נפלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפצצת 'נפלם' בווייטנאם. פצצה הכוללת תערובת של נפלם - B ובנזין
סירת סיור של הצי האמריקאי משגרת תערובת נפלם בוער בעזרת להביור בווייטנאם
פיצוץ נפלם, מראה מהקרקע

נפלםאנגלית: Napalm) הוא שם כולל לנוזלים ג'ליים דליקים המשמשים כאמצעי לחימה. הנוזל מורכב מרכיב ג'לי, המעורב בדלק נוזלי, לרוב פטרוליום (נפט). מקור השם הוא במרכיבי תערובת הג'ל הקלאסית של הנפלם: Naphthenic acid ו-Palmitic acid (חומצה פלמיטית וחומצה נפתנית). כאשר ג'ל הנפלם מעורב עם בנזין, הוא יוצר ג'ל דביק ביותר. הנפלם פותח על ידי כימאים מאוניברסיטת הרווארד בראשות לואיס פאיסר בזמן מלחמת העולם השנייה לשימוש ארצות הברית.

הנפלם המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוזלי הבעירה שקדמו להמצאת הנפלם, כגון אלה שהשתמשו בהם בלהביורים, התפזרו ואזלו מהר מדי. צבא ארצות הברית מצא כי ג'ל בנזין האריך את טווח ויעילות הלהביור. אולם לשם ייצור נוזלי־בעירה המבוססים על ג'ל בנזין, נדרש גומי טבעי שהיה נדיר ויקר בזמן המלחמה. פיתוח הנפלם הציע חלופה זולה ופתר את הבעיות הקשורות לנוזלי בעירה מבוססי גומי.

נפלם מודרני מורכב בעיקר מבנזין ופוליסטירן, ונקרא גם נפלם-B.

נפלם היה בשימוש בלהביורים ובפצצות של ארצות הברית ובעלות בריתה. הנפלם שימושי בפצצות מאחר שהוא מנצל את החמצן באוויר במהירות, ויוצר כמויות גדולות של פחמן חד-חמצני כך שבני האדם היו נחנקים. מסיבה זו נוצלו פצצות נפלם במלחמת וייטנאם כדי לטהר אזורי נחיתה למסוקים.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפלם הוא לרוב תערובת של בנזין עם מרכיבים מעבים מתאימים. המעבים המוקדמים ביותר היו סבון, אלומיניום וחומצות שומן מהחי (רווי, עם מגנזיום) ומהצומח. כמות המעבים משפיעה על צמיגות התערובת, שיכולה לנוע בין סירופ נוזלי לג'ל אלסטי ועבה. שרשרות ארוכות של פחמימן מקנות לתערובת הידרופוביות גבוהה, שמקשה על כיבוי.

ישנם שני סוגי נפלם: מבוסס שמן עם מעבה אלומיניום וסבון, וכן מבוסס שמן עם מעבה שומני (נפלם-B).

שימוש במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביולי 1944 הוטלו לראשונה פצצות נפלם על מצבור דלק בקוטאנס, ליד סנט לו, צרפת. הפצצות הוטלו על ידי טייסי P-38 אמריקאים. בזירת האוקיינוס השקט הופיעו לראשונה פצצות נפלם בזמן הקרב על טיניאן.

בזמן מלחמת העולם השנייה הפציצו בעלות הברית ערים ביפן בעזרת נפלם, כמו כן השתמשו בו בלהביורים בגרמניה ובאיים בשליטת יפן. היוונים השתמשו בנפלם נגד לוחמי הגרילה הקומוניסטים בזמן מלחמת האזרחים. שימוש נוסף נעשה על ידי כוחות האו"ם בקוריאה ועל ידי מקסיקו נגד לוחמי גרילה.

בזמן מלחמת האזרחים בסוריה, אסד הפציץ בהן בית ספר בעיר חלב, ובכך הרג ילדים.

במרבית הצבאות המודרניים מתבצע שימוש בפצצות נפלם או בנגזרות שלהן בעת לחימה.