כנסיית סנט אסטאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנסיית סנט אסטאש, מבט מדרום מזרח. על האפסיס המזרחי ניתן לראות תמיכות דואות וחלונות בעלי קישוטי אבן גותיים אך ללא קשת מחודדת.
כנסיית סנט אסטאש, מבט מדרום מזרח
החזית המערבית של כנסיית סנט אסטאש נבנתה בסגנון קלאסי. מראה מכיוון דרום-מערב
כנסיית סנט אסטאש, מראה פנים הכנסייה

כנסיית סנט אסטאשצרפתית: L'église Saint-Eustache) היא כנסייה שנבנתה בין השנים 1532-1637 ונמצאת ברובע הראשון של פריז.

כנסיית סנט אסטאש, רבת ההוד ואחת היפות ביותר בפריז, ניצבת מצפון למשטח דשא רחב ידיים שמעל פורום לה אל, אזור בו התקיים עד שנת 1969 שוק האוכל הסיטונאי הראשי של פריז (לה אל). מצפון לכנסייה עולה רחוב מונטורגיי (rue Montorgueuil), המפורסם בחנויות המזון ובאווירה הכפרית שבו. הכנסייה, למרות שנבנתה בתקופת הרנסאנס, בנויה ברובה בסגנון המזכיר אדריכלות גותית ומוקפת תמיכות דואות אותן ניתן לראות מבחוץ. לעומת זאת, החזית המערבית, שנוספה באמצע המאה ה-18, נבנתה בסגנון הקלאסי. בתוך הכנסייה ישנם קמרונות מרשימים בחלק המזרחי, אך רוב העיטורים הם בסגנון רנסאנס ובסגנון נאו-קלאסי.

שמה הטוב של הכנסייה הביא לבחירתה כאתר טקס הקומוניון של לואי הארבעה עשר הצעיר. מוצרט בחר גם הוא במקום הקדוש לטקס קבורת אמו. בין האנשים המפורסמים שהוטבלו בינקותם בכנסייה ניתן למנות את הקרדינל רישלייה, ז'אן אנטואנט פואסון (Jeanne-Antoinette Poisson, הלא היא מאדאם דה פומפדור), וכן את מולייר, שגם התחתן בכנסייה כשני עשורים לאחר הטבלתו בה.

באתר זה, שהיה ידוע במוצרי המזון מכל הסוגים שנמכרים בו, נבנתה כנסייה קהילתית בשנת 1223, הודות לאדם בשם אלֶה (Alais), שהשיג את המימון לבנייתה על ידי הטלת מסים על סלי הדגים שנמכרו בסמוך. אלה בנה בית תפילה שהוקדש לקדושה המעונה אנייס.

בניית המבנה הנוכחי החלה בשנת 1532. רנה בנואה (René Benoist), שהיה הכומר של כנסיית סנט אסטאש בשנת 1569, זכה להשפעה רבה בקהילתו ואף כונה "האפיפיור של לה-האל". בשנת 1578 הצליח לגייס כספים לשם השלמת בניית כנסייתו, בעזרת עצומה שהדפיס ופרסם. בתקופתו הושלמו חלקים גדולים מאולם התווך וכן מספר רב של חלונות. ואולם, העבודה על הכנסייה מעולם לא הגיעה לסיומה; בנייתו של מגדל בצד שמאל של הכנסייה (ראו תצלום) הופסקה באחת ולא הושלמה.

הכנסייה הוקדשה לאֶוּסטאכיוס הקדוש, גנרל רומאי וקדוש מעונה שהועלה על המוקד יחד עם משפחתו במאה השנייה לספירה, לאחר שהמיר את דתו לנצרות.

בעת המהפכה הצרפתית חוללה ונבזזה הכנסייה, כמרבית הכנסיות באותה תקופה, ושימשה זמן מה כאסם. עם זאת, כמה ציורים מרשימים שצייר רובנס בשנת 1611, ובהם "התלמידים באמאוס" (Disciples d'Emmaüs) עדיין מעטרים את הכנסייה כיום.

מעל לכניסה המערבית מצוי עוגב עצום-ממדים, בן 101 קלידים ו-8,000 צינורות. זהו העוגב השלישי בגודלו בצרפת, לאחר העוגב בקתדרלת נוטרדאם של פריז (107 קלידים) וזה של כנסיית סן-סולפיס (102 קלידים). הכנסייה מחזיקה בעוגב מאז המאה ה-16, אך הוא שונה, שופץ ושודרג במשך השנים. העוגב שופץ לאחרונה בשנת 1989 על ידי יצרן העוגבים ההולנדי, ואן דן הבל (Van Den Heuvel). העוגב נחשב לאחד הטובים והיוקרתיים ביותר בעולם כיום, בין השאר בזכות נגן העוגב המפורסם של הכנסייה מאז 1963, המלחין ז'אן גיו (Jean Guillou). בכל קיץ מתקיימים במקום קונצרטים לעוגב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 48°51′48″N 2°20′42″E / 48.86333°N 2.34500°E / 48.86333; 2.34500