מבצע יפתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצודת נבי יושע, 1948

מבצע יפתח (28 באפריל 1948 עד 29 במאי 1948) היה מבצע צבאי שנערך בגליל המזרחי, בעת מלחמת העצמאות, על ידי ארגון ההגנה (2 גדודי פלמ"ח וגדוד חי"ש) בפיקודו של יגאל אלון.

מטרות המבצע היו:

  • כיבוש הגליל העליון והמזרחי, כולל העיר צפת;
  • חסימת האפשרות להעביר תגבורת לערביי צפת;
  • טיהור שטחי הגליל מהכוחות הערביים השונים שפלשו לשטח ישראל.

בראש המבצע עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שכינויו המחתרתי "יפתח", (ראשי תיבות של יגאל פייקוביץ' תל חי) ניתן כשם למבצע.

במבצע יפתח השתתפו הגדוד הראשון והגדוד השלישי של הפלמ"ח וכן גדוד חי"ש.

פעולות שקדמו למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצודת כ"ח

15 באפריל - נסיון כושל לכבוש את משטרת נבי יושע. 4 הרוגים לכוחות היהודיים.

20 באפריל - נסיון כושל נוסף לכבוש את משטרת נבי יושע. 22 הרוגים לכוחות היהודיים.

תחילת המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

28 באפריל - השתלטות על משטרת ראש פינה, מחנה פילון ושדה התעופה במחניים, שפונה על ידי הבריטים. לאחר מכן השתלטו כוחות ערביים על משטרת הר כנען, כפעולת תגמול.

פעולות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיבוש צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על צפת
משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דויד

30 באפריל - החדרת פלוגת פלמ"ח לרובע היהודי הנצור בצפת (כ-2,000 יהודים), בפיקודו של אלעד פלד.

10 במאי - כיבוש צפת. רוב התושבים הערבים (כ-10,000) נטלו חלק בלחימה, ומפקדם היה אדיב שישכלי. הלחימה בצפת הייתה קשה, כרוכה במלחמה מבית לבית, וגבתה קורבנות רבים. בפרט היה קשה הקרב על המצודה המשקיפה על העיר (כיום "גן המצודה"). אחרי כיבוש המצודה נסוגו הכוחות הערביים מהעיר, ויחד איתם ברחו רוב התושבים הערביים מצפת ומישובי עמק החולה.

כיבוש אתרים אסטרטגיים בגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

1 במאי - כיבוש ביריה ועין זיתון. לאחר מכן בוצעו מספר פעולות תגמול: כוחות לבנוניים תקפו את רמות נפתלי, וכוחות ערביים תקפו את דן, דפנה, כפר סאלד ושמיר.

טיהור הגליל העליון מכוחות ערביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע מטאטא

3 במאי - החל "מבצע מטאטא" - טיהור השטח שמצפון לכנרת ועד ראש פינה מכוחות אויב. העברת תגבורת מסוריה הפכה לבלתי אפשרית כל עוד כוחות הפלמ"ח שלטו על צירי התנועה.

שיבוש דרכי התגבורת של הכוחות הערביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

15 במאי - הפלמ"ח מפוצץ בשעות הלילה את דרכי התגבורת של הכוחות הערביים. נהרסו גשר מעל נהר הליטני, גשר מעל הבניאס, ובסיסי צבא סוריים שהיו קרובים לשמיר וללהבות הבשן.

19 במאי - תקיפה והצתה של בסיס צבא סורי ליד גשר בנות יעקב בידי הגדוד השלישי של הפלמ"ח.

כיבוש משטרת נבי יושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצודת כ"ח

15 במאי - הפצצת משטרת נבי יושע על ידי חיל האוויר.

16 במאי - תקיפה קרקעית של גדוד הגליל על משטרת נבי יושע.

17 במאי - השלמת ההשתלטות על משטרת נבי יושע. שני הרוגים לכוחות היהודיים.

כיבוש מלכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרבות מלכיה

28 במאי - תקיפה לילית של מלכיה מכיוון העורף (לצורכי הטעיה).

29 במאי - השלמת כיבוש מלכיה.

סיום המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע הסתיים מבלי שמטרותיו הושגו במלואן. בפיקוד הפלמ"ח הוחלט להעביר את הגדודים שלחמו בצפון לגזרת לטרון. יגאל אלון, שפיקד על המבצע, מונה למפקד "מבצע דני" בלטרון.

לצורך הגנה על גזרת הצפון הוקמה חטיבה 9 ("חטיבת עודד") שהורכבה מכוחות החי"ש שהשתתפו במבצע , שאליהם צורפו קשישים ממשקי הצפון וחיילים טירונים. בינתיים שיקמו הכוחות הערביים את דרכי התגבורת, ובחודשים יוני עד אוקטובר 1948 חוזקו הכוחות הערביים בגליל בתגבורת של צבא ההצלה, בראשות פאוזי קאוקג'י. רק במבצע חירם, באוקטובר 1948, נשלחו לצפון חטיבות סדירות של צה"ל שהשלימו את כיבוש הגליל העליון והמזרחי והדפו סופית את הכוחות הערביים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות

שמואלהשמדחסידהנחשוןהראליבוסיחמץיפתחמטאטאמכביכיתוריובלברקגדעוןבן עמימדינהקילשוןבלקנמלבן נון א'בן נון ב'ארזפלשתיצחקיורםאנ-פארברושדקלדניבתקקדםמוות לפולששוטרגי"סאבקולוטהיואבאגרוףההריקביעלחירםשמונהלוטהתחלהאסףחורבחיסולעוזיצובעובדה