פורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חגי ישראל ומועדיו: פורים | |
|---|---|
 |
|
| שם: | פורים |
| נחגג ב: | נחגג בי"ד באדר בערים רגילות, בט"ו באדר בערים המוקפות בחומה מימי יהושע בן נון ובשני הימים בערים שקיים לגביהן ספק אם הן מוקפות חומה מימי יהושע בן נון; בעבר היה נחגג בכפרים לעתים גם בי"א, י"ב או י"ג באדר, כדי שיחול ב"ימי הכניסה" שהוא כינוי לימי שני וחמישי שבהם היו בתי הדין מתכנסים. |
| סיבה: | חגיגה שנתית של סיכול תוכניתו המן האגגי להשמדת היהודים, כפי המסופר במגילת אסתר. |
| סמלים: | קריאת מגילת אסתר, יין ושכרות, אוזן המן, רעשן, משלוח מנות, תחפושות ומסכות. |
| מתקשר ל: | תענית אסתר המצוינת יום לפני פורים; חנוכה שגם הוא חג שנקבע על ידי חז"ל |
חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל (למען הדיוק: יום הודאה), שנחגג ברוב המקומות בי"ד באדר (פורים דפרזים), ובירושלים וערים נוספות בט"ו באדר (שושן פורים), לזכר הצלתם הפלאית של היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שתוכנן על ידי המן. חג זה מצטיין במאפייני השמחה שבו, והאכילה והשתייה נוטלים מקום חשוב בחגיגתו. החג נקרא על שם ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים, אותו יום שבו לבסוף התהפך הגלגל, ("ונהפוך הוא") והיהודים הם שהרגו באויביהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור החג
-
ערך מורחב – מגילת אסתר
על פי המסופר במגילת אסתר, נקבע החג לזכר הצלת היהודים באימפריה הפרסית בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון (מן המגילה עצמה אין זה ברור האם מדובר בתקופה שלפני בניין בית המקדש השני או אחריו). באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן. על פי המסופר במגילה, זמם המן האגגי, שר המקורב ביותר למלך אחשוורוש, שמונה להיות "מעל כל השרים", "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" אשר בכל ממלכת פרס, ולבוז את רכושם. המלך נעתר לבקשה, והוציא כתב מלכות המתיר לאנשי כל מדינה לטבוח ביהודים, ביום י"ג באדר, יום שאותו בחר המן על ידי הטלת "פור" - גורל. ואולם מזימה זו סוכלה בזכות שורה של מקרים, שהובילו להוצאתו להורג של המן, ומהמלך יצאה פקודה חדשה המאפשרות ליהודים להתגונן ולעמוד על נפשם באותו יום מיועד. באותו יום מתוכנן, י"ג באדר, הרגו היהודים כ-500 משונאיהם בשושן הבירה (כולל עשרת בניו של המן) ו-75 אלף איש ביתר הממלכה. אסתר ביקשה וקיבלה מהמלך רשות להאריך את המלחמה ביום נוסף בשושן הבירה, וביום זה נתלו עשרת בני המן, ונהרגו 300 איש נוספים. במגילת אסתר מסופר שלמחרת היום המיועד (כלומר ב-י"ד באדר), נחו יהודי האימפריה הפרסית מהמלחמה ונהגו "יום משתה ושמחה" [1]. יהודי שושן, שהמשיכו במלחמה ביום המחרת, נחו בט"ו באדר ועשו אותו "יום משתה ושמחה"[2]. המגילה ממשיכה ומספרת:
| יט עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת--עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ. כ וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--הַקְּרוֹבִים, וְהָרְחוֹקִים. כא לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. כג וְקִבֵּל, הַיְּהוּדִים, אֵת אֲשֶׁר-הֵחֵלּוּ, לַעֲשׂוֹת; וְאֵת אֲשֶׁר-כָּתַב מָרְדֳּכַי, אֲלֵיהֶם. | ||
| -- אסתר ט' יט-כג | ||
בהמשך, מספרת המגילה:
| כז קִיְּמוּ וקבל (וְקִבְּלוּ) הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל-זַרְעָם וְעַל כָּל-הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם: בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כח וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם. | ||
| -- אסתר ט' כז-כח | ||
ובהמשך המגילה מספרת על משלוח שני של איגרות אל כל היהודים לקיים את ימי הפורים לדורות:
| כט וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל, וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי--אֶת-כָּל-תֹּקֶף: לְקַיֵּם, אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת--הַשֵּׁנִית. ל וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֶל-שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה--מַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וֶאֱמֶת. לא לְקַיֵּם אֶת-יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל-נַפְשָׁם, וְעַל-זַרְעָם: דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת, וְזַעֲקָתָם. לב וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר--קִיַּם, דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה; וְנִכְתָּב, בַּסֵּפֶר. | ||
| -- אסתר ט' כט-לב | ||
ישנם המפרשים את החזרות על התוקף של חג הפורים כמבטאת תהליך הדרגתי של כניסת החג למודעות נרחבת אצל היהודים.
החוקרים חלוקים לגבי הזמן בו הפך חג הפורים לחג משמעותי אצל היהודים. המקדימים טוענים שחג הפורים נחוג באופן נרחב בימי בית המקדש השני בשמחה ומשלוח מנות ומביאים ראייה, מעבר לנאמר בתנ"ך עצמו, את אזכורו של "היום המורדוכאי" בספר חשמונאים ב', את אזכור הפורים במגילת תענית כיום שאין להתענות בו ובנוסף אין להספיד בו, את אזכורו בקולופון לתרגום יווני למגילת אסתר שנשלח למצרים בשנת 77/76 לפני הספירה ואת אזכורו בדברי יוסף בן מתתיהו כחג הנחוג בכל תפוצות ישראל [3]. הממעיטים [4], לעומת זאת, טוענים שעדויות אלו אינן מעידות על יותר מניצנים קדומים של חג אשר היה בעל חשיבות מועטה וטוענים שאי אזכורו של החג בדברי פילון האלכסנדרוני ובברית החדשה מעיד שאופיו היה מצומצם [5].
מגילת אסתר לא נמצאה בין המגילות הגנוזות שבקומראן, והיו ששיערו שאנשי הכת שכתביה נחשפו שם לא קיבלו אותה כאחד מכתבי הקודש, אם כי ייתכן שהסיבה היא קוטנה היחסי) וחג הפורים לא נכלל ברשימת החגים של כת זו.
מהמחלוקות במשנה במסכת מגילה נראה ברור שבדור לאחר מרד בר כוכבא, לכל המאוחר, הייתה כבר חובה לקרוא את מגילת אסתר בחג הפורים.
היו מחוקרי הדתות שהצביעו על דמיונו של החג לחגים גויים אחרים של פסטיבלי שכרות והוללות הנחגגים בתקופה זו, של סוף החורף, וסברו כי פורים הוא שיקוף יהודי של חג זה. ראייה זו אינה נשללת לחלוטין במגילה, הרואה במשתה היהודים תגובת-נגד למשתאות הגויים.
[עריכה] מצוות החג
חז"ל מונים ארבע מצוות החלות בפורים:
- קריאת מגילת אסתר בליל החג ובבוקרו, כחלק מפרסום הנס, והודאה על ההצלה. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים, והנס נעשה על ידי אישה.
- סעודת פורים - משתה ושמחה. כנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". בתלמוד (מסכת מגילה) נקבע שבפורים חייב אדם לאכול סעודה ביומו של החג ולשתות בה יין; נקבע כי על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'". דעות שונות נאמרו בשאלת מידת חיוב ההשתכרות, ויש אף פוסקים אשר סברו כי מצווה זו נדחתה מהלכה. יש הטוענים שהמצווה בתוקף אך אין צורך להגיע לשכרות מלאה אלא מספיק להתבסם עד להגעה לשינה ובעת שנתו אינו מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. (המאירי).
- משלוח מנות איש לרעהו. מלשון הכתוב במגילת אסתר "משלוח מנות איש לרעהו" כאשר המילה "מנות" בלשון רבים, והמילה "רעהו" בלשון יחיד, למדו חז"ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות, לפחות לאיש אחד.
- מתנות לאביונים. לפי ההלכה יש לתת לשני אביונים, שתי מתנות, או סכום כסף שאפשר לקנות בו דברי אכילה זמינים. הרמב"ם מציין כי "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".
[עריכה] זמניו השונים של החג
ההלכה שנקבעה בידי חז"ל קבעה זמנים שונים לחגיגת פורים: בערים שאינן מוקפות חומה ("פרזים") נקבע החג בי"ד באדר, והוא מכונה פורים דפרזים. בערים שעל פי המסורת הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כגון ירושלים) וכן בשושן (שעל פי המסורת היהודית היא העיר המדאן), נחוג פורים בט"ו בחודש, מה שמכונה פורים שושן (או, בעקבות היידיש, שושן פורים). על פי דעה שנדחתה מהלכה, הקריטריון אינו ימות יהושע בן נון לזמן שבו הייתה מוקפת העיר, אלא לימות אחשוורוש; התלמוד הירושלמי מסביר את הבחירה בימות יהושע בן נון בכך ש"חלקו כבוד לארץ ישראל" שהייתה חרבה בזמן המגילה, ועל כן הרחיקו לזמן שבו הארץ הייתה בנויה.
הלכה עתיקה שאינה מתקיימת בימינו מתייחסת לדינם של "כפרים". הגדרתם של אלו הם מקומות יישוב קטנים מאוד, שאין בהם עשרה בטלנים (אנשים הבטלים ממלאכתם ועוסקים בצורכי ציבור, או בלימוד תורה ותפילה). במקומות אלו, בזמן שבית המקדש קיים, המגילה יכולה להיות נקראת גם לפני יום י"ד, כדי שהקריאה תהיה בימי שני וחמישי, הזמן שבו אנשי הכפרים מתאספים לערים. בצורה כזו יכולה הקריאה להיות גם ביום י"א באדר.
בערים עתיקות שבהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בשני הימים, מספק. ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, מכיוון שהוא זמן קריאה לרוב הערים. בין הערים שקיים לגביהן ספק כזה הן רוב הערים הוותיקות בארץ ישראל, כגון צפת, טבריה, חברון ויפו. טבריה היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא האם הכנרת נחשבת כחומה של העיר. ישנם מקומות עתיקים בהם התחדש היישוב היהודי, כגון חברון ושילה, שגם בהם "יבוא פורים פעמיים בשבוע". קיימות גם ערים בחוץ-לארץ בהן חוגגים את פורים יומיים, כגון איזמיר שבטורקיה, חאלב שבסוריה ובגדאד שבעיראק.
קיים דיון מפורט ודעות שונות לגבי הנוסע בימי הפורים מעיר שאינה מוקפת לעיר מוקפת ולהיפך, והתשובה המקובלת בעניין היא שעל אדם לשאול את רבו כיצד לנהוג, מחמת סבוּכָתה של ההלכה בנושא.
[עריכה] סדרי התפילה
- בתפילת העמידה וכן בברכת המזון מוסיפים קטע הודיה על הנס בשם על הנסים במטרה לזכור את הנס. בערים המסופקות יש נוהגים להוסיף את הקטע בשני הימים ויש שנוהגים רק ביום הראשון.
- בתפילה קוראים בתורה את פרשת מלחמת עמלק מתוך פרשת בשלח. בערים המסופקות יש נוהגים לקרוא בתורה רק ביום הראשון ויש שנוהגים בשני הימים.
- לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.
- בניגוד לחגים אחרים, בפרט חנוכה, בפורים לא אומרים הלל. בתלמוד, במסכת מגילה נתנו לכך שלושה הסברים:
- הנס קרה בחוץ לארץ ולא אומרים הלל על נס שלא אירע בארץ ישראל.
- מכיוון שסיפור פורים, אף שסופו טוב, מותיר את היהודים נטולי עצמאות מדינית וכפופים למרות מלך זר.
- קריאת המגילה מהווה תחליף להלל.
היו פוסקים שכתבו שלפי ההסבר שקריאת המגילה מהווה תחליף להלל משמע שקיים חיוב עקרוני לקרוא את ההלל בפורים, אך כיוון שקוראים את המגילה אין צורך לקרוא הלל; לכן מי שאינו יכול לשמוע את קריאת המגילה מסיבה כלשהי חייב לקרוא את ההלל בפורים.
[עריכה] איסורים נוספים
מן הפסוק במגילת אסתר (ט, יט) - "שמחה ומשתה ויום טוב" למדו חז"ל במסכת מגילה (דף ה) שישנם שלושה איסורים נוספים בחג פורים:
- "שמחה" - מלמד שאסורים בהספד.
- "משתה" - מלמד שאסור בתענית.
- "ויום טוב" - מלמד שאסור בעשיית מלאכה.
בהמשך הגמרא לומדת שאת האיסור האחרון, לא קיבלו היהודים עליהם. עם זאת בהלכה נפסק ש"אין לעשות מלאכה בפורים, ומי שעושה בו מלאכה - אינו רואה מאותה מלאכה סימן ברכה לעולם" (קיצור שולחן ערוך, סימן קמב). הבנקים ובתי הספר בישראל מקפידים על הלכה זו, אך במקומות אחרים מסתפקים בקיצור יום העבודה בחג זה.
[עריכה] מנהגי חג נוספים
- בעת קריאת המגילה, כאשר נקרא שמו של המן מרעישים המתפללים ברעשנים או בכלים אחרים כדי לקיים באופן סמלי את מחיית זכר עמלק, אשר לפי המסורת המן הוא מזרעו.
- לבישת מסכות ותחפושות, מנהג שהחל בימי הביניים בונציה, כנראה בהשפעת הקרנבלים המקומיים. בהלכה, אחת ההתייחסות הקדומות למסכות מובאת ברמ"א, אשר בו המסכות שמותרות מכונות "לבישת פרצופים".
- נוהגים לחלק לילדים דמי כיס הידועים בשם דמי פורים או מעות פורים.
- אכילת "אוזני המן", שהן עוגיות משולשות, ממולאות בפרג או במילוי אחר.
- הצגות מיוחדות ליום, לרוב על אירועי המגילה, הקרויות "פורים שפיל". בישיבות נהוג למנות מבין התלמידים את "רב פורים", שבין היתר דורש דרשה פסבדו-תורנית מצחיקה המובילה לאווירה מבודחת.
- מנהג אחר לבטא את שמחת החג הוא לערוך "שוק פורים" בסגנון של יריד צבעוני ומהנה.
- השבת שלפני פורים קרויה "שבת זכור", משום שקוראים בה בתורה את פרשת זכור שנזכרת בה מצוות מחיית זכר עמלק (סוף פרשת כי תצא), שלפי המסורת היה המן מזרעו.
- יום י"ג באדר, ערב פורים, הוא תענית אסתר (כאשר פורים חל במוצאי שבת, מוקדמת התענית ליום חמישי י"א באדר).
בתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה נהוג לקיים בפורים מצעד חגיגי ברחובות הערים בשם עדלאידע. תהלוכת פורים הראשונה נערכה בתל אביב בפורים תרע"ב (1912).
[עריכה] פורים קטן
בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר: אדר א' ואדר ב'. בשנה מעוברת פורים נחוג באדר ב', אף כי היו דעות בתלמוד שהחג צריך להיעשות באדר א' (שהרי במגילת אסתר כתוב שפורים נחוג בחודש השנים עשר מניסן, ובשנה מעוברת החודש השנים עשר הוא אדר א' ולא אדר ב' שטכנית הוא החודש השלושה עשר). בימי הארבעה-עשר והחמישה-עשר בחודש אדר א', שבו לא נחוג פורים נחוגים שני ימי "פורים קטן" ("פורים קטן" ו"שושן פורים קטן"). בפורים קטן לא נהוגות מצוות הפורים כגון קריאת המגילה, משלוח מנות, או מתנות לאביונים, אבל הוא אסור בתענית ובתחנון ומרבים בו מעט בסעודה.
[עריכה] פורים משולש
פורים משולש הינו מקרה פרטי של פורים של הערים המוקפות חומה, כאשר חל בשבת. הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, וקורה בשנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.
- ביום שישי, י"ד באדר - קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים.
- ביום שבת, ט"ו באדר - מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "על הנסים".
- ביום ראשון, ט"ז באדר - בליל ראשון, כלומר מוצ"ש מקיימים את מסיבת פורים, וביום מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות.
הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת מגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות הוא כדי שיוכלו לקיים את הסעודה.
מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הינו בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא בתלמוד הבבלי רוב פוסקי ההלכה קבלו את דעת התלמוד הירושלמי בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון.
ברם, ר' לוי אבן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה ה־16 התנגד לשיטה זו, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי מהן נובע לכאורה שלפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבלי יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים.
רוב הפוסקים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – עורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון.
בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי אבן חביב, משום שגם מדברי הרמב"ם משתמע כשיטתו.
בערים המסופקות חוגגים את פורים כמו בערים שאינן מוקפות חומה, ולא עושים את סדר פורים משולש.
[עריכה] ייחודו של פורים
- החג נחגג בשל תושייתה של אישה, אסתר המלכה משבט בנימין, שהפכה להיות האישה החזקה באימפריה הפרסית (בדומה לסיפור יוסף במצרים), וסיכלה את מזימתו של המן. גם עצם הפיכתו של מאורע ההצלה לחג היסטורי, נזקף על פי רב שמואל בר יהודה בתלמוד הבבלי ליוזמתה של אסתר, ששלחה לחכמי ישראל באותה תקופה את הדרישה "כתבוני לדורות". חכמי ישראל שרוחם לא הייתה כנראה נוחה במיוחד מהמגילה, אבל לא היו במעמד לסרב לשליטה הפרסית הכל-יכולה, ניסו לדחות אותה בתירוץ שהדבר יגרום לקנאת האומות בישראל, דבר שלא התקבל על דעתה, בטיעון שהדבר נרשם בספר דברי הימים למלכי פרס ומדי[6]. לפיכך, ולפי שאף הן ניצלו מן הגזירה על ידי הנס, הנשים מצוות בכל החיובים של פורים, אף שאלו מצוות עשה שהזמן גרמן, שבדרך כלל נשים פטורות מהן.
- זהו החג היחיד בשרשרת החגים היהודיים שהותרה בו השכרות שבדרך כלל היא מידה מגונה בחיי היהודי. בפורים, למרבה הפלא הועלתה השכרות על נס - "חייב אדם לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" כדי להדגיש כי היהודי נשאר יהודי גם אם הוא מאבד את "הדעת", את שכלו.
- זהו החג היחיד שפוצל לשני ימים (ולעתים אף לשלושה). כל שאר החגים נחגגים בכל הקהילות באותו זמן.
- דרשה המובאת בספר הזוהר, מציינת את חשיבותו היתירה של החג. על פי הדרשה את שמו של יום הכיפורים ניתן לקרוא כך: "כ-פורים", כלומר "כמו פורים". כלומר מבחינה מסוימת, פורים גדול במדרגתו אף מיום הכיפורים שהוא היום המקודש ביותר בשנה. ואמרו חז"ל: כל המועדות בטלים לעתיד לבוא, חוץ מפורים שאינו בטל, שנאמר: "וזכרם לא יסוף מזרעם".
[עריכה] פורים שני
ישנן קהילות ומשפחות אשר הנהיגו להם ולבניהם בכל דור לקיים פורים נוסף משלהם בתאריך בו התרחש להם נס הצלה מיוחד, ציון חג זה מכונה פורים שני.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימנים תרפ"ה-תרצ"ז; הלכות מגילה ופורים בוויקיטקסט
- הרב אליהו כי-טוב, ספר התודעה
- יום-טוב לוינסקי, ספר המועדים, הוצאת דביר
- הרב שג"ר, פור הוא הגורל: דרשות לחג הפורים
- קבעוני לדורות, אסופת מאמרים של רבנים בני דורנו לחודש אדר ולחג הפורים
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה
- הרב מרדכי אליהו, הלכות חגים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פורים |
 טקסט בוויקיטקסט: חג פורים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חג פורים |
[עריכה] טקסטים והלכות לחג הפורים
- הטקסט של מגילת אסתר, באתר סנונית
- הלכות מגילה של הרמב"ם מתוך ספר "משנה תורה", מדויק, מנוקד ומבואר.
- אוסף הלכות פורים מדברי הראשונים - הרוקח, המנהיג, שיבולי הלקט, כלבו, אבודרהם, תשב"ץ, רבי משה בן מכיר. אתר דעת.
- קיצור שלחן ערוך - הלכות פורים
- שו"ת בענין מנהגי ספרד של חג הפורים וכן קיצור הלכות פורים משולש מאת הרב זכריה זרמתי באתר תורת אמ"ת
[עריכה] מידע, מחשבה והגות
- הרב אורי שרקי, פורים - עצבות וחודש אדר
- הסברים מצולמים לצפייה על פורים באתר הרועה הנאמן
- על מהות החג, הלכות, מנהגים, שיעורי צפייה והאזנה, ופורים בספרי ברסלב, בישיבת תיקון המידות.
- מאמרים וסיפורים על מהות חג הפורים,באתר aish.co.il
- פורים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- פורים, באתר "חג שמח"
- בלדד השוחי, האם גם פורים הוא חג נוצרי? (מדוע מתחפשים בפורים?), באתר נענע
- פורים, באתר Yeshiva.org.il (ישיבת בית אל)
- היה פוגרום בפורים? מאת אורי פז. מאתר נביאים אחרונים
- חג פורים - ששה מדורים בחמש שפות, כולל שימושון ומתכונים, באתר של BeitChabad.com.
- פורים באתר אמי"ת
[עריכה] קטעי וידאו ואודיו
- וידאו קצר על פורים
- סרטון על יום השמחה ("שוק פורים" / פורימון) בגבעת שמואל מאתר ערוץ ראש הגבעה
- שיעור וידאו על פורים מאתר זהות
- קריאת המגילה, שירים ופיוטים לפורים, מעדות ומסורות שונות ובשפות שונות , מהפונותיקה הלאומית בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
[עריכה] הפעלות וחומרי לימוד
- עבודות יצירה לפורים
- פורים שמח – משרד החינוך מגילה בציורים, משחק תחפושות, משחק זיכרון, פורים בכיתה ועוד
- פורים באתר החגים מגילת אסתר,שעשועים ושירים, מושגים וביטויים, מדברי חכמים ועוד
- חומרי למידה לפורים – מטה שנהר קרמניצר, משרד החינוך פעילויות לפורים, מגילה מצוירת, תחפושות, ניבים וביטויים במגילת אסתר
- פורים באתר זולו - באתר מגילת אסתר, מנהגי החג, מאכלי החג, סמלי החג, שירי החג ועוד
- פורים באתר מט"ר פורים בטבע - על חיקוי והסוואה בעולם החי
- הפעלות לפורים – המחלקה לחינוך יהודי ציוני, הסוכנות היהודית דרמה לפורים, יצירה לפורים, ילדים בתחפושת
- מסכות באתר אורט מסכות בפורים, אישיות ומסכה, מסכות בתיאטרון ובאינטרנט ועוד
- פורים באתר אמי"ת מצוות חג הפורים, סיפור המגילה, תחפושות, מאכלים ומתכונים, פעילויות
- פורים באתר דעת מידע וטקסטים על פורים במקרא
- דמויות במגילה – אתר מופ"ת. אחשוורוש, המן, ושתי, מרדכי, אסתר, הצבע בטבע, תלבושות ועוד
- פורים חג שמח – מכללת לווינסקי פעילויות וסיפורים לפורים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אסתר ט' 17
- ^ אסתר ט' 18
- ^ תומכי שיטה זאת כוללים למשל את פרופסור יוסף תבורי, בספר מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ואת פרופסור בצלאל בר כוכבא ב"סיני", תשרי-טבת תשנ"ח, "חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר ב"אסיה"; "גישה היסטורית" ו"היסטוריה אורתודוקסית", עמודים לז-פה
- ^ פרופסור אהרן אופנהיימר, למשל
- ^ המקדימים מציינים שתוכנם והיקפם של כתבים אלו הוא כזה שאין להתפלא על אי אזכור הפורים ושגם חנוכה לא זכה בהם לאזכור נרחב
- ^ מגילה ז' ע"א
 חגים ומועדים דתיים: שבת · ראש חודש · ראש השנה · צום גדליה · עשרת ימי תשובה · יום כיפור · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה · חנוכה · עשרה בטבת · ט"ו בשבט · תענית אסתר · פורים · פסח · ספירת העומר · ל"ג בעומר · שבועות · י"ז בתמוז · ימי בין המצרים · תשעה באב · ט"ו באב חגים ומועדים לאומיים: יום הזיכרון ליצחק רבין · יום הזיכרון לשואה ולגבורה · יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · יום העצמאות · יום הרצל · יום ירושלים · יום ז'בוטינסקי |
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
