קאנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאנא (כפר)
قانا
מדינה / טריטוריה Flag of Lebanon.svg  לבנון
מחוז מחוז דרום לבנון
נפה נפת צור
אוכלוסייה
 ‑ בכפר

10,000‏
קואורדינטות 33°12′33″N 35°17′57″E / 33.20917°N 35.29917°E / 33.20917; 35.29917קואורדינטות: 33°12′33″N 35°17′57″E / 33.20917°N 35.29917°E / 33.20917; 35.29917

קאנאערבית: قانا) - כפר בדרום לבנון 10 ק"מ מדרום מזרח לצור ו- 12 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל. בכפר מתגוררים כ- 10,000 תושבים מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם נוצרים.

בנצרות, יש המזהים במקום את "קנה אשר בגליל", הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו ביצע ישו את נס הפיכת מים ליין המוכר כנס החתונה בקנה. זיהוי זה מוטל בספק - קנה הגלילית בדרך כלל מזוהה בקרב מאמינים נוצרים ככפר כנא אשר בישראל, בסמוך לנצרת, או עם חורבת קנה מעט צפונה משם.

הכפר עלה לכותרות בשתי תקריות של הרג המוני של אזרחים לבנונים מהפצצות ישראליות כנגד משגרי קטיושות מהחזבאללה שפעלו מהכפר.

קבריהם של הרוגי אחד האירועים בקאנא

התקרית הראשונה קרתה ב-18 באפריל 1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, כאשר הכוח הגדול ביותר של צה"ל בגזרה, שהיה בפיקודו של נפתלי בנט,‏[1] נתקל במארב, סוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" (בעת ירי אש לחילוץ, טווח הביטחון מוקטן), ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה במוצב או"ם סמוך. מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.

התקרית השנייה ארעה ב-30 ביולי 2006 כאשר בלבנון נטען לנסיבות דומות, כחלק ממלחמת לבנון השנייה, מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מהחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות‏‏‏[2]. צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין. מספר השערות העלו על ידי גורמים צה"לים ביניהם: חומרי נפץ שהיו מאוחסנים בבנין התפוצצו, מישהו שיחק בפצצה שהייתה נפל, או שהבניין הרעוע החזיק מספר שעות ולבסוף קרס‏‏‏[3]. ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאוד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על הפסקת האש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]