מייק בורשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייק בורשטיין
מייק בורשטיין
סוגה ושפה מועדפות: מחזות זמר וסרטים מוזיקליים בשמונה שפות
תאריך לידה: 1 ביולי 1945 (בן 69)
מקום לידה: ניו יורק, ארצות הברית
דמות ידועה: קונילמל
הופעת בכורה: עלה לבמה בגיל שלוש
עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים: זמרה
MikeBurstyn.com
פרופיל ב-IMDb

מייקל (מייק, ביידיש מאטעלע) בורשטיין (נולד ב-1 ביולי 1945), שחקן קולנוע ותיאטרון וזמר ישראלי-אמריקני, המשחק ושר בעברית, יידיש, הולנדית ואנגלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ורכישת מקצוע המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייק בורשטיין נולד בניו יורק למשפחה של שחקנים. הוריו, פסח וליליאן בורשטיין, היו זמרים ושחקני התיאטרון היידי בניו יורק. פסח היה בן ליהודים חרדים בפולין שברח מהבית בגיל 15 והצטרף לקבוצת תיאטרון יידית. בריחתו מהבית הצילה אותו מהפוגרום שבו נהרגו הוריו ואחיו ‏‏‏[1]. את ליליאן הצעירה ממנו ב-22 שנים הוא הכיר במסגרת עבודתו בתיאטרון היידי בניו יורק. מייק ואחותו התאומה סוזן נולדו כשש שנים לאחר שפסח וליליאן חזרו ממסע הופעות בפולין, ערב כיבושה על ידי הנאצים.

הופעותיו הראשונות של מייק על הבמה היו בגיל 3, הוריו שילבו את מייק ואת אחותו במופע שהעלו, והילדים גנבו מהוריהם את ההצגה. המשפחה הופיעה בעיקר בניו יורק אך גם ערכה מסעות רבים בעולם שבהם היא הופיעה בפני קהילות דוברות יידיש. הנסיעות התכופות הקשו על מייק וסוזן את הלמידה היעילה בבית הספר ואת שמירת הקשר עם חבריהם, אולם הן עזרו להם לפתח שליטה בשפות רבות. במהלך הקריירה שלו, מייק שיחק ושר בעיקר ביידיש, עברית, אנגלית והולנדית, אם כי היו לו גם תפקידים מזדמנים בהם הפגין שליטה גם בשפות נוספות.

משפחת בורשטיין משתקעת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 עלתה משפחתו לישראל והעלתה את הצגות היידיש שלה, המפורסמת שבהם הייתה "חתונה בעיירה", פרי עטו של ויליאם סיגל (שמאוחר יותר זכתה גם לעיבוד קולנועי). לטענת בני המשפחה, גורמים שונים בחברה הישראלית של שנות החמישים התנכלו לתיאטרון היידי‏‏‏[2]. עקב בעיות כספיות נאלצה המשפחה לחזור לארצות הברית, ורק בשנת 1962 שבה לארץ.

בשנת 1962 שבה משפחת בורשטיין לארץ והציגה בארץ הצגות בסגנון בו התמחתה בחו"ל - מלודרמות אידשאיות פרי עטם של כותבים עממיים. בשנת 1965 החליטה המשפחה לנסות ולהעלות הצגה שנכתבה על ידי סופר מוערך. משפחת בורשטיין הציגה את "המגילה", פרי עטו של איציק מאנגר, במועדון החמאם ביפו. לפני הצגת הבכורה, העלתה המשפחה מספר הצגות הרצה מול הקהל הקבוע שלה, אך קהל זה לא התלהב מהתפנית הסיגנונית של המשפחה. בני המשפחה החלו לחשוש שהם יאבדו את פרנסתם אולם בהצגת הבכורה הרישמית האולם היה מלא ונכחו בו שרי הממשלה, הסופר איציק מאנגר שהגיע לארץ לכבוד האירוע, דמויות מפתח מהתיאטרון הישראלי ועיתונאים רבים. ההצגה זכתה לשבחי הביקורת ולפופולריות בקרב הקהל הרחב. הקהל האידשאי הישראלי למד להעריך ולהתגאות בהצגה בעקבות הצלחתה בקרב דוברי העברית. זו הייתה הצגת היידיש בעלת מספר ההופעות הרב ביותר בישראל באותה תקופה (250 הופעות) והיא יצאה גם למסע הופעות בחו"ל שכלל את רובע התאטראות היוקרתי ברודוויי שבניו יורק.

מייק בורנשטיין נחל הצלחה קולנועית לראשונה ב-1966 בסרט "שני קוני למל" שהפך אותו לכוכב בארץ. מייק גילם את שתי הדמויות המרכזיות של הסרט במקביל בקומדיה של טעויות על רקע העיירה היהודית. פסח גילם בסרט את העגלון של העיירה. הסרט כולל שירים וריקודים וידוע במיוחד שירו של קוני למל "אומרים שאני אינני אני..." בביצועו של בורשטיין. לאחר ההופעה בסרט "שני קונילמל", מיעט מייק להופיע עם בני משפחתו והתרכז בפיתוח קריירה עצמאית. אחותו סוזן נטשה את מקצוע המשחק והוריו חזרו לניו יורק. בסמוך לפרישתם מהעסק המשפחתי, הקימו מייק וסוזן משפחות משלהם. בסרט "הקומדייאנטים", ליליאן טענה כי היא ופסח נאלצו לשוב לניו-יורק משום שהקהל האידשאי הישראלי חדל לקנות כרטיסים להופעות המשפחה מכיוון שמייק וסוזן לא השתתפו בהן יותר. פסח נפטר בניו יורק ב-1986 וליליאן נפטרה ב-2005.

קריירה עצמאית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורשטיין זכה להכרה על כשרונותיו כזמר ב-1967 כאשר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון עם שירם של רימונה די נור ויעקב הולנדר "מי יודע כמה". בהמשך הקליט אלבום שירי יידיש יחד עם חוה אלברשטיין. בורשטיין הופיע בבסיסי צה"ל במהלך שלוש ממערכות ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים העלה מופע לחיילים עם הבדרן דני קיי שביקר בארץ.

בתקופה זו התחיל לפתח קריירה בינלאומית ויצא למסע הופעות נרחב בארצות הברית. בתחילת שנות השבעים הופיע בתוכנית יחיד בטלוויזיה הישראלית שבה באו לידי ביטוי כשרונותיו כשחקן, זמר ורקדן. הוא הוציא אלבום שירי ילדים והשתתף בפסטיבל שירי הילדים וזכה שלוש פעמים במקום הראשון: ב-1977 עם השיר "היפו היפי", ב-1979 עם "שולם ברוגז", וב-1982 עם "שלום על העולם".

ב-1976 הופיע בסרט ההמשך הראשון של "שני קוני למל", "קוני למל בתל אביב" וב-1983 בסרט המשך נוסף "קוני למל בקהיר". שני הסרטים לא זכו להצלחה שהייתה לסרט הראשון. ב-1977 כיכב בסרט "הרשלה" לצידו של אריה אליאס, המתאר את קורות הרשלה, אשכנזי יחיד החי בשכונה מזרחית ומביע ביקורת על פוליטיקאים מושחתים. הופעותיו של בורשטיין בסרטים ובפסטיבלי זמר הפכו אותו לדמות מוכרת ופופולרית מאוד בישראל של שנות השבעים.

ב-1981 השתתף ב"שלכם לשעה קלה" תוכנית רדיו בקול ישראל, ושירי התוכנית הופיעו באלבום באותו שם. באותה שנה השתתף בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "סביב כל העולם" שזכה במקום החמישי.

קריירה עצמאית בחוץ לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1978 ועד 1981 הופיע בטלוויזיה ההולנדית בתוכנית בידור ואירוח "המופע של מייק בורשטיין" וזכה להצלחה רבה. התוכנית דורגה בין עשר התוכניות הפופולריות ביותר בהולנד, בלגיה ולוקסמבורג.

במשך הקריירה הארוכה שלו הרבה בורשטיין להופיע במחזות זמר בברודוויי שבניו יורק, כמו "ג'ולסון", "הרוטשילדים", "ברנשים וחתיכות", ב"כנר על הגג" בתפקיד טוביה החולב, ב"לנסקי" בתפקיד איש המאפיה היהודי מאיר לנסקי[3], וכמו כן גילם את המרגל היהודי יוליוס רוזנברג. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה כשכיכב במחזמר "בארנום" זוכה פרס הטוני, וחזר על התפקיד בהפקה הולנדית.

בטלוויזיה הופיע בורשטיין בתפקידי אורח בסדרות שונות כגון "כפי שהעולם מסתובב", "חוק וסדר", "כלב שמירה" ובסדרה הישראלית "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית".

בורשטיין נשוי ואב לשניים ומתגורר בארצות הברית. במהלך העשור הראשון והשני של המאה העשרים ואחת, הוא משחק בעיקר בהצגות תיאטרון בברודוויי. בשנת 2006, מוקם בלוס אנג'לס ארגון "ידידי ידידים", בנשיאותו של בורשטיין.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 הופק הסרט התיעודי "הקומדייאנטים" על בני משפחת בורשטיין, סרט אשר זכה בפרס אופיר. ב-1997 ציין אחד הסינמטקים בישראל את תרומתו של בורשטיין לקולנוע באירוע מיוחד שנערך לכבודו.

ב-2003 הגיע לישראל והופיע במופע מיוחד לציון חמישים שנותיו על הבמה. ב-2012 הופיע בורשטיין בוידאו קליפ לשירו של הזמר שי נובלמן, "כל יום משתנה", בתפקיד רב ישיבה וזקנה נרגנת, דוברי יידיש, המהווה מחווה לסרטי "קונילמל"‏[4].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏על פי הסרט התעודי, "הקומדייאנטים" (1996)
  2. ^ ‏בסרט "הקומדייאנטים" מספר מייק שתיאטראות לא עבריים שילמו אז יותר מס ושבמהלך אחת ההופעות של המשפחה נופצו חלונות התיאטרון.‏
  3. ^ חיים הנדוורקר, קונילמל בשירות המאפיה, באתר עכבר העיר, 1 בפברואר 2009
  4. ^ שי נובלמן מארח את מייק בורשטיין בקליפ חדש, באתר ynet‏, 19 בדצמבר 2012 - כולל הקליפ עצמו