מנחם די לונזאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו, ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום לידתו של רבי מנחם אינו ידוע, ומשערים שנולד בקושטא שבטורקיה. עלה לירושלים אחרי שנת ה'של"ה (1575). בעל נכדתו, רבי דוד קונפורטי, כתב עליו שהיה רב מובהק, חסיד, מקובל, בקי בכל החכמות, מדקדק ומחבר.

היה חלש וידוע חולי, וסבל מראיה לקויה, ואף התעוור באחת מעיניו. חלה גם ברגליו, אך למרות זאת לא נרתע מלחבר ספרים. בספריו הוא תוקף פעמים רבות אחרים מרבני דורו, ודברי בקורתו הסבו לו נזק. דברים שכתב בגנות בנו של הרמ"ק צונזרו מספרו, והוא נאלץ לנדוד ממקום למקום בחוסר כל. בספרו "עמר מן" הוא אף חולק במספר מקומות על בן דורו, האר"י, תוך שהוא מסתמך על השמועה שדברים אלו נכתבו על ידי האר"י לפני שזכה לרוח הקודש. כמו כן התקיף את רבי ישראל נג'ארה על שירי האהבים שחיבר.

בדרכי נדודיו נחשף לכתבי יד עתיקים של מדרשי חז"ל, והשתדל בהוצאתם לאור. ידיעותיו הרבות בשפות שונות באות לידי ביטוי בספרו "המעריך", שהחיד"א משבחו במיוחד בשל בקיאות מחברו בשפות השונות ובספרו שם הגדולים כותב עליו החיד"א שהיה משורר גדול ומדקדק עצום.

בשנת ה'שס"ט שהה בירושלים, וחתם על מכתב בקשת תמיכה מאת יהודי פדובה.

רבי מנחם נפטר בירושלים לפני שנת ה'שפ"ו, ויש המציינים את שנת ה'שע"א (1611) כשנת פטירתו, והוא נקבר במורד הר הזיתים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מנחם חיבר מספר חיבורים, הנכללים בשם הכולל "שתי ידות", שיצא לאור לראשונה בונציה בשנת ה'שע"ח (1618). הספר כולל עשרה חיבורים, הנחלקים לשתי "ידים": "יד עני" ובה חמש "אצבעות" - חמשה חיבורים עצמאיים של רבי מנחם, ו"יד המלך" ובה חמש "אצבעות" - חמשה חיבורים משל קדמונים שקדמוהו, מדברי חז"ל.

חיבוריו העצמאיים הם:

  1. אור תורה - הגהת התורה שבכתב. חיבור זה, יחד עם דברי הרמ"ה ובעל מנחת שי, הפכו לקובעי נוסח המקרא המקובל. לצורך חבור זה נעזר רבי מנחם ביותר מעשרה כתבי יד של המקרא, וספרי מגיהי המקרא שקדמוהו.
  2. מעריך - תשלום "ספר הערוך" של רבי נתן מרומי לבירור מילים זרות בתלמוד ובמדרשים ובספר הזוהר.
  3. עבודת מקדש - סדר עבודת הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, לאמרו בכל יום. חיבור זה נדפס בבצעירותו בקושטא בשנת ה'של"ג, ונכלל שנית בתוך "שתי הלחם" עם הוספות רבות, ועם שירים ופזמונים רבים, לזכר שירת הלויים, מיוסדים על פי חכמת הקבלה.
  4. דרך חיים - שירים בענייני הלכה.
  5. טובה תוכחת - והוא שיר גדול בן שלש מאות ושמונים בתים, בתוכחות מוסר.

החיבורים שההדיר הם אגדת בראשית; מדרש אגור; תנא דבי אליהו; אבות דרבי נתן; מסכת דרך ארץ; אותיות דרבי עקיבא; הוספות למדרש רבה, מדרש ילמדנו, ספרא ותנחומא; פרקי גן עדן ועץ החיים. למעשה, מחמת חוסר תקציב, נמנע מרבי מנחם להדפיס את כל עשרת חלקי "שתי הלחם" בהוצאה הראשונה, ולכן לא נכללו בה מתוך החיבורים שההדיר אלא "אגדת בראשית". אך "מדרש אגור" כבר נדפס על ידו כספר עצמאי בצפת בשנת ה'שמ"ז (1587) (וחזר ונדפס אחר כך בניו יורק בשנת ה'תרצ"ד מתוך כתב יד תחת השם "משנת רבי אליעזר").

כל חיבוריו העצמאיים, מלבד "טובה תוכחת", ראו אור במהלך השנים כספרים נפרדים. בנוסף נדפסו מאמרים שכתב בביאור דברי ספר הזוהר בכמה מקומות, בתוך ספר "זוהר חדש" בדפוסים הנפוצים, והגהות שכתב על התלמוד הירושלמי נדפסו על ידי החיד"א בתוך ספרו "ככר לאדן". כמו כן נדפס חיבור בשם "עמר מן", והוא ביאור האידרא זוטא.
בדור האחרון פרסם הרב יוסף בוקסבוים מהלכותיו ל"פורים משולש", בכתב העת מוריה ז, ב-ג (תשל"ז) עמ' 3-6.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ר' אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, חלק ראשון פרק שביעי.
  • א. דוד, עלייה והתיישבות בארץ-ישראל במאה הט"ז, ירושלים תשנ"ג, עמ' 194-193.
  • מאיר וונדר, תולדות המחבר, בראש ספר דרך חיים, לבוב תרצ"א, עמ' XXVIII-XVI.
  • ש"ח קוק, מדרש אגור, קריית ספר, כח, תשי"ב-תשי"ג, עמ' 209-206 [=עיונים ומחקרים, א, ירושלים תשי"ט, עמ' 245-241].
  • ישעיהו זנה, תעודות על שדרי"ם אחדים באיטליה - קבץ על יד, סדרה חדשה, ספר ה (טו), ירושלים תשי"א, עמ' קצז-ר.
  • ראובן אליצור, קריית ספר, מב, תשכ"ז, עמ' 511.
  • י' הקר, פולמוס כנגד הפילוסופיה באיסטנבול במאה השש-עשרה : עיונים בספר "דרך חיים" לר’ מנחם די לונזאנו,‫ מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות (ספר יובל לי' תשבי, ירושלים תשמ"ו), עמ' 536-507.
  • י' אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, עמ' 256-244, עמ' 280-276, ירושלים 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]