מוזיקה קובנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קובה היא ארץ שבה התערבבו מספר השפעות מוזיקליות מרחבי העולם, אשר יצרו מרקם ייחודי ועשיר. הסגנונות המוזיקליים שמקורם בקובה מכסים קשת רחבה של תחומים: שירי איכרים נוגים (בדומה לשירי בואנה-ויסטה סושיאל קלוב) בסגנון הגוואירה והצ'אנגווי, מוזיקת ריקודים כמו סון וצ'ה צ'ה, מוזיקה אפריקאית שבטית כגון רומבה ומוזיקה מודרנית מתוחכמת - טימבה, ראגאטון וג'אז הקובני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הספרדים המקוריים בקובה היו פתוחים מאוד להשפעות אירופאיות, ובעיקר צרפתיות, על רקע היותה של קובה נמל סחר הומה. המוזיקה העממית בקובה באותה תקופה (המאה ה-18) התבססה על גיטרה ספרדית, מאראקס ושירה בסגנון הטרובדורים האירופאיים.

בעקבות אותה השפעה צרפתית, אימצו השכבות העליונות בחברה הקובנית ריקוד הקרוי דאנסון. מקצב הדאנסון נוגן על ידי תזמורת קטנה של חליל, כינור, פסנתר ומצילתיים. סגנון זה חילחל אל פשוטי העם, אשר רבים מהם היו ממוצא אפריקאי, והפך להיות הסגנון המוכר כיום בתור סון. בנוסף לכלים של הדאנסון, התווספו כלי הקשה אשר תרמו חיים לקצב האירופאי המנומנם. השינוי העיקרי היה אימוצו של ה- קלאווה מהרומבה לסון, תוך שינויים קלים. בנוסף נכנסו גם כלים כגון תופי בונגו, תופי קונגה, קאמפאנה (פעמון פרה) ומאראקס.

במקביל, אותם אפרו-קובנים שהגיעו בתור עבדים לא שכחו את מורשת אבותיהם. רוב האפרו-קובנים היו משבטי היורובה , והמוזיקה האפריקאית שימשה להם בטקסי דת וגם בתור צורת ביטוי עצמית. המוזיקה הזו הפכה להיות הרומבה של ימינו, והשפעתה על כל שאר המקצבים הקובניים מורגשת היטב.

באזורי הספר, שילוב של המסורת הטרובדורית הספרדית והמקצבים הקובניים תרם לצמיחה של סגנונות עממיים, קלים לנגינה ומבוססי שירה. בחבל גוואירה, אזור חקלאי נידח, צמחה המוזיקה הקרויה בשם זה.

בתחילת המאה העשרים, עידן להקות ה"ביג בנד" האמריקאיות, חלחלו לקובה השפעות ג'אז, והחצוצרה נכנסה למוזיקה הקובנית ותפסה בה מקום של כבוד. בנוסף, הומצא הכלי הידוע בשם טימבלס- אחד מאבותיו של סט התופים המודרני.

באותה תקופה, הסון נעשה מהיר יותר, ונכנסו קטעי אלתור של הכלים , מה שקרוי קטעי ממבו. זו בעצם הייתה לידתה של המוזיקה המכונה באופן בלתי מדויק "סלסה".

לקראת שנות השישים, אחרי המהפכה הקומוניסטית בקובה, נוצרה תשתית של נגנים מוכשרים בעלי בסיס קלאסי (בהשפעת המימון הסובייטי). נגנים אלו נקעה נפשם מהמקצבים המוכרים והם החלו לערוך ניסויים ולקלוט השפעות חיצוניות (ולכן לעתים נרדפו על ידי המשטר). עידן זה הביא לפריחתו של הג'אז הקובני, ובהמשך ללידתם של סגנונות הסונגו ו-הטימבה.

בימינו, המוזיקה הקובנית הפופולרית עוברת תהליך של רידוד, עקב חדירת הרגאטון, מוזיקה קצבית לריקוד שהתפתחה בהשפעת ההיפ-הופ במדינות לטיניות כמו פוארטו ריקו .