צבי הרמן שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "צבי שפירא" מפנה לכאן. לערך העוסק באיש תקשורת ישראלי, ראו צבי שפירא (איש תקשורת).
צבי הרמן שפירא
1840 – 1898 (בגיל 58 בערך)
Zvi Hermann Schapira.JPG
מקום לידה Flag of Russia.svg ארזוויליק, רוסיה
מקום פטירה Flag of the German Empire.svg  האימפריה הגרמנית
מקום מגורים רוסיה, גרמניה
פעילות בולטת יוזם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) והוגה רעיון האוניברסיטה העברית בירושלים.
מקצוע מתמטיקה.
בת זוג קלרה בלנק (Clara Blank)

צבי הרמן שפירא (4 באוגוסט 18408 במאי 1898; ת"ר - ל"ג בעומר תרנ"ח), משכיל יהודי ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.

שפירא היה יוזם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) והוגה רעיון האוניברסיטה העברית בירושלים.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי שפירא נולד בארז'וויליק, עיירה קטנה בליטא על יד העיר טאוראגה. אביו היה למדן ידוע-שם ואיש מידות-תרומיות, וכל שאיפתו הייתה שבנו יהיה רב בישראל.
עוד בילדותו גילה צבי הרמן שפירא כשרונות בלתי רגילים: בן שלוש קרא כבר "אותיות קטנות" בספר, בן ארבע למד גמרא עם פירושים, בן שמונה שלט כבר בלשון העברית במידה כזאת, עד שחיבר ספר דקדוק משלו והתמחה בספר מורה נבוכים לרמב"ם.

עד מהרה התפרסם בכל נתיבות התלמוד ועודו צעיר לימים קיבל סמיכה לרבנות. בשנת ה-24 לחייו שימש כבר כרב וראש ישיבה בעיר הליטאית בירטושלא, ושמו יצא לתהילה בכל הסביבה.

השגים במדע ובחכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן 26 החליט שפירא להתחיל בלימודי-חול ולבסס את ידיעותיו במתמטיקה. בהשפעת רעיונות ההשכלה עזב את עיירתו, את רבנותו ואת עולם הישיבות והלך לנוע על מרכזי הרוח והמדע בעולם. תחילה הגיע לוילנה ובידו מכתב המלצה מאת הסופר אברהם מאפו. כאן התחיל הרב לשעבר והוא אז בן 27 - בפעם הראשונה בחייו ללמוד את שפת המדינה ולהתעמק במדעים, וכאשר נוכח לדעת כי בוילנה לא ימצא את מבוקשו, החליט לגלות למקום אחר.

אחרי טלטולים רבים ונסיונות קשים - בין היתר באודסה- הגיע בשנת 1868 לברלין ללא ידע מוקדם בגרמנית ובאין מאומה לכלכל את נפשו. נרשם לקורסים באקדמיה לאומנויות ומלאכות. הוא התגורר בעיר הגדולה בבדידות גמורה ובחוסר כל. לפעמים היה מתהלך בחוצות רעב לפרוסת-לחם אף מקום לינה לא היה לו, והיה לן על אחד הספסלים בגן-העיר. המכשולים הרבים לא ריפו את ידיו ולא שברו את רוחו אך גופו נשבר. בריאותו התרופפה ושפירא נאלץ להפסיק לזמן מה את לימודיו ולחזור לעיירתו.

בין השנים 1871 - 1878 עסק בהצלחה במסחר באודסה. כך יכול היה לרכוש אמצעים לשם חידוש לימודיו. בשנת 1878 חזר לברלין ומשם לאוניברסיטת היידלברג. הפרופסור הנודע למתמטיקה מוריץ קנטור, הסכים לתת לו שיעורים פרטיים וללמדו מתמטיקה בסיסית.

עברו אך ימים מועטים ושפירא נתקבל כחבר בחברה המתמטית בהיידלברג. כעבור זמן קצר, נתן את הרצאתו הראשונה ובשנת 1880 הופיע ספרו הראשון במתמטיקה. הוא הוכתר בתואר כבוד ונתמנה למרצה באוניברסיטה. עברו עוד שש שנים ושפירא מונה כפרופסור שלא מן מהמניין למתמטיקה באוניברסיטת היידלברג. גם לאחר שנתמנה כמרצה נאלץ להתפרנס גם מעבודתו כשען.

תחילת פעולתו הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו בן 30 התוודע לרעיון ההתיישבות בארץ ישראל וחלם על הקמת מרכז עליון למדעים בירושלים. הוא התחיל לפרסם מאמרים על בעיות תנועת התחיה הלאומית וקשר קשרים עם הסטודנטים היהודים בהיידלברג, שהיו רובם יוצאי רוסיה ורעיון שיבת ציון היה קרוב ללב כולם. בהיותו בן ארבעים, יסד שפירא בהיידלברג אגודה יהודית לאומית בשם "ציון" שמטרותיה היו להפיץ בקרב היהודים את השפה ואת הספרות היהודית, לארגן את היהודים לפעולה ציבורית למען שחרור מעמדו של העם היהודי, להגשים את הרעיון של התיישבות יהודית בארץ ישראל ולהקים מרכז רוחני של המתיישבים היהודים בארץ.

הקונגרס הציוני הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודתו של שפירא לא האריכה ימים ולו הייתה זו אכזבה רבה. אולם עד מהרה מצא עידוד כאשר הגיעו אליו בנימין זאב הרצל וספרו "מדינת היהודים". תחילה היסס מחשש כי סופו של החזון יהא כסוף האגודה בהיידלברג, ואולם בשנת 1897, בצאת קריאתו של הרצל אל בית ישראל להתכנס לקונגרס הציוני הראשון בבזל הוא לא היסס עוד.

ההצעה ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בועידת קטוביץ בשנת 1884, הציע שפירא לארגון חובבי ציון להקים קרן לקניית אדמות בפלסטינה. אמנם, הארגון לא מימש את הצעתו אך שפירא לא איבד מנחישותו. 13 שנים מאוחר הוא הציע אותה שוב בפורום הקונגרס הציוני.

בישיבה האחרונה של הקונגרס עלה שפירא על במת בחירי עם ישראל והציע את הצעתו על יסוד הקרן הקיימת לישראל.

ההצעה כללה 12 סעיפים, בהם הגדיר שפירא את אופייה ומטרתה של הקרן, ועיקר הסעיפים הם:

  1. לאסוף מכל יהודי בעולם כסף ליסוד קרן יהודית כללית.
  2. שני שליש יהוו קרן לקרקעות והשליש האחרון יוצא על שמירת הקרקעות הנרכשות.
  3. את האדמה הנרכשת אין להוציא בשום זמן מרשות הקרן ואסור למכור ליהודי יחיד.

הצעתו נתקבלה על ידי צירי הקונגרס ללא התלהבות יתרה ונמסרה לוועדה מיוחדת לשם עיבוד ועיון. שפירא עצמו לא זכה לראות בהתממשות חזונו ונפטר ב-8 חודשים מאוחר יותר. בשנת 1898, הרצל עצמו כבר תמך ברעיון ואחרי נאום סוחף קרא להצבעה מחודשת על ההצעה.

באותה ישיבה ראשונה של קונגרס הציוני הגיש שפירא גם את ההצעה להקמת אוניברסיטה עברית בירושלים.

ימיו האחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדור אמונה והתפעלות חזר שפירא לביתו מן הקונגרס, והקדיש עצמו בלב ובנפש לעבודה הציונית. אך תקופת האושר לא נמשכה זמן רב. נדודיו וטלטוליו עירערו את בריאותו. הוא הוזמן להשתתף בכינוס ציוני חשוב בעיר קלן וחלה בדלקת ריאות, ובל"ג בעומר ה'תרנ"ח הוא נפטר. הוא נקבר תחילה בבית הקברות העתיק של העיר קלן, ובי"ט בטבת ה'תשי"ד הועלו עצמותיו לירושלים ונטמנו בהר המנוחות. על שמו :המושב גבעת שפירא, שמות רחובות בישראל על שמו ישנם ברחובות בחיפה ובראשון לציון. תל אביב - הרחוב בו שוכן בית קק"ל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי (הרמן) שפירא, כתבים ציוניים, נאספו ונסדרו בידי בן ציון דינבורג, בהוצאת הלשכה הראשית של הקהק"ל, ירושלים תרפ"ה
  • גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 971), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]