משה איבגי

משה איבגי
משה איבגי במחזה "הבן הבכור", תיאטרון גשר, 2009
תאריך לידה:	29 בנובמבר 1953
מקום לידה:	קזבלנקה, מרוקו
פרסים:	"פרס אופיר" 1990, 1995, 2004 "פרס פסטיבל הקולנוע לסטודנטים בלונדון" "פרס פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין" "פרס וולג'ין" 1991 "פרס האקדמיה לטלוויזיה" 2009
הופעת בכורה:	מתחת לאף
פרופיל ב-IMDb

משה איבגי, הלנה ירלובה וח'ליפה נאטור בהצגה "אנשים קשים" מאת יוסף בר-יוסף, בבימויו של משה נאור, תיאטרון חיפה, 2012

משה איבגי (נולד ב-29 בנובמבר 1953) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון, במאי קולנוע, במאי תיאטרון ומנחה טלוויזיה ישראלי. זכה בפרסים ושבחים כשחקן ונחשב לאחד המובילים בתחומו בישראל.

ביוגרפיה

איבגי נולד בקזבלנקה שבמרוקו, בן אמצעי בין שבעה אחים ואחיות. כשהיה בן שנה וחצי עלתה משפחתו ארצה והתיישבה כשנה במעברה "שומרות". לאחר מכן עברה להתגורר במגדל העמק. אמו עבדה בקק"ל ואביו עבד כפועל בניין. בגיל 11 עבר ללמוד בישיבה בטבריה. לאחר כמספר שנים בישיבה עבר ללמוד בפנימייה דתית חקלאית. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני. לאחר שחרורו מצה"ל החל ללמוד משחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב".

קריירת התיאטרון

משה איבגי ואורי יניב בהצגה "הבן הבכור", תיאטרון גשר

משה איבגי והילה סעדה על סט "הבורר"

בסרטו של תום שובל "הנוער", 2013

מוריס (משה איבגי), משמאל ומקס (אורי גבריאל), מימין, בסרטו של יעקב גולדווסר, "מקס ומוריס" משנת 1994

משנת 1978 לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשחק "ניסן נתיב", החל לשחק במחזות ב"תיאטרון החאן הירושלמי", "התיאטרון הקאמרי" ו"תיאטרון חיפה" במגוון רחב של תפקידים. בין היתר שיחק כ"יוחנן צינגרבאי" במחזה סוחרי גומי מאת חנוך לוין, במחזה על פי אנטון צ'כוב "הדוד וניה", כ"ג'ורג'" במחזה "על עכברים ואנשים" של ג'ון סטיינבק שהועלה בשנת 1998 בתיאטרון בית ליסין ועוד. בשנים 2001 - 2002 הופיע במופע יחיד שנקרא "חשבונית הנפש". החל מפברואר 2007 מופיע איבגי בהצגה של תיאטרון גשר, "הבן הבכור", שלשם תפקיד זה נדרש ללמוד רוסית. בזכות תפקיד זה קיבל איבגי את פרס "איש השנה בתיאטרון 2007". משנת 2011 הופיע בהצגת היחיד של תיאטרון גשר, "סונטת קרויצר"- על פי לב טולסטוי, מונודרמה בשילוב מולטימדיה, בבימויו של יבגני אריה.

בתיאטרון גשר ביים איבגי שתי הצגות "הנסיכה איבון" מאת ויטולד גומברוביץ' בה כיכבה בתו דאנה איבגי כאיבון ו"הארווי" מאת מרי צ'ייס.

קריירה טלוויזיונית

ב-1981 שיחק בדרמת הטלוויזיה "אינדיאני בשמש", אותה ביים הבמאי זוכה פרס ישראל רם לוי על פי סיפור מאת אדם ברוך. בדרמה זו שיחק לצד רמי דנון. ב-1982 שב לשחק בתפקיד דומה בדרמת הטלוויזיה "גבי בן יקר" שביים אורי ברבש העוסקת בצעיר ממשפחת מצוקה המנסה למצוא את עצמו במהלך שירותו הצבאי. בדרמות אלה גילם לראשונה את הדמות שהפכה להיות מזוהה עמו של הישראלי המזרחי, אך הוא הוסיף לדמות זו מימד אנושי ואיכותי שלא נמצא לה עד אז בתרבות הישראלית, מעבר לקריקטורה של סאלח שבתי וסרטי הבורקס.

ב-1983 עד 1984 הופיע בתוכנית הטלוויזיה ההומוריסטית "זהו זה" כאחד מצוות המנחים הקבוע.

בשנת 1987 שיחק בדרמה הטלוויזיונית "לחם", לצידם של רמי דנון, אתי אנקרי, עמוס לביא ואחרים.

ב-1999 שיחק ב"סיבת המוות - רצח" (1999), וב-"דו"ח איבגי - סוויסה" (1999) שהייתה מעין יומן תרבות בו יצאו איבגי ומאיר סוויסה למקומות מעניינים וסיקרו את שמצאו בדרכם. ב-1999 זכה הסרט בו כיכב איבגי, "חובו של אהרון כהן", ב- Banff Rockie Award בקטגוריית סרטים לטלוויזיה, במסגרת פסטיבל הסרטים בטורונטו.

איבגי השתתף גם בסדרות כ"פרנקו וספקטור" (2003), בה שיחק לצד רונית אלקבץ. בשנת 2005 השתתף בסדרה "משפחת קמיצ'לי" - תוכנית אירוח, על פי פורמט בריטי בשם "משפחת קומאר", שבה שיחק בתפקיד אב משפחה מזרחית המארח אורחים בביתו.

בשנת 2005 החל להופיע בסדרה של פרסומות לחברת ביטוח בטלוויזיה וברדיו בהן שיחק דמות עממית בשם דוד "הכי טוב", המהווה מעין פרפרזה על הדמויות ששיחק במהלך השנים בקולנוע. בשנת 2007 השתתף בסדרה "הבורר" בתפקיד הראשי - הבורר ברוך אסולין. הסדרה עוסקת בעולם הפשע הישראלי ובנוסף, בקשר בין הבורר למשפחתו. בשנת 2008 השתתף בסדרת הדרמה "לאהוב את אנה" בתפקיד הראשי.

בשנת 2012 מגיש איבגי את הסדרה התיעודית "יומנים", העוסקת בסיפורים שגוללו ביומני גבע. בסדרה, המשודרת בערוץ הראשון, הוא משוטט בארץ ומתחקה אחר גיבורי אותם יומנים.

קריירה קולנועית

איבגי כיכב בסרטי קולנוע רבים ונחשב לאחד משחקני הקולנוע המובילים בישראל.

שנות השמונים

בשנת 1982, בתחילת דרכו הקולנועית, הופיע איבגי לצד אורי גבריאל בסרט "מתחת לאף", בבימויו של ינקול גולדווסר . הסרט עסק בסיפורם האמיתי של פושעים קטנים שגנבו כספת מתחנת משטרה. צמד הפושעים שמוצאם המזרחי ותרבותם המזרחית ניכרים בהם, זכה לאהדת הקהל והביקורות, והשתתף בפסטיבל הקולנוע בצרפת. באותה שנה החל להשתתף גם בסרטי בורקס כ"אדון ליאון" לצד זאב רווח, ושנה לאחר מכן, ב-1983 בסרט "קוני למל בקהיר" לצד מייק בורשטיין.

מאמצע שנות השמונים, החל להשתתף בהפקות הוליוודיות ובינלאומיות, ביניהן: "השגריר" (1985) בבימויו של ג'יי לי תומפסון, לצידם של רוברט מיצ'ם ורוק הדסון, בסרט הקצר "סרט לילה" (1986), (על משחקו בסרט זה זכה בפרס "השחקן הטוב ביותר" בפסטיבל בינלאומי לסרטי סטודנטים בבריטניה), "עד לאזור לחימה" (1987) לצד כריסטופר ווקן, "אהבה גנובה" 1987 לצד טום הנקס וסרטים אחרים. באותה שנה שיחק בסרט הקרב על הוועד בתפקיד הגנן הערבי של הבניין.

בשנת 1990 שיחק לצד קרן מור, בסרט הקולנוע "שורו", של הבמאי שבי גביזון. בספטמבר אותה שנה נערך טקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע הראשון ועל משחקו ב"שורו" זכה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר ובכך היה לשחקן הראשון שזכה ב"פרס אופיר", לצד הסרט עצמו שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר.

שנות התשעים

בשנת 1991 שיחק בסרטו של ערן ריקליס, "גמר גביע", בתפקיד השבוי הישראלי בידי אש"ף במלחמת לבנון המוצא שפה משותפת עם שוביו, על רקע רצונו לראות את משחק גמר הגביע במונדיאל של שנת 1982, לצד מוחמד בכרי, בסאם זועמוט ואחרים. על משחקו זכה בתואר "השחקן הראשי הטוב ביותר" בפסטיבל ירושלים.

בשנת 1993 השתתף בסרט ההוליוודי "THE MUMMY LIVES" בבימויו של גרי אוהרה ולצידם של: טוני קרטיס, מוסקו אלקלעי ואחרים.

בשנת 1995 השתתף בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'" בו גילם דמות של בעל תחנת טלוויזיה פיראטית, שאהבתו לצעירה יפה המגיעה לשכונה מביאה אותו עד לאשפוז פסיכיאטרי. על תפקידו זכה בפרס אופיר כ"שחקן הראשי הטוב ביותר" ובפרס ב"פסטיבל הקולנוע של גרמניה".

שנות האלפיים

בשנת 2002 עזב לארצות הברית והשתתף בסרטו של דייוויד מאמט "ספרטאן". עם שובו לארץ בשנת 2004 השתתף בסרט "מטאליק בלוז" עליו זכה בפרס אופיר שלישי, לשחקן משנה. בשנת 2005 גילם את איש המוסד מייק הררי בסרט "מינכן". בשנת 2008 שיחק איבגי בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה". בשנת 2012 שיחק בתפקיד פרופסור פסטל בסרטו של שמי זרחין "העולם מצחיק".

באפריל 2011 יצא לבתי הקולנוע הסרט "וביום השלישי", סרט הקולנוע הראשון אותו ביים איבגי.

בשנת 2012 הוא שיחק בסרט "לצוד פילים" (דרמה מבית היוצר של רשף לוי), הייצא בשנת 2013.

חיים פרטיים

איבגי נשוי כיום לאורית סיילס ואב לשתי בנות מנישואים אלה. איבגי הוא אביה של השחקנית דאנה איבגי, שלצידה שיחק במספר סרטים. דאנה היא בתו מנישואיו הקודמים לעירית שלג, שחקנית לשעבר, שחזרה בתשובה. אחותו של איבגי היא הבמאית והשחקנית רונית איבגי, מקימת "קבוצת התיאטרון המרוקאי" המעלה בישראל הצגות קלאסיות (כ"הקמצן" של מולייר) בשפה המרוקאית ואף שיחקה לצידו בפרסומות "דוד הכי טוב".

חיי רוח

איבגי התנסה בסיינטולוגיה, נטש את העיסוק בדת זו והיה מן הבודדים שבנוטשים אותה שהעז לבקר אותה באופן פומבי:

	"אחת הסיבות שעזבתי היא הכספים שהם גובים. זה עסק כלכלי מטורף. זה מין משהו לעשירים: או שגומרים עליך או שאתה צריך להיות מספיק עשיר כדי לבזבז על הסיינטולוגיה הזאת. בן אדם יכול להתרושש, להגיע לפשיטת רגל, כדי להבין את הסיינטולוגיה. הם שם למעלה עושים מיליארדים והוא על הפנים; יכול למצוא את עצמו מוכר את הבית שלו"‏

אחרי סדרת מפגשים עם הרב מיכאל לייטמן, ובהשפעתו, גיבש איבגי לעצמו אידאולוגיה "ירוקה" והחליט להצטרף לפוליטיקה המקומית במקום מגוריו, זכרון יעקב. בבחירות שנערכו ב-2008 נבחר כחבר מועצה, אולם בינואר 2010 הודיע על פרישה בשל מצוקת זמן.

פילמוגרפיה חלקית

• "אינדיאני בשמש" (1981) דרמת טלוויזיה שביים רם לוי. משה איבגי שיחק בתפקיד משנה כשבתפקיד הראשי שיחק רמי דנון.
• "מתחת לאף" (1982) ביים ינקול גולדווסר. סיפורם של שני פושעים קטנים (משה איבגי ואורי גבריאל) הגונבים כספת מתחנת משטרה.
• "גבי בן יקר" (1982) דרמת טלוויזיה שביים אורי ברבש. סיפורו של צעיר משכונת מצוקה הנתקל בקשיים בעת גיוסו לצה"ל. איבגי שיחק בתפקיד הראשי.
• "אדון ליאון" (1982) ביים זאב רווח. סרט בורקס קלאסי העוסק בקינאה של אב לביתו השחקנית, ובחילופי זהויות סביב לידתו של תינוק. משה איבגי שיחק בתפקיד הפקח דנינו בו חושד אדון ליאון (רווח) כי הוא אבי תינוקה של ביתו.
• "קוני למל בקהיר" (1983) ביים יואל זילברג. עוד בורקס, סרט המשך בסדרת "קוני למל". איבגי בתפקיד משני.
• "השגריר" (1984) ביים ג'יי. לי תומפסון. דרמה בינלאומית בכיכובם של רוברט מיצ'ם, אלן בורסטין ורוק האדסון העוסקת הסכסוך במזרח התיכון. איבגי מופיע בתפקיד שולי, של דקות ספורות.
• "סרט לילה" (1986) ביים גור הלר. סרט קצר שזכה לפרסים ולשבחים העוסק בחייל ישראלי בשם אלי, אותו מגלם איבגי, הנמלט ממעצר כשלצידו פועל פלסטיני הכבול באזיקים.
• "הקרב על הוועד" (1986) ביים אבי כהן. סרטה של שלישיית הגשש החיוור. איבגי בתפקיד משני - הגנן הערבי מהשטחים.
• "אהבה גנובה" (“Every time we say goodbye”). ביים משה מזרחי. הפקה בינלאומית יוקרתית, בה שיחק איבגי בתפקיד שולי לצידו של טום הנקס ולצידם של שחקנים ישראלים רבים כגון מוני מושונוב, אבנר חזקיהו, גילה אלמגור וענת עצמון.
• "לחם" (1987) דרמת טלוויזיה שביים רם לוי. דרמה העוסקת במשפחה המצויה במשבר חברתי וכלכלי. איבגי שיחק לצד אתי אנקרי ורמי דנון.
• "ביער, ביער" (1987) עיבוד לטלוויזיה של הצגה בשם זהה בה שיחקו איבגי ואורי גבריאל בתיאטרון הסימטה בשנת 1981. איבגי וגבריאל מגלמים שני עצורים החשודים ברצח שמנהלים שיחה בתא המעצר.
• "עד לאזור לחימה" (“Deadline”) (1987) במאי נתניאל גוטמן. הפקה בינלאומית בכיכובו של כריסטופר ווקן. איבגי בתפקיד משנה של אדם בשם עבדול, ועמו שוב אתי אנקרי, המשחקת את סמירה.
• "משחקים בחורף" (1988) במאי רם לוי על פי סיפורו של יצחק בן נר.
• "שורו" (1990) סרטו של שבי גביזון בו משחק איבגי גורו תל אביבי המוליך אחריו עדת מעריצים הזויה.
• "גמר גביע" (1991) ביים ערן ריקליס. הסרט בו נלקח איבגי בשבי על מוחמד בכרי אך השניים מוצאים שפה משותפת סביב אהבתם לכדורגל.
• "מלאכים ברוח" (1991) סרטו של גור הלר בו משחק איבגי עבריין בשם מישל העובר תהליך של גילוי עצמי לאחר שחרורו מן הכלא. בסרט שיחקה לצידו לראשונה ביתו, דאנה איבגי. הסרט נגנז ולא הגיע למסכי הקולנוע.
• "נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993) קומדיה פרועה בבימויו של אנריקה רוטנברג, בה משחק איבגי לוזר בשם איציק פינקלשטיין הנוקם בסובבים אותו באמצעות נזיר מסתורי.
• "The Mummy Lives" (ללא שם עברי). סרט אימה (1993), בבימויו של גרי אוהרה. טוני קרטיס הוותיק משחק מומיה בסביבה רווית שחקנים ישראלים כאיבגי, אורי גבריאל, מוחמד בכרי ומוסקו אלקלעי.
• "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" (1994) סירטה של דינה צבי ריקליס על פי סיפורה של רונית מטלון.
• "נקודה שחורה" (1994) סרט קצר של דני ורטה.
• "מקס ומוריס" (1994). סרט פשע קומי, בבימויו של ינקול גולדווסר, לצידו של אורי גבריאל.
• "הפטריוטים" (1994) מותחן בינלאומי בבימויו של אריק רושאן, העוסק בנער צרפתי העולה לישראל ומתגייס למוסד. איבגי בתפקיד משנה.
• "חולה אהבה בשיכון ג'" (1995) סרטו של שבי גביזון בו מככב איבגי בתפקיד בעל תחנת כבלים פיראטית בקריות המתאהב עד כדי שגעון בצעירה נאה המגיעה לשכונתו.
• "סוף המשחק" (1995) סרטו של יוני דרמון העוסק בחבורת נערים המדרדרת לפשע. איבגי בתפקיד משנה.
• "גול עצמי" (1996) סרט קצר של סיוון ארבל ורן כרמלי.
• "אהבה אסורה" (1997) סרטו של יוסי זומר על פי מחזהו הקלאסי של ש. אנסקי. איבגי בתפקיד עזריאל.
• "מסוכנת" (1998) סרטו של שמי זרחין בו משחק איבגי אדם בשם ישראל, שגרם לתאונת דרכים קטלנית, שלאחר ריצוי מאסרו מנסה לקבל את מחילתה של אם הקורבן בתאונה, גילה אלמגור.
• "בגין" (1998) סרטו של אורי ענבר על פי סיפור מאת אמנון דנקנר. במונודרמה זו שהוקרנה בטלוויזיה הישראלית משחק איבגי את מנחם בגין המספר מדוע הסתגר בביתו בשנותיו האחרונות.
• "ערים בלילה" (1998) איבגי מספק קריינות לסרטו של יואב בן דוד העוסק בחוויות הטראומטיות של השבויים במלחמת יום הכיפורים.
• "יום יום" (1998) סרטו של עמוס גיתאי הוא קומדיה על שני חברי ילדות הנפגשים בחיפה.
• "זמן אוויר" (1999) סרטו של יצחק צפל ישורון, בו שיחק כאביה של בתו, דאנה איבגי.
• "קוונטין אמר לי" (1999) סרט קצר של הבמאי צחי פורטנוי.
• "חובו של אהרון כהן" (1999) דרמת טלוויזיה חברתית בבימויה של עמליה מרגולין. הסרט נכתב על-פי כתבת תחקיר של שלמה אברמוביץ בידיעות אחרונות וזכה ב- Banff Rockie Award בקטגוריית סרטים לטלוויזיה, במסגרת פסטיבל הסרטים בטורונטו.
• "הבולשת חוקרת" (2000) מותחן בבימויו של מרק רוזנבאום.
• "אספלט צהוב" (2001) שלושה סיפורים קצרים מחיי הבדואים בישראל, בבימויו של דני ורטה.
• "שליחות קטלנית ברמת גן" (2002) סרטו הקצר של הבמאי ינאי גוז. איבגי משחק לצד אורנה פיטוסי בפארודיה פרועה על הקולנוע הישראלי.
• "סיפורי בית קפה" (2003) סרטו של עמית ליאור. איבגי בתפקיד משנה של "משורר ביבים".
• "חיים זה חיים" (2003) דרמה של מיכל בת אדם.
• "ספארטן" (2004) מותחן ריגול של דייוויד מאמט. איבגי בתפקיד משני לצידו של ואל קילמר.
• "מדורת השבט" (2004) סרטו עטור הפרסים של יוסף סידר. סרט העוסק באישה המנסה להתקבל למגורים בהתנחלות בשנות השמונים.
• "מטאליק בלוז" (2004) סרטו של דן ורטה. הפקה על סוחרי מכוניות משומשות ישראלים בגרמניה.
• "מינכן" (2005) סרטו של סטיבן ספילברג. הפקה בינלאומית בה משחקים ישראלים רבים, העוסקת במרדפם של אנשי המוסד אחר מבצעי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
• "חיים היה פה" (2006) סרטו הקצר של הבמאי שלומי חיון איבגי משחק תפקיד של אב קשה יום לצד תלמידו שלומי אברהם.
• "הבורר" (2006) סדרת דרמה טלוויזיונית.
• "לאהוב את אנה" (2007) סדרת דרמה טלוויזיונית.
• "חסר מנוחה" (2008) סרטו של עמוס קולק בכיכובם של משה איבגי ורן דנקר.
• "שבעה" (2008) סרטה של רונית אלקבץ
• "אצבע אלוהים" (2009) סרטו של יגאל בורשטיין, בכיכובם של איבגי, אלון אבוטבול ודורית בר אור. על הסרט הוענק לו ביחד עם אבוטבול פרס השחקן הטוב ביותר ביולי 2008 בפסטיבל הקולנוע ירושלים.
• "היו לילות" (2010) סרטו של רוני ניניו, בו מככב איבגי לצד בתו דאנה איבגי.
• "וביום השלישי" (2011) סרט בבימויו של איבגי, בו הוא גם משחק.
• "מנתק המים" (2012). פרס השחקן בסרט עלילתי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.
• "לאן נעלם משה איבגי?" (2012)
• "הנוער" (2013) מאת ובבימויו של תום שובל.

פרסים (רשימה חלקית)

פרסים בינלאומיים

• "פסטיבל הקולנוע ברלין" - פרס השחקן הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט חולה אהבה בשיכון ג'
• "פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לסטודנטים בבריטניה" - פרס השחקן הראשי הטוב ביותר, עבור "סרט לילה"

פרסים מקומיים

פרס אופיר

• 1990 - השחקן הראשי הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט "שורו"
• 1995 - השחקן הראשי הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'
• 2004 - שחקן המשנה הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט "מטאליק בלוז"

פרס וולג'ין (פסטיבל הקולנוע ירושלים)

• שחקן השנה 1991 עבור תפקידיו ב"שורו" וב"גמר גביע"

פרס תא המבקרים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה

• 1994 - עבור תפקידו בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין"
• 1996 - עבור תפקידו בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'

פרס האקדמיה לטלוויזיה

• 2009 - השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה ("הבורר")

קישורים חיצוניים

• "משה איבגי" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• משה איבגי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• משה איבגי באתר "הבמה"
• משה איבגי באתר תיאטרון גשר
• לילך דקל-אבנרי, שיטת איבגי, באתר הבמה, 1 במרץ 2006
• ‫מרב יודילוביץ', בא פשוט, באתר ynet‏, 22 באוגוסט 2008‬
• ‫גבי בר-חיים, משה איבגי מצטנע: אני, סקסי?, באתר nrg מעריב, 7 במרץ 2009‬
• ‫דרור עמיר, משה מביים את איבגי, באתר ynet‏, 12 ביוני 2009‬
• ‫מרב יודילוביץ', משה איבגי, במאי תיאטרון, באתר ynet‏, 22 בדצמבר 2010‬
• יובל אברמוביץ', ‏נמאס לי להתנצל, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
• ‫טל פרי, ‏משה ודנה איבגי בשיתוף פעולה נדיר: ראיון משותף, באתר גלובס, 27 באפריל 2011‬
• הדס רשף, ‏“תיאטרון תמיד מרגיש כמו פריפריה”, "כביש ארבעים", גיליון 123, נובמבר 2011
• ‫ניר שאולוף, לא בורר: למשה איבגי נמאס מבידור זול, באתר nrg מעריב, 11 בינואר 2012‬
• מאיה כהן, ‏הגיע זמן הפרינג', באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012

הקודם: 1989 - שרון אלכסנדר

זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 1990 - משה איבגי ("שורו")

הבא: 1991 - אריה מוסקונה

הקודם: 1994 - שמיל בן-ארי

זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 1995 - משה איבגי ("חולה אהבה בשיכון ג'")

הבא: 1996 - עמוס לביא

הקודם: 2003 - אלון אבוטבול

זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2004 - משה איבגי ("מטאליק בלוז")

הבא: 2005 - אסי דיין

הקודם: 2008 - אסי דיין (בטיפול)

זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר בסדרה דרמטית לשנת 2009 - משה איבגי (הבורר)

הבא: 2010 - ישי גולן (חטופים)