עירית שלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

עירית שלג (נולדה ב-15 באפריל 1958) היא שחקנית, במאית ומעצבת אופנה ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2012 על משחקה בסרט למלא את החלל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עירית שלג גדלה בתל אביב. נהגה לשיר בפומבי מילדות. בסיום בית הספר התיכון למדה משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב, שם הכירה את משה איבגי, בן זוגה לעתיד. לשניים נולדה בת, השחקנית דאנה איבגי, והם נפרדו כעבור שנה אחת.

לאחר שחזרה בתשובה נישאה לרב פתחיה נריה (בנו של הרב משה צבי נריה), סגן ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ואב לארבעה ילדים מנישואיו הקודמים. לשלג ונריה נולדו שני ילדים, והם התגוררו בתל אביב עד שהתגרשו. עד 2005 התגוררה גם דאנה עם אמה ומשפחתה החדשה, עד ששכרה דירה משלה.

שלג עוסקת גם בעיצוב בגדים עבור נשים חרדיות.

קריירה בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 השתתפה בסרט של יעוד לבנון "לא לשידור". ב-1984 גילמה את חוה בסרטו של זאב רווח "ספר נשים". ב-1985 השתתפה בסרטו של איתן גרין "עד סוף הלילה". ב-1985 גילמה את זארה בסרטו של עמוס גוטמן "בר 51". ב-1988 שיחקה וליהקה את סרטם של מיכה שרפשטיין וחיים בוזגלו "נישואין פיקטיביים". ב-1989 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "הצצקנים".

ב-1990 השתתפה לצד נחום שליט בדרמת הטלוויזיה של רחל אסתרקין "ג'קי", והשתתפה בסדרת הטלוויזיה "הופה היי". ב-1991 גילמה את גליה בן דוד לצד יהודה ברקן בסרט "אבא גנוב 3" בבימויה של איילת מנחמי. ב-1995 גילמה את פטימה בסרט האימה ההוליוודי שצולם בישראל "ביעותי לילה" של טובי הופר. ב-2001 השתתפה לצד בתה דאנה, אילנה ברקוביץ' ואסי כהן בדרמת הטלוויזיה של רם נהרי "כוכב זורח מעל הלב" ששודרה ב-הוט.

ב-2002 השתתפה בסרטה של הדר פרידליך "עבדי ה'" כחלק מסדרת הסרטים "שיעור מולדת". ב-2009 השתתפה בסרט הקולנוע החרדי לנשים "סגורים" שכתבה רוחמה מנדליאל וביימה הילה ארציאל.

ב-2010 זכתה שלג לצד רמה בורשטיין במענק המיזם לקולנוע וטלוויזיה בירושלים עבור הסרט "למלא את החלל".‏[1]. הסרט צולם ב-2011. הסרט מספר על שידוכים בחברה החרדית. שלג זכתה על תפקידה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2012. ‏[2]

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחקה בהצגה "תעשה לי טובה" שביים אריה סובר.

בתיאטרון יובל של מרים עציוני: ב-1988 שיחקה בהצגה "בעל בריבוע" מאת ריי קוני.

בתיאטרון הסימטה שיחקה בהצגות "סינים סינים" בבימויו של ניקו ניתאי ובהצגה "קיץ אחרון" מאת ג'יין צ'יימברס.

בתיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 שיחקה בהצגה "אותלו" מאת שייקספיר שביים היי קיילוס בתיאטרון הקאמרי. ב-1981 שיחקה בהצגה "סיפור גן עדן" שכתב יעקב שבתאי (ע"פ הסיפור "סיפור גן-העדן" מאת איציק מאנגר) וביים שמואל בונים, ושיחקה בהצגה "הנשים העליזות מווינדזור" מאת ויליאם שייקספיר. ב-1982 שיחקה בהצגה "המעגל" מאת ארתור שניצלר שביים פיטר ג'יימס. ב-1983 שיחקה בהצגה "קולי קולות קלים" מאת מייקל פריין שביים רוברט גילספי. ב-1987 שיחקה בהצגה "באמצע היום" מאת עירא דביר שביים איציק סיידוף. ב-2014 שיחקה לצד אברהם סלקטר בתיאטרון הקאמרי בהצגה "מסע ארוך אל תוך הלילה" מאת יוג'ין אוניל שביים מאיר בן סימון.

ב-2005 שיחקה במופע "כמה עולה תקווה?" שכתבה אורית הראל וביימה רמה בורשטין - מופע נשי המיועד לנשים המשלב מחזה עם מסך וידאו, ועוסק ביחסים בתוך המשפחה בצל דור שני לשואה. באותה שנה השתתפה בהקלטת התסכית "יעקב אבינו" ב"תיאטרון אודיו אבות האומה". ב-2007 שיחקה לצד ורוניקה גוטליב-כספי בהצגה "זמנים מודרניים" בה הן מדברות על ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של שנות האלפיים וטוענות שקל יותר להתקדם מבחינת המדע מאשר מבחינת הטוהר הפנימי. ב-2008 ביימה בתיאטרון אספקלריא את ההצגה "בעקבות האריה" שכתב חגי לובר על דמותו של הרב אריה לוין. ב-2009 ביימה בתיאטרון אספלריא את ההצגה "קליל כזה" שכתבו איילת שיינברג, חדוה מאירה כחלון ושירה מלכא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודמת:
2011 - ריימונד אמסלם
זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 2012 - עירית שלג ("למלא את החלל") הבאה:
2013 - לאורה ריבלין ("ההיא שחוזרת הביתה")