דון קישוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דון קישוט
Donquix.jpg
עטיפת הספר
שם בשפת המקור El ingenioso hidalgo

don Quixote de la Mancha

שפת המקור ספרדית
מחבר מיגל דה סרוואנטס
שנת הוצאה 1605
סוגה רומן פיקרסקי, פארודיה,

סאטירה, פארסה

תרגום לעברית 1912, על ידי חיים נחמן ביאליק
עמוד השער של המהדורה המקורית משנת 1605
פסל של דון קישוט ונושא־כליו, סנצ'ו פנסה

דון קישוטספרדית: Don Quixote; או דון קיחוטה, ) הוא רומן מאת הסופר הספרדי, מיגל דה סרוואנטס (Miguel de Cervantes), שחי בין השנים 1616-1547. היצירה, בשמה המלא El Ingenioso Hidalgo Don Quijote de la Mancha ידועה על שם גיבורה, דון קישוט, והיא נחשבת לרומן האירופי הראשון.

חלקה הראשון של היצירה פורסם בשנת 1605 וחלקה השני ב-1615, מעט לפני מות המחבר.

תוכן עניינים


היצירה נקראת במקור "עלילות דון קיחוטה איש למנשה" (Don Quixote de la Mancha), לה מנשה הוא המחוז ממנו הגיע הגיבור שהוא אדם מתבגר שסובל מהזיות בהשפעת קריאה מופרזת על סיפורי אבירים. הוא מדמה עצמו לאביר שהוטלה עליו שליחות לנהל מלחמות צדק שאין לו כל סיכוי לנצח בהן.

בהתאם למה שדון קישוט קרא בספרי האבירים, הוא מחליט שיש לו צורך בגבירה שיקדיש לה את שללו ויילחם בשמה. הוא בוחר בנערה כפרית (שאינה יודעת על קיומו) וקורא לה "דולסיניאה" (קרויה בעברית גם "דולציניאה").

למשימה נלווים אליו סוס כחוש בשם רוסיננטה, ההופך בדמיונו לסוס אציל שש אלי קרב, ונושא כלים ערמומי ושמנמן בשם סנצ'ו פנסה (מכונה בעברית גם סנצ'ו פנצ'ו) הרוכב על חמור. במהלך הסיפור נקלע הגיבור לסיטואציות טרגיות - קומיות, כמו מלחמה בטחנות רוח אותן הוא מדמה לענקים.

למרות שבתודעה הציבורית נחקקו עלילות דון קישוט כסיפור הרפתקאות היתולי, הרי שמבחינה ספרותית היווה הספר פריצת דרך. לדוגמה, יחסי גיבור – מספר – מחבר: הסופר מייחס את הספר למספר מחברים בדיוניים. בחלק השני דון קישוט מודע לקיום החלק הראשון של הספר. מורכבות סיפרותית זו מהווה הישג נאה כיום ומהפכה בזמן פרסום היצירה.

בין השחקנים שגילמו את הדמות בעיבודי הרומן לקולנוע ולטלוויזיה: פיודור שאליאפין, פיטר או'טול וג'ון לית'גאו.

[עריכה] דון קישוט כסמל

דון קישוט הפך לסמל המשמש לתיאורו של אדם בלתי מציאותי שנלחם מלחמות צדק בלי כל בסיס ריאלי לנצח בהן. לתיאורה של התנהגות כזו משמש הביטויים "דון קישוטיות" ו"מלחמה בטחנות רוח".

[עריכה] פסבדו קיחוטה

החלק הראשון של "דון קישוט" זכה להצלחה רבה, ובעקבותיה נתפרסם בשנת 1614 ספר הממשיך את עלילותיו, על ידי אלונסו פרננדס דה אווליאנדה. היה זה מנהג מקובל באותם ימים לחבר המשכים לספריהם של מחברים אחרים, אלא שאווליאנדה מצא לנכון גם לכתוב הקדמה מעליבה כלפי סרוואנטס, ועובדה זאת המריצה את הסופר הספרדי להשלים את חלקה השני של יצירתו, אשר נכתבה עד השנה ההיא בצורה לא שיטתית. גם כיוונו של החלק השני השתנה כליל בעקבות "פסבדו קיחוטה" – סרוואנטס החליט כי דון קישוט יפנה לברצלונה במקום לסרגוסה. בפרקים האחרונים של החלק השני נרמז באופן משעשע לגבי ההמשך של אווליאנדה, וההקדמה הפוגענית שלו אף זכתה לתשובה בהקדמה של סרוואנטס לחלק השני. חוקרים עשו מאמצים רבים לגלות את זהותו האמיתית של אווליאנדה, אך ללא הצלחה. כפי הנראה, היה זה כינוי ספרותי.

[עריכה] תרגום לעברית

הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1871 בידי נחמן פרנקל תחת השם "אבינועם הגלילי או משיח האוויל", כנהוג בתרגומים שנעשו בתקופה זאת לעברית פרנקל עיברת את שמות הדמויות והעביר את התרחשות העלילה לארץ ישראל שלאחר מרד בר כוכבא.

התרגום השלישי של הספר תורגם בידי חיים נחמן ביאליק ויצא לאור בשנת 1912. תרגומו של ביאליק נתבצע על־פי התרגום הרוסי לספר, והוא גרסה ערוכה ומקוצרת של הסיפור המקורי.

ב1955 נעשה נסיון לפרסם תרגום מלא לספר, מתוך המקור הספרדי, על ידי יוסף רביקוב, תחת השם "האברך המחונן דון קיחוט די לה מאנשה", אולם נדפס ממנו רק הכרך הראשון, בהוצאת תבל. בכרך מופיע גם מבוא מאת היינריך היינה וכן האיורים של גוסטאב דורה.

ב1958 יצא תרגומו של נתן אגמון-ביסטריצקי, תחת השם "ההידלגו החריף דון קיחוטה מן למנצ'ה".

תרגום מלא לספר, על ידי ביאטריס סקריוסקי לנדאו ולואיס לנדאו, קרוי "דון קיחוטה" וראה אור בסדרת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, ב-1994.

ב-2006 ראתה אור גרסה מקוצרת חדשה לבני הנעורים, "הרפתקאות דון קיחוטה", בעיבודה של טל ניצן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

כפל השמות בעברית ליצירה הספרדית ולשמו של גיבורה ("קיחוטה" ו"קישוט") נובעים משינוי היסטורי באופן הגיית השפה הספרדית. במאה ה-16, עת חובר הספר, נהגתה האות "x" כ- "ש", ועל כן נהגה השם "דון קישוטה", הגייה שנשתמרה בתרגומים לשפות אחרות וממנה שאב ביאליק את השם "דון קישוט". אולם, ברבות הימים התחלפה ההגייה של האות לצליל "ח", ומכאן "דון קיחוטה" בספרדית מודרנית. תרגומו של ביאליק שימר את הצליל המקורי בעוד תרגומים מאוחרים יותר מביאים את ההגייה הספרדית העכשווית. כמו כן, ביאליק חזר על ההגייה הרוסית של השם. (שינוי דומה ניתן למצוא, למשל, בשם העיר והמדינה "מקסיקו").

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דון קישוט
Stub litrature.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.