מרציפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צפרדע עשויה ממרציפן
מרציפן בצורת פירות שונים, בחנות הרודס בלונדון
מרציפן בצורת פירות בסיציליה
עוגת חתונה מעוטרת בפרחי מרציפן
מרציפנים בתפזורת, בחנות בפריז.

מרציפן, או בצק שקדים, הוא רקיחה המורכבת בעיקר מסוכר ושקדים טחונים.

שימושי המרציפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרציפן משמש בעיקר כממתק, המיוצר בצורות וטעמים מגוונים כגון: חטיף מרציפן מצופה שוקולד, חטיפי מרציפן בתוספת תמציות פירות וכתוספת לנוגט ומיני מתאבנים וקינוחים.

בתעשיית העוגות המרציפן משמש בעיקר לקישוט ולציפוי עוגות חתונה מסורתיות, עוגות יום-הולדת ועוגות לאירועים מיוחדים. יתרונו הבולט מתבטא בקשיותו, המאפשרת כיתוב או הדפס בצבעי מאכל על-גבי העוגה.

כמו כן, הודות למרקם הגמיש אך הנוקשה של המרציפן, ניתן לעצבו ולצבעו לשם הנוי והאמנות שבדבר. במדינות רבות בעולם קיימת מסורת האומנות במרציפן. לדוגמה: באיטליה (ובמיוחד בפלרמו), נהוג לעצב ולצבוע המרציפן בדמויות קטנות של חיות במהלך חג המולד. בפורטוגל, נוהגים לעצב את המרציפן בצורות של פירות וכך נוהגים גם בספרד. בקרב יהודי ונציה רווח המנהג לאכול כדורי מרציפן תוצרת בית בפורים. המתכון המקובל כולל שקדים קלופים מיובשים וטחונים מעורבים באבקת סוכר ובביצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לייחס את מוצא המרציפן לפרס, שממנה הובא לראשונה לאירופה על ידי הטורקים, אך למעשה קיימות שלוש גרסאות עיקריות שונות לגבי מקורו:

הראשונה תומכת בסברה כי המרציפן הראשון יוצר בעיר ליבק על גדות הים הבלטי, שבה עדיין מיוצר מרציפן בעל שם עולמי על-פי המסורת.

הגרסה השנייה טוענת כי מקור המרציפן מטולדו, ספרד, משנת 850-900 לספירה, מתקופת שלטונו של אלפונסו השביעי מלך ספרד במאה ה- 12. שורש גרסה זו נעוץ בהשפעה המוסלמית בתרבות הספרדית במהלך הרקונקיסטה - בלילות הרמדאן נהגו המוסלמים לאכול ממרח שקדים כדי לעורר את תאבונם.

הגרסה השלישית רואה בסין את מייסדת המרציפן, ולפיה המתכון הסיני נדד למזרח התיכון ומשם לאירופה.

לנוכח היעדר ההתאמה בין הגרסאות השונות, טוענות ערים רבות ברחבי אירופה לחזקה על מקור המרציפן ובחלק ניכר מהן עדיין מיוצר מרציפן בהתאם למסורת הייחודית הנהוגה בכל עיר במשך מאות שנים.

ייצור המרציפן כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, עם התפתחות התעשייה, טכנולוגיות הייצור והמודעות לבריאות, מוסיפים למרציפן גלוקוזה לשם הקשחתו, שמן שקדים ומי ורדים להגברת טעמו הייחודי והגדלת הערך התזונתי.

היחס בין השקדים הטחונים ובין הסוכר קובע את טיב המרציפן ומחירו (השקדים יקרים יותר). מקובלים שלושה מתכונים נפוצים:

  • המתכון האיטלקי, שעל פיו השקדים מהווים כשליש מהעיסה.
  • המתכון ההונגרי, שעל פיו השקדים מהווים כ-54% מהעיסה.
  • המתכון הגרמני, שעל פיו השקדים מהווים כשני שלישים מהעיסה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]