סטניסלב מוניושקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטניסלב מוניושקו

סטניסלב מוניושקופולנית: Stanisław Moniuszko, בבלארוסית: Станіслаў Манюшка, בליטאית: Stanislovas Moniuška, ברוסית: Станислав Монюшко;‏ 5 במאי 1819, אובייל Ubiel על יד מינסק - 4 ביוני 1872, ורשה), מלחין פולני יליד בלארוס. נחשב כנציג הבולט ביותר של האופרה הלאומית הפולנית . שיריו, המוזיקה הדתית ושתי האופרות החשובות שלו "הלקה" ו"ארמון הרוחות", כמו כן שתי רביעיות המיתרים שהלחין, נמנים עד היום עם הרפרטואר המוזיקלי העולמי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע המשפחתי,ילדותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביישוב אובייל על יד מינסק, בזמנו בפלך יגומן בגוברניה מינסק, כיום באזור צ'רוון של מחוז מינסק, במשפחה של בעלי אחוזות מיוחסת לשושלת האצילים לוביץ' ובעלת השכלה מוזיקלית. אמו, אלז'בייטה מג'רסקה, הייתה בת למשפחה ממוצא ארמני (מג'ריאנץ).

האב, צ'סלב מוניושקו, התיישב באותו אזור אחרי ששרת כקצין פרשים פולנים-ליטאים במטה של המרשל הצרפתי מורט בעת מסעו של נפוליאון ברוסיה. סטניסלב בילה רוב שנות ילדותו בוורשה ובמינסק. קיבל שיעורי מוזיקה ופסנתר קודם כול מאמו ואחר כך מאוגוסט פראייר בוורשה בשנים 1827 - 1830. בשנים 1830 - 1837 למד הלחנה בבית הספר למוזיקה של דומיניק סטפנוביץ במינסק. המשיך לימודי הלחנה וניצוח מקהלות אצל קרל פרידריך רונגנהגן בקונסרבטוריום בברליןבשנים 1837 - 1839. השתלם אז גם תוך כדי השתתפות בחזרות של מופעי אופרה תחת ניצוחם של רונגהגן ושל גספרו ספונטיני.

פסל דיוקן של מוניושקו בוילנה

פעילותו בווילנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1840 התיישב בווילנה והתחתן עם אלכסנדרה מילר. בווילנה הועסק כנגן עוגב בכניסיית יוהנס הקדוש ועבד בו זמנית כמורה למוזיקה והחל משנת 1850 כמנצח בתיאטרון. ניצח על הרקוויאם של מוצרט בביצוע מקהלת חובבים, כמו כן על אורטוריות של היידן, מנדלסון ואחרים, ניצח גם על יצירות לתזמורת של בטהובן וגספארו ספונטיני, מלחין שהכיר אישית בברלין. בשנת 1854 בעזרת אכילס בונולדי הקים בווילנה חברת חובבים "צציליה הקדושה" וניצח את הופעותיה הפומביות פעמיים בשנה. בעת 18 שנות פעילותו בווילנה תרם רבות להפיכתה למרכז מוזיקלי חשוב.

מנצח האופרה בוורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הצלחת האופרה שלו "הלקה" בשנת 1858 מונה כמנצח האופרה (תאטר ולקי = התיאטרון הגדול) בוורשה וחי כל שאר שנותיו בעיר הזאת. בביקור בפריז בשנת 1862 הכיר את העמיתים הצרפתים בתחום האופרה, אובר וגונו. החל משנת 1864 לימד תזמור והלחנה במכון למוזיקה בוורשה. עם תלמידיו נמנו: צזאר קואי, ה. יארצקי ו-ז. נושקובסקי.

תרומתו כמלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירותיו שילב הסגנון הקלאסי הפולני עם השפעות איטלקיות, למשל של (וינצ'נצו בליני) ורומנטיות גרמניות – משוברט, מנדלסון, ורוסיות – מגלינקה. הצטיין כיוצר מנגינות שניכרת בהן השראה מהפולקלור הפולני, הבלארוסי והליטאי. לא מעט מהאופרות שלו נגעו בנימה בקורתית בהבטים חברתיים שבחיי האימפריה הצארית. באופרה שלו הכי ידועה, הלקה יש רואים תהודה למהפכות "אביב העמים" משנות 1848 - 1849 כשהיא נושאת מסר של מחאה נגד אי-הצדק החברתי. מבחינה מוזיקלית יוצא דופן השימוש בטכניקה הדומה ל- לייטמוטיב(Leitmotiv) של וגנר ובתזמורה מורגשת השפעתו של קרל מריה פון ובר. גם האופרה החשובה האחרת שלו, "ארמון הרוחות", משקפת את האווירה בעם הפולני אחרי המרד מ-1863. גם האופרות "הרוזנת" ו"מילת כבוד" (Verbum nobile) חדורות רגשות פטריוטיים, בעוד שהאופרה "פאריה" מתייחסת שוב לעוולות חברתיים. שמו של מוניושקו כמלחין גדול הלך לפניו בשכבות רבות בעם בפולין. אחרי שנפטר בשנת 1872 מהתקף לב, בהלוויתו באו לחלוק לו כבוד אחרון במעין הפגנה המונית כ-60,000 אנשים. נקבר בבית הקברות פובאזקי בבירת פולין.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות קוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה כלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות תאורטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dictionnaire des grands musiciens -sous la direction de Marc, Vignal-1985 Librairie Larousse
  • Das Neues Lexikon der Musik Metzlersche Verlags buchhandlung und Carl Ernst Poescherl, Stuttgart

1996 ed Guenther Massenkeil vol 3

  • The Larousse Encyclopedia of Music (ed.Geoffrey Hindley), Chancellor Press 1996, ch Polish music from earliest time to the end of the 19th century - Moniuszko p 310

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]