לורי מטקאלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורי מטקאלף
Laurie Metcalf
לידה 16 ביוני 1955 (בת 68)
קרבונדייל, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lauren Elizabeth Metcalf עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת המדינה של אילינוי
  • Edwardsville High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • ג'ף פרי (1983–1992)
  • Matt Roth (1993–2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים זואי פרי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס עולם התיאטרון (1985)
  • Ovation Awards (2008)
  • Ovation Awards (2011)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1994)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1992)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1993)
  • Ovation Awards (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לורה אליזבת מטקאלף (באנגלית: Laura Elizabeth Metcalf; נולדה ב-16 ביוני 1955) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה אמריקאית. היא זכתה בשני פרסי טוני, שלושה פרס אמי לבידור בפריים טיים, בנוסף למועמדויות לפרס אוסקר, פרס האקדמיה הבריטית לקולנוע ושלושה פרסי גלובוס הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטקלף נולדה בקרבונדייל, אילינוי, הבכורה מבין שלושה ילדים. היא, אחיה ג'יימס ואחותה לינדה גדלו באדוארדסוויל, אילינוי, שלדבריה "לא נמצא ליד תיאטרון." אביה, ג'יימס, היה מנהל התקציב באוניברסיטת דרום אילינוי-אדוארדסוויל. הוא נפטר בתתאומיות בשנת 1984. אמה, ליבי, הייתה ספרנית. דודתה הגדולה הייתה המחזאית זוכת פרס פוליצר זואי אקינס. היא בוגרת אוניברסיטת מדינת אילינוי, מחזור 1976. בזמן לימודיה עבדה כמזכירה בקולג'.[1][2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטקאלף בטקס פרסי האמי 1992

מטקאלף למדה באוניברסיטת המדינה של אילינוי וקיבלה את תואר ראשון באמנויות בתיאטרון בשנת 1976. במהלך לימודיה, היא פגשה סטודנטים למשחק, ביניהם ג'ון מלקוביץ', גלן ראדי, ג'ואן אלן, טרי קיני וג'ף פרי, ששני האחרונים, יחד עם חברו לכיתה בבית הספר התיכון של פרי, גארי סיניז הקימו את להקת תיאטרון "Steppenwolf" בה החלה מטקאלף את הקריירה.[3][4] מטקאלף נסעה לניו יורק כדי להופיע בהפקת "סטפנוולף", שהוצגה באוף-ברודוויי של המחזה "Balm in Gilead" מאת לנפורד וילסון[5] על משחקה במחזה זכתה בפרס אובי לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1984 ופרס עולם התיאטרון לשנים 1984–1985 בקטגוריית השחקנית הראשית ביותר בסרט הופעה בברודוויי או אוף ברודוויי.[3]

מטקאלף עברה לניו יורק והחלה לשחק בהפקות תיאטרליות בהן "נובמבר" בברודוויי של דייוויד מאמט ב-2008. על משחקה במחזה קיבלה מועמדות לפרס טוני.[6]

ביוני 2009, מטקאלף שיחקה במחזהו של ג'סטין טאנר "Voice Lessons" עם פרנץ' סטיוארט, שהוצג בהוליווד. לאחר מכן שיחקה במחזות "יומן חוף ברייטון" ו"בדרך לברודוויי", בבימויו של דייוויד קרומר. הפקת "יומן חוף ברייטון", נמשכה תשע הופעות באוקטובר 2009, והפקת "בדרך לברודוויי" בוטלה לפני הבכורה.[7][8]

בספטמבר 2010, חזרה מטקאלף ל"סטפנוולף" וכיכבה במחזה של ליסה ד'אמור, "דטרויט".[9] ב-2011, היא הופיעה במחזה "The Other Place", שנכתב על ידי שר ווייט, בבימויו של ג'ו מנטלו.[10] היא זכתה בפרס לוסיל לורטל לשנת 2011, בקטגוריית השחקנית הראשית המצטיינת, ובפרס אובי לשנת 2011, על הופעתה במחזה.[11]

בשנת 2012, מטקאלף הצטרפה לדייוויד סושה בהפקת ווסט אנד של המחזה "מסע ארוך אל תוך הלילה" מאת יוג'ין אוניל, שעליו הייתה מועמדת לפרס "Evening Standard Theatre" בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר.[12][13]

בשנת 2013, הפקת המחזה "The Other Place" עברה לברודוויי כשמטקאלף חזרה על תפקידה וזכתה במועמדות לפרס הטוני.[14][15][16] בהצגה זו היא כיכבה עם בתה, זואי פרי.[17] בשנת 2013, מטקאלף שיחקה במחזה באוף-ברודוויי של ברוס נוריס, "Domesticated" עם ג'ף גולדבלום בתיאטרון מיצי ניוהאוס במרכז לינקולן.[18] על הופעתה היא הייתה מועמדת לפרס ליגת הדרמה לשנת 2014, ולפרס "הדרמה דסק" באותה שנה לשחקנית מצטיינת במחזה.[11]

בשנת 2015, היא שיחקה בתפקיד אנני ווילקס בהפקת ברודוויי של מיזרי מאת סטיבן קינג, לצד ברוס ויליס. ההצגה עלתה בבכורה ב-15 בנובמבר 2015 בתיאטרון ברודהרסט.[19] הצגה זכתה זכה לביקורות מעורבות מצד המבקרים, אך הביצועים של מטקאלף זכו לשבחים רבים.[20] היא הייתה מועמדת לפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה, המועמדות השלישית שלה לטוני.[19]

מטקאלף הופיעה בברודוויי במחזה "בית בובות: חלק 2" של לוקאס האנת, עם כריס קופר. ההצגה הוצגה בתיאטרון ג'ון גולדן, בבכורה באפריל 2017. מטקאלף זכתה לשבחי המבקרים על הופעתה וזכתה בפרס הטוני הראשון שלה, בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר במחזה.[21] בשנה שלאחר מכן הופיעה מטקאלף בברודוויי במחזה "שלוש נשים גבוהות" לצד גלנדה ג'קסון ואליסון פיל. המחזה הוצג בתיאטרון ג'ון גולדן. על משחקה היא זכתה בפרס טוני השני ברציפות שלה, הפעם עבור השחקנית הטובה ביותר במחזה.[22] מטקאלף גילמה את הילרי קלינטון לצד ג'ון לית'גו בתפקיד ביל קלינטון בהצגה "הילרי וקלינטון" של המחזאי לוקאס האנת בברודוויי ב-2019. המחזה הוצג בתיאטרון ג'ון גולדן ובוים על ידי ג'ו מנטלו ומספר סיפור בדיוני על מסע הבחירות של הילרי קלינטון לנשיאות ב-2008. ההצגה הועלתה מ-18 באפריל 2019 עד 23 ביוני 2019.[23] מטקאלף הייתה מועמדת לפרס הטוני לשנת 2019, של משחקה בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה.[24]

בשנת 2020, מטקאלף החלה להופיע בעיבוד לסרט "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" של אדוארד אלבי. את ההפקה ביים ג'ו מנטלו ומטקאלף שיחקה בו לצד רופרט אוורט. ההצגה הוצגה בתיאטרון בות' מ-3 במרץ 2020 עד 11 במרץ 2020.[25] ההפקה בוטלה עקב מגפת הקורונה.[26]

בפברואר 2020 פורסם כי מטקאלף תשחק במחזה מותו של סוכן של ארתור מילר לצד נייתן ליין.[27]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Metcalf and Rosie O'Donnell holding an Emmy
מטקאלף (מימין) עם רוזי אודונל (משמאל) בטקס פרסי האמי ב-1992

בין השנים 1980–1981 שיחקה מטקאלף בתוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב". בשנת 1988, מטקאלף הופיעה לראשונה בתפקיד הידוע ביותר שלה כג'קי האריס, בקומדיית המצבים המצליחה של ABC, "רוזאן", לצד רוזאן בר וג'ון גודמן. על הופעתה היא הייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס אמי לבידור בפריים טיים בקטגוריית השחקנית המשנה המצטיינת בסדרה קומית, קטגוריה בה זכתה שלוש פעמים ברציפות, מ-1992 עד 1994 מטקאלף הופיעה במהלך כל תשע העונות של הסדרה.

במהלך תקופה זו, היא הופיעה בתפקידי אורח בתוכניות כגון, "המלך היל" בשנת 1997, "דארמה וגרג" (1997) ו"מפגשים מהסוג האישי" (1998). האחרון שבהם הביא את המועמדות הראשונה שלה לפרס אמי לפריים טיים לשחקנית אורחת מצטיינת בסדרה קומית.

מ-1999 עד 2001, מטקאלף הופיעה עם נורם מקדונלד בסדרה "המופע של נורם" (לימים יותר נודעה הסדרה בשם "נורם"), שרצה במשך שלוש עונות (1999–2001),[28] ומאוחר יותר כיכבה לצידו של נייתן ליין בסדרה הקומית "צ'רלי לורנס" משנת 2003. הסדרה בוטלה לאחר שידורם של שני פרקים.[29]

במהלך תקופה זו, למטקאלף היו תפקידי אורח בסדרות בהן "פשוט נהדרת", "מלקולם באמצע", "פרייז'ר", "פורטלנדיה", "ללא עקבות", ו"האנטומיה של גריי", בה שיחקה לצד בעלה לשעבר ג'ף פרי. תפקידיה בסדרות "מונק" ו"עקרות בית נואשות" זיכו אותה בשתי מועמדויות נוספות לפרס אמי לשחקנית אורחת מצטיינת בסדרה קומית.

בשנת 2007, מטקאלף הופיעה לראשונה בתפקיד מרי קופר, אמו של שלדון קופר, אחת הדמויות הראשיות, בקומדיית המצבים המצליחה של CBS, "המפץ הגדול". היא חזרה על התפקיד במהלך שתים עשרה עונותיה של הסדרה. הופעתה זיכתה את מטקאלף במועמדותה הרביעית לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית אורחת מצטיינת בסדרה קומית לשנת 2016. בתה זואי פרי מגלמת את הגרסה צעירה יותר של דמותה, מרי בסדרת הספין-אוף של המפץ הגדול, "שלדון הצעיר".

מ-2013 עד 2015, שיחקה בסדרה הקומית "מחזיקות מעמד".[30] היא הייתה מועמדת לפרס אמי לבידור בפריים טיים בקטגוריית השחקנית הראשית המצטיינת בסדרה קומית.[31]

בשנת 2016, מטקאלף שיחקה בפרק השלישי של הסדרה במימון עצמי של לואי סי. קיי., "הוראס ופיט", עליה הייתה מועמדת לפרס אמי בפריים טיים לשחקנית אורחת מצטיינת בסדרת דרמה.[32][33]

ב-28 באפריל 2017, פורסם על חידושה של הסדרה רוזאן וכי מטקאלף יחד עם רוב צוות השחקנים המקורי יחזרו לשחק בסדרה.[34] ב-16 במאי 2017, המפיקים אישרו ששמונה פרקים ישודרו ב-2018 ב-ABC.[35] ב-29 במאי 2018, בעקבות התבטאויות גזעניות שפרסמה רוזאן בר בטוויטר בנוגע ליועצת הנשיא לשעבר ברק אובמה ולרי ג'ארט, ביטלה ABC את הסדרה לאחר עונה אחת.[36][37][38] מטקאלף שיחזרה את תפקידה ברוזן בקומדיית המצבים הקונרים, ספין-אוף של הסדרה "רוזאן" ללא מעורבותה של רוזאן בר שהוקרנה לראשונה בסתיו 2018.[39] בשנת 2018, זכתה בפרס אמי חמישי בפריים טיים לשחקנית המשנה המצטיינת בסדרה קומית על משחקה על בסדרה "רוזאן".[40]

בשנת 2021 לוהקה לתפקיד בסדרת הטלוויזיה "הנושרת".[41]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה הראשונה של מטקאלף על המסך הייתה בתפקיד ללא קרדיט בקומדיה "חתונה" של רוברט אלטמן בשנת 1978. במהלך שנות ה-80, מטקאלף שיחקה בתפקידי משנה בסרטים פופולריים רבים, בהם הקומדיה של סוזן זיידלמן, סוזאן סוזאן משנת 1985 ובסרט הקומדיה של ג'ון יוז "הדוד באק" משנת 1989.

לאורך שנות ה-90, היא שיחקה בסדרה של סרטים, בהם המותחן הפסיכולוגי של ג'ון שלזינגר "פסיפיק הייטס", משנת 1990, הדרמה ההוליוודית משנת 1992, "Mistress", הדרמה הרומנטית "A Dangerous Woman" משנת 1993, של מייקל אפטד, והדרמה זוכת האוסקר של מייק פיגיס "לעזוב את לאס וגאס" משנת 1995. תפקידה הקולנועי הגדול ביותר בעשור זה היה באפוס ההיסטורי של אוליבר סטון, ג'י. אף. קיי - תיק פתוח משנת 1991.

מטקאלף דיבבה את "אמו של אנדי" בסרט האנימציה של דיסני - פיקסאר צעצוע של סיפור משנת 1995, וחזרה לדבב קולה של אמו של אנדי בסרטי ההמשך "צעצוע של סיפור 2", "צעצוע של סיפור 3" ו"צעצוע של סיפור 4". כל ארבעת הסרטים זכו להצלחה כלכלית, והכניסו יותר ממיליארד דולר. ב-1997 היא גילמה את דבי סולט בסרט האימה "צעקה 2". דמותה התגלתה בסוף הסרט לא רק כדי להיות לרוצח אלא גם לאמו של הרוצח מהסרט הראשון, בילי, תוך שימוש בשם בדוי - שמה האמיתי היה ננסי לומיס.[42]

בשנת 2002 היא דיבבה את שרה הוקינס בסרט האנימציה של דיסני, "כוכב המטמון". אף על פי שהסרט זכה לביקורות חיוביות, הסרט היה כישלון קופתי. ב-2006 היא דיבבה את לוסיל קרונקלהורן-רובינסון בסרט האנימציה הממוחשבת של דיסני "לפגוש את הרובינסונים".[43]

בשנת 2005, הופיעה בגרסה המחודשת של ג'ים קארי, "דיק וג'יין עושים את זה". בשנת 2006 הופיעה בדרמת ההתבגרות "החוק על פי ג'ורג'יה" עם ג'יין פונדה ולינדזי לוהן, ובדרמת המלחמה "הארכת שירות" משנת 2008 עם ראיין פיליפה, צ'נינג טייטום וג'וזף גורדון-לוויט.[44]

בשנת 2017, מטקאלף זכתה לשבחי הביקורת על הופעתה בסרט ההתבגרות של גרטה גרוויג, ליידי בירד.[45] על הופעתה, היא הייתה מועמדת לפרסים רבים, כולל פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, גלובוס הזהב, SAG, פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה, "בחירת המבקרים" ופרס "Independent Spirit".[46]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983, מטקאלף נישאה לג'ף פרי, חבר מייסד שותף בלהקת התיאטרון "Steppenwolf". בשנת 1983 נולדה בתם זואי פרי. הם התגרשו בשנת 1986.[47]

לאחר מכן החלה מאוחר יותר במערכת יחסים עם מאט רות', ששיחק לצידה בסדרה "רוזאן", בה גילם את החבר המתעלל שלה פישר. בנובמבר 1993, נולד להם בן, ויל, ואחר מכן נישאו.[48] בתם, מיי אקינס, נולדה בשנת 2005 באמצעות פונדקאית. בשנת 2006 אימצו בן בשם דונובן. ב-26 בנובמבר 2008, נפרדו מטקאלף ורות' ובמאי 2014 התגרשו.[49]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורי מטקאלף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hooper, Michael. "Laurie Metcalf biodata". WCHS-TV. אורכב מ-המקור ב-8 בנובמבר 2005. נבדק ב-24 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Alumni Awards: Laurie Metcalf" (Press release). Illinois State University. 1 בפברואר 2011. נבדק ב-29 בפברואר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Erickson, Hal (2008). "Laurie Metcalf: Biography". Movies & TV Dept. The New York Times. Baseline & All Movie Guide. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2008. נבדק ב-5 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Laurie Metcalf: Ensemble Member Bio". Steppenwolf Theatre Company. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2012. נבדק ב-5 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Rich, Frank (June 1, 1984). "Theater: Revival Of 'Balm In Gilead'" The New York Times.
  6. ^ Hernandez, Ernio (December 20, 2007). "Election Day: Lane Is U.S. President in Mamet's 'November' on Broadway" Playbill.
  7. ^ Brantley, Ben (October 26, 2009)."Theater review. Neil Simon’s Jeromes, at Home at the Nederlander" The New York Times.
  8. ^ " 'Brighton Beach Memoirs' 2009" Playbill (vault), accessed October 7, 2016
  9. ^ Jones, Kenneth (September 19, 2010). " 'Detroit', a Play About New Neighbors, Opens at Steppenwolf; Laurie Metcalf Lays Welcome Mat" "Playbill".
  10. ^ Hetrick, Adam.. " 'The Other Place', Starring Laurie Metcalf, Opens Off-Broadway March 28" Playbill, March 28, 2011
  11. ^ 1 2 "Laurie Metcalf Off-Broadway" Lortel Archives, accessed October 7, 2016
  12. ^ Shenton, Mark (April 10, 2012). " 'Long Day's Journey Into Night', Starring David Suchet, Laurie Metcalf, Opens in West End April 10" Playbill.
  13. ^ "Evening Standard Theatre Awards: Adrian Lester and his writer wife". Evening Standard (באנגלית בריטית). 12 בנובמבר 2012. נבדק ב-2 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ " 'The Other Place' Broadway" Playbill (vault), accessed October 7, 2016
  15. ^ "2013 Tony Award® Nominations". TonyAwards.com (באנגלית). נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Evans, Suzy. "2013 Drama League Awards Nominees Announced". Backstage. נבדק ב-29 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "It's a Family Affair! Laurie Metcalf's Daughter, Zoe Perry, Joins The Other Place as Her Stage Daughter". Broadway.com. נבדק ב-18 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "The Verdict: Critics Review 'Domesticated', Starring Laurie Metcalf and Jeff Goldblum Off-Broadway" Playbill, November 5, 2013.
  19. ^ 1 2 " 'Misery' Broadway" Playbill (vault), accessed October 7, 2016
  20. ^ "Review Roundup: Bruce Willis-Led MISERY Officially Creeps Onto Broadway". BroadwayWorld (באנגלית). נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Lefkowitz, Andy. " 'A Dolls House Part 2 Star Laurie Metcalf Wins Her First Tony Award" Broadway.com, June 11, 2017.
  22. ^ Clement, Olivia (June 11, 2018). "5 of the Biggest Surprises at the 2018 Tony Awards" Playbill.
  23. ^ Clement, Olivia (23 ביוני 2019). "Hillary and Clinton Closes on Broadway". Playbill. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ McPhee, Ryan (April 30, 2019). "2019 Tony Award Nominations: 'Hadestown' and 'Ain't Too Proud' Lead the Pack Playbill.
  25. ^ "Who's Afraid of Virginia Woolf". IBDB. נבדק ב-2 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Laurie Metcalf's Who's Afraid of Virginia Woolf Is Newest Broadway Coronavirus Casualty". Vulture. 21 במרץ 2020. נבדק ב-2 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Nathan Lane and Laurie Metcalf Will Lead a DEATH OF A SALESMAN Revival in 2021". BroadwayWorld. נבדק ב-2 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Brooks, Tim; Marsh, Earle F. (24 ביוני 2009). Norm. The Complete Directory to Prime Time Network and Cable TV Shows, 1946–Present. Random House Publishing Group. p. 996. ISBN 978-0307483201. {{cite book}}: (עזרה)
  29. ^ Stanley, Alessandra. "Washington Monument: He Takes It Personally". The New York Times. נבדק ב-8 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Brennan, Matt. "The Emmys Year of Laurie Metcalf" Indie Wire, July 27, 2016
  31. ^ Andreeva, Nellie (31 בדצמבר 2013). "Laurie Metcalf To Star in CBS Comedy Pilot 'The McCarthys'". Deadline Hollywood. נבדק ב-18 בספטמבר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Murthi, Vikram (13 בפברואר 2016). "Horace And Pete explores marriage, divorce, and self-destruction". The A.V. Club. נבדק ב-24 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Brennan, Matt (27 ביולי 2016). "The Emmys Year of Laurie Metcalf". IndieWire. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ "'Roseanne' revival may be in the works". USA Today (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-28 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Otterson, Joe (16 במאי 2017). "'Roseanne' Revival Lands at ABC". נבדק ב-16 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Pallotta, Frank; Stelter, Brian (29 במאי 2018). "ABC cancels 'Roseanne' after star's Twitter comments". CNN Money. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Park, Andrea (29 במאי 2018). "ABC cancels "Roseanne" after Barr's tweet". CBS News (באנגלית). נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Duster, Chandelis R. (29 במאי 2018). "ABC cancels "Roseanne" after show's star compared Obama adviser to 'ape'". NBC News. נבדק ב-29 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Andreeva, Nellie (22 ביוני 2018). "'Roseanne' Spinoff 'The Conners' Picked Up By ABC With No Roseanne Barr Involvement". Deadline Hollywood. נבדק ב-29 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Giardina, Carolyn (July 12, 2018). "Emmys: 'Roseanne' Scores Two Nominations Following Series' Cancellation" The Hollywood Reporter.
  41. ^ John Anderson, ‘The Dropout’ Review: Out for Blood at Theranos, The Wall Street Journal, ‏2 בפברואר 2022
  42. ^ Scream 2 Turner Classic Movies, accessed October 8, 2016
  43. ^ A. O. Scott (30 במרץ 2007). "FILM REVIEW; A Nerdy Orphan Plows Ahead With a Lot of Familiar Novelties". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Laurie Metcalf Filmography" Turner Classic Movies (TCM), accessed October 8, 2016
  45. ^ "'Lady Bird' could finally send Laurie Metcalf to the Oscars". Chicago Sun-Times. 3 באוקטובר 2017. נבדק ב-29 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ . ABC.
  47. ^ Hoffman, Barbara (10 באפריל 2008). "Different Family Values". New York Post. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2013. נבדק ב-28 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ "Laurie Metcalf Biography". Yahoo! Movies. 25 בספטמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2009. נבדק ב-17 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Dyball, Rennie (21 בספטמבר 2011). "Laurie Metcalf Is Getting Divorced". People. נבדק ב-24 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
פרס טוני לשחקנית הראשית הטובה ביותר במחזה
1947–1975 אינגריד ברגמן / הלן הייז (1947) • ג'ודית אנדרסון / קתרין קורנל / ג'סיקה טנדי (1948) • מרטיטה האנט (1949) • שירלי בות' (1950) • אוטה האגן (1951) • ג'ולי האריס (1952) • שירלי בות' (1953) • אודרי הפבורן (1954) • ננסי קלי (1955) • ג'ולי האריס (1956) • מרגרט לייטון (1957) • הלן הייז (1958) • גרטרוד ברג (1959) • אן בנקרופט (1960) • ג'ואן פלורייט (1961) • מרגרט לייטון (1962) • אוטה האגן (1963) • סנדי דניס (1964) • איירין וורת' (1965) • רוזמרי האריס (1966) • בריל ריד (1967) • זואי קולדוול (1968) • ג'ולי האריס (1969) • תמי גריימס (1970) • מורין סטייפלטון (1971) • סאדה תומפסון (1972) • ג'ולי האריס (1973) • קולין דיוורסט (1974) • אלן בורסטין (1975)
1976–2000 איירין וורת' (1976) • ג'ולי האריס (1977) • ג'סיקה טנדי (1978) • קונסטנס קאמינגס / קרול שלי (1979) • פיליס פרליך (1980) • ג'יין לפוטייר (1981) • זואי קולדוול (1982) • ג'סיקה טנדי (1983) • גלן קלוז (1984) • סטוקרד צ'אנינג (1985) • לילי טומלין (1986) • לינדה לאבין (1987) • ג'ואן אלן (1988) • פולין קולינס (1989) • מגי סמית' (1990) • מרסדס רוהל (1991) • גלן קלוז (1992) • מדלין קאן (1993) • דיאנה ריג (1994) • שרי ג'ונס (1995) • זואי קולדוול (1996) • ג'נט מק'תיר (1997) • מארי מולן (1998) • ג'ודי דנץ' (1999) • ג'ניפר אילי (2000)
2001–הווה מרי-לואיז פארקר (2001) • לינדזי דאנקן (2002) • ונסה רדגרייב (2003) • פלישיה רשאד (2004) • שרי ג'ונס (2005) • סינת'יה ניקסון (2006) • ג'ולי וייט (2007) • דיאנה דונאגן (2008) • מרשה גיי הארדן (2009) • ויולה דייוויס (2010) • פרנסס מקדורמנד (2011) • נינה אריאנדה (2012) • סיסלי טייסון (2013) • אודרה מקדונלד (2014) • הלן מירן (2015) • ג'סיקה לאנג (2016) • לורי מטקאלף (2017) • גלנדה ג'קסון (2018) • איליין מאי (2019) • מרי-לואיז פארקר (2021) • דירדרה אוקונל (2022) • ג'ודי קומר (2023)
פרס טוני לשחקנית המשנה הטובה ביותר במחזה
1947–1975 פטרישה ניל (1947) • שירלי בות' (1949) • מורין סטייפלטון (1951) • מריאן וינטרס (1952) • ביאטריס סטרייט (1953) • ג'ו ואן פליט (1954) • פטרישיה ג'סל (1955) • אונה מרקל (1956) • פגי קאס (1957) • אן בנקרופט (1958) • ג'ולי ניומאר (1959) • אן רוור (1960) • קולין דיוורסט (1961) • אליזבת אשלי (1962) • סנדי דניס (1963) • ברברה לודן (1964) • אליס גוסטלי (1965) • זואי קולדוול (1966) • מריאן סלדס (1967) • זינה ווקר (1968) • ג'יין אלכסנדר (1969) • בליית' דאנר (1970) • ריי אלן (1971) • אליזבת וילסון (1972) • ליאורה דנה (1973) • פרנסס שטרנהגן (1974) • ריטה מורנו (1975)
1976–2000 שירלי נייט (1976) • טראזנה בברלי (1977) • אן וודג'וורת' (1978) • ג'ואן היקסון (1979) • דינה מנוף (1980) • סווזי קורץ (1981) • אמנדה פלאמר (1982) • ג'ודית אייבי (1983) • כריסטין ברנסקי (1984) • ג'ודית אייבי (1985) • סווזי קורץ (1986) • מרי אליס (1987) • ל. סקוט קלדוול (1988) • כריסטין ברנסקי (1989) • מרגרט טייזאק (1990) • איירין וורת' (1991) • ברייד ברנן (1992) • דברה מונק (1993) • ג'יין אדמס (1994) • פרנסס שטרנהגן (1995) • אודרה מקדונלד (1996) • לין תיגפן (1997) • אנה מנהאן (1998) • אליזבת פרנץ (1999) • בלייר בראון (2000)
2001–הווה ויולה דייוויס (2001) • קייטי פינרן (2002) • מישל פאק (2003) • אודרה מקדונלד (2004) • אדריאן לנוקס (2005) • פרנסס דה לה טור (2006) • ג'ניפר אילי (2007) • רונדי ריד (2008) • אנג'לה לאנסברי (2009) • סקרלט ג'והנסון (2010) • אלן בארקין 2011) • ג'ודית לייט (2012) • ג'ודית לייט (2013) • סופי אוקונדו (2014) • אנלי אשפורד (2015) • ג'יין הודישל (2016) • סינת'יה ניקסון (2017) • לורי מטקאלף (2018) • סיליה קינן-בולגר (2019) • לויס סמית' (2021) • פלישיה רשאד (2022) • מרים סילברמן (2023)
פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה
סדרת טלוויזיה
1970–1979 		גייל פישר (1970) • סו אן לנגדון (1971) • רות באזי (1972) • אלן קורבי (1973) • בטי גארט (1974) • הרמיוני באדלי (1975) • ג'וזט באנזט (1976) • פולי הולידיי (1978) • פולי הולידיי (1979)
סדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה
1980–2021 		ואלרי ברטינלי/דיאן לאד (1980) • ואלרי ברטינלי (1981) • שלי לונג (1982) • ברברה סטנוויק (1983) • פיי דאנאוויי (1984) • סילביה סידני (1985) • אוליביה דה הבילנד (1986) • קלודט קולבר (1987) • קתרין הלמונד (1988) • איימי מאדיגן (1989) • פייפר לורי (1990) • אמנדה דונוהו (1991) • ג'ואן פלורייט (1992) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1993) • מירנדה ריצ'רדסון (1994) • שירלי נייט (1995) • קתי בייטס (1996) • אנג'לינה ג'ולי (1997) • פיי דאנאוויי/קמרין מנהיים (1998) • ננסי מרצ'נד (1999) • ונסה רדגרייב (2000) • רייצ'ל גריפית'ס (2001) • קים קטרל (2002) • מרי-לואיז פרקר (2003) • אנג'ליקה יוסטון (2004) • סנדרה או (2005) אמילי בלאנט (2006) • סמנתה מורטון (2007) • לורה דרן (2008) • קלואי סביני (2009) • ג'יין לינץ' (2010) • ג'סיקה לאנג (2011) • מגי סמית' (2012) • ז'קלין ביסט (2013) • ג'ואן פרוגט (2014) • מאורה טיירני (2015) • אוליביה קולמן (2016) • לורה דרן (2017) • פטרישה קלארקסון (2018) • פטרישה ארקט (2019) • ג'יליאן אנדרסון (2020) • שרה סנוק (2021) • אליזבת דביקי (2023)
סדרה מוזיקלית, קומדיה או דרמה
2022–היום 		ג'וליה גארנר (2022)
מיני סדרה או סדרת אנתולוגיה או סרט טלוויזיה
2022–היום 		ג'ניפר קולידג' (2022)
הקודם:
2020–2021: מאיה רודולף – "סאטרדיי נייט לייב" 		פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית אורחת בסדרה קומית
2022: לורי מטקאלף – "Hacks" 		הבא:
2023: ג'ודית לייט – "פוקר פייס"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לורי_מטקאלף&oldid=37813032"