כיבוש יפו על ידי צחותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כיבוש יפו על ידי צחותי הוא סיפור מצרי עתיק שנכתב על גבי פפירוס הנקרא בפפירוס האריס 500 שהיה חלק מהאוסף של אנתוני צ'ארלס האריס. מרבית האגיפטולוגים סבורים שאינו אלא אגדה שביקשה לפאר את כיבושיו של תחותמס השלישי, בין גדולי פרעוני מצרים.

לפי המסופר, צחותי, אחד משרי צבאו של תחותמס, צר על יפו לאחר שמושלה מרד בשלטון המצרי, וכיוון שלא עלה בידו לכבוש אותה, גמר אומר לתפוס אותה בדרך עורמה. הוא עשה עצמו מורד במלכות, ובדברי חלקות הצליח לשדל את מושל העיר הנצורה להגיע למשתה שערך לכבודו מחוץ לחומות. כשבא זה תפסו והרגו, ולאשת הנרצח שלח איגרת בשם בעלה ובה נאמר כי השר המצרי הבטיח שיעבור לצידו, וכאות לנאמנותו החדשה יגיש לו תשורה גדולה.

אשת המושל הורתה לפתוח את השער, ואל העיר הוכנסו מאתיים סלים גדולים וכבדים שהעניק צחותי לתושבי יפו, וכשהניחו אותם ברחבת המבצר, זינקו לפתע מן הסלים הסגורים מאתיים לוחמים נושאי חרב והכו את כל התושבים סביבם. אחר פתחו את שער העיר ואליה נכנסו שאר חייליו של צחותי שכבשוה בזמן קצר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fritz Hintze, "Untersuchungen zu Stil und Sprache neuagyptischer Erzahlungen", in Journal of Near Eastern Studies, Vol. 11, No. 3 (Jul., 1952), pp. 227-230
  • William Matthew Flinders Petrie, Egyptian Tales: Translated from the Papyri, London 1895

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]