אוריון גלין גלר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{ספורטאי
{{ספורטאי
|שם=אוריון גלין-גלר
|שם=אוריון גלין-גלר
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|שם לידה=
|שם לידה=

גרסה מ־14:58, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספורטאי

פרמטרים [ תת ענף, לאום, לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ פטירה, פרישה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אוריון גלין-גלר
לידה 29 ביוני 1928
עין גנים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 2021 (בגיל 92) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
מועדון הפועל פתח תקוה
הישגים
שיאים אישיים 48.02 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרופסור אוריון גלין-גלר (ידוע גם בשם אורי גלין, נולד ב-1928 במושב עין גנים) הוא רופא ישראלי שהיה מפקד כיתה בפלמ"ח, אלוף ישראל במשך 6 שנים ברציפות ושיאן ישראל בזריקת דיסקוס, ייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952) - הראשונה בה ישראל השתתפה. מייסד ויו"ר עמותת שוחרי אתלטיקה קלה בישראל (שא"י) ומייסד ויו"ר התאגדות האולימפיינים בישראל. פעיל כנאמן ניקיון במשך 28 שנים ואף זכה לאות הערכה ייחודי מידי השר להגנת הסביבה.

שירות בפלמ"ח

ב-1945, לאחר שלוש שנים בחברת נוער בקבוצת דגניה ב', הצטרף לפלמ"ח לפלוגה ג' שלימים הצטרפה לגדוד השלישי שבחטיבת יפתח. לאחר-מכן נשלח לקורס מ"כים, קורס מפקדי מכונות ירייה וקורס קציני מודיעין. הוא השתתף במבצע יפתח לכיבוש הגליל העליון והגליל המזרחי, וב-17 באפריל 1948 השתתף בניסיון הראשון לכיבוש מצודת כ"ח בנבי יושע. התנדב לאימון מחלקת הפלמ״ח בסדום ולאחר מכן הועבר לבקשתו לחיל האוויר לקורס טיס ולקורס מקלעני אוויר. לאחר שחרורו, התנדב לקורס שליחים בחו"ל, עשה קורס מדריכי טיסה בחיל-האוויר והדריך טיסה.

כאתלט

לדבריו, הגיע לזריקת דיסקוס במקרה:

"התחלתי בכלל עם שחייה, צלחתי את הכנרת, וגם אהבתי לרוץ, אבל המאמן שלי אמר לי שזה לא בשבילי. לדיסקוס נחשפתי רק ב-1950, וגם אז התאמנתי רק בשבתות. במהלך השבוע עבדתי בפרדס. אחרי שנתיים כבר התחריתי במשחקים האולימפיים".[1]

ישראל באולימפיאדת הלסינקי

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)

ב-1952 ייצג את ישראל במשחקים האולימפיים הראשונים בהם השתתפה. הענף בו התחרה היה זריקת דיסקוס. הוא זרק את הדיסקוס שלו למרחק של 40.76 מטרים וסיים במקום 32 ואחרון. כמה ימים לאחר המשחקים האולימפים, השתתף בתחרות זריקת דיסקוס בעיר טורקו בפינלנד שם הגיע לתוצאה 44.47 מטרים[2].

בשל האכזבה מביצועי המשלחת, הרבו העיתונים להשתלח בחברי המשלחת אשר כונו בזלזול "פושעי הלסינקי"[3]. על דברים אלו הגיב:

בארץ התייחסו אלינו כאילו לא עשינו שום דבר. מי שחשב שנסענו בשביל לנצח, טעה טעות גדולה. אין לנו במה להתבייש. הנחלנו כבוד עצום למדינה כשייצגנו אותה בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים, מה יכול להיות יותר גדול מזה?[1]

ב-12 באוקטובר 1956 זרק גלין את הדיסקוס למרחק של 48.02 מטרים בתחרות שנערכה בפתח תקווה. שיא זה החזיק מעמד כ-4 שנים ונשבר על ידי גדעון אריאל.[4]

אסון מעגן

ערך מורחב – אסון מעגן

ב-29 ביולי 1954, הטיס גלין-גלר מטוס פייפר קאב, מעל לעצרת בקיבוץ מעגן לחנוכת האנדרטה לזכר הצנחן פרץ גולדשטיין, להעלות את פועלם של הצנחנים שנשלחו במלחמת העולם השנייה לאירופה להציל יהודים. המטוס התרסק לתוך העצרת ו-17 איש נספו, בהם ארבעה מוותיקי הצנחנים: דב הררי, אריה פיכמן, יהודה אחישר ושלום פינצי, עפרה ודניאל סירני, כלתו ובנו של הצנחן אנצו סירני, בן-ציון ישראלי, מראשי תנועת התיישבות, אליהו (אליק) שומרוני, שהקים את הנח"ל, וציפורה כסה, רעייתו של ח"כ יונה כסה. ראש הממשלה משה שרת ושרים אחרים היו אף הם במקום, אך לא נפגעו.

שרת מינה ועדת חקירה ציבורית, שקבעה כי גלין-גלר פעל מתוך פזיזות, קלות ראש וחוסר אחריות, וכי הטיסה בוצעה ללא רישיון מאגף התעופה האזרחית. גלין-גלר טען כי המטוס התרסק מפאת ״כיס אויר״. בחקירה התברר, ששנתיים קודם לכן הוא הטיס מטוס קל בגובה נמוך מעל לבתי מגורים בשכונת צהלה בתל אביב. הוא הועמד לדין אזרחי באשמת גרימת מוות ברשלנות, אך לאחר שמיעת עדי התביעה המליץ השופט ליועץ המשפטי לממשלה להפסיק את ההליכים לנוכח דלות הראיות נגדו[5]. היועץ המשפטי לממשלה נענה להמלצה[6] וגלין-גלר זוכה על ידי בית המשפט.

חיים אקדמיים

ב-1956 פנה גלין-גלר למימוש חלומו ללמוד. בהיעדר תעודת בגרות לא נתקבל ללימודים בישראל ונסע לארצות הברית, למד רפואה והתמחה באנטומיה. לאחר מכן סיים תואר דוקטור באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי והרצה שם. ב-1972 נתבקש על ידי פרופסור דוד ארליק לבוא ארצה לסייע בהקמת בית הספר לרפואה בחיפה. גלין-גלר הקים את המחלקה למדעים מורפולוגיים, הריץ את המחזור הראשון וב-1974 חזר לברקלי ל-10 שנות עבודה נוספות ומונה שם לפרופסור לאנטומיה. ב-1984 חזר עם משפחתו לישראל, ועמד בראש המחלקה לאנטומיה במכללת זינמן שבמכון וינגייט. יצא לפנסיה בשנת 2002. מאז ממשיך להרצות לקשישים ברחבי הארץ על נושאים רפואיים.

נאמן ניקיון

גלין-גלר מתנדב כנאמן ניקיון החל משנת 1999. בתקופה זו רשם כ-16,000 דו״חות למזהמי המדינה, והקנסות שהוטלו כתוצאה מפעילותו הכניסו לקרן לשמירת הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה מעל 2 מיליון ש"ח.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אהרל'ה ויסברג, נושאי הדגל, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2012
  2. ^ המשלחת הישראלית הראשונה מאת: ד"ר חיים קאופמן, אתר המכללה האקדמית בוינגייט
  3. ^ עופר אדרת, דו"ח המשלחת הראשונה לאולימפיאדה: "נשתפר", באתר הארץ, 13 ביולי 2012
  4. ^ אהרן להב, המסלול מוביל לרומא, דבר, 8 ביולי 1960
  5. ^ אלעזר לוין, הטיסה הקטלנית של אלוף הדיסקוס, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביולי 2012
  6. ^ מזכירות היועץ המשפטי, היועץ המשפטי עונה, דבר, 27 במאי 1956
  7. ^ דובר המשרד לאיכות הסביבה, תעודת נאמן ניקיון מצטיין לפרופ' אוריון גלין גלר על פועלו למען הסביבה, ‏6 באוגוסט 2013