ומודיעין, ו-הפילוסופיה של המודיעין. תוך השענות על הגותו של קארל פופר טוען בן ישראל כי המודיעין, כמו המדע, אינו יכול להגיע לעולם לאמת מדעית אובייקטיבית וחלוטה. על כן, יש לדבוק בגישת האלימינציה לפיה כל האפשרויות מוצגות, והן נשללות, עד אשר נותרות אלו שלא ניתן להפריכן. גישה זו, המכונה אלימינציה או הפרכה, לא הגיעה מעולם ליישום נרחב בעבודת המודיעין, ואף ספגה ביקורת בשל אי הישימות שלה ועל כך שהיא איננה פותרת את בעיות היסוד של המודיעין.‏[7].

פרסים בהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ביטחון ישראל לשנת 1972 על פיתוח מערכת הפצצה למטוס הפנטום
  • פרס חיל האוויר לשנת 1976 על מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת
  • פרס ראש אגף המודיעין לחשיבה יוצרת לשנת 1984
  • פרס ביטחון ישראל לשנת 2001
  • אות הצטיינות מטעם משרד הביטחון הסינגפורי על תרומותו לפיתוח הקשר הביטחוני בין ישראל לסינגפור

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו והרצאותיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]