כפר כנא
ערך זה עוסק במועצה מקומית בישראל. אם התכוונתם לכפר בדרום לבנון, ראו קאנא.
| כפר כנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כנסיית החתונה בכפר כנא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كفر كنا | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע | 252 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 19,703 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.6% בשנה עד דצמבר 2011 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 1,959 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט | 10,060 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דירוג חברתי-כלכלי | 2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 0.3689 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כפר כנא באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כפר כנא (ערבית كفر كنا) היא מועצה מקומית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1968.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר בכתבי המארות המצרים[דרוש מקור]. בתקופת בית ראשון היה במקום יישוב יהודי, וכך גם בתקופת בית שני, כפי שעולה מכתביו של יוספוס פלאוויוס, שהתגורר בכפר[1] ובצר אותו כששימש מושל הגליל בזמן מרד הגדול, וכן מממצאים ארכאולוגים. לאחר חורבן בית המקדש השני, החל בתקופת האמוראים, ולאורך כל תקופת המשנה והתלמוד היה יישוב יהודי במקום, ולפי המסורת קבורים במקום רבא ורב הונא. עוד התיישבה במקום משמרת הכהנים "אלישיב". ליד היישוב נמצא קברו של רבן שמעון בן גמליאל. בתקופה הביזנטית החלו מתיישבים במקום גם נוצרים, וביישוב התגלו שרידי כנסייה מהמאה ה-6. מתחתיה התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה-4.
היישוב מוזכר גם בימי הביניים כתחנת דרך בין מצרים לסוריה וכן במאה ה-16 כיישוב פורח ועשיר שבו בכפר בתי צביעה לאריגים. לפי המפקד הטורקי שנערך ב-1555 התגוררו ביישוב 65 משפחות יהודיות, חלקן יוצאי גירוש ספרד ו-375 משפחות נוצריות. ככל הנראה במאה ה-17 הגיע היישוב היהודי במקום לסופו. במאה ה-19 הוקמה הכנסייה הקתולית על חורבות הכנסייה העתיקה מהמאה ה-6 וכן הוקמה ביישוב כנסייה יוונית אורתודוקסית.
במלחמת העצמאות נלחמו תושבי הכפר בצה"ל, אך המקום נכבש ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.
כפר כנא בנצרות [עריכה]
כפר כנא מזוהה מאז ימי הביניים עם קנה הנזכרת בברית החדשה, שבה עשה ישו את הנס הראשון שלו. בנס המכונה החתונה בקנה, הפך ישו מים ליין. בכפר שתי כנסיות סמוכות המנציחות את האירוע - כנסיית החתונה הקתולית-פרנציסקנית וכנסייה יוונית-אורתודוקסית. בכפר שתי כנסיות נוספות: כנסיית בית ברתולומאוס השליח הפרנציסקנית וכנסיית רובע מלכיתית.
הכפר נזכר בברית החדשה פעמים נוספות. בפעם הראשונה כמקום בו נתבקש ישו לרפא את בנו החולה של אחד מפקידי המלך:
|
וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל אֶל־מְקוֹם אֲשֶׁר שָׂם הַמַּיִם לְיָיִן וַיְהִי אִישׁ מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם׃ וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי נָטָה לָמוּת׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ׃ וַיֹּאמֶר אֵלַיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ". |
||
| – הבשורה על-פי יוחנן, 4, 46-50 | ||
פעם נוספת נזכר כמקום מוצאו של נתנאל, תלמידו של ישו (השליח ברתולומאוס הקדוש):
|
"שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו". |
||
| – הבשורה על-פי יוחנן, 21, 2 | ||
היישוב כיום [עריכה]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים בכפר כנא 19,703 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.6%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 45.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 3,946 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).[2] 88.5% מתושבי הכפר הם מוסלמים ו-11.5% הם נוצרים, אך בדומה למצב בכל רחבי ישראל, הולך חלקם של הנוצרים באוכלוסייה וקטן בהתמדה.
בכפר כנא אזור תעשייה המעסיק מאות פועלים מהעיירה ומהאזור, ובו מפעלים גדולים ויצרנים של מוצרים שונים כמו מפעל לדודי שמש וחשמל, מפעלי בלוקים ומפעלי צמיגים.
קבוצות הכדורגל המקומיות, מכבי כפר קנא והפועל כפר כנא, משחקות בליגה א' בכדורגל. קבוצה מקומית אחרת היא בית"ר כפר כנא. עוד פועלת בכפר קבוצת איגרוף בשם "כפפות הזהב כפר כנא".
חברי הכנסת לשעבר ואסל טאהא ועבד אל-מאלכ דהאמשה מתגוררים ביישוב.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, כפר כנא היום - כפר כנה היהודי בעבר, 15 ביוני 2008, באתר אומדיה
- Cana of Galilee - Site of our Lord's first miracle
- יוסי יובל, כפר כנא: על אמונות וריקוד על שתי חתונות, באתר ynet, 21 בספטמבר 2011
הערות שוליים [עריכה]
- ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 16.
- ^ פרופיל כפר כנא באתר הלמ"ס