פלסיבו (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פלסיבו
פלסיבו, נובמבר 2009
מידע כללי
מקור לונדון, אנגליה
שנות פעילות 1994 - היום
סוגה רוק אלטרנטיבי
רוק
אינדי רוק
בריטפופ
חברת תקליטים EMI

Virgin Records

אתר אינטרנט Placeboworld.co.uk
חברים
בריאן מולקו (גיטרה, שירה)
סטפן אולסדל (גיטרה בס)
סטיב פורסט (תופים)
חברים לשעבר
סטיב יואיט (תופים)
רוברט שולצברג (תופים)

פלסיבואנגלית: Placebo) היא להקת רוק אלטרנטיבי בריטית, אשר נוסדה ב-1994. חברי הלהקה הם בריאן מולקו (סולן וגיטריסט), סטפן אולסדל (בסיסט) וסטיב פורסט (מתופף). עד 2007 מתופף הלהקה היה סטיב יואיט, אשר פרש עקב מה שהוגדר כ"חילוקי דעות אישיים ומקצועיים".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה פלסיבו הוקמה על ידי הזמר והגיטריסט בריאן מולקו והבסיסט סטפן אולסדל. השניים למדו יחד בבית הספר האמריקאי שבלוקסמבורג, אלא שדרכיהם לא הצטלבו עד לשנת 1994- כאשר פגשו זה בזה באורח מקרי ברכבת התחתית של לונדון. באותה תקופה הופיע מולקו בבר מקומי. אולסדל בא, לבקשתו, לאחת מהופעותיו, ובעקבות זאת החליט להצטרף למולקו ולהקים להקה.

הלהקה שהוקמה נקראה בהתחלה "Ashtray Heart", שם שנלקח מאחד משיריו של המוזיקאי האמריקאי דון ואן וליט. לאחר זמן קצר שונה השם לפלסיבו. באותה העת פעלו להקות רבות שנשאו שמות של סמים, ופלסיבו היא כמשקפת התופעה.

אלבום הבכורה, 1994 - 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכה, ללהקה לא היה מתופף קבוע, ואת התפקיד נשאו במקביל סטיב יואיט ורוברט שולצברג. כשהלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם חברת "קרולין רקורדס", חתם שולצברג על החוזה כמתופף הרשמי של הלהקה כיוון שיואיט היה מחויב ללהקה אחרת (Breed). שולצברג השתתף בהקלטת סינגל הבכורה של הלהקה, וכן בהקלטת אלבום הבכורה המצליח של הלהקה הנושא את שמה, Placebo. האלבום הגיע למקום ה-5 במצעד המכירות הבריטי. שולצברג עצמו פוטר בשל חילוקי דעות באוגוסט 1996, ערב הופעת הבכורה הטלויזיונית של הלהקה. מאוחר יותר, תפס יואיט את מקומו כמתופף הלהקה.

בראשית 1996 הופיעה הלהקה כלהקת החימום של דייוויד בואי באיטליה, צרפת ושווייץ, כחלק ממסע ההופעות שליווה את אלבומו של בואי Outside. הופעת הבכורה של פלסיבו עם יואיט הייתה בהופעת יום ההולדת ה-50 של בואי, שהתקיימה בניו יורק במדיסון סקוור גארדן ב-1997.

שנה לאחר מכן, חידשה הלהקה, את שירם של טי רקס ומארק בולאן "20th Century Boy", שיועד לפס-קול הסרט ולווט גולדמיין. בסרט זה הופיעה הלהקה אף בתפקיד קטן. הקשר של דיוויד בואי עם הלהקה לא פסק- באותה שנה, הקליטו פלסיבו יחד עם דייוויד בואי את השיר "Without You I'm Nothing", בהפקתו של טוני ויסקונטי. בנוסף, הופיעה הלהקה עם בואי בטקס פרסי המוזיקה הבריטית בשנת 1999.

ההצלחה הגדולה 1998 - 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 הצטרפה הלהקה לחברת התקליטים המצליחה Virgin Records, נובמבר של אותה שנה הוציאה את אלבומה השני, שזכה להצלחה רבה - Without You I'm Nothing. האלבום, שזכה להצלחה בבריטניה, הביא ללהקה פרסום רב גם בארצות הברית. הסינגלים שליוו את האלבום - "Nancy Boy" ו-"Pure Morning", הפכו ללהיטים מצליחים והגיעו שניהם לראשי מצעדי הפזמונים בבריטניה. על אף שהלהקה שרה באנגלית, הפכה דווקא צרפת, למוקד הצלחת הלהקה, ובתגובה הקליטה הלהקה מספר גרסאות משיריה בשפה הצרפתית.

אלבומה השלישי של הלהקה, שיצא בשנת 2000, Black Market Music, כלל נגיעות של סגנונות מגוונים כדוגמת היפ הופ ודיסקו ששולבו בסגנון המוזיקלי המרכזי של הלהקה - רוק. שניים משירי האלבום זכו להצלחה גדולה: "Taste in Men" ו-"Slave to the Wage".

2000 - 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומה הרביעי של הלהקה Sleeping with Ghosts יצא בשנת 2003, ושילב מקצבי דאנס ואלקטרוני בסאונד הטיפוסי של הלהקה. שנה לאחר מכן, הוציאה הלהקה את אוסף הסינגלים Once More with Feeling. השקת האלבום לוותה בהופעה חד פעמית בוומבלי. בהופעה זו התארח סולן להקת הקיור רוברט סמית'.

בשנת 2004 שיחררה הלהקה דיסק אוסף של סינגלים בשם "Once More With Feeling" וכללה בו שיר חדש בשם "Twenty Years".

ביולי 2005 הופיעה הלהקה במסגרת קונצרט Live 8 בצרפת שם ניגנה שני שירים: "The Bitter End" ו-"Twenty Years". שנה לאחר מכן, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בבריטניה, לאחר שלא הופיעה בה שנתיים. הכרטיסים לכל מסע הופעות זה נמכרו תוך סוף שבוע אחד בלבד.

2006 - הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאן מולקו, 2006

בספטמבר 2005 סיימה הלהקה את הקלטת אלבומה החמישי, שיצא ב-13 במרץ 2006 ונקרא Meds. הסינגלים המצליחים מאותו אלבום היו: "Because I Want You", "Song To Say Goodbye" ו-"Infra-Red". באלבום נכללו שני דואטים עם שני סולני להקות מצליחות בארצות הברית: מייקל סטייפ, סולן להקת R.E.M. ואליסון מוסהרט, סולנית להקת The Kills. האלבום הגיע לראשי מצעדי המכירות באירופה ובאוסטרליה.

באותה שנה, יצא אלבום הבכורה של הלהקה במהדורה חדשה ומורחבת לרגל עשור ליציאתו המקורית. הוצאה זו כללה דיסק DVD בו נכללו רצועות של הופעות חיות, קליפים והופעות טלויזיוניות של הלהקה.

ב-2007, לאחר תקופה מסוימת בה הדרדרו היחסים בין חברי הלהקה, פרש סטיב יואיט מתפקיד המתופף, והלהקה יצאה לפגרה. באמצע 2008 אויש תפקיד המתופף על ידי סטיב פורסט האמריקאי, אותו הכירו חברי הלהקה במהלך סיבוב ההופעות האחרון, בו תופף פורסט בלהקת החימום של המופע בארצות הברית.

ב-8 ביוני 2009 יצא לאור אלבומה השישי של הלהקה, Battle For The Sun, כשעל עטיפתו מופיע תצלום של ליקוי חמה מלא. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "For What It's Worth" יצא רשמית ביוני אך הושמע עוד לפני כן יחד עם שיר הנושא של האלבום בתוכניות רדיו ובהופעות. סינגלים נוספים שיצאו אחריו היו: "Battle For the Sun", "Ashtray Heart" ו-"The Never-Ending Why". באלבום 12 שירים, אולם יצאו לו עוד 2 גרסאות מיוחדות בעולם הכוללות שירי בונוס. בגרסה המורחבת הראשונה ישנם 14 שירים - כשלצד השירים המופיעים בגרסה הבסיסית מופיעים השירים "Unisex" ו"The Movie on your Eyelids". בגרסה המורחבת השנייה שיצאה ביפן בלבד מופיע גם השיר "In a Funk".

השירים באלבום החדש התאפיינו בצליל חדש המציג התפתחות בסגנונה של הלהקה, החותר לכיוון של המנוני אצטדיונים. השיר הראשון באלבום, "Kitty Litter", נכתב כאשר הלהקה הייתה בתחילת דרכה, ורק באלבום הנוכחי עובד והוקלט. הצלחת האלבום, הביאה בתום אותה שנה, לזכייה בטקס פרסי המוזיקה של MTV בפרס הלהקה האלטרנטיבית הטובה של השנה.

בחודש יוני 2010 הופיעה הלהקה בישראל בגני התערוכה בתל אביב.‏[1].

לאחר הפסקה שלקחו חברי הלהקה, שבו לאולפן באמצע שנת 2012 להקלטת אלבומם השביעי. באוקטובר אותה שנה הוציאה הלהקה את התקליטון B3 הכולל חמישה שירים.

ב-16 בספטמבר 2013 עתיד לצאת אלבומה השביעי של ההלקה, Loud Like Love. האלבום, אשר הוקלט בלונדון, יכלול 10 שירים. סינגל ראשון מתוך האלבום, "Too Many Friends", שוחרר ביוני 2013. הקליפ לשיר זה נערך בשיתוף פעולה עם הסופר האמריקני ברט איסטון אליס.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996Placebo: אלבומה הראשון של הלהקה, אשר זכה לביקורות קרירות מצד מבקרי המוזיקה, אך זכה לאהדה רבה בקרב הקהל. בשנת 2006 הוצאה מהדורה כפולה לאלבום הכוללת, בנוסף, שירים שהוקלטו באותה התקופה, גרסאות דמו וקטעי וידאו של ראיונות והופעות.
  • 1998Without You I'm Nothing: נחשב לאלבום הפריצה של הלהקה. האלבום כלל את הסינגל המצליח Every You Every Me. בנוסף, הוצא בנפרד סינגל עם גרסה חדשה לשיר הנושא של האלבום, בו התארח הזמר דייוויד בואי. באותה שנה הופיע בואי עם פלסיבו במספר הזדמנויות ויחד גם שרו את שירו של מארק בולאן 20th Century Boy, הכלול בדיסק Covers.
  • 2000Black Market Music: אלבומה השלישי והמצליח של הלהקה. האלבום כולל את הלהיט Taste In Men.
  • 2003Sleeping With Ghosts: האלבום הרביעי של הלהקה. לאלבום מהדורה מוגבלת הכוללת את דיסק החידושים "Covers" ובו 10 גרסאות כיסוי לשירים של להקות ואמנים מצליחים מרחבי העולם.
  • 2006Meds: אלבומה החמישי של הלהקה. כמו כן, לאלבום מהדורה מוגבלת הכוללת תקליטור DVD עם ראיונות, קטעי "מאחורי הקלעים", שירים גנוזים ועוד.
  • 2009Battle For The Sun: אלבומה השישי של הלהקה.
  • 2012 - B3 אלבומה השביעי של הלהקה הכולל 5 שירים בלבד.
  • 2013 - Loud Like Love: אלבומה השמיני של הלהקה הכולל 10 שירים.

אלבומי אוסף ואחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004Once More with Feeling: אוסף המסכם את כל הסינגלים שהוציאה פלסיבו בין השנים 1996-2004. לאוסף קיימת מהדורה מוגבלת המכילה 2 דיסקים ובדיסק השני רמיקסים לשירים ידועים שהופיעו באלבומים קודמים.
  • 2006Covers: לאור הביקוש לדיסק גרסאות הכיסוי שאזל במהדורה המוגבלת של Sleeping With Ghosts, הוחלט להוציאו מחדש, אך ורק בהורדה דיגיטלית בתוכנת ה-iTunes. בשנת 2010 יצא האלבום בגרסת דיסק.
  • 2007Extended Play '07: מיני-אלבום ובו שירים נבחרים מכל אלבום לצד ביצועים בהופעה חיה.

בוטלגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005Maximum Placebo: אוסף המכיל שירים גנוזים של הלהקה לצד ראיונות וביוגרפיות של הלהקה.
  • 2006X-Posed: The Interviews: אוסף של ראיונות הלהקה עד שנת 2006.

וידאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004(Soulmates Never Die (Live In Paris 2003: תקליטור DVD שיצא לאחר סיבוב ההופעות של פלסיבו בעקבות האלבום המצליח Sleeping With Ghosts, המתעד הופעה של הלהקה בפריז עם 21 מקטעיה.
  • 2004Once More With Feeling: אוסף וידאו קליפים בתקליטור DVD שיצא סמוך להוצאתו של אוסף הסינגלים תחת אותו השם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אור ברנע, "פלסיבו" תופיע בישראל, באתר ynet‏, 14 במרץ 2010